אמיר פיינטוך מונה לסמנכ”ל בכיר בגלובלפאונדריז

חברת גלובלפאונדריז (Globalfoundries-GF) מינתה את אמיר פיינטוך למנהל חטיבת המיחשוב והתקשורת הקווית. זהו התפקיד הבכיר ביותר של ישראלי בחברת ייצור השבבים בקבלנות משנה (Foundry) השנייה בגודלה בעולם. במסגרת התפקיד הוא יהיה אחראי על האסטרטגיה של החטיבה ומפת הדרכים הטכנולוגית שלה. פיינטוך מביא לתפקיד יותר מ-25 שנות נסיון בתעשיית השבבים והתקשורת. הוא מגיע מחברת אינטל שבה שימש בחמש השנים כמנהל קבוצת ההנדסה של פלטפורמות. הוא הובא לאינטל מחברת קואלקום, כדי לחזק אותה בתחום התכנון והייצור של מערכת על-גבי שבב (SoC).

הפתעה באינטל ועיסקת Wilocity הישראלית

זה היה אחד מהמינויים המפתיעים של אינטל, אשר מעדיפה בדרך-כלל למנות לתפקידי מפתח אנשים שצמחו בחברה עצמה. לפני שהגיע לחברת אינטל הוא שימש כנשיא חטיבת Qualcomm Atheros אשר אחראית על תחום ה-Wi-Fi בחברת קואלקום. במסגרת קואלקום, הוא מיליא תפקיד מרכזי בעיסקה שבה נירכשה חברת Wilocity הישראלית על-ידי קואלקום בשנת 2014. העיסקה הזו העניקה לקואלקום טכנולוגיית WiGig לתקשורת אלחוטית קצרת טווח בתדר של 60GHz. כדי להשלים את התמונה המעגלית, כדאי לציין שהחברה הישראלית הוקמה על-ידי מהנדסים בכירים מצוות פיתוח ה-Wi-Fi של אינטל.

במסגרת התפקיד החדש בגלובלפאונדריז, פיינטוך יקדם את האסטרטגיה של החברה בתחום המערכות מבוססות בינה מלאכותית בתשתיות ענן, מיחשוב ותקשורת. מנכ”ל GF, תומס קולפילד, אמר שאמיר מביא איתו יכולות טכנולוגיות וניהוליות מרשימות. “הוא יסייע ל-GF לבנות פתרונות ייעודיים המותאמים לצורכי הלקוחות ולקדם את האסטרטגיה של החברה בתחומי הענן ומיחשוב הקצה”. פיינטוך אמר שאנחנו עדים כיום ל”רנסאנס מיחשובי”, המונע על-ידי תהליכי ייצור חדשים וארכיטקטורות מיחשוב חדשות.

ארגון חדש בחברת גלובלפאונדריז

המינוי הוא חלק ממהלך רחב יותר של GF, שבמסגרתו היא הקימה חטיבה חדשה עבור שוק הרכב והתעשייה (AIM), ומינתה למנהלה את מייקל הוגאן, מי שהיה עד לאחרונה מנהל תחום ה-IoT, המיחשוב והתקשורת של  Cypress Semiconductor. במקביל, היא גם הקימה חטיבה ייעודית לתשתיות אלחוטיות ומובייל (MWI), והקימה את חטיבת המיחשוב והתקשורת הקווית (CWI) שאותה ינהל אמיר פיינטוך.

אחד מהכלים שיעמדו לרשותו הוא תהליך הייצור החדש 12LP+, אשר פותח לצורך ייצור שבבי בינה מלאכותית (AI) בטרנזיסטורי FinFET בגיאומטריה של 12 ננומטר. להערכת החברה, הוא מספק שיפור של 20% בביצועים וחסכון של 40% בהספק בהשוואה לתהליך הייצור הסטנדרטי של החברה ב-12 ננומטר. התהליך מגיע ביחד עם סדרה של תכנוני ייחוס ליישומי בינה מלאכותית, וכולל את חבילת הקניין הרוחני Arm Artisan וחבילת  POP IP שפותחה על-ידי גלובל פאונדריז ו-ARM, אשר מספקת שכבת גישור בין הרמה הפיסיקלית של השבב לבין מערך הבינה המלאכותית.

החברה מסרה שלהערכתה הביצועים של תהליך 12LP+ משתווים לאלה של שבבים המיוצרים בגיאומטריה של 7 ננומטר, אולם מחירה נמוך בהרבה בהשוואה לטכנולוגיה הממוזערת יותר. התהליך נמצא כעת בניסויים אצל מספר לקוחות אשר צפויים לייצר רכיבי טייפ-אאוט ראשונים במהלך 2020. הייצור ההמוני צפוי להתחיל ב-2021.

תביעת ענק של Globalfoundries: דורשת עצירת השיווק של חלק מהשבבים המיוצרים ב-TSMC

קבלנית ייצור השבבים האמריקאית גלובל-פאונדריז (GF- GlobalFoundries) הגישה אתמול (ב’) שורה של תביעות בבתי משפט בארצות הברית ובגרמניה נגד TSMC, שבהן היא מאשימה את קבלנית הייצור הטאיוואנית בהפרת 16 פטנטים שלה הקשורים לטכנולוגיות ייצור שבבים, שבפיתוחן היא השקיעה  מיליארדי דולרים. בסך הכול מדובר ב-25 תביעות נפרדות שהוגשו בחמש ערכאות: הוועדה לסחר חוץ של ארצות הברית (ITC), בתי המשפט הפדרליים המחוזיים בדלאוור ובמערב טקסס, ובתי המשפט המחוזיים של דיסלדורף ומנהיים בגרמניה.

חברת GF לא מסרה את סכום התביעה, אך ציינה כי הפרת הקניין הרוחני שלה נוגעת למכירות של TSMC בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. היא דורשת מבתי המשפט לאסור לייבא לארצות הברית ולגרמניה שבבים שיוצרו על-ידי TSMC בטכנולוגיות המפירות את הפטנטים שלה. למעשה, היא דורשת להטיל את האיסור על המוצרים של כ-20 חברות שונות שהייצור של חלק מהשבבים שלהן היה כולל לטענתה בהפרת הקניין הרוחני שלה. בהן: אפל, קואלקום, ברודקום, אנבידיה, מדיה-טק וזיילניקס. הרכיבים האלה שולבו במוצרים של חברות כמו אסוס, גוגל, אייסנס, מוטורולה ועוד, ומופצים על-ידי Digi-Key, Avnet ו-Mouser.

השקעות של 15 מיליארד דולר

גלובל-פאונדריז טוענת שמדובר בפטנטים הקשורים לתהליכי ייצור שהיא פיתחה עבור תהליכי 7/12/18/28 ננומטר. עדיין מוקדם להעריך לאן יובילו ההליכים המשפטיים, אך יש לציין כי מגוון המוצרים המתבססים על התהליכים האלה ב-TSMC הוא עצום, וכולל בין היתר את כל דגמי האייפון והאייפד של אפל, המעבדים הגרפיים של אנבידיה ומכשירי האלקטרוניקה של גוגל.

“בשעה שפעילות ייצור השבבים עוברת לאסיה, GF השקיעה בעשור האחרון כ-15 מיליארד דולר בפעילות הייצור שלה בארצות הברית ובגרמניה”, היא מסרה בהודעה לעיתונות. “התביעות נועדו להגן על ההשקעות האלה. הן הכרחיות כדי להפסיק את השימוש הלא-חוקי של TSMC בנכסים שלנו וכדי לשמור על בסיס הפעילות שלנו בארצות הברית ובגרמניה”.

מעניין לציין שחברת AMD לא מוזכרת בתביעה, למרות שהיא העבירה בשנה שעברה את ייצור כל קו המעבדים החדש שלה מ-GF ל-TSMC, כדי שניתן יהיה לייצר אותם בטכנולוגיית 7 ננומטר. כזכור, חברת GF הוקמה בעקבות הפרדת AMD מפעילות הייצור שלה, ועד היום GF מייצרת רכיבים עבור AMD.

קרב מאסף בשוק ריכוזי

שוק ה-Foundry מתאפיין בשנים האחרונות בריכוזיות גוברת והוא כולל מספר קטן של חברות החולשות על מרבית השוק. מתוכן, TSMC היא באופן בולט קבלנית הייצור הגדולה בעולם ואחראית ליותר מ-60% מהייצור העולמי בקבלנות משנה. מאחוריה מדורגת סמסונג, המשקיעה בשנים האחרונות משאבים בפעילות הייצור שלה. בין סמסונג ל-TSMC מתנהל קרב איתנים על תהליכי הייצור המתקדמים ב-7 ננומטר ומטה.

חברת GF עצמה, הנחשבת לקבלנית הייצור השלישית בגודלה מבחינת הכנסות, החליטה לפני כשנה לזנוח את תוכנית הפיתוח של טכנולוגיות 7 ננומטר, ולהתמקד בטכנולוגיות FinFET ברוחב צומת של 12 ננומטר ו-14 ננומטר. למעשה הותירה את הזירה ל-TSMC ולסמסונג. לאור העובדה שיצרניות השבבים הגדולות עוברות לתהליכי הייצור המתקדמים יותר, ייתכן כי תביעת הפטנטים היא סוג של קרב מאסף עבור GF בניסיון לשמור על נתח השוק שלה.