קרן אנרגיה גלובל תקים חוות סולאריות ב-10 מדינות באפריקה

[בתמונה: אברמוביץ' עם סולן להקת U2, בונו, בשדה הסולארי הראשון מדרום לסהרה]

קרן Energiya Global Capital, המתמקדת בהשקעה במיזמי קלינטק במדינות מתפתחות, נערכת לסבב גיוס הון למימון הקמה של חוות סולאריות ב-10 מדינות שונות באפריקה. מטרת הקרן היא לגייס כ-25 מיליון דולר שיסייעו להתניע את הפרויקטים בשלוש השנים הקרובות.

הקרן כבר הקימה שתי חוות סולאריות בשתיים מהמדינות העניות באפריקה: רואנדה ובורונדי. מאחר שתשתית החשמל במדינות אלה כה רעועה, למרות שמדובר בשתי חוות סולאריות קטנות יחסית, הן מספקות חלק נכבד מתצרוכת החשמל במדינות הללו, ברואנה כ-6% ובבורונדי כ-15%.  יתר המדינות שבהן מתכוונת הקרן להקים חוות סולאריות הן אתיופיה, זמביה, קניה, דרום סודאן, מוזמביק, ליבריה, ניגריה וגיאנה.

קרן אנרגיה גלובל הוקמה ב-2011 על ידי יוסף ישראל אברמוביץ', אחד מחלוצי השוק הסולארי בישראל וממייסדיי חברת ערבה פאואר (Arava Power), שהקימה בישראל בקיבוץ קטורה את "קטורה סאן", החווה הסולארית הראשונה בישראל שחוברה לרשת החשמל. "קטורה סאן" נבנה בשטחי קיבוץ קטורה בערבה, כ-50 קילומטר צפונית לאילת. רמת הקרינה באזור זה היא מהגבוהות בעולם.  החווה כוללת כ-18,500 תאים פוטו-וולטאיים על פני שטח של 60 דונם. התפוקה הכוללת של החווה היא 9 מיליון שעות קילו-וואט. חברת סימנס, המייצרת גם פאנלים סולאריים, וקק"ל השתתפו במימון החווה בקטורה. 

בשיחה עם Techtime מספר אברמוביץ' מספר על הקשיים שליוו את קידום הפרויקט בקטורה. "יש בישראל הרבה מחסומים רגולטוריים שמרתיעים משקיעים. המדינה מעדיפה לעודד את תעשיית הגז. אנחנו בעצם הראשונים ששברנו את המונופול של חברת חשמל. אילת היא כיום האזור הראשון בעולם שמתבסס במהלך היום רק על אנרגיה סולארית. הפרויקט הזה מהווה דוגמה עבור ישראל, וישראל תהווה דוגמה עבור העולם. עכשיו אנחנו מביאים את הבשורה הסולארית לאפריקה. גם שם אנחנו החלוצים."

כחלק ממאמציו לקידום תחום האנרגיות המתחדשות בארץ ובעולם, אברמוביץ' החליט להציע את מועמדותו לנשיאות המדינה בבחירות שיתקיימו בחודש הבא, ובימים אלה הוא מנסה להשיג את 10 החתימות הדרושות מחברי כנסת. בחודש שעבר 13 הארגונים הסביבתיים המובילים בישראל פרסמו קול קורא פומבי ובה הביעו את תמיכתם במועמדותו של אברמוביץ'. "ישראל לא עושה מספיק. היא יכולה להיות ה'קלינטק ניישן' של העולם ולהגיע עד 2030 ל-50% מתצרוכת החשמל שמופקים מאנרגיות מתחדשות."

בירד תגן על צי כלי-טיס של מדינה באפריקה

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה זכתה בחוזה הצטיידות משמעותי במדינה ביבשת אפריקה. במסגרת החוזה, בירד תצייד צי של כלי-טיס צבאיים ומטוסי מנהלים במערכת הגנה האקטיבית המתקדמת והמאובזרת ביותר של החברה, AMPS-MLRD, הכוללת גם חיישן אימות ושבש לייזר. מבירד נמסר כי הלקוח בחר במערכת לאחר בדיקה של חלופות רבות בשוק וכי הבחירה במערכת המלאה מהווה הבעת אמון בטכנולוגיה של החברה.

פריקה היא מהאזורים המסוכנים ביותר לכלי טיס כדוגמת מסוקים ומטוסי מנהלים, וזאת בשל תפוצת טילי-הכתף הגדולה בקרב ארגוני טרור ומיליציות חמושות, ובירד כבר סיפקה את המערכת למספר מדינות ביבשת וגם למסוקי האו"ם המוצבים באזור. בחודש יוני השנה דיווחה בירד כי זכתה בחוזה להתקנת מערכת ההגנה האקטיבית שלה במטוסו של נשיא נוסף של מדינה באפריקה.

המערכת פועלת בשלושה שלבים. בשלב הראשון, חיישן אלקטרו-אופטי פסיבי מזהה את החתימה האולטרה-סגולית (UV) של טיל-כתף הנורה מהקרקע, ומייצר התראה ראשונית. כדי להתמודד עם התראות שווא רבות המאפיינות מערכות מסוג זה המבוססות על חיישן יחיד, בירד הטמיעה בפתרון שלה חיישן נוסף, המתבסס על אפקט דופלר כדי לוודא שמדובר בטיל מתקרב, ולעקוב אחר כיוונו. רק לאחר אימות האיום, המערכת מפעילה את אמצעי ההגנה שנבחרו כדוגמת נורים, פיזור מוץ או שימוש בשבש לייזר.

בירד סיפקה מערכת הגנה מפני טילים למטוס נשיאותי באפריקה

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה התקינה את חבילת ההגנה האקטיבית מפני טילים שפיתחה, AeroShield, במטוס בואינג 737 נשיאותי של מדינה באפריקה. המערכת, אשר מזהה ומיירטת איומים קרקעיים כמו טילי-כתף מונחי-חום, תגן על מטוסו של הנשיא במסעותיו בעולם. אפריקה היא מהאזורים המסוכנים ביותר למטוסי מנהלים, וזאת בשל תפוצת טילי-הכתף הגדולה בקרב ארגוני טרור ומיליציות חמושות, ובירד כבר סיפקה את המערכת למספר מדינות ביבשת וגם למסוקי האו"ם המוצבים באזור.

המערכת כוללת גם את חיישן MACS שפיתחה החברה, המבצע בו-זמנית גם את פעולת אימות האיום, המעקב אחריו ואת כיוון אמצעי היירוט.

המערכת פועלת בשלושה שלבים. בשלב הראשון, חיישן אלקטרו-אופטי פסיבי מזהה את החתימה האולטרה-סגולית (UV) של טיל-כתף הנורה מהקרקע, ומייצר התראה ראשונית. כדי להתמודד עם התראות שווא רבות המאפיינות מערכות מסוג זה המבוססות על חיישן יחיד, בירד הטמיעה בפתרון שלה חיישן נוסף, המתבסס על אפקט דופלר כדי לוודא שמדובר בטיל מתקרב, ולעקוב אחר כיוונו. רק לאחר אימות האיום, המערכת מפעילה את אמצעי ההגנה שנבחרו כדוגמת נורים, פיזור מוץ או שימוש בשבש לייזר.

האזינו לשיחה על המערכת עם סמנכ"ל השיווק של בירד, שאול מזור, מתוך הפודקאסט שלנו שפורסם באוקטובר 2019

מערכת ה-AeroShield

 

 

גילת טלקום הביאה לאפריקה "רשת היברידית"

לפני מספר חודשים דיווחה חברת גילת טלקום (שבבעלות סאטקום מערכות) על פרויקט פיילוט בקונגו, שבמסגרתו עשתה שימוש ראשון בפלטפורמת SD-WAN לניהול חכם של רשתות תקשורת היברידיות, המשלבות גם סיבים אופטיים וגם תקשורת לוויינית. כעת מדווחת החברה על התקנת המערכת אצל ספקית אינטרנט בניז'ר, שרק אחוז קטן מתושביה נהנה מגישה לאינטרנט.

הפלטפורמה נועדה לתת מענה לאזורים שבהם תשתית הסיבים האופטיים לקויה או חלקית, ולכן יש צורך בהסתמכות משמעותית גם על תקשורת לוויינית. פלטפורמת SD-WAN של גילת טלקום משלבת את כל היכולות של התשתיות השונות, ומייצרת באמצעותן רשת היברידית וירטואלית מלאה, שניתן לנהל אותוה בצורה דינמית.

ניתוב לפי צורך בין סיבים ולוויינים בגבהים שונים

כך למשל, יישומים עסקיים המחייבים תקשורת אמינה ורציפה ברוחב-פס גבוה, כמו שיחות ועידה, מתועדפים ומנותבים לאפיקי תקשורת בעלי קיבולת גבוהה כמו סיבים אופטיים וקישורים אל מערכי לוויינים בגובה בינוני (MEO). יישומים אחרים הרגישים פחות לזמני השהייה, כמו שירותי מייל וגלישה באינטרנט, מנותבים ללוויינים גבוהי-מסלול. להערכת גילת, השימוש במערכת עשוי לשפר את הקיבולת של הרשת בכ-20%.

הרעיון החדש נועד לתת מענה לצורכי התקשורת הייחודיים של אזורים רבים ביבשת אפריקה, שהיא הטריטוריה העיקרית שבה פעילה גילת טלקום. הוא נולד מתוך האתגרים שמולם התמודדה החברה לאורך השנים. אסף רוזנהק, שמונה לתפקיד מנכ"ל גילת טלקום לפני מספר שבועות, מסר ל-Techtime כי מדובר במוצר אסטרטגי עבור החברה. "פיתחנו את המערכת במטרה לספק פתרון אינטגרטיבי וייחודי לחברות הסלולר והאינטרנט הגדולות באפריקה, ולבדל אותנו משאר השחקנים בשוק".

האתגרים הקשים שמציבות קונגו וניז'ר 

הנגשת מדינה לאינטרנט תלויה במידה רבה במשתנים כמו גיאוגרפיה, פיזור אוכלוסין, מצב סוציו-אקונומי ותשתיות. מהבחינה זו, קונגו וניז'ר, שהן שתיים מ-10 המדינות העניות באפריקה, משלבות מאפיינים דומים שהופכים את אתגר אספקת הקישוריות למורכב במיוחד. קונגו נמצאת במרכז אפריקה וניז'ר נמצאת במערב אפריקה, אולם לשתיהן אין מוצא אל הים והן מוקפות מכל עבריהן במדינות אחרות. לכן הן לא נהנות מגישה אל סיבים תת-ימיים. שתיהן משתרעות על פני שטח עצום: קונגו היא המדינה הגדולה ביותר מדרום לסהרה וניז'ר היא המדינה הגדולה ביותר במערב היבשת.

בנוסף, שיעור חדירת האינטרנט בשתי המדינות הללו הוא מהנמוך בעולם (ובאפריקה). להערכת Internet Global Stats, רק ל-8.3% מתושבי קונגו, המונה כ-90 מיליון איש, יש גישה לאינטרט ורק לכ-11.5% מאוכלוסיית ניז'ר (24 מיליון איש) יש גישה לרשת. הממוצע בכל יבשת אפריקה הוא כ-40%. לפייסבוק יש בקונגו כ-3.1 מיליון משתמשים ובניז'ר יש לה כחצי מיליון.

בקונגו הקימה גילת טלקום מערך של 5 תחנות קרקעיות בעיר הבירה קינשאסה. שלוש מהן מחוברות ללווייני MEO של מיזם O3B, המסוגלים בשל קרבתם לכדור הארץ לספק שיהוי נמוך. שתי האחרות נמצאות במרחק של כמה עשרות קילומטרים ומחוברות לסיבים אופטיים. הן מספקות גיבוי כאשר תנאי מזג האוויר מקשים על התקשורת הלוויינית. כל המערך הזה מנוהל על-ידי פלטפורמת ה-SD-WAN ההיברידית.

בניז'ר משתפת גילת פעולה עם ספקית האינטרנט המקומית Liptinfor, שמספקת שירותי קישוריות המתבססים על סיבים אופטיים ולוויינים. רוזנהק: "Liptinfour היא אחת מספקיות האינטרנט הגדולות באפריקה, והטמעת הפלטפורמה אצלה תאפשר לנו לגייס חברות מובילות נוספות הפעילות בשוק התקשורת ביבשת אפריקה".

סאטקום חידשה ההסכם עם וודאקום בקונגו תמורת 28 מיליון דולר

מניית חברת סאטקום (Satcom) מזנקת הבוקר יותר מ-10% במסחר בבורסת תל-אביב, לאחר שהחברה דיווחה הבוקר (ג') כי חברת-הבת שלה בקונגו חידשה את החוזה האסטרטגי עם וודאקום (Vodacom), ספקית תקשורת מדרום-אפריקאית הפעילה במדינות רבות באפריקה ובהן גם בקונגו.

ההתקשרות בין החברות חודשה לתקופה נוספת של 3 שנים תמורת 28 מיליון דולר, ובמסגרתה תספק סאטקום לוודאקום קיבולת לוויינית מנוהלת, שירותי גיבוי לווייני ושירותים משלימים נוספים. מתחילת 2019 דיווחה סאטקום על הסכמים והרחבות חוזים בהיקף כולל של כ-36 מיליון דולר. חברת-הבת של סאטקום בקונגו היא תולדה של שותפות בינה לבין גורם עסקי בקונגו, שהחזיקו כל אחד במחצית מבעלות החברה המשותפת. ביוני 2018 רכשה סאטקום את מלוא הזכויות בחברת-הבת בקונגו ב-6 מיליון דולר. בנוסף לוודאקום, בין לקוחותיה נמנית גם חברת ORANGE.

סאטקום מספקת שירותי קישוריות לוויינית וסיבית למפעילות תקשורת בעיקר במדינות אפריקה השחורה, שוק היעד העיקרי שלה, שהיה אחראי לכ-80% מהכנסותיה במחצית הראשונה של 2019. הכנסותיה של סאטקום צמחו באותה תקופה ב-30% ל-27.3 מיליון דולר, ובחברה צופים הכנסות של יותר מ-50 מיליון דולר ב-2019.

רשת היברידית במדינה מוקפת יבשה

קונגו היא אחת מהמדינות הגדולות במרכז אפריקה עם אוכלוסייה של כ-55 מיליון תושבים. בניגוד למדינות עם מוצא לים ונגישות לסיבים תת-ימיים, קונגו מוקפת יבשה ולכן תשתית הסיבים בה לקויה מאוד. כדי לאפשר שירותי אינטרנט רחבי פס, הקימה סאטקום בקונגו רשת תקשורת היברידית המשלבת בין סיבים אופטיים לבען לוויינים מסורתיים ולוויינים נמוכי-מסלול. הרשת מתבססת על מערך של 5 תחנות קרקעיות שהקימה סאטקום בעיר הבירה, קינשאסה. שלוש מהן מחוברות ללוויינים במסלול בינוני מסביב לכדור הארץ (MEO) של מיזם O3B, המסוגלים בשל קרבתם לכדור הארץ לספק שיהוי נמוך. שתי האחרות נמצאות במרחק של כמה עשרות קילומטרים ומחוברות לסיבים אופטיים. הן מספקות גיבוי כאשר תנאי מזג האוויר מקשים על התקשורת הלוויינית.

המערך מנוהל באמצעות פלטפורמת SDWAN של החברה, המאפשרת לנתב בין התשתיות באופן דינמי. כך למשל, יישומים עסקיים המחייבים תקשורת אמינה ורציפה ברוחב פס גבוה, כמו שיחות ועידה למשל, מתועדפים ומנותבים ללווייני ה-LEO, כאשר יישומים אחרים, כמו שירותי מייל וגלישה באינטרנט, מנותבים ללוויינים גבוהי מסלול. במקרה של תקלה בתמסורת הלוויינית, התקשורת מנותבת לסיבים האופטיים. בריאיון ל-Techtime בתחילת ספטמבר סיפר מנכ"ל סאטקום דן זיצ'ק: "הגדרנו את קונגו כשוק אסטרטגי. הרחבנו את הפעילות שם ביותר מ-10% בשנה האחרונה. כעת אנחנו מספקים למפעילות הסלולר קיבולת של 4 ג'יגה ביט, המאפשרת להן לספק שירותי דור שלישי ורביעי".

סאטקום מיישמת בקונגו וקמרון מודל טכנולוגי ועסקי חדש ייעודי לאפריקה

חברת סאטקום (Satcom) מפתח תקווה מובילה השנה שני פרויקטים אסטרטגיים, האחד בקונגו והשני בקמרון, במטרה למצב את עצמה כספקית של שירותי תקשורת מנוהלים בשוק התקשורת המתעורר של אפריקה, הנמצא בשנים האחרונות בצמיחה מהירה.

בקונגו הקימה סאטקום רשת תקשורת היברידית המשלבת בין סיבים אופטיים לבען לוויינים מסורתיים ולוויינים נמוכי-מסלול, ומנוהלת באמצעות פלטפורמת SDWAN המאפשרת להקצות את משאבי הרשת בצורה חכמה בין היישומים והמשתמשים השונים. בקמרון, היא זכתה בתחילת השנה בחוזה לניהול התשתית הטכנולוגית כולה של אחת ממפעילות הסלולר המקומיות.

סאטקום מספקת שירותי קישוריות לוויינית וסיבית למפעילות תקשורת בעיקר במדינות אפריקה השחורה, שוק היעד העיקרי שלה, שהיה אחראי לכ-80% מהכנסותיה במחצית הראשונה של 2019. הכנסותיה של סאטקום צמחו באותה תקופה ב-30% ל-27.3 מיליון דולר, ובחברה צופים הכנסות של יותר מ-50 מיליון דולר ב-2019.

בראיון עם Techtime סיפר מנכ"ל החברה, דן זיצ'ק, כי שני הפרויקטים הללו מהווים מעין פיילוטים שבהם החברה מספקת שירותים מתקדמים יותר במודלים עסקיים רווחיים יותר. "ביססנו נוכחות מאוד גדולה באפריקה, ואנחנו מנצלים כעת את הידע שצברנו כדי להמשיך ולהתרחב".

אינטרנט היברידי למדינה במרכז אפריקה

הנגשת מדינה לאינטרנט תלויה במידה רבה בגיאוגרפיה שלה ובאופן פיזור האוכלוסייה. קונגו היא אחת מהמדינות הגדולות במרכז אפריקה עם אוכלוסייה של כ-55 מיליון תושבים. בניגוד למדינות עם מוצא לים ונגישות לסיבים תת-ימיים, קונגו מוקפת יבשה ולכן תשתית הסיבים בה לקויה מאוד. כדי לאפשר שירותי אינטרנט רחבי פס, סאטקום הקימה מערך של 5 תחנות קרקעיות בעיר הבירה, קינשאסה. שלוש מהן מחוברות ללוויינים במסלול בינוני מסביב לכדור הארץ (MEO) של מיזם O3B, המסוגלים בשל קרבתם לכדור הארץ לספק שיהוי נמוך. שתי האחרות נמצאות במרחק של כמה עשרות קילומטרים ומחוברות לסיבים אופטיים. הן מספקות גיבוי כאשר תנאי מזג האוויר מקשים על התקשורת הלוויינית.

מנכ"ל סאטקום, דן זיצ'ק
מנכ"ל סאטקום, דן זיצ'ק

המערך מנוהל באמצעות פלטפורמת SDWAN של החברה, המאפשרת לנתב בין התשתיות באופן דינמי. כך למשל, יישומים עסקיים המחייבים תקשורת אמינה ורציפה ברוחב פס גבוה, כמו שיחות ועידה למשל, מתועדפים ומנותבים ללווייני ה-LEO, כאשר יישומים אחרים, כמו שירותי מייל וגלישה באינטרנט, מנותבים ללוויינים גבוהי מסלול. במקרה של תקלה בתמסורת הלוויינית, התקשורת מנותבת לסיבים האופטיים. זיצ'ק: "הגדרנו את קונגו כשוק אסטרטגי. הרחבנו את הפעילות שם ביותר מ-10% בשנה האחרונה. כעת אנחנו מספקים למפעילות הסלולר קיבולת של 4 ג'יגה ביט, המאפשרת להן לספק שירותי דור שלישי ורביעי".

ניהול טכנולוגי של כל הרשת

בקמרון, חתמה סאטקום בתחילת השנה על חוזה עם חברת Nextel, ספקית שירותי תקשורת מקומית לכ-4 מיליון מנויים. סאטקום תנהל את כל התשתית הטכנולוגית של הרשת. מדובר בהתקשרות עסקית מסוג חדש: אם במרבית החוזים שלה באפריקה, סאטקום משמשת כמעין אינטגרטורית המספקת את ציוד התקשורת או החיבורית לאינטרנט של מפעילות התקשורת, בפרויקט עם נקסטל סאטקום תנהל באופן שוטף את כל התשתית הטכנולוגית, מתחנות הבסיס ועד התמסורת, במטרה להכין את הרשת לדור הרביעי.

"זהו כיוון שאנחנו מתכוונים להשקיע בו ולהציע את השירות הזה לספקיות מקומיות במדינות נוספות. הוא מאפשר לנו להטמיע טכנולוגיות מתקדמות ולהשתמש בידע שצברנו באפריקה בשנים האחרונות. אנחנו כבר רואים שיפור ברמת השירות. זהו גם מודל עסקי משתלם יותר, עם ריווחיות גבוהה יותר עבורנו. הוא מעביר אותנו מעולם הקומודיטי לעולם השירותים המקצועיים".

חברה ללא בעלים

בעקבות פירוק קבוצת יורוקום בחודש מאי 2018, שהחזיקה בשילטה על סאטקום, החברה מתנהלת כבר יותר משנה ללא בעלות עסקית ברורה. כיום מוחזקות מניותיה בידי המפרקים שמינה בית המשפט,אשר מחפשים רוכש לנכסי החברה. באוגוסט 2018 זכתה חברת Liquid Telecom מדרום אפריקה (מתחרה של סאטקום) במכרז שקיימו המפרקים, לאחר שהגישה הצעה לרכישת החברה ב-29 מיליון שקל. ואולם, משרד התקשורת לא אישר את העסקה והמיזוג בוטל.

גם ניסיון של אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ', לגבש קבוצת משקיעים לרכישת החברה לא עלה יפה, ומאז לא דווח על מגעים עם גורמים נוספים. "המצב הזה לא משפיע על הפעילות העסקית של החברה", הבהיר זיצ'ק. אנחנו מתנהלים ומקבלים החלטות באופן עצמאי, בלא קשר לשאלת הבעלות".