כנס Europe Days 2026 ייערך בתל אביב ויחבר משקיעים אירופיים עם סטארטאפים ישראליים

[בתמונה: מתוך כנס קודם. באדיבות מארגני הכנס]

כנס Europe Days 2026 יתקיים בתל אביב ב-17 במרץ ויהווה נקודת מפגש מרכזית בין יזמים ישראליים לבין משקיעים ותאגידים מובילים מאירופה. האירוע, שייערך בגלריה דובנוב בעיר, נועד ליצור ערוצי השקעה ושיתופי פעולה ישירים סביב הצורך הגובר של מדינות אירופה בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים.

הכנס נערך על רקע מגמה רחבה של הגדלת תקציבי הביטחון והטכנולוגיה באירופה. מאז 2016 הכפילו מדינות נאט"ו ביבשת את הוצאותיהן הצבאיות, וההערכות מדברות על הוצאה מצטברת של 800 מיליארד עד טריליון יורו עד סוף העשור על ציוד ותשתיות. לצד זאת גובר הלחץ לעצמאות טכנולוגית, מה שמוביל לחיפוש מואץ אחר חדשנות חיצונית – ובפרט אחר טכנולוגיות ישראליות.

באירוע צפויים להשתתף יותר מ-30 נציגים מקרנות הון סיכון, גופי השקעה ותאגידים אירופיים גדולים, בהם Airbus, Siemens ו-Volkswagen Group Innovation, לצד משקיעים המתמחים בטכנולוגיות דואליות – אזרחיות וביטחוניות. המשתתפים האירופיים ייפגשו עם יזמים ישראלים במטרה לבחון השקעות, שיתופי פעולה אסטרטגיים והקמת פעילויות משותפות באירופה.

הכנס יתמקד במגוון רחב של תחומים טכנולוגיים ובהם DefenseTech, סייבר, בינה מלאכותית, FoodTech, ClimateTech, תעשייה חכמה ו-HealthTech. מעבר לאפשרויות השקעה ישירה, יוצגו בפני החברות הישראליות גם מסלולי מענקים ותמריצים אירופיים, הכוללים מענקי פיתוח בהיקפים של עשרות אלפים ועד כ-2.5 מיליון יורו, מענקי קליטה אזוריים ותוכניות לעידוד פתיחת חברות בת ביבשת.

גילי צגלה, מייסד ומנכ"ל Novawind ומייסד כנס Europe Days, מסביר כי האירוע נועד לגשר בין הצרכים הדחופים של אירופה לבין היכולות הטכנולוגיות של האקו־סיסטם הישראלי. לדבריו, אירופה נמצאת בנקודת מפנה ומחפשת פתרונות זמינים ומהירים בתחומים אסטרטגיים, ולכן נוצרה הזדמנות משמעותית עבור סטארטאפים מקומיים להיכנס לשווקים חדשים ולגייס משאבים בהיקפים גדולים.

אחד המאפיינים הייחודיים של הכנס הוא פורמט ה-Reverse Pitching, שבו דווקא המשקיעים והתאגידים הם אלו שמציגים את צורכיהם בפני היזמים. בנוסף יתקיימו במהלך היום פגישות אחד-על-אחד בין החברות הישראליות לבין הנציגים האירופיים, במטרה לייצר חיבורים עסקיים ממוקדים ומהירים. חלק מהמפגשים ימשיכו גם באופן מקוון במהלך השבוע שלאחר הכנס.

מארגני האירוע מעריכים כי המפגש הישיר בין הגופים האירופיים לבין חברות הטכנולוגיה הישראליות עשוי להוביל לגל חדש של עסקאות והשקעות, ולהעמיק את הנוכחות הישראלית בשווקים האסטרטגיים של אירופה.

ביקור נשיא בואינג בישראל: דלק תעופתי נקי בטכניון ומרכז סייבר תעופתי באונ' בן-גוריון

ביקורו של נשיא Boeing Global, ד"ר ברנדון נלסון, בישראל הגיע לשיאו אתמול (ב') בשני מהלכים אסטרטגיים שמעמיקים את שיתופי הפעולה של בואינג עם האקדמיה הישראלית. במהלך הביקור הוכרז בטכניון על מעבר לשלב היישומי בפרויקט לפיתוח דלק סילוני בר־קיימא, ובמקביל הושקה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב יוזמה חדשה להקמת מרכז מחקר ייעודי לאבטחת סייבר בתעופה וחלל. שני המהלכים משקפים את האופן שבו בואינג רואה בישראל שותפה מרכזית בהתמודדות עם אתגרי העתיד של התעופה – אנרגיה נקייה מצד אחד, והגנה על מערכות דיגיטליות ואוטונומיות מצד שני.

המהלך הראשון בביקור התרחש בטכניון, שם הודיעו בואינג והאוניברסיטה על מעבר לשלב היישומי בשיתוף הפעולה ביניהן לפיתוח דלק סילוני בר־קיימא. ההחלטה התקבלה לאחר השלמת שלב המחקר והוכחת ההיתכנות, ומסמנת שינוי ממיקוד מחקרי להבשלה טכנולוגית עם יעד תעשייתי. הפרויקט מתקיים במסגרת מרכז החדשנות המשותף Boeing–Technion SAF Innovation Center, שהוקם ב־2023 ביוזמת בואינג, כחלק מהמאמץ הגלובלי של ענף התעופה להפחתת פליטות פחמן.

בשלב החדש יתמקד הפרויקט בפיתוח תהליכים מעשיים לייצור דלק תעופתי המבוסס על מימן ירוק ופחמן דו־חמצני, תוך שיפור היעילות הכלכלית וההנדסית לרמה שתאפשר ייצור מסחרי בקנה מידה גדול. החוקרים עוסקים בין היתר בפיתוח קטליזטורים, בבחינת תכונות בעירה ובטיחות, בניתוח מחזור החיים המלא של הדלק ובהקמת מתקן ניסויי לבדיקת דלקים תעופתיים בטכניון. בפעילות משתתפים חוקרים וסטודנטים ממספר פקולטות, והיא משתלבת בפעילות רחבה יותר של הטכניון בתחום, הכוללת גם את מרכז הידע הלאומי לדלקי תעופה בר־קיימא iSAF.

העניין בדלק סילוני בר־קיימא נובע מהעובדה שהתעופה היא אחד הענפים הקשים ביותר להפחתת פליטות. דלק סילוני קונבנציונלי, המבוסס על נפט, הוא עדיין מקור האנרגיה המרכזי למטוסים אזרחיים, ולענף אין כיום חלופה ריאלית כמו סוללות או הנעה חשמלית לטיסות ארוכות. דלקי SAF נועדו לשמש כתחליף תואם, כזה שניתן להשתמש בו במטוסים קיימים ללא שינוי תשתיות, אך עם טביעת פחמן נמוכה משמעותית. בעולם כבר נעשה שימוש מוגבל בדלקים ביולוגיים, אך היקפם קטן והעלות גבוהה, ודלקים סינתטיים המבוססים על מימן ירוק ו־CO₂ נתפסים כשלב הבא שיכול לאפשר הרחבה תעשייתית אמיתית. בואינג הציבה יעד שלפיו מטוסיה יוכלו לפעול עם 100% SAF עד 2030, ורואה בפרויקטים כמו זה שבטכניון תנאי הכרחי לעמידה ביעדי האקלים של התעשייה.

אבטחת מערכות טיסה אוטונומיות

החלק השני של ביקור נלסון בישראל התמקד באתגר מסוג שונה, אך לא פחות קריטי לעתיד התעופה: אבטחת סייבר. באוניברסיטת בן־גוריון בנגב הוכרז על הקמת מרכז מחקר חדש לאבטחת סייבר בתעופה וחלל, במסגרת הסכם מחקרי רב־שנתי בין בואינג לאוניברסיטה בהיקף של למעלה מ־10 מיליון דולר. המרכז יפעל במסגרת Cyber@BGU, מרכז המצוינות לאבטחת סייבר של האוניברסיטה, ויעסוק בפיתוח פתרונות הגנה למערכות תעופה וחלל אוטונומיות, דיגיטליות ומקושרות.

המחקר יתמקד בהתמודדות עם סביבות סייבר־פיזיות מורכבות, בפיתוח מערכות תקשורת מאובטחות, פלטפורמות אוטונומיות עמידות וטכנולוגיות הגנה לדור הבא של מערכות תעופה. בבואינג מדגישים כי המעבר למטוסים חכמים ומקושרים מגדיל את שטח התקיפה הפוטנציאלי, ומחייב שילוב הדוק בין ידע תעופתי, סייבר ובינה מלאכותית כבר בשלבי התכנון. באוניברסיטת בן־גוריון רואים במהלך חיזוק נוסף למעמד הנגב כמרכז ידע עולמי בתחום הסייבר, וחיבור ישיר בין מחקר אקדמי מתקדם לצרכים של תעשייה גלובלית.

שני המהלכים יחד מציירים תמונה ברורה של סדרי העדיפויות של בואינג בישראל: שילוב של פתרונות אנרגיה נקיים שיאפשרו לתעופה להמשיך לצמוח בעידן של מגבלות אקלים, לצד חיזוק ההגנה על מערכות תעופה עתידיות בעולם שבו הדיגיטציה והאוטונומיה הופכות אותן לפגיעות יותר. עבור האקדמיה הישראלית, מדובר בהעמקת תפקידן של האוניברסיטאות לא רק כמרכזי מחקר, אלא כשותפות אסטרטגיות בעיצוב עתיד התעופה העולמית.

[בתמונה למעלה: מימין לשמאל: נשיא Boeing Global ד"ר ברנדון נלסון, נשיא בואינג ישראל אלוף (מיל') עידו נחושתן ונשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ליד מודל הקמפוס. קרדיט: דוברות הטכניון]

לתאת יש הסכמים עם כל חברות השילוח האווירי בארה"ב וקנדה

[בתמונה: בואינג 757. מקור: ויקי]

חברת תאת (TAT Technologies) דיווחה על חוזה משמעותי נוסף בעולם התעופה, עם חברת שילוח אווירים מצפון אמריקה. מדובר בחוזה ל-5 שנים, שבמסגרתו תספק תאת שירותי תחזוקה למנועי-העזר (APU) המצויים בצי מטוסי בואינג 757 ו-767 של אותה חברה. זהו חוזה ל-5 שנים ושוויו נאמד ב-17 מיליון דולר לאורך תקופת החוזה.

לדברי תאת, עם צירופה של הלקוחה החדשה, החברה יכולה להצהיר כי יש לה הסכמי תחזוקה עם כל חברות השילוח האווירי המובילות בצפון אמריקה, כלומר ארצות הברית וקנדה. מנייתה של חברת תאת, הנסחרת במקביל בתל-אביב ובנסד"ק, עלתה מאז תחילת השנה ב–147% לשווי שוק של 285 מיליון שקל.

מנועי העזר הללו הם מנועי סילון קטנים אשר לא משמשים להנעת המטוס, אלא לאספקת אנרגיה למערכות הפנימיות שלו. ב-2020 וב-2021 חתמה תאת על מספר חוזים אסטרטגיים עם Honeywell שבמסגרתו היא תספק שירות MRO למשך 10 שנים עבור יחידות הנעת-עזר של הדגמים המובילים של יצרניות המטוסים בואינג ואיירבאס, ובכלל זה B777, B737 ו-B767/757 של בואינג ו-A320 של אירבאס.

חברת תאת מייצרת ומספקת שירותי תחזוקה ושיפוץ של מערכות בקרת חום במטוסים אזרחיים וצבאיים, יחידות הנעה תעופתיות, וייצור חלקים של מנועי סילון. הכנסות תאת ברבעון השני של 2024 עמדו על 36.5 מיליון דולר, גידול של 36.2% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023.

חברת תאת ממשיכה במומנטום העסקי החיובי

[בתמונה: בואינג 777. מקור: ויקי]

חברת תאת טכנולוגיות (TAT), שבשליטת קרן FIMI, דיווחה אתמול (ג') על הכנסות של 26.8 מיליון דולר ברבעון השני של השנה, עלייה של 29% בהשוואה לרבעון השני ב-2022. בסך הכול, במחצית הראשונה של השנה הכנסותיה של החברה הסתכמו ב-52 מיליון דולר, גידול של 28% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה.

הרווח הנקי במחצית הראשונה של השנה הסתכם ב-2.1 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 1.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה. מנייתה של תאת בנסד"ק עלתה מאז תחילת השנה ב-50% והיא נסחרת בשווי של 69.3 מיליון דולר.

תאת מספקת מערכות ורכיבים לתחום בקרת טמפרטורה ומנועים חשמליים במטוסים, ומספקת גם שירותי תיקון ותחזוקה (MRO) למערכות תעופתיות. תחת החברה פועלות 5 חברות-בנות, בארצות הברית, רוסיה וישראל, שכל אחת מהן מתמקדת בקו מוצרים ושירותים אחר.

שיתוף הפעולה עם האניוול

אחד ממנועי הצמיחה של החברה כיום הוא שירותי תחזוקה ליחידות הנעת-עזר (APU – Auxiliary Power Unit). מדובר במנועי סילון קטנים אשר לא משמשים להנעת המטוס, אלא לאספקת אנרגיה למערכות הפנימיות שלו. במסגרת זו, לתאת יש שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת האניוול (Honeywell), שהיא אחת היצרניות המובילות בעולם של המערכות הללו.

בשלוש השנים האחרונות חתמה תאת על מספר חוזים אסטרטגיים עם האניוול שבמסגרתו היא תספק שירות MRO למשך 10 שנים עבור יחידות הנעת-עזר של הדגמים המובילים של יצרניות המטוסים בואינג ואיירבאס, ובכלל זה B777, B737 ו-B767/757 של בואינג ו-A320 של אירבאס.

בחודש יוני השנה קיבלה הזמנה ראשונה, מחברת תובלה אווירית מצפון אמריקה, לשירותי תיקון של מנועי-עזר ממשפחת APU331-500 של האניוול, המצויים בין היתר במטוסי בואינג 767 ו-777. תאת השקיעה במשך שנתיים בציוד והכשרה שיאפשרו לה לספק שירותי תחזוקה למנועים הללו, והיכולת הזו פותחת לתאת שוק פוטנציאלי נוסף של כ-7,000 מטוסים המצוידים במנועי-העזר מהמשפחה הזו.

APU של האניוול

מנכ"ל החברה יגאל זמיר אמר: "אנחנו נהנים מגידול גם בהיקף המכירות של רכיבים מתוצרתנו (OEM) וגם מגידול בביקוש לשירותי התחזוקה שלנו (MRO), גם הודות לשיפור בשרשרת האספקה וזמינות החומרים. אנחנו ממשיכים להרחיב את קו ה-APU, כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלנו, ומשקיעים בשיפור התפוקה והיעילות. אנחנו אופטימיים לגבי המשך השנה, לאור צבר ההזמנות החזק."

לפני מספר שבועות דיווחה תאת על זכייה בחוזה לאספקת שירותי תיקון למערכת תרמית חשובה במטוסי 747 של חברת תובלה אווירית אירופית. מדובר במערכת מורכבת מאוד הכוללת כ-300 רכיבים שונים, ותאת מוסמכת לספק שירותי תחזוקה לרכיב זה בהסמכת רשויות התעופה של ארצות הברית (FAA) ואירופה (Easa). מדובר בחוזה למספר שנים בהיקף של 7.5 מיליון דולר.

 

 

בואינג וטקטיקל יתחרו על מכרז הכטב"ם האמריקאי

חברת בואינג (Boeing) וחברת טקטיקל רובוטיקס (Tactical Robotics) מיבנה חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה אסטרטגי שיתבסס על הכטב"ם החדשני קורמורן (Cormorant) של טקטיקל רובוטיקס. מדובר בכלי טיס הכולל מדחפי עילוי בתוך הגוף, אשר מעניקים לו יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL – Vertical Take Off and Landing). הקורמורן יכול לתמרן ולפעול בסביבה אורבנית צפופה ולשאת מטען כבד מאוד.

ל-Techtime נודע כי שיתוף הפעולה בין שתי החברות יתמקד בשלושה ערוצים מרכזיים: שיווק, טכנולוגיה וייצור. בשלב הראשון ינסו שתי החברות להציע את הקורמורן לשוק הצבאי ובטחון המולדת (HLS) בארצות הברית. במסגרת הזאת הן צפויות להתחרות ביחד על מכרז של חיל האוויר האמריקאי לפיתוח ואספקת כטב"ם כבד למשימות חילוץ ואספקה. ברמה הטכנולוגית, שתי החברות בוחנות שילוב מערכות של בואינג, דוגמת חיישנים ומערכות בקרה ושליטה, בכלי הטיס של טקטיקל רובוטיקס. במקביל, שתי החברות נכנסוןת לתהליך בדיקה של הכדאיות בהקמת מערך ייצור משותף של הכטב"ם הכבד.

להמריא מכל מקום, לנחות בכל מקום

הקורמורן של טקטיקל רובוטיקס משתייך לקטגוריה חדשה בעולם כלי הטיס הבלתי מאוישים: כלים גדולי מימדים המסוגלים לשאת מטענים כבדים מאוד. מדובר בפלטפורמה אווירית ברוחב של כ-2.5 מטר, באורך של 6.2 מטר ובמשקל של 1.5 טון, אשר מסוגלת לשאת מטען במשקל של עד 500 ק"ג (לא כולל דלק) ובנפח של עד 2,640 ליטר. החברה הישראלית פיתחה טכנולוגיית עילוי יוצאת דופן בשם: Fancraft. היא נשענת על טכניקת עילוי של מסוקים, אולם כוללת מספר רוטורים. בניגוד למסוק, מדחפי העילוי של הקורמורן אינם חשופים, ולכן מעניקים לו כושר תימרון בסביבה מורכבת, כמו אזורים עירוניים צפופים או גאיות תלולים.

מרחב הפעולה של הקורמורן בהשוואה למסוק בעל ביצועים מקבילים
מרחב הפעולה של הקורמורן בהשוואה למסוק בעל ביצועים מקבילים

סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה וטייס מסוקים במילואים, נמרוד גולן, הסביר ל-Techtime שהסתרת המדחפים מקנה לקורמורן יכולות תמרון פורצות דרך. "במסוק, הרוטור העילי מגביל את יכולות ההמראה והנחיתה מאחר שהוא מחייב לקחת מרחק בטיחות מעצים, עמודים ומבנים. כל נגיעה קלה מסכנת את שלמות הכלי. מכיוון שמדחפי הקורמורן מוגנים, הוא יכול להמריא, לנחות ולרחף מכל מקום ובכל מקום".

היכולות האלה הופכות אותו לפלטפורמה מתאימה במיוחד למשימות לוגיסטיות מורכבות כמו שינוע ציוד, כיבוי שריפות ופינוי פצועים. "הקורמורן יכול לנחות על גג או ספינה בלב ים, באמצע פקק תנועה כדי לסייע לפצועים בתאונת דרכים, או לרחף בצמוד לקומה גבוהה בבניין רב-קומות ולכבות שריפה. היישומים הפוטנציאליים הם באמת רבים ומגוונים".

הסטארט-אפ של מפתח הלביא

טקטיקל רובוטיקס נמצאת בבעלות חברת Urban Aeronautics, שהוקמה על-ידי רפי יואלי, אחד ממפתחי מטוס הלביא. אורבן אירונאוטיקס כוללת שתי חברות-בנות: טקטיקל רובוטיקס המתמקדת ביישום טכנולוגיית Fancraft בתחום הכלים הבלתי מאויישים, וחברת Metro Airways המתמקדת ביישום הטכנולוגיה עבור כלים מאוישים בסביבה אורבנית.

שיתוף הפעולה עם בואינג עשוי להיות אבן דרך משמעותית בהתפתחות של טקטקל רובויטקס. החברה השלימה את שלב הפיתוח והוכחת ההיתכנות של הטכנולוגיה, שלדברי גולן מעוררת עניין רב מצד לקוחות פוטנציאליים רבים, אזרחיים וביטחוניים. למרות זאת, החברה טרם בנתה מערך ייצור ולא ביצעה מכירות בפועל. "לנו יש טכנולוגיה פורצת דרך, ולבואינג יש מותג גדול, ודריסת רגל רחבה מאוד בשוק האזרחי והצבאי. החיבור הזה מאפשר לשני הצדדים לבסס פעילות עסקית ענפה".

"העוגן הראשוני המרכזי בשיתוף הפעולה ביניו הוא בתחום הצבאי, אך האופק העתידי הוא בלתי מוגבל. אנחנו בוחנים שלושה שוקי יעד פוטנציאליים: בתחום הצבאי אנחנו בוחנים יישומים לחילות האוויר, הים והיבשה. בשוק האזרחי אנחנו בוחנים יישומים של הפטלפורמה בתחומי החקלאות המדשייקת, ובתחום השלישי אנחנו בוחנים את הפלטפורמה לאספקת שירותי חילוץ והצלה, כיבוי אש וסיוע הומניטרי מאוויר לאזורי אסון".

תע"א תבצע הסבה ראשונה בעולם של בואינג 777

חטיבת בדק (BEDEK) בתעשייה האווירית (IAI) וחברת GECAS שבבעלות תאגיד GE, השיקו את התוכנית הראשונה בעולם של הסבת מטוסי נוסעים מסוג בואינג 777-300ER למטוסי מטען. התוכנית קיבלה את שם הקוד The Big Twin, מכיוון שזה יהיה מטוס המטען הדו-מנועי הגדול בעולם. מדובר בפרוייקט בהיקף של 380-400 מיליון דולר עבור התעשייה האווירית.

ההסכם נחתם בחודש יולי השנה, והמטוס הראשון צפוי להיכנס לשירות בשנת 2022. חברת GECAS החלה בתהליכי ההסמכה וקבלת האישורים עבורו. GECAS דיווחה שהיא התחייבה לבצע הזמנה של 15 מטוסים ראשונים ויש בידה אופציה לממש עוד 15 הזמנות. בשלב הראשון ההסבה תתבצע רק בישראל, כאשר בשנת 2023 תוכל החברה האמריקאית לשקול ביצוע הסבות במקומות אחרים. במקביל, התעשייה האווירית תוכל למכור מטוסים ולבצע הסבות גם באופן עצמאי.

תחרות ישירה בחברת בואינג

מרגע שהמטוס יעבור את כל תהליכי ההסמכה וקבלת האישורים, התעשייה האווירית תהיה מסוגלת לבצע הסבות בזמן של 4-5 חודשים לכל פרוייקט. להערכת שתי החברות מדובר בפרוייקט בעל פוטנציאל מסחרי גדול מאוד. בואינג 777 הוא אחד ממטוסי הנוסעים רחבי הגוף הפופולריים בעולם ועד היום נמכרו כ-850 מטוסים. אומנם בואינג מייצרת גרסת מטען שלו, אולם היא בעלת גוף קצר ונושאת פחות מטען ממטוסי The Big Twin העתידיים.

המטוס המוסב יוכל לשאת 25% יותר מטען מאשר מטוסי מטען דו-מנועיים הקיימים היום בשוק, צריכת הדלק שלו תהיה נמוכה ב-21% בהשוואה למטוסי מטען ארבע-מנועיים הנמצאים כיום בשירות. בשוק התעופה קיימים שני סוגים מרכזיים של מטוסי מטען: מטוסי מטען ייעודים חדשים, או מטוסי נוסעים ישנים שהוסבו למטוסי מטען. כללית, עלות הסבת מטוסים מתצורת נוסעים לתצורת מטען נמוכה משמעותית מהצטיידות במטוס מטען ייעודי חדש, אולם עלויות התחזוקה והדלק של מטוסים ישנים בדרך-כלל גבוהות יותר מאלה של מטוסים חדשים. לכן יש למחיר הדלק הסילוני השפעה מיידית על ההצלחה בשוק.

שתי החברות מעריכות שיש למטוס החדש סיכוי גדול מאוד להחליף "סוסי עבודה" מרכזיים בתעשיית התובלה האווירית, כמו בואינג 747-400 ו-MD11. חברת GECAS מספקת מטוסים ללקוחות במתכונת של מכירת מטוסים, החכרת מטוסים ומתן שירותים למטוסים של הלקוחות, ומנהלת עבורם צי של כ-1,800 מטוסים. פרוייקט ההסב גם נהנה מהעובדה שחברת GE היא הספקית הבלעדית של המנועים עבור מטוסי בואינג 777,  באמצעות GE Aviation. לאחרונה היא ביצעה שינויים במנוע GE90 כדי להתאימו למטוס המטען שהתעשייה האווירית תבנה.

עבור התעשייה האווירית מדובר בזריקת עידוד לשוק ההסבות שנקלע למשבר בשנת 2012, שבה צנחו מכירותיה בתחום לכ-300 מיליון דולר בשנה. לאחרונה השוק מתחיל להתאושש בעקבות הגידול בהיקף המסחר האלקטרוני, ובשנת 2018 צמחו מכירותיה בתחום להיקף של כ-619 מיליון דולר. לאחרונה קבע אנליסט חברת מקינזי, לודוויג האוסמן, שהמסחר האלקטרוני הוא "מתנה משמים" עבור התובלה האווירית. להערכתו, היקף התובלה שהמסחר האלקטרוני מיייצר גדל בקצב של 10%-15% בשנה.