חברת אורה אייר, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי וטיהור זיהומים באוויר, לרבות נגיפי קורונה,, השלימה הנפקת מניות לציבור בבורסה של תל אביב, שבה גייסה כ-35 מיליון שקל לפי שווי של כ-132 מיליון שקל. החברה הוקמה על-ידי שני האחים אביעד ואלדר שניידרמן, לאחר שהשתחררו משירות ארוך בצבא. משקיעה מרכזית בחברה היא  קבוצת א.י אלקטרוניקה, שהיא גם הבעלים של חברת שירהטק (Shiratech) ואחראית על ייצור המערכות של אורה אייר.

אורה אייר פיתחה אביזר ביתי בגודל של 38 ס"מ על 38 ס"מ אשר מבוסס על חיישנים, מעגל אלקטרוני ומערכת טיהור האוויר, המסוגלת לטהר את האוויר בחדר ממוצע בקצב של 2.5 פעמים בשעה. החיישנים בודקים את כל החלקיקים המצויים באוויר, מזהים תופעות יוצאות דופן או עלייה מסוכנת בזיהום, מטהרים את האוויר ומחזירים אותו אל החדר.  לדברי החברה, המכשיר מאפשר לאנשים לשהות ללא חשש בחללים סגורים. בניסוי משותף שערכה החברה עם בית החולים שיבא התקבלו תוצאות לפיהן הפתרון של אורה אייר הצליח להשמיד 99.9% מהווירוסים.

המערכת מבצעת מדידה בזמן אמת של פרמטרים גנריים כמו טמפרטורה, לחות, כמות הפחמן הדו-חמצני, גאזים אורגניים ועוד, וגם משווה בין האוויר בתוך החדר ומחוץ לחדר. לטכנולוגיה ישנם יישומים נוספים מלבד ניטור נגיפי קורונה. מערכת הבקרה האלקטרונית יודעת לנתח את הממצאים ולהשוות אותם לתרחישים שונים המאפשרים לייצר תמונת מצב מורכבת. כך למשל, היא מזהה שריפה בחדר עוד לפני שיש עשן, באמצעות זיהוי רמה גבוהה של מולקולות פלסטיק שרוף ופחמן דו-חמצני המאפיינים את התופעה. המכשיר כולל מערכת שאיבה ושאיפה המאפשרת לסרוק את כל האוויר המצוי בחדר.

פילטרים מיוחדים לחולי אסתמה

היא מפעילה מערך טיהור המבוסס על מספר שלבים: סינון של גופים גדולים באמצעות מסנן פיסי, חשיפת האוויר העובר דרכו לקרינה בתדר UV-C, שהיא קרינה אולטרה-סגולה המשמשת לפירוק גאזים ולהשמדת חומרים ביולוגיים באמצעות הרס החומר הגנטי (DNA ו-RNA), העברת האוויר דרך מסנן נוסף הסופח חלקיקים מאוד קטנים הכולל טכנולוגיה מבוססת נחושת אשר מונעת גידול חיידקים באבזר הטיהור עצמו. בשלב הסופי היחידה מייצרת יונים חיוביים ושליליים באוויר המוחזר לחדר. הם משפרים את איכות האוויר ופוגעים במזהמים ביולוגיים.

מהתשקיף שהגישה החברה לבורסה עולה כי הכנסותיה ב-2020 הסתכמו ב-3.78 מיליון דולר. כמו כן, בתשקיף מפרטת החברה תוכניות לפיתוח פלטפורמה אנליטית מבוססת בינה מלאכותית ולמידת מכונה שתאפשר להפיק תובנות מן המידע שאוסף המכשיר עבור יישומים של רפואה חכמה, ביטוח ועוד. כמו כן, החברה מפתחת סנסורים נוספים שירחיבו את מגוון המזהמים שהמערכת מאתרת בחללים סגורים ופתוחים, וכמו כן פילטרים מתקדמים המתבססים על חומרים כדוגמת נחושת ואבץ עבור חולי אסתמה ואנשים הסובלים מאלרגיות למיניהן.

[בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל ננוקס רן פוליאקין]

חברת ננוקס (Nano-X) מנווה-אילן, המפתחת מכשירי CT דיגיטליים ושירותי אבחון בענן, גייסה כ-165 מיליון דולר בהנפקה ראשונית לציבור בנסד"ק. החברה הנפיקה לציבור כ-9.1 מיליון מניות במחיר פתיחה של 18 דולר למניה. המניה החלה להיסחר בנסד"ק ביום שישי, תחת הסימול NNOX, ונעלה את יום המסחר הראשון בזינוק של כ-20%, ל-21.7 דולר למניה.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש יתרונות רבים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של המערכות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, ופחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין הניבדק.

המכשירים מאפשרים ביצוע הדמאה מולטי-ספקטרלית, וקישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים, המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT. החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.