חברת BlueStar Indexes, המפתחת מדדים לשוק ההון, מציעה כעת גישה פיננסית ייחודית המאפשרת למשקיעים להשקיע באופן ממוקד בטרנדים החמים בעולם הטכנולוגיה כמו בינה מלאכותית, רכב אוטונומי, האינטרנט של הדברים ועוד. החברה הניו-יורקית פיתחה 14 מדדים ייעודיים, שכל אחד מהם מתמקד בתחום טכנולוגי מוגדר, וכולל סל מניות של חברות מרחבי העולם המפתחות טכנולוגיות הקשורות לאותו תחום.
בשוק ההון ישנם סוגים שונים של מדדים: מדדים המקבצים מניות לפי גודלן, כמו מדד S&P500 המאגד את 500 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בוול-סטריט, מדדים מגזריים, כמו הבלו-טק התל אביבי, המקבץ את מניות הטכנולוגיה הנסחרות בבורסה הישראלית, או מדדים אזוריים, כמו MSCI Emerging Markets, העוקב אחר מניות בשווקים מתפתחים.
בלוסטאר מתמחה בפיתוח מדדים שמספקים למנהלי השקעות ומשקיעים מוסדיים חשיפה ישירה לתחומים, מגזרים או אזורים שאינם מיוצגים באופן מיטבי במדדים המסורתיים. כך למשל, החברה פיתחה לפני מספר שנים את מדד BigiTech, העוקב אחר המניות של חברות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בעולם, ומאפשר להשקיע באופן כולל יותר בהיי-טק הישראלי.
המדדים החדשים של החברה מיועדים לספק למשקיעים אפשרות חדשה: להשקיע באופן ישיר בתחומים טכנולוגיים ספציפיים. בריאיון ל-Techtime הסביר מנהל המחקר של בלוסטאר, ג'ושוע קפלן, כי פיתוח המדדים נבע מתוך צורך של קהילת המשקיעים. "כמו הביגיטק, שנוצר בשל חוסר במדד שעוקב באופן גלובלי אחרי מניות טכנולוגיה ישראליות, גם כאן זיהינו בשוק ביקוש אמיתי למדדים שעוקבים אחרי התחומים הללו, כדי לספק סרגל מדידה (בנצ'מרק) אחיד עבור קרנות גידור, מנהלי תיקים ומשקיעים מוסדיים. כך למשל, פנו אלינו לקוחות שביקשו באופן ספציפי מדד העוקב אחרי מניות הפינטק".
מובילאיי הכניסה את אינטל אל מדד הנהיגה האוטונומית
פיתוח המדדים החדשים דרש מאמץ מחקרי מיוחד, מכיוון שהוא דורש הגדרה מדוייקת של הטכנולוגיות הקשורות לתחום המדד כמו הדור החמישי או פינטק, או לאיזו חברה יש פעילות משמעותית בתחומים כמו רכב אוטונומי או מחשוב קוונטי. לדברי קפלן, החברה פיתחה מתודולוגיה הכוללת מספר שלבים: איתור מגמות טכנולוגייות חמות, איפיון הטכנולוגיות והגורמים המניעים את התחום, ואיתור חברות טכנולוגיה ציבוריות המנהלות פעילות משמעותית בתחום הספציפי.
"ניסינו להבין אילו תעשיות ירוויחו מההתפתחויות בכל תחום, ולכן הגדרנו תת-נושאים עבור כל מדד ומדד. כך למשל מדד התחבורה האוטונומית (BlueStar Autonomous Driving Index) כולל תחומים כמו מערכות בטיחות לנהג (ADAS), חוויית השימוש במכונית (In-Car Experience), חיישנים ושבבים, ניהול ציי רכב ויצרניות רכב. איתרנו אילו חברות פעילות בכל אחד מהתת-תחומים, ונחשבות למובילות בו. כך למשל, אינטל נכנסה למדד התחבורה האוטונומית בעיקר הודות לרכישת חברת מובילאיי הישראלית, מהלך שהרחיב משמעותית את היקף פעילותה בתחום".
ואולם, שיטת הסיווג אינה חד-כיוונית וישנן חברות רבות המופיעות במספר מדדים במקביל, כמו אנבידיה (Nvidia) המפתחת מעבדים גרפיים וכלולה גם במדד התחבורה האוטונומית וגם במדד הבלוקצ'יין, מאחר שהמעבדים הגרפיים שלה מריצים יישומים בשני התחומים הללו. ישנן גם לא מעט חברות ישראליות במדדים של בלוסטאר, כמו סרגון (Ceragon), המופיעה במדד הדור החמישי מאחר שהיא מפתחת פלטפורמות של תמסורת אלחוטית, או סיוה (CEVA), המופיעה במדד הבינה המלאכותית בזכות המעבדים שהיא מפתחת ליישומי בינה מלאכותית.
שנת 2018 היכתה במדד הרכב האוטונומי
ראוי לזכור שתמחור המניות בשוק ההון משקף במידה רבה בעיקר את תחזיות המשקיעים באשר להכנסות העתידיות של החברות. הדבר הזה מתבטא גם במדדים הטכנולוגיים של בלוסטאר. שוק הרכב האוטונומי, למשל, צפוי על פי ההערכה הרווחת לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי דו-ספרתי ולגלגל בתוך כעשור יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה. אבל כיום השוק מצוי עדיין בחיתוליו, והדגמים הראשונים של מכוניות אוטונומיות צפויים להגיע לכביש רק ב-2021. בבורסות, חברות המפתחות טכנולוגיות לתחום הרכב החכם נהנות כבר כיום מהבאזז העצום בתחום הזה ולכן מדד התחבורה האוטונומית של בלוסטאר עלה ב-2016 ב-35% וב-2017 ב-16%.
קפלן מזהיר שהמדדים מייצגים טכנולוגיות שטרם הגיעו להבשלה מלאה ולכן הם רגישים לידיעות חיוביות או שליליות. "בשנים 2016 וב-2017 היה עניין גדול בתחום הרכב האוטונומי, אבל באמצע 2018 המשקיעים נבהלו בעקבות סדרה של כותרות שליליות על תאונות דרכים בהשתתפות מכוניות אוטונומיות. התוצאה: בשנת 2018 המדד ירד ב-15%. אני מאמין שהשנה נראה הרבה יותר חדשות חיוביות ויותר הכרזות של החברות הטכנולוגיות, ואז המשקיעים יחזרו להזרים הון אל המדד הזה".
היקף ההשקעה במדדים מהווה אינדיקציה מעניינת לעצם האמון של השוק בתוחלת העתידית של הטכנולוגיה. מבין המדדים של בלוסטאר, מדד הבלוקצ'יין עדיין מתקבל בסקפטיות גדולה. "גם המומחים עצמם מתקשים לומר בבטחה שתחום הבלוקצ'יין יהיה איתנו בעוד כעשור, ועל כן אין זה מפתיע שהקרן שעוקבת אחר מדד הבלוקצ'יין שלנו מנהלת כרגע רק כ-2 מיליון דולר. זו אינדיקציה לחוסר הביטחון של המשקיעים בטכנולוגיה".
גם המשקיע הישראל יכול להשקיע במדדים
בארצות הברית יש כיום חמש קרנות סל (ETF) העוקבות אחר המדדים הייעודיים של בלוסטאר. בישראל, בית ההשקעות "מגדל" מנהל קרנות העוקבות אחר מדדי הפינטק, הרובוטיקה, הבלוקצ'יין, תחבורה אוטונומית, בינה מלאכותית, ומדד חברות התוכנה והאינטרנט הסיניות, ואילו ב"קסם" של אקסלנס יש קרן העוקבת אחר מדד ה-IoT. "המטרה שלנו היא לאפשר למשקיעים לזהות תחומים בעלי פוטנציאל גדול, כדי שיוכלו להשקיע בהם. זו לא השקעה לטווח קצר, אלא הימור על הצמיחה בטווח הארוך יותר. ככל שיהיו יותר סימנים לצבירת תאוצה בתחומים הללו, יותר משקיעים ינהרו אל המדדים".