בשנת 2019 הסתכם השכר הממוצע בתעשיית ייצור המכשירים, הציוד האופטי והמכשור האלקטרוני ב-22,411 שקל בחודש. כך עולה מדו"ח הלשכה המרכזית לססטיסטיקה שפורסם אתמול. ראוי לסייג ולומר שהדו"ח מתייחס לשנת 2019 ולא כולל את השפעת משבר הקורונה על התעשייה. מדובר בעלייה של כ-25% בהשוואה לשנת 2015, שבה הסתכם השכר הממוצע ב-19,885 שקל.
באותה התקופה חל שינוי קטן מאוד במספר העובדים בתעשייה: בשנת 2015 היא כללה 68,200 עובדים שכירים, ובשנת 2019 הגיע מספרם לכ-69,800 עובדים שכירים. משמעות הנתון היא שהעלייה במשכורות מלמדת על מחסור בכוח אדם בתעשייה.
בתעשיית ההייטק כולה הסתכם השכר הממוצע בכ-23,545 שקל בחודש בשנת 2019 – יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק – שהסתכם ב-10,783 שקלים בחודש. מדובר בתעשייה המספקת כמעט עשירית ממשרות השכיר במשק: 323.4 אלף משרות בהשוואה ל-3.74 מיליון משרות במשק כולו. המרכיב העיקרי של התעשייה הוא מתן שירותי תוכנה ותקשורת, אשר היה אחראי לכ-227,400 משרות שכיר בשנת 2019.
בפועל, מספר העובדים השכירים בתעשיית האלקטרוניקה גדול במעט מההערכה של הלמ"ס לאור העובדה בבנתונים הרשמיים מופיעים עובדי המחקר והפיתוח בתוך קטגוריית שירותי הייטק. בשנת 2019 העסיקה התעשייה הישראלית כ-49,900 עובדי מחקר ופיתוח, שהשכר הממוצע שלהם היה 28,000 שקל בחודש. ניתן להניח, שלפחות חלקם עובד בתעשיית האלקטרוניקה. לאור היחס בין התעשייה לבין מגזר ההייטק כולו, Techtime מעריך שהתעשייה מעסיקה עוד 10,800 עובדי מחקר ופיתוח מדעי.
הבעיה המרכזית היא שלאורך אותה תקופה לא חל גידול בתפוקה של התעשייה, והייצוא אפילו ירד במקצת. בשנת 2015 הסתכם הייצוא הישראלי של מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי בכ-12.59 מיליארד דולר. זה היה השיא הישראלי של כל הזמנים. לאחר מכן החלה ירידה שהסתכמה בשפל של 10.5 מיליארד דולר (כמו בשנת 2009), ובשנתיים שלאחר מכן הייצוא התאושש במעט והגיע להיקף של כ-11.42 מיליארד דולר. המסקנה היא שתעשיית האלקטרוניקה הישראלית הגיעה אל שנת הקורונה כשהיא נמצאת במצב קשה, שבו היא מתמודדת עם ירידה בתפוקה ובמכירות – לצד עלייה מובהקת בהוצאות.