4iG ההונגרית רכשה את השליטה בחלל-תקשורת

לאחר שדיווחו בחודש יוני על מגעים בין שתי החברות, חברת חלל-תקשורת הודיעה היום (ג’) כי חתמה על הסכם עם חברת התקשורת ההונגרית 4iG על הסכם לרכישת השליטה (51%) בחברת חלל-תקשורת,  תמורת סכום של כ-221.2 מיליון שקל, המשקף מחיר של 8.5 שקל למניה של חלל-תקשורת. מחיר זה משקף פרמיה של כ-50% על המחיר הממוצע של המניה בבורסת תל אביב בחצי השנה האחרונה.  מחלל-תקשורת נמסר כי העסקה צפויה לחזק ולהרחיב את פוטנציאל הפעילות של החברה במזרח ומרכז אירופה וליצור שיתוף פעולה וסינרגיה עם חברות כל קבוצת 4iG.

חברת 4iG, הנסחרת בבורסה של בודפשט לפי שווי שוק של כ-200 מיליון דולר, עוסקת בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. רכישת חלל-תקשורת, שהיא הרכישה הזרה הראשונה שהיא מבצעת, הינה חלק מהאסטרטגיה של 4IG להפוך לספקית בינלאומית של שירותי תקשורת לוויינית. באחרונה זכתה 4IG במכרז של ממשלת הונגריה לשיגור והפעלה של לוויין לאומי. כיום מקבלת הונגריה שירותי תקשורת לוויינית מחלל-תקשורת, באמצעות הלוויין עמוס-3.

עמוס-3 ממוקם בנקודת השמיים W4. נקודה זו שייכת לפי החלוקה של האו”ם לממשלת הונגריה. ב-2004 החכירה ממשלת הונגריה את השימוש בנקודה לחלל-תקשורת, ששיגרה לשם את הלווין עמוס-3 ב-2008. חוזה החכירה מסתיים ב-2024 ונקודת השמיים תחזור לבעלות ממשלת הונגריה, שכאמור קיימה מכרז בקרב המגזר הפרטי בהונגריה להפעלה של לוויין לאומי. במכרז זכתה חברת CarpathiaSat Hungarian Space, שהיא מיזם משותף של 4IG ועוד שתי חברות הונגריות. לפי ההסכם המתגבש בין 4IG וחלל-תקשורת, הלוויין הלאומי החדש יאופיין ויתוכנן על ידי חלל-תקשורת

מנכ”ל חלל תקשורת, דן זיצ’ק (בתמונה למעלה), אמר כי מדובר במהלך חשוב ביישום התוכניות האסטרטגיות של חלל-תקשורת. “מדובר באירוע חשוב ובעל משמעות המעיד על הבעת אמון בחלל-תקשורת ופעילותה ובמימוש תוכניותיה האסטרטגיות, שעיקרן מעבר מאספקת קיבולת לוויינית לאספקת מגוון רחב של שירותי תקשורת על גבי לוויין, לרבות, שירות מנוהל מקצה לקצה ומתן פתרונות מתקדמים בשרשרת הערך כגון אפיון, תכנון, הקמה ותפעול רשתות התקשורת הלוויינית.
בנוסף, כניסתה של 4iG, באמצעות הזרמת הון לתוך החברה, תשפר בצורה משמעותית את חוסנה הפיננסי וצפויה להשיא ערך לבעלי מניות החברה”.

לראיון מיוחד עם מנכ”ל חלל תקשורת: “עמוס 17 הוא מנוע הצמיחה שלנו”

“האנשים שמאחורי הטכנולוגיה”: אינטרנט באפריקה וגלים מילימטריים

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ

גילת סאטקום (Gilat Satcom) מספקת שירותי חיבור לאינטרנט וקישוריות ליבשת המאתגרת ביותר – אפריקה. בשיחה, מספר מנכ”ל החברה דן זיצ’ק על האתגרים בהנגשת האינטרנט לאפריקה, על הטכנולוגיות החדשות שעוזרות לצמצם את הפער הדיגיטלי ועל השינוי החברתי והכלכלי שמביא עימו החיבור לטלפון החכם.

חברת סיקלו (Siklu) מפתחת מערכות לתמסורת אלחוטית בגלים מילימטריים. בשיחה, מספר מנהל המכירות של החברה במזרח התיכון ובאפריקה, דני בן שמחון, על היתרונות שבשימוש בגלים קצרצרים, על חלוקת התדרים בדור החמישי וכיצד גוגל הפכה להיות לקוחה של החברה בארצות הברית.

השיחה עם דני בן שמחון מתחילה בדקה ה-22:45

 

עקבו אחר כל התוכניות ב-Spotify

סאטקום חידשה ההסכם עם וודאקום בקונגו תמורת 28 מיליון דולר

מניית חברת סאטקום (Satcom) מזנקת הבוקר יותר מ-10% במסחר בבורסת תל-אביב, לאחר שהחברה דיווחה הבוקר (ג’) כי חברת-הבת שלה בקונגו חידשה את החוזה האסטרטגי עם וודאקום (Vodacom), ספקית תקשורת מדרום-אפריקאית הפעילה במדינות רבות באפריקה ובהן גם בקונגו.

ההתקשרות בין החברות חודשה לתקופה נוספת של 3 שנים תמורת 28 מיליון דולר, ובמסגרתה תספק סאטקום לוודאקום קיבולת לוויינית מנוהלת, שירותי גיבוי לווייני ושירותים משלימים נוספים. מתחילת 2019 דיווחה סאטקום על הסכמים והרחבות חוזים בהיקף כולל של כ-36 מיליון דולר. חברת-הבת של סאטקום בקונגו היא תולדה של שותפות בינה לבין גורם עסקי בקונגו, שהחזיקו כל אחד במחצית מבעלות החברה המשותפת. ביוני 2018 רכשה סאטקום את מלוא הזכויות בחברת-הבת בקונגו ב-6 מיליון דולר. בנוסף לוודאקום, בין לקוחותיה נמנית גם חברת ORANGE.

סאטקום מספקת שירותי קישוריות לוויינית וסיבית למפעילות תקשורת בעיקר במדינות אפריקה השחורה, שוק היעד העיקרי שלה, שהיה אחראי לכ-80% מהכנסותיה במחצית הראשונה של 2019. הכנסותיה של סאטקום צמחו באותה תקופה ב-30% ל-27.3 מיליון דולר, ובחברה צופים הכנסות של יותר מ-50 מיליון דולר ב-2019.

רשת היברידית במדינה מוקפת יבשה

קונגו היא אחת מהמדינות הגדולות במרכז אפריקה עם אוכלוסייה של כ-55 מיליון תושבים. בניגוד למדינות עם מוצא לים ונגישות לסיבים תת-ימיים, קונגו מוקפת יבשה ולכן תשתית הסיבים בה לקויה מאוד. כדי לאפשר שירותי אינטרנט רחבי פס, הקימה סאטקום בקונגו רשת תקשורת היברידית המשלבת בין סיבים אופטיים לבען לוויינים מסורתיים ולוויינים נמוכי-מסלול. הרשת מתבססת על מערך של 5 תחנות קרקעיות שהקימה סאטקום בעיר הבירה, קינשאסה. שלוש מהן מחוברות ללוויינים במסלול בינוני מסביב לכדור הארץ (MEO) של מיזם O3B, המסוגלים בשל קרבתם לכדור הארץ לספק שיהוי נמוך. שתי האחרות נמצאות במרחק של כמה עשרות קילומטרים ומחוברות לסיבים אופטיים. הן מספקות גיבוי כאשר תנאי מזג האוויר מקשים על התקשורת הלוויינית.

המערך מנוהל באמצעות פלטפורמת SDWAN של החברה, המאפשרת לנתב בין התשתיות באופן דינמי. כך למשל, יישומים עסקיים המחייבים תקשורת אמינה ורציפה ברוחב פס גבוה, כמו שיחות ועידה למשל, מתועדפים ומנותבים ללווייני ה-LEO, כאשר יישומים אחרים, כמו שירותי מייל וגלישה באינטרנט, מנותבים ללוויינים גבוהי מסלול. במקרה של תקלה בתמסורת הלוויינית, התקשורת מנותבת לסיבים האופטיים. בריאיון ל-Techtime בתחילת ספטמבר סיפר מנכ”ל סאטקום דן זיצ’ק: “הגדרנו את קונגו כשוק אסטרטגי. הרחבנו את הפעילות שם ביותר מ-10% בשנה האחרונה. כעת אנחנו מספקים למפעילות הסלולר קיבולת של 4 ג’יגה ביט, המאפשרת להן לספק שירותי דור שלישי ורביעי”.

סאטקום מיישמת בקונגו וקמרון מודל טכנולוגי ועסקי חדש ייעודי לאפריקה

חברת סאטקום (Satcom) מפתח תקווה מובילה השנה שני פרויקטים אסטרטגיים, האחד בקונגו והשני בקמרון, במטרה למצב את עצמה כספקית של שירותי תקשורת מנוהלים בשוק התקשורת המתעורר של אפריקה, הנמצא בשנים האחרונות בצמיחה מהירה.

בקונגו הקימה סאטקום רשת תקשורת היברידית המשלבת בין סיבים אופטיים לבען לוויינים מסורתיים ולוויינים נמוכי-מסלול, ומנוהלת באמצעות פלטפורמת SDWAN המאפשרת להקצות את משאבי הרשת בצורה חכמה בין היישומים והמשתמשים השונים. בקמרון, היא זכתה בתחילת השנה בחוזה לניהול התשתית הטכנולוגית כולה של אחת ממפעילות הסלולר המקומיות.

סאטקום מספקת שירותי קישוריות לוויינית וסיבית למפעילות תקשורת בעיקר במדינות אפריקה השחורה, שוק היעד העיקרי שלה, שהיה אחראי לכ-80% מהכנסותיה במחצית הראשונה של 2019. הכנסותיה של סאטקום צמחו באותה תקופה ב-30% ל-27.3 מיליון דולר, ובחברה צופים הכנסות של יותר מ-50 מיליון דולר ב-2019.

בראיון עם Techtime סיפר מנכ”ל החברה, דן זיצ’ק, כי שני הפרויקטים הללו מהווים מעין פיילוטים שבהם החברה מספקת שירותים מתקדמים יותר במודלים עסקיים רווחיים יותר. “ביססנו נוכחות מאוד גדולה באפריקה, ואנחנו מנצלים כעת את הידע שצברנו כדי להמשיך ולהתרחב”.

אינטרנט היברידי למדינה במרכז אפריקה

הנגשת מדינה לאינטרנט תלויה במידה רבה בגיאוגרפיה שלה ובאופן פיזור האוכלוסייה. קונגו היא אחת מהמדינות הגדולות במרכז אפריקה עם אוכלוסייה של כ-55 מיליון תושבים. בניגוד למדינות עם מוצא לים ונגישות לסיבים תת-ימיים, קונגו מוקפת יבשה ולכן תשתית הסיבים בה לקויה מאוד. כדי לאפשר שירותי אינטרנט רחבי פס, סאטקום הקימה מערך של 5 תחנות קרקעיות בעיר הבירה, קינשאסה. שלוש מהן מחוברות ללוויינים במסלול בינוני מסביב לכדור הארץ (MEO) של מיזם O3B, המסוגלים בשל קרבתם לכדור הארץ לספק שיהוי נמוך. שתי האחרות נמצאות במרחק של כמה עשרות קילומטרים ומחוברות לסיבים אופטיים. הן מספקות גיבוי כאשר תנאי מזג האוויר מקשים על התקשורת הלוויינית.

מנכ"ל סאטקום, דן זיצ'ק
מנכ”ל סאטקום, דן זיצ’ק

המערך מנוהל באמצעות פלטפורמת SDWAN של החברה, המאפשרת לנתב בין התשתיות באופן דינמי. כך למשל, יישומים עסקיים המחייבים תקשורת אמינה ורציפה ברוחב פס גבוה, כמו שיחות ועידה למשל, מתועדפים ומנותבים ללווייני ה-LEO, כאשר יישומים אחרים, כמו שירותי מייל וגלישה באינטרנט, מנותבים ללוויינים גבוהי מסלול. במקרה של תקלה בתמסורת הלוויינית, התקשורת מנותבת לסיבים האופטיים. זיצ’ק: “הגדרנו את קונגו כשוק אסטרטגי. הרחבנו את הפעילות שם ביותר מ-10% בשנה האחרונה. כעת אנחנו מספקים למפעילות הסלולר קיבולת של 4 ג’יגה ביט, המאפשרת להן לספק שירותי דור שלישי ורביעי”.

ניהול טכנולוגי של כל הרשת

בקמרון, חתמה סאטקום בתחילת השנה על חוזה עם חברת Nextel, ספקית שירותי תקשורת מקומית לכ-4 מיליון מנויים. סאטקום תנהל את כל התשתית הטכנולוגית של הרשת. מדובר בהתקשרות עסקית מסוג חדש: אם במרבית החוזים שלה באפריקה, סאטקום משמשת כמעין אינטגרטורית המספקת את ציוד התקשורת או החיבורית לאינטרנט של מפעילות התקשורת, בפרויקט עם נקסטל סאטקום תנהל באופן שוטף את כל התשתית הטכנולוגית, מתחנות הבסיס ועד התמסורת, במטרה להכין את הרשת לדור הרביעי.

“זהו כיוון שאנחנו מתכוונים להשקיע בו ולהציע את השירות הזה לספקיות מקומיות במדינות נוספות. הוא מאפשר לנו להטמיע טכנולוגיות מתקדמות ולהשתמש בידע שצברנו באפריקה בשנים האחרונות. אנחנו כבר רואים שיפור ברמת השירות. זהו גם מודל עסקי משתלם יותר, עם ריווחיות גבוהה יותר עבורנו. הוא מעביר אותנו מעולם הקומודיטי לעולם השירותים המקצועיים”.

חברה ללא בעלים

בעקבות פירוק קבוצת יורוקום בחודש מאי 2018, שהחזיקה בשילטה על סאטקום, החברה מתנהלת כבר יותר משנה ללא בעלות עסקית ברורה. כיום מוחזקות מניותיה בידי המפרקים שמינה בית המשפט,אשר מחפשים רוכש לנכסי החברה. באוגוסט 2018 זכתה חברת Liquid Telecom מדרום אפריקה (מתחרה של סאטקום) במכרז שקיימו המפרקים, לאחר שהגישה הצעה לרכישת החברה ב-29 מיליון שקל. ואולם, משרד התקשורת לא אישר את העסקה והמיזוג בוטל.

גם ניסיון של אור אלוביץ’, בנו של שאול אלוביץ’, לגבש קבוצת משקיעים לרכישת החברה לא עלה יפה, ומאז לא דווח על מגעים עם גורמים נוספים. “המצב הזה לא משפיע על הפעילות העסקית של החברה”, הבהיר זיצ’ק. אנחנו מתנהלים ומקבלים החלטות באופן עצמאי, בלא קשר לשאלת הבעלות”.

מירה רוזנצוויג מונתה לסמנכ”לית הכספים של צ’ק-קאפ

חברת צ’ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה הודיעה היום על מינויה של מירה רוזנצוויג לסמנכ”לית הכספים (CFO) החדשה של החברה, והיא תיכנס לתפקידה בסוף חודש אפריל. צ’ק-קאפ פיתחה קפסולה נבלעת לאיתור סרטן המעי הגס, הכוללת בתוכה מקור קרינת X. החברה הצהירה לא מכבר כי בכוונתה להשלים ניסוי קליני סופי באירופה ולהכשיר קו ייצור ראשוני, ובמחצית השנייה להתחיל בשיווק מסחרי של הגלולה בישראל ובאירופה.

בארבע וחצי השנים האחרונות כיהנה רוזנזוויג כסמנכ”לית הכספים של חברת אנטרה-ביו, המפתחת תרופות לאוסטיאופורוזיס ותת-פעילות של בלוטת התריס. לפני כן כיהנה במספר תפקידים בתחום הפיננסי, ובכלל זה כסגנית נשיא וכסמנכ”לית כספים של חברת ציוד בדיקת השבבים קמטק (Camtek), וכמנהלת כספים באלרון תעשיות אלקטרוניות. כל החברות הללו, כמו צ’ק הנסחרת בנסד”ק, הינן חברות ציבוריות.

אלכס עובדיה, מנכ”ל צ’ק-קאפ, התייחס לחשיבות של ניסיונה הפיננסי של רוזנצוויג בצומת המכריע שבו מצויה החברה. “זוהי תקופה מרגשת עבור צוות העובדים שלנו, בה אנו מקדמים את המוצר שלנו לקראת ניסויים קליניים בארצות הברית ונערכים למסחור באירופה ובישראל. ניסיונה הרב של מירה בניהול פיננסי בתחום מדעי החיים ובחברות בשלבים מסחריים, יוכיח את עצמו כבעל תרומה משמעותית  תוך שאנו ממשיכים ליישם ביעילות את תוכניתנו העסקית.”

 

סאטקום נחושה להפיץ את בשורת האינטרנט ביבשת השחורה

אחת מהשחקניות החשובות בשוק האינטרנט הצומח באפריקה היא דווקא חברת סאטקום מערכות (Gilat Satcom) הישראלית, שבאמצעות שילוב של טכנולוגיות לווייניות ושירותי קישוריות מתקדמים, היא מצליחה להביא את האינטרנט גם לאזורים הכפריים והמרוחקים ביותר. בראיון מיוחד ל-Techtime חשף מנכ”ל סאטקום, דן זיצ’ק, את אסטרטגיית ההתרחבות של החברה ביבשת השחורה, את האתגרים המיוחדים בהבאת האינטרנט לאפריקה.

גישה לאינטרנט היא כיום נדבך יסודי בכל מדינה מודרנית, והחיבור הרציף לרשת הוא בגדר מובן מאליו שלא ניתן להתקיים בלעדיו. אולם בפוע רק כמחצית מאזרחי העולם נהנים מגישה רציפה לאינטרנט. בעוד שבקרב המדינות המפותחות שיעור חדירת האינטרנט עומד על כ-81% מן האזרחים, במדינות המתפתחות שיעור החדירה הוא כ-40% בלבד. זהו “הפער הדיגיטלי” והוא אחד הגורמים המרכזיים המעכבים את ההתפתחות של מדינות אלה.

צימאון אינסופי לרוחב פס

אפריקה היא היבשת בעלת שיעורי החדירה הנמוכים ביותר בעולם לרשת האינטרנט – 35.2% בלבד – בין השאר בגלל מחסור בתשתיות קווי טלפון וסיבים אופטיים באזורים נרחבים. במדינות אפריקה השחורה, שיעור הגישה לאינטרנט נמוך בהרבה. אלא שבזכות היכולת לספק גישה אלחוטית לאינטרנט באמצעות תקשורת לוויינית, שוק האינטרנט באפריקה נמצא בצמיחה מטאורית.

להערכת internetworldstats, בין שנת 2000 לשנת 2017 התרחבה הגישה לאינטרנט ביבשת אפריקה, מ-4 מיליון איש בלבד ל-388 מיליון איש. גם הגישה לתקשורת סלולרית גדלה באופן חד בזכות טלפונים חכמים זולים מתוצרת סין וכניסה מסיבית של חברות סלולר הפורשות תשתיות LTE.  מחקר של GSMA העריך שבסוף שנת 2015 עמד מספר מנוי הסלולר באפריקה על כ-557 מיליון איש, כמעט 46% מכלל האוכלוסייה.

מנכ"ל סאטקום, דן זיצ'ק. אסטרטגיית כניסה המבוססת על הטרוגניות טכנולוגית
מנכ”ל סאטקום, דן זיצ’ק. אסטרטגיית כניסה המבוססת על הטרוגניות טכנולוגית

90% מההכנסות מגיעות מאפריקה

חברת סאטקום נסחרת בתל אביב לפי שווי שוק של 41 מיליון שקל, ומספקת שירותי קישוריות לאינטרנט בעיקר באמצעות טכנולוגיה לוויינית, אך גם באמצעות תשתית קרקעית. בשנים האחרונות היא הפכה את אפריקה למוקד הפעילות הכמעט הבלעדי שלה, כאשר 90% מהכנסותיה מגיעות מלקוחות באפריקה. זהו אינו רק שוק יעד. סאטקום מתאימה את תמהיל הטכנולוגיות שלה ואת מבנה הפעילות שלה כדי לתת מענה לצרכים המיוחדים של השוק הזה ולהבטיח את נוכחותה ביבשת בשנים הקרובות.

אספקת תקשורת סלולרית ואינטרנטית באפריקה ניתנת לביצוע באמצעות פרישת תשתית של סיבים אופטיים או באמצעות תקשורת לוויינית. במדינות המערב, מרבית התקשורת האינטרנטית מתבססת על סיבים אופטיים. הסיבים מספקים גישה לאינטרנטית בעלות נמוכה וברוחב פס כמעט בלתי מוגבל. עם זאת, ההשקעה בפיתוח התשתית ובהנחת הכבלים ההיא עצומה, ולכן משתלמת בעיקר באזורים עירוניים צפופי אוכלוסיה. גם בחלק מהערים הגדולות באפריקה כבר ניתן למצוא כיום תשתית חלקית של סיבים אופטיים, ואולם האתגר האמיתי בהנגשת האינטרנט באפריקה הוא באזורי הספר המרוחקים שבהם לא משתלם להשקיע בפריסת סיבים, ולכן הגישה לאינטרנט מתבססת בעיקר על תקשורת לוויינית.

הלוויין הוא פתרון מושלם בשביל אפריקה

כאשר מתרחקים מהערים הגדולות התקשורת מאוד ירודה. באזורים המרוחקים יותר, הכפריים, ישנן בעיות של חשמל, היעדר תשתית ותחזורה לקויה, ועל כן החלופה העיקרית באזורים אלה היא תקשורת לוויינית,” הסביר זיצ’ק. “היתרון בתקשורת לוויינית הוא שאלומת הלוויין יכולה לכסות שטחים מאוד גדולים. האתגר הנוכחי הוא כיצד מרחיבים את נגישות האינטרנט לאזורים מרוחקים יותר. היעד שלנו הוא לחבר את הבלתי-מחוברים (Connect the Unconnected)”.

אומנם סאטקום פעילה גם בתחום הסיבים האופטיים באמצעות החברה האפריקאית WIOCC, שממנה היא חוכרת קיבולת של סיבים אופטיים ומוכרת אותה ללקוחות, אולם עיקר פעילותה מתמקד בתקשורת הלוויינית. היא מספקת תחנות לוויין זעירות (VSAT-Very Small Aperture Terminal) המאפשרות לספק גישה לוויינית לאינטרנט. לקוחותיה העיקריים הם מפעילים סלולריים וספקי אינטרנט, הרוכשים ממנה ציוד תקשורת כגון אנטנות ומודמים, ושירותי קישוריות.

3 מיליארד לא-מחוברים

התקשורת לוויינית מתבססת בעיקר על לוויינים גיאוסטציונריים הנעים בגובה של 36,000 קילומטר ומקיפים את כדור הארץ פעם אחת ביממה. בשל גובהם הרב הם אלה מספקים תקשורת במהירות נמוכה יחסית, ועם זמן השהייה (Latency) גבוה, ועל כן פחות מתאימים לתמוך בשירותי אינטרנט המחייבים הורדת נתונים בקצב גבוה ובהשהיות מינימליות, הנדרשות ביישומי וידאו. הפתרון של סאטקום הוא שימוש בלוויינים של חברת O3B (ראשי תיבות של The Other 3 Billion], השייכת לחברת הלוויין האירופית SES. מטרת O3B היא לספק גישה אלחוטית מהירה לאינטרנט ולתקשורת סלולרית במקומות שבהם אין תשתית פיזית, באמצעות קבוצה של 12 לוויינים המקיפים את כדור הארץ בגובה בינוני (Medium Earth Orbit) של כ-8,000 קילומטר מעל פני הקרקע.

בדיקות בישראל לטרמינל לווייני של סאטקום עבור רשת O3B
בדיקות בישראל לטרמינל לווייני של סאטקום עבור רשת O3B

לווייני MEO מקיפים את כדור הארץ מספר פעמים ביממה, כשעל הקרקע ישנן תחנות ממסר אשר מתחברות בכל רגע נתון ללוויין הקרוב ביותר ומבצעות מעבר אוטומטי כאשר לוויין אחד מתרחק והלוויין הבא מתקרב. O3B מכנה את הטכנולוגיה הזו בשם Fiber in the Sky (סיב בשמיים), מאחר שבשל מסלולם הקרוב מסוגלים הלוויינים לספק קישוריות ברוחב פס השקול לסיב אופטי תת-ימי. סאטקום החלה לשתף פעולה עם O3B בנובמבר 2016 וכיום היא אחת הלקוחות הגדולות ביותר של O3B באפריקה. שיתוף הפעולה הזה הוא אחד הנדבכים החשובים ביותר באסטרטגיית החדירה של סאטקום לאפריקה בשנתיים האחרונות.

ניתוב חכם בין אפיקי תקשורת

לדברי זיצ’ק, היתרון של החברה הוא בטכנולוגיה המעורבת שלה. “השימוש במגוון טכנולוגיות קישוריות, הכוללים סיבים אופטיים, לוויינים מסורתיים ולווייני O3B, מאפשר לנו לספק פתרונות המותאמים לצרכים של כל לקוח, גם אזורים עירוניים צפופי אוכלוסין וגם באזורים נידחים ודליל אוכלוסין”. כיום החברה מנצלת את המגוון הזה כדי להציע שירות ניתוב חכם, המאפשר החלפת תשתיות דינמית תוך כדי גלישה, בהתאם לטיב השימוש.

“כאשר המשתמש צופה בשירותי סטרימיניג או משוחח בסקייפ, המערכת תנתב אותו אל לוויין O3B המספק קצב תעבורה גבוה, וכאשר הוא מתחבר לאינטרנט כדי לקרוא מיילים או להשתמש בשירותי הודעות, המערכת תשתמש בלוויין תקשור סטנדרטי”. וכאשר יש תקלה בסיבים האופטיים, השירות עובר מיד לתקשורת הלוויינית. “הניתוב החכם הזה משפר את האופטימיזציה ומפחית את המחיר למגה. במקום מחיר אחיד, פרימיום או זול, השירות מפריד את הביקושים ומנתב אותם לנתיב התקשורת המתאים”.

התרחבות באמצעות רכישות

הפוטנציאל של השוק האפריקאי עדיין עצום. “השוק הזה יגדל בשיעור דו-ספרתי, בין 10%-15% ברמת ההכנסות, במשך כמה שנים”. לכן החבר החליטה למצב את עצמה כספקית מובילה של פתרונות קישוריות באפריקה, ולהתרחב גם אורגנית וגם באמצעות רכישת חברות. בחודש פברואר השלימה סאטקום גיוס הון של 44.5 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג”ח, במטרה לבצע פעילות רכש. ביוני היא רכשה את מלוא הזכויות (100%) בשותפות שלה בחברה לאספקת פתרונות תקשורת לוויינית בקונגו, שבין הלקוחותיה נמנים גם Orange ו-Vodacom.

“באפריקה יש הרבה חברות הנותנות שירות בסדר גודל של 10-15 מיליון דולר, ואנחנו רוצים לחבר אותן לפעילות שלנו כדי לנצל את יתרונות הגודל ולייצר מינוף מול חברות הלוויין ולהפחית עלויות. עדיין לא מיצינו את השוק באפריקה”.