הקניין הרוחני של ההייטק הישראלי בורח לחו"ל

סקר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שפורסם היום (ג') במסגרת דו"ח "מצב ההייטק 2024", של רשות החדשנות, חושף מגמת בריחה מדאיגה של הקניין הרוחני מישראל. הסקר שנערך בשבועות האחרונים בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות מגלה שרובן זיהו תהליך שבו חברות פורטפוליו שלהן מוציאות את הקניין הרוחני לחו"ל. כ-40% מהקרנות דיווחו שלפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה פעילות לחו"ל עקב חוסר היציבות החברתית, הפוליטית והביטחונית בישראל.

רבע מהקרנות העריכו שכשליש מחברות הפורטפוליו שלהן כבר העבירו פעילות משמעותית לחו"ל בשנה האחרונה – או שיעשו זאת בשנה הקרובה. מדובר בהעברת פעילות שאינמה נובעת מגידול אורגני של החברות, כלומר הוצאתה מישראל. כ-23% מהקרנות שמדובר ביותר משליש מחברות הפורטפוליו שלהן. הקרנות מסבירות זאת בקושי הגובר לבצע עסקים תחת זהות ישראלית: כ-65% מהקרנות דיווחו שחברות הפורטפוליו שלהן מתקשות לקבל מימון לצורך ביצוע השקעות בישראל.

הקרנות שהשתתפו בסקר מעריכות שהיקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות צפוי להצטמצם בשנה הקרובה: כ-41% מהן מאמינות שהיקף ההשקעות של קרנות זרות יהיה ב-2024 נמוך מאשר ב-2023, וכ-15% מהן סבורות שגם היקף ההשקעות של קרנות מקומיות יצטמצם ב-2024. בשורה התחתונה, הקרנות מעריכות שאי-היציבות המקומית משפיעה לרעה על האופן שבו נתפסים סטרטאפים ישראלים, שהיא גרמה להוצאת פעילות וקניין רוחני מישראל ושהמגמה הזו צפויה להחמיר בשנה הקרובה.

ראוי להזכיר ששנת 2023 היתה שנה קשה במיוחד בתחום ההשקעות בהייטק. להערכת רשות החדשנות, באותה שנה חלה ירידה של 55% בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי, שהיא גבוהה משמעותית מהירידה הכללית שניצפתה במרכזי הטכנולוגיה באירופה ובארה"ב. גם הקרנות הישראליות מתחילות להתייבש: בשנת 2023 חלה ירידה של 70% בהיקף גיוסי ההון של הקרנות הישראליות ביחס לממוצע של השנים 2018-2022. זאת, בהשוואה לירידה של 30%-40% במרכזי ההייטק המובילים בעולם.

מדובר בתופעה שאם לא תיבלם, תהיה בעלת השלכות חמורות מאוד על הכלכלה. תעשיית ההייטק הישראלית מעסיקה כ-396,000 עובדים בכ-9,200 חברות, בהן 515 חברות רב-לאומיות. התעשייה הזו אחראית לכ-53% מהייצוא הישראלי השנתי, כאשר כ-40% מהצמיחה של המשק הישראלי מיוחסת לתעשיית ההייטק. מכאן ברור שמדובר בתעשיית ליבה בעלת השפעה מכריעה על הכלכלה הלאומית, ולכן שימור הקניין הרוחני של הוא בעל חשיבות לאוית ראשונה במעלה.