המכון לייצור מתקדם הכריז על מסלול תמיכה מזורז במפעלים

על רקע אתגרי התעשייה הישראלית בתקופת המלחמה, המכון לייצור מתקדם הכריז על "מסלול מהיר לתעשייה מתקדמת" במטרה להאיץ הטמעת חדשנות במפעלים ישראליים. במסגרת התוכנית, שנתמכת על ידי הג'וינט, יוכלו מפעלים לקבל, בסבסוד של 60%, כ-240 שעות ייעוץ והטמעה מטעם יועצי המכון, המתמחים באיפיון צרכים טכנולוגיים בתעשייה. 30 השעות הראשונות בליווי הינן ללא עלות. תקציב התוכנית מוגבל, והמועד האחרון להגשת בקשה הינו סוף חודש מרץ.

במסגרת תהליך הייעוץ, יועצי המכון יבצעו מיפוי של צרכי המפעל ויספקו המלצות לשיפור ביצועים ומעבר לייצור מתקדם. ממכון הייצור נמסר כי התהליך עשוי להוביל לקידום פרויקטים בייצור מתקדם תוך שבועות ספורים. התוכנית מתמקדת בנושאים כמו הטמעת מערכות מידע ופתרונות אוטומציה ורובוטיקה, כמו גם פיתוח הון אנושי ומיומנויות טכנולוגיות.

המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). עד כה הוביל המכון כ-500 פרויקטים של ייצור מתקדם בכ-330 מפעלים, מרביתם מפעלים קטנים ובינוניים מענפי המתכת, מזון ומשקאות, עץ וריהוט, פלסטיק וגומי וכן אלקטרוניקה. לפי נתוני המכון, המפעלים שהשלימו הטמעה של טכנולוגיות רשמו שיפור בפריון של 16.8%.

מכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. מנכ"לית תפן, מלי ביצור-פרנס, היא גם יו"ר המכון, ומירב גרוסמן משמשת כמנכ"לית. לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר. גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות.

שיפור של 24% בפריון במפעלים שעברו טרנספורמציה טכנולוגית

דו"ח שמפרסם בימים אלה המכון לייצור מתקדם ממחיש את הערך הרב של אימוץ טכנולוגיות חכמות למדדים התפעוליים של מפעלי תעשייה. המכון לייצור מתקדם מסייע למפעלי תעשייה בישראל בהטמעת טכנולוגיות חדשניות לצורך שיפור הפיריון. מאז תחילת פעילותו ב-2021, ערך המכון יותר מ-300 תהליכי אבחון מול מפעלי תעשייה, כאשר כ-150 מפעלים מתוכם עברו משלב האבחון לשלב ההטמעה בפועל של טכנולוגיות שהומלצו באבחון.

המכון ממקד את מאמציו בתעשייה המסורתית יותר ובמפעלים קטנים ובינוניים, שבהם הפער הטכנולוגי גדול יותר ויש מרחב רב לשיפור. הנתונים מן הדו"ח לקוחים ממפעלים במגזרים כמו גומי ופלסטיק, מתכת, מזון, נייר, אלקטרוניקה, אופטיקה ועוד. הפרויקטים שהוביל המכון במפעלים התמקדו בטכנולוגיות של רובוטיקה, מערכות מידע, דיגיטציה וניהול תהליכים.

ב-81 מפעלים הטכנולוגיות החדשות כבר מניבות נתונים Vמאפשרים לאמוד את תרומת התהליך: במדד היעילות נרשם שיפור של 11.6%, במדד שיפור הזמינות נרשם שיפור של 41.5%, ובמדד האיכות נרשם שיפור של 21.7%. לפי נתוני המכון, הפיריון במפעלים האלה עלה ב-24.3%. לשם השוואה, לפי נתונים של אגף הכלכלה, התוצר התעשייתי בישראל צמח ב-2021 בשיעור של 4.4%, נתון נמוך בהשוואה לממוצע ב-OECD. ב-2020, הפיריון של עובד ישראלי בתעשייה היה נמוך ב-48% בהשוואה לאמריקאי ונמוך ב-33% בהשוואה למדינות הבנצ'מארק.

"צורך בוער בטרנספורמציה טכנולוגית"

בשיחה עם Techtime, אמרה יו"ר המכון לייצור מתקדם ומנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן, מלי ביצור-פרנס, "המיקוד של המכון הוא במפעלים המסורתיים יותר, שבהם ישנו צורך בוער יותר בטרנספורמציה טכנולוגית. היעד המרכזי של פעילות המכון היא שיפור הפריון, והנתונים מלמדים עד כמה אימוץ נכון של טכנולוגיה תורם לפריון. השיפור המשמעותי בפריון של העובדים, כפי שעולה מהנתונים, מספק למפעלים הרבה יותר גמישות בניהול רמות התפוקה וכוח האדם, והדבר גם מתבטא בחיסכון בעלויות ובהגדלת ההכנסות. הדרישה לשירותי המכון רק הולכת וגדלה, ובקרוב אף נתחיל בסבב שני במפעלים שכבר עברו תהליך ראשון של הטמעה.

"אחת מהבעיות המובהקות בתעשייה הישראלית קשורה לשימוש חסר במערכות מידע ואיסוף נתונים. זה מגביל את היכולת לרתום טכנולוגיות כמו בינה עסקית (BI) ו-IoT". בחודשים הקרובים צפוי המכון לחנוך באזור התעשייה תפן ליד כרמיאל מרכז הדגמה והתנסות שמטרתו  לחשוף תעשיינים בישראל להיצע הפתרונות בעולם התעשייה החכמה. יוצגו בו טכנולוגיות מתחומי הרובוטיקה, בקרה ושליטה, חיישנים, ניהול קווי ייצור, אנליטיקה תפעולית, בינה מלאכותית, הדפסות בתלת-מימד ועוד.

מקור: המכון לייצור מתקדם

להגדיל את הפריון עם טכנולוגיות חכמות

המכון לייצור מתקדם, שהוקם ביוזמת מנהל התעשיות במשרד הכלכלה, ופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר.

מלי ביצור-פרנס

גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות. המכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. ביצור פרנס: "מגיעה מילה טובה למינהל תעשיות במשרד הכלכלה, בהובלת עוז כ"ץ , שמינפו מעל המשוער את הפרויקט".

המכון לייצור מתקדם ידגים רובוט אוטונומי לביצוע משימות לוגיסטיות במפעלים

לאחר שהודיע לאחרונה על השקת מרכז הדגמה ותוספת תקציב של 20 מיליון ש"ח להטמעת טכנולוגיות במפעלים, המכון לייצור מתקדם מתחיל בימים אלה להציג במרכז ההדגמה שבאזור התעשייה תפן בצפון פתרונות חדשניים לתעשייה.  המכון שנמצא בבעלות פירמת הייעוץ "תפן" (Tefen), חברת ESI, ובראודה והוקם על ידי משרד הכלכלה בתחילת שנת 2020, ישלב לראשונה במרכז הידע החדש הדגמה של קובוט (רובוט שיתופי) הממוקם על עגלה מתניידת חכמה ואוטונומית וידגים כיצד הוא עובד ביחד עם מפעילים אנושיים, ומבצע פעולות הרמה ושינוע סחורה.

לדברי המכון, הפתרון ידגים בפני המבקרים ממגוון ענפי תעשייה ומפעלים ׳מסורתיים׳, כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לשפר תחרותיות, לקדם ישומי תעשייה 4.0 ולהתגבר על המצוקה הגדלה בגיוס ושימור עובדים, במיוחד במשימות חוזרות ושוחקות דוגמת פריקה וטעינה.

המערכת כוללת חיבור בין זרועות רובוטיות תוצרת Universal Robots, ועגלה רובוטית תוצרת Mobile Industrial Robots (MiR), שתיהן חברות-בנות של תאגיד הענק Teradyne. הקובוט, שהזרוע שלו מסוגלת לבצע מגוון משימות שתוכנתו מראש, מורכב על עגלה רובוטית חדשה, והחיבור הזה מאפשר לראשונה לנצל את ביצועי הזרוע עם התניידות חופשית ממקום למקום ולחסוך הרבה זמן וכסף.

״החיבור בין UR ל- MiR מדגים את מושג ״הייצור הגמיש״ אומר חיים זכרמן, מנהל חטיבת רובוטיקה ואוטומציה בחברת SU-PAD, נציגת UR ו-MiR בישראל. ״ההדגמות החיות של העבודה המשולבת של שני הקובוטים, יוכיחו כי מדובר בפתרון בטוח לשימוש, אמין, חכם, גמיש וניתן להטמעה בקלות בכל מפעל. אחד היתרונות הבולטים ביישום הפתרון, הוא שאין צורך במסלולים מוגדרים מראש במפעל או בכל רצפת ייצור, או ב׳מסילות׳ לטובת הנעת הקובוטים ועובדה זו מקלה על הקמת קווי ייצור גמישים במיוחד. יש פה שילוב אוטומציה של התעבורה הפנימית במפעל, והחיבור בין שני הקובוטים ממלא מגוון משימות דוגמת  איסוף והובלה של חלקים, פריקת מכונות, הרכבת רכיבים ועוד. כיום ניתן לראות בכל העולם אימוץ מוגבר של עגלות רובוטיות שיתופיות לשימוש לוגיסטי במפעלים, ובמיוחד בחיבור בין שני סוגי הקובוטים".

מירב גרוסמן מנכ"לית המכון לייצור מתקדם אומרת שההדגמה של פתרונות ייצור חכמים צפויה למשוך קהל רב של מתעניינים במיוחד לאור ההעובדה שהקובוטים המשולבים כל כך בטוחים לשהייה ועבודה בחברת בני אדם. החיבור של הזרועות הקובוטיות של UR יחד עם החלק הממונע, העגלה החכמה, הקובוטית של MiR, מאפשרים להם לעבוד בכל מקום ובכל עמדת ייצור – וכל זאת ללא מגע יד אדם ובאוטונומיות מלאה. אלו יתרונות עצומים שמגדילים את הפרודוקטיביות ואת ההספק, ולצורך כך פועל המכון.

מלי ביצור פרנס יו"ר המכון מציינת שזהו רק פיתרון אחד מני רבים שיוצגו במכון במטרה לסייע למפעלי התעשייה להפוך לחדשניים ותחרותיים. מרכז ההדגמה רק עכשיו הושק וכבר יש ביקוש אדיר מצד סטארטאפים לבוא ולהדגים את הפתרונות והטכנולוגיות פורצות הדרך שלהם וזוהי רק ההתחלה במיוחד בכל מה שנוגע לרובוטם בתעשייה. יש לציין שבימים שבהם קיים מחסור מחריף בכח אדם הקובוטים מהווים חבל הצלה לתעשייה ולכן אנחנו נתחיל לראות אותם יותר ויותר בכל הענפים. הם אינם מתעייפים ועובדים ביעילות ואף מבצעים משימות פיזיות קשות שבני אדם לא מעוניינים לבצע. הם מסוגלים לעבוד באופן בטוח לצד אנשים, וכניסתם למפעל משחררת עובדים למשימות חשובות יותר.

מרכז ההדגמה הוא אחד מתחומי הפעילות של המכון לייצור מתקדם, וכולל מעבדה פעילה המספקת סביבת עבודה מקצועית חדשנית. המרכז מציע למפעלים לבחון מקרוב מגוון משאבים טכנולוגיים עשירים וציוד מתקדם במיוחד, ביניהם מדפסות תלת מימד, רובוטים, קובוטים, בקרים, חיישנים, מערכות מידע, מערכות סימולציה, פיתוחים של מציאות רבודה ועוד. המכון שממקום בכרמיאל פועל מתוקף מכרז מטעם מנהל התעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה ומופעל ע”י חברת "מרכז הגליל לחדשנות וייצור מתקדם בישראל בע"מ" לטובת קידום הטמעת ייצור מתקדם בתעשייה הישראלית.

משרד הכלכלה יקצה 20 מיליון שקל נוספים למכון לייצור מתקדם

ועדת הכספים אישרה תקציב של 20 מיליון שקלים נוספים למכון לייצור מתקדם, המסייע למפעלי תעשייה באימוץ חדשנות. התקציב ישמש להטמעת טכנולוגיות חדשניות ושיטות ייצור מתקדמות במפעלים לצורך הגדלת הפריון. בנוסף, ישמש הכסף ליצירת תעסוקה איכותית ולחיזוק יכולת התחרות של התעשייה הישראלית בעולם. סכום זה מתווסף לעשרות מיליוני שקלים שכבר הושקעו בהקמת המכון לייצור מתקדם ובהקמת מרכז ההתנסות וההדגמה של המכון, שיושק בחודשים הקרובים. מטרת המכון היא לסייע, באמצעות התקציב המוגדל, לעוד כ-200 מפעלים בשנתיים הקרובות.

המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). נכון לחודש מרץ 2022, המכון ערך כ-250 אבחונים למפעלי תעשייה מתחומי המתכת, פלסטיקה וגומי, הרכבות אלקטרוניות, ריהוט ועוד. מתוך כלל המפעלים שסיימו את תהליך האבחון והייעוץ, כ-200 נמצאים כבר בשלבי הטמעה של טכנולוגיות. על פי הנתונים שנאספו על ידי המכון עד כה בעשרות חברות הנמצאות בשלבי הטמעה, חל שיפור של 26% במדד בשלות תעשייה 4.0 ושיפור ממוצע של כ-25% בפריון.

עוז כ"ץ. צילום: אסף רונן

ראש מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה, שיזם את הקמת המכון, עוז כץ: "התעשייה הישראלית מובילה את הכלכלה והצמיחה במשק, ומייצרת משרות איכותיות. על מנת להמשיך ולהוביל את המשק הישראלי, התחדשות והתייעלות הינן הכרחיות אל מול מגמות גלובליות של תחרותיות והתקדמות הטכנולוגיה. אנו מחוייבים לפיתוח התעשייה הישראלית, הטמעת חדשנות ויצירת משרות איכותית בכדי להכין את התעשייה לאתגרים הצפויים לה בשנים הקרובות".

מלי ביצור פרנס [בתמונה למעלה], יו"ר המכון ליצור מתקדם: "משבר הקורונה, שפרץ מיד לאחר תחילת הפעילות של המכון, הגביר באופן משמעותי את הביקוש לשירותי המכון בקרב התעשייה, שם חלחלה ההבנה שמפעל שלא יבצע את המעבר לייצור מתקדם לא יוכל לשרוד לאורך זמן."

"מפעלים רבים שוקלים להעתיק את הייצור מחוץ לישראל"

כנס SE לתעשייה ותשתיות, אשר יתקיים בשבוע הבא במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, יעסוק בצומת שבו מצויה התעשייה הישראלית, שצלחה את משבר הקורונה וכעת נאלצת להתמודד עם אתגרים חדשים כמו אינפלציה, חשש ממיתון, התנודתיות בשער הדולר והמשך השיבושים בשרשרת האספקה. מנכ"לית קבוצת תפן (Tefen), מלי ביצור-פרנס, אשר תוביל את הפאנל המרכזי בכנס בהשתתפות שורה של מנכ"לים בכירים, מלווה בשנים האחרונות מקרוב את התעשייה הישראלית במסגרת תפקידה כיו"ר המכון לייצור מתקדם, המסייע למפעלי תעשייה באימוץ טכנולוגיות מתקדמות מעולמות התעשייה החכמה.

מסקר שערכה תפן ויוצג בכנס עולה כי מפעלי תעשייה רבים שוקלים להעביר קווי ייצור לחו"ל. ביצור-פרנס: "יש חשש גדול מהעתיד בקרב תעשיינים, והם שוקלים בלית ברירה להעתיק קווי ייצור מחוץ לישראל.  היתה מחשבה שמי שיצליח לשרוד את משבר הקורונה ייצא מחוזק ויתרומם לגבהים חדשים. אלא שמתברר שהקושי מתחיל עכשיו. איש לא ציפה למכות החדשות שניחתו על התעשייה בדמות אינפלציה ומיתון. צריך לחשוב איך ניתן לעזור להם."

אחד המפתחות לשרידותה של התעשייה הישראלית היא האצת המעבר למודל של תעשייה חכמה, שמתבססת יותר על אוטומציה וניהול מבוסס נתונים המאפשרים לחסוך בעליות ולשפר את התפוקה. זהו למעשה המנדט שעל בסיסו הוקם המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה ופועל מאזור התעשייה תפן. המכון מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה.

פעילות המכון תעמוד במרכז הכנס, ויועצים של המכון יספקו אבחון וייעוץ ראשוניים לתעשיינים שיגיעו לכנס. כמו כן, במקום יוקם מיצג הדגמה של טכנולוגיות מתקדמות. "המודעות בקרב תעשיינים בישראל לפתרונות האלה עלתה מאוד. יש אמון גדול בכך שהטכנולוגיות הללו יכולות לסייע להם."

מנתונים שחשף המכון באחרונה עולה כי נכון לחודש מרץ 2022, המכון ערך כ-250 אבחונים למפעלי תעשייה מתחומי המתכת, פלסטיקה וגומי, הרכבות אלקטרוניות, ריהוט ועוד. מתוך כלל המפעלים שסיימו את תהליך האבחון והייעוץ, כ-200 נמצאים כבר בשלבי הטמעה של טכנולוגיות. על פי הנתונים שנאספו עד כה בעשרות חברות הנמצאות בשלבי הטמעה, חל שיפור של 26% במדד בשלות תעשייה 4.0 ושיפור ממוצע של כ-25% בפריון.

ביצור-פרנס: "יש ביקוש אדיר לפעילות של המכון. מאידך, מתברר שהצורך של רבים מהמפעלים אינו בשיפור נקודתי אלא בטרנספורמציה היקפית יותר, כמו למשל הקמת קווי ייצור אוטומטיים. אנחנו מזהים צורך מהותי בעיקר בענפי הפלסטיקה והאלקטרוניקה. זה עניין של להיות או לחדול."

המכון לייצור מתקדם מזמין חברות להציג טכנולוגיות במרכז הדגמה

[בתמונה: עובדי המכון]

המכון לייצור מתקדם, שהוקם ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה במטרה לקדם חדשנות במפעלי תעשייה, פרסם "קול קורא" המזמין חברות טכנולוגיה בישראל להציג פתרונות מתחומי התעשייה 4.0 במרכז הדגמה והתנסות חדש שהמכון עתיד להשיק בחודשים הקרובים בפארק התעשייה בכרמיאל.

מטרתו של המרכז, שבהקמתו הושקעו מיליוני שקלים, היא לחשוף תעשיינים בישראל להיצע הפתרונות בעולם התעשייה החכמה ולעודד את אימוץ הפתרונות הללו במטרה לשפר את הפריון ולחסוך בעלויות. יוצגו בו טכנולוגיות מתחומי הרובוטיקה, בקרה ושליטה, חיישנים, ניהול קווי ייצור, אנליטיקה תפעולית, בינה מלאכותית, הדפסות בתלת-מימד ועוד. המרכז צפוי לארח עשרות כנסים בשנה ואלפי אנשי תעשייה ואקדמיה.

"הקול הקורא" שפורסם מזמין חברות טכנולוגיות, חברות תוכנה, יזמים, מכוני מחקר, מוסדות להשכלה גבוהה ואחרים להשתלב במרכז ולהציע טכנולוגיות ומערכות מתקדמות, מתודולוגיות ומוצרים חדשניים, שתורמים להיבטים תפעוליים כדוגמת דיגיטציה בניהול הקשר עם הלקוחות והספקים, תהליכי פיתוח מוצר ומעבר מפיתוח לייצור, אופטימיזציה ודיגיטציה בתהליכי שרשרת האספקה, אוטומציה, רובוטיקה ומיכון מתקדם, אפקטיביות תפעולית במערכי ייצור; כלים מתקדמים וטכנולוגיים לאבטחת איכות ובקרה. את ההצעות יש להגיש עד סוף חודש יוני.

מירב גרוסמן, שמונתה לפני מספר חודשים למנכ"לית המכון אמרה כי מרכז ההדגמה הוא נדבך חשוב בפעילות של המכון. "זו הזדמנות עבור תעשיינים להתרשם באופן בלתי אמצעי מטכנולוגיות ייצור מתקדמות ולראות כיצד הן יכולות לתרום לשיפור כלל ההיבטים התפעוליים. זו גם הזדמנות מצוינת עבור חברות מהאקוססיסטם הטכנולוגי בישראל, הידועות בכל העולם בחדשנותן פורצת הדרך, להציג את פתרונותיהן וליצור שיתופי פעולה עם התעשייה המקומית."

לדברי עוז כ”ץ, ראש מינהל תעשיות במשרד הכלכלה, "החזון שלנו הוא שהמרכז יהווה נקודת מפגש בין תעשייה, טכנולוגיה, ואקדמיה וממשל, וימלא תפקיד פעיל בהגדרה, אפיון, פיתוח והטמעת פתרונות לאתגרים עמם מתמודדת התעשייה היצרנית בארץ".

להגדיל את הפריון עם טכנולוגיות חכמות

המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). נכון לחודש מרץ 2022, המכון ערך כ- 250 אבחונים למפעלי תעשייה מתחומי המתכת, פלסטיקה וגומי, הרכבות אלקטרוניות, ריהוט ועוד. מתוך כלל המפעלים שסיימו את תהליך האבחון והייעוץ, כ-200 נמצאים כבר בשלבי הטמעה של טכנולוגיות. על פי הנתונים שנאספו על ידי המכון עד כה בעשרות חברות הנמצאות בשלבי הטמעה, חל שיפור של 26% במדד בשלות תעשייה 4.0 ושיפור ממוצע של כ- 25% בפריון.

מכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. מלי ביצור פרנס, יו”ר המכון ומנכ”לית Tefen: "בשנתיים שחלפו מאז הקמתו, המכון סייע למאות מפעלים, קטנים כגדולים, בפריפריה ובמרכז, להתחיל את הדרך לעבר תעשייה חכמה ויעילה יותר. מהפירות נהנה כל מפעל באופן פרטני, אך גם המשק כולו. הגברת הפריון וחיזוק התעשייה המקומית, בייחוד בימים של שיבושים בשרשרת האספקה העולמית, היא יעד לאומי."

לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר. גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות.

מירב גרוסמן מונתה למנכ"לית המכון ליצור מתקדם

מירב גרוסמן מונתה למנכ"לית המכון לייצור מתקדם שבאזור התעשייה תפן. תפקידו של המכון הוא לסייע למפעלי תעשייה בישראל לייעל תהליכים ולשפר את הפריון בעזרת הטמעת טכנולוגיות מתקדמות. גרוסמן מחליפה בתפקיד את בני אמויאל.

גרוסמן מביאה עימה קרוב ל-30 שנות ניסיון ניהולי בתעשייה. היא מילאה שורה של תפקידים בכירים ובהם מנכ"לית פניציה שילד, שותפה בכירה בתפן, סמנכ"לית שרשרת אספקה בפניציה וב-Q Medical Devices. בשנתיים האחרונות גרוסמן מלווה ארגונים בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ויישום תעשיה 4.0. היא בוגרת הטכניון בהנדסת מערכות מידע ובעלת MBA בהתמחות ניהול טכנולוגיות מידע מאוניברסיטת תל אביב.

מירב גרוסמן: "אני מתרגשת לקבל על עצמי את התפקיד החשוב הזה ולהצעיד את התעשייה הישראלית אל עבר החדשנות והקידמה ולסייע לאלפי מפעלים בישראל לפרוץ קדימה." יו"ר המכון היא מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת תפן.

המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה במטרה לקדם חדשנות במפעלי תעשייה ופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). עד כה השלים המרכז יותר ממאה תהליכי אבחון מול מפעלי תעשייה בארץ.  המכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון.

המכון חנך באחרונה מרכז הדגמה גדול המציג את הטכנולוגיות החדשניות ביותר בעולם התעשייה החכמה. הקומפלקס, שהוקם באזור התעשייה תפן בעלות השקעה ראשונית של כ-5 מיליון שקל, משתרע על פני מאות מ”ר ומאפשר למנהלים, אנשי תעשייה וגם לציבור הרחב להתרשם  ממגוון פתרונות בתחומים כגון אוטומציה, רובוטיקה, בקרה וניהול רצפת ייצור, IoT, הדפסה בתלת-מימד, אנליטיקה תפעולית, בינה מלאכותית ועוד.

 

המכון לייצור מתקדם מקיים השבוע האקתון בנושא מעקב אחר שרשרת האספקה

המכון לייצור מתקדם יקיים השבוע האקתון בן שלושה ימים (11-13/08)' שינסה לפתח אבות-טיפוס עבור אתגרים בעולם התעשייה החכמה ומחשוב רצפת הייצור. זו השנה השנייה שבה מקיים המכון את ההאקתון, כשהשנה ינסו המשתתפים לפצח אתגר מהותי בעולם הייצור של ימינו: פיתוח יכולת טכנולוגית שתאפשר לעקוב בזמן אמת אחר כל מרכיבי המוצר לאורך כל שרשרת האספקה, מהספקים ועד הצרכן הסופי, וזאת במטרה לייעל תהליכי רכש והצטיידות ולאתר במהירות בעיות בייצור ומוצרים תקולים. כבר יותר מ-2,000 איש נרשמו להאקתון, שיתקיים במתכונת מקוונת, מתוכם מאות צפויים להשתתף בפועל באתגר, ובהם סטודנטים, יזמים, ועובדי ציבור.

הזוכים בתחרות יזכו בפרסים כספיים. מארגני ההאקתון – המכון לייצור מתקדם בשיתוף המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, קבוצת תפן וחברת ESI של איל זילברמן – מקווים כי ההאקתון יניב רעיונות מוצלחים שיהוו בסיס להקמת חברות סטארט-אפ חדשות בתחום. בין השופטים שיכהנו בוועדת השיפוט: פרופ' אריה מהרשק, נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, בני אמויאל, מנכ"ל המכון לייצור מתקדם, צביקה ויינשטוק, סמנכ"ל טכנולוגיות ב-i4Valley חממת סטארטאפים לתעשייה מתקדמת, ושלום ארז, מנהל פרויקטים ופיתוח עסקי, מנטור ומאמן למנהלים.

עוז כ"ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה: "המכון לייצור מתקדם מסייע לתעשייה הישראלית לבצע את הקפיצה הנדרשת בשדרוג תהליכי הייצור. אחד האתגרים המרכזיים הינו בניית שהאקטון הוא חלק מרכזי ממנו. המעבר לתעשייה מתקדמת הוא לא בגדר מותרות, אלא שאלה של להיות או לחדול עבור מפעלי התעשייה שצריכים להתמודד עם התחרות בעולם. לצד הקמת המכון לייצור מתקדם, המינהל ממשיך לפעול לשיפור הסביבה העסקית לתעשייה ולסיוע בהסרת חסמים, בכדי לספק מענה מיטבי לצרכים של התעשייה בישראל"

מלי ביצור-פרנס

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת תפן, אמרה: "המטרה היא לפתור בעיות אקוטיות מאוד בתעשייה. מעקב חכם אחר שרשרת האספקה עשוי להגביר את היכולת לבצע בקרת איכות עוד בקו הייצור ולהימנע מתקלות ושינוע של מוצרים תקולים. זו חוליה משמעותית שחסרה בעולם הייצור החכם, ופתרון הבעיה יכול לחסוך ליצרנים עלויות רבות."

המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה במטרה לקדם חדשנות במפעלי תעשייהופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). עד כה השלים המרכז יותר ממאה תהליכי אבחון מול מפעלי תעשייה בארץ.  המכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון.

המכון לייצור מתקדם יחנוך מרכז הדגמה לייצור חכם

המכון לייצור מתקדם שהוקם ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה במטרה לקדם חדשנות במפעלי תעשייה, צפוי לחנוך לקראת סוף השנה מרכז הדגמה הגדול בארץ, שיציג את הטכנולוגיות החדשניות ביותר בעולם התעשייה החכמה. הקומפלקס, שהוקם באזור התעשייה תפן בעלות השקעה ראשונית של כ-5 מיליון שקל, ישתרע על פני מאות מ"ר ויאפשר למנהלים, אנשי תעשייה וגם לציבור הרחב להתרשם  ממגוון פתרונות בתחומים כגון אוטומציה, רובוטיקה, בקרה וניהול רצפת ייצור, IoT, הדפסה בתלת-מימד, אנליטיקה תפעולית, בינה מלאכותית ועוד. במקום יוקם גם קו הרכבה אוטומטי ומתקדם.

במהלך חודש יולי צפוי המכון לייצור מתקדם לפרסם "קול קורא" לחברות טכנולוגיות ישראליות המפתחות פתרונות לעולם התעשייה להציע טכנולוגיות להצגה במרכז. היעד של המכון הוא שמכלול הטכנולוגיות שיוצגו במרכז יהיו תוצרת כחול-לבן או של חברות בינלאומיות עם מרכז פעילות בישראל. הטכנולוגיות שיוצגו במרכז יתחלפו מעת לעת.

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן, המשמשת גם כיו"ר המכון, הסבירה ל-Techtime כי מרכז ההדגמה הוא נדבך חשוב במימוש החזון של המכון לייצור מתקדם. "המרכז יאפשר למנהלים להתרשם ולראות במו עיניהם מערכות חכמות בפעולה ולהבין כיצד הן יכולות לתרום לשיפור התפעול והפריון." בתוך כך, במכון לייצור מתקדם מקימים בימים אלה גם קהילת ידע שיתופית, שבראשה צפוי לעמוד תעשיין בכיר.

להגדיל את הפריון עם טכנולוגיות חכמות

המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). עד כה השלים המרכז כ-110 תהליכי אבחון מול מפעלי תעשייה בארץ, וצפוי להשלים עוד כ-50 אבחונים עד סוף השנה. מתוכם, כמה עשרות מפעלים מצויים כבר בתהליכי רכישת ציוד והטמעה של טכנולוגיות בסבסוד רשות החדשנות.

ביצור-פרנס: "אנחנו רואים כמה התעשייה צמאה לטרנספורמציה הזו. גילינו תעשייה מתוחכמת עם ציוד מיושן. ישנו מחסור גדול במערכות לניהול רצפת ייצור, רובוטים וקובוטים, מדפסות תלת-מימד, פתרונות אנליטיים, כלי ניהול ועוד. הדבר בולט במיוחד במפעלים קטנים ובינוניים, שלחלקם אין את המשאבים לרכוש ולתפעל מערכות כאלה. המסלול של המכון מאפשר להם לבצע את קפיצת המדרגה. המטרה בסופו של דבר היא להגדיל את הפריון של התעשייה הישראלית."

מלי ביצור-פרנס

מכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. מרבית המפעלים שעברו אבחון עד כה היו מפעלים מסורתיים בסדר גודל בינוני (50-200 עובדים) מתחומים כמו פלסטיק, מתכת וכימיקלים. מפעלים מסוג זה הם קהל היעד המרכזי של המכון, מאחר שבהם הצורך בהטמעת טכנולוגיות לשיפור הפריון והבטחת הרציפות העסקית הוא הדחוף ביותר.

לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר. גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות.

המכון לייצור מתקדם ישלים עד סוף השנה 80 אבחונים טכנולוגיים

המכון לייצור מתקדם שהוקם בתחילת השנה ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה באזור התעשייה תפן, ביצע בחודשים האחרונים כ-70 אבחונים טכנולוגיים למפעלים ברחבי הארץ, במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי הייצור. המכון צפוי להשלים עד סוף השנה כ-80 אבחונים – כפול מהיעד שהוגדר בתחילת השנה. בעקבות משבר הקורונה והצורך בהאצת קידום החדשנות בתעשייה בתחומי תפעול מרחוק, רובוטיקה, בינה מלאכותית ואוטומציה, החליט משרד הכלכלה להכפיל את תקציב המכון.

המכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. מרבית המפעלים שעברו אבחון עד כה היו מפעלים מסורתיים בסדר גודל בינוני (50-200 עובדים) מתחומים כמו פלסטיק, מתכת וכימיקלים. מפעלים מסוג זה הם קהל היעד המרכזי של המכון, מאחר שבהם הצורך בהטמעת טכנולוגיות לשיפור הפריון והבטחת הרציפות העסקית הוא הדחוף ביותר.

הבעיה המרכזית: פריון נמוך

מתודולוגיית האבחון פותחה על ידי מנכ"ל המכון בני אמויאל ואנשיו בשיתוף תפן ואורט-בראודה. היא כוללת דירוג ההיבטים השונים בתפקוד המפעל, כמו טכנולוגיות קיימות, הון אנושי, תהליכים ומערכות. מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן, המשמשת גם כיו"ר המכון, סיפרה ל-Techtime שהאבחון משמש כבסיס לתוכנית פעולה שבה מוגדרות הטכנולוגיות החיוניות עבור כל מפעל.

ביצור-פרנס: "ברבים מהאבחונים גילינו מחסור בטכנולוגיות כמו מערכות לניהול רצפת ייצור, רובוטיקה, תפעול מרחוק, חיישני תחזוקה ואנליטיקה, מערכות מידע הולמות ועוד. המיקוד המרכזי הוא בהגדלת הפריון, מכיוון שזו נקודה חלשה בתעשייה הישראלית. אם לא נשפר את הפריון, המפעלים פשוט לא ישרדו".

מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן ויו"ר המכון, מלי ביצור-פרנס
מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן ויו"ר המכון, מלי ביצור-פרנס

מאבחון להצטיידות

לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר. גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. נכון לעכשיו, כל הספקיות הטכנולוגיות הן חברות ישראליות. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות.

ביצור-פרנס: "בתחילה חששנו שהמפעלים לא יעברו משלב האבחון לשלב ההטמעה, אבל להפתעתנו הנכונות שלהם גבוהה מאוד וכבר התחלנו בתהליכי אישור תקציבים. אין ספק שהקורונה האיצה את התהליכים והמחישה לכולם את חשיבות החדשנות בתחומי הייצור".

נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, פרופ' אריה מהרשק, ציין כי הביקוש הרב של חברות ומפעלים מכל הארץ לשירותי המכון מעיד על הצורך העמוק של ענף התעשייה המסורתית-קלאסית בישראל ליישר קו עם הקידמה והחדשנות הטכנולוגית הנהוגות כיום בעולם. "תהליך הליווי של המכון בנוי משני שלבים עיקריים – שלב האבחון הטכנולוגי, בו מתבצע מיפוי של כלל הגורמים העשויים להיחשב כ'מעכבים', ושלב שני של הטמעה, בו מיושמות ההמלצות המקצועיות לטובת ייעול תהליך הייצור ושיפור איכות המוצר; ובקיצור – השבחת הפריון".

בתחילת 2021 המכון יחנוך מרכז הדגמה שבו יוצגו פיתוחים ופתרונות בתחום התעשייה החכמה. ב-2 בנובמבר תיערך במתכונת מקוונת הוועידה השנתית של תפן לבכירי המשק והתעשייה, בהשתתפות שר הכלכלה, מנכ"ל רפאל, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, יו"ר חברת החשמל, יו"ר אסותא, מנכ"ל דואר ישראל, מנכ"ל תדיראן ועוד.

הירשמו לניוזלטר השבועי של Techtime וקבלו מדי יום חמישי עדכונים על כל מה שקרה השבוע בהייטק>>>