Viziblezone פיתחה פתרון לאיתור מגעים עם חולי קורונה

כשברקע הדיון הציבורי סביב השימוש בטכנולוגיית האיכון הסלולארי של השב"כ לצורך איתור מגעים עם נשאי קורונה, חברת הסטארט-אפ הישראלית  Viziblezone  השיקה, לאחר הליך פיתוח מואץ, פתרון ייעודי לארגונים המאפשר להתחקות אחר כל העובדים שבאו במגע בתוך הארגון עם עובד שאובחן בקורונה, וזאת ללא פגיעה בפרטיות. החברה הכריזה השבוע על שיתוף פעולה ראשון עם חברת הסייבר והמודיעין העסקי הישראלית Verint שמעסיקה אלפי עובדים ברחבי העולם. במסגרת ההסכם, Verint תפיץ ותטמיע את הפתרון ללקוחותיה כחלק מסל פתרונות בתחום הקורונה. במקביל, Viziblezone נמצאת בימים אלה במגעים עם ארגונים נוספים בישראל ובחו"ל לאימוץ הפתרון.

הפתרון של Viziblezone מתבסס על הסמארטפון האישי של כל עובד, אך בשונה מטכנולוגיית האיכון של השב"כ שככל הנראה מתבצעת באמצעות ניטור התשדורות בין המכשיר לתאים הסלולאריים בסביבה, הפתרון של Viziblezone אינו עושה שימוש בלינק הסלולארי, אלא מתבסס רק על ערוץ התקשורת לטווח קצר – הבלוטות'. זוהי למעשה אפליקציה שפועלת ברקע  (Always On)  ומתעדת באופן מקומי על גבי המכשיר את אותות הרדיו לטווח קצר המשודרים ונקלטים בערוץ הבלוטות'.

כל אימת שהאנטנה קולטת אות רדיו מסמארטפון סמוך, היא מקטלגת את "המפגש" במספר זיהוי אקראי ומצפינה את המידע בקובץ יומן מגעים הנשמר במכשיר. כך, מתעדים כל מכשירי הסמארטפון של עובדי הארגון את כל המגעים ביניהם, כל אחד במכשירו, מבלי שהמידע יעבור לשרת חיצוני. במקרה שמישהו בארגון אובחן כחולה קורונה, הוא מודיע לאחראי על הקורונה מטעם הארגון ומקבל ממנו קוד חד-פעמי המאפשר לו לשגר את קובץ יומן המגעים שלו לכל המכשירים בארגון, דרך השרת המקומי. יתר המכשירים מבצעים הצלבה מול יומן המגעים האישי השמור במכשיר שלהם, על מנת לבדוק אם אכן מופיע בו תיעוד המפגש. אם נוצרת הצלבה, העובד מקבל התראה שנחשף לחולה קורונה. האלגוריתם יודע לחשב כמה זמן נמשך המפגש עם החולה ומה היה המרחק המשוער בין האנשים, וכך לאבחן אם המפגש חרג מכללי הריחוק החברתי וטומן בחובו סכנת הידבקות. הקונספט המחוכם הזה אינו כרוך בחדירה למכשיר או קבלת גישה למידע פרטי שאינו רלוונטי.

בשיחה עם Techtime הדגיש מנכ"ל ומייסד החברה גבי אופיר כי מדובר בפתרון פרמיום לארגונים ולמקומות עבודה בלבד ואינו מיועד לכלל האוכלוסייה – "הפתרון אינו מיועד למרחב הציבורי, אלא לחברות וארגונים שמעסיקים הרבה עובדים. הפתרון הזה יכול לאפשר חזרה מהירה יותר של המשק לשגרה, ולמנוע מצב שבו אבחון של חולה קורונה בארגון יוביל לשליחת כל העובדים לבידוד."

הקורונה איימה על המשך קיומו של הסטארט-אפ

Viziblezone הוקמה בתחילת 2019 על ידי גבי אופיר. אופיר עבד כ-19 שנים כארכיטקט מערכת בקבוצת ה-CTO בחברת מוטורולה. בימי שגרה, Viziblezone מפתחת פתרונות תוכנה מצילי חיים המתבססים על הסמארטפון ופועלת בתחומי האוטומוטיב ומניעת תאונות עבודה במתחמים סגורים: "אנחנו נושאים עלינו את הסמארטפון 24/7, מה שהופך אותנו לישות IoT המאפשרת לאדם לתקשר גם עם מכונות ותשתיות בסביבה."

המייסד גבי אופיר. שקלנו לוהציא את כולם לחל"ת

החברה פיתחה מנוע AI המבוסס על חיישני הסמארטפון, שיודע לנתח את סביבת המשתמש והתנהגותו. כאשר המערכת  מזהה סיטואציה שעלולה להיות מסכנת חיים, כגון חציית כביש על ידי הולך רגל או רוכבי אופניים וקורקינטים, הסמארטפון של המשתמש מתחיל לשדר אותות התראה למכוניות בסביבה שאיתם ישנה היתכנות להתנגשות. בנוסף, החברה מייעדת את הפתרון שלה למניעת תאונות למקומות עבודה במרכזים לוגיסטיים, שדות תעופה, נמלי ים וכו'. בימים אלה החברה במשא ומתן להטמיע את הפתרון בשני מרכזים לוגיסטיים בחו"ל.

החברה בחרה להתמקד בתחילת דרכה בתחום האוטומוטיב וגייסה הון ראשוני בסבב סיד מהחממה הטכנולוגית הירושלמית Labs/02. בתחילת חודש מרץ הייתה בעיצומו של סבב גיוס נוסף, אך מגפת הקורונה טרפה את הקלפים, כך לדברי אופיר: "תעשיית האוטומוטיב ספגה מכה קשה עוד לפני הופעת הקורונה והחמירה יותר בעקבותיה. היינו צריכים לקבל החלטה אם להוציא את העובדים לחל"ת או איכשהו להתאים את הטכנולוגיה למצב. כששמענו על מנהלת מעבדת קורונה שנדבקה בנגיף ובעקבותיה כל עובדי המעבדה נשלחו לבידוד, הבנו את ההזדמנות שעומדת בפנינו לנצל את הטכנולוגיה שלנו כדי לתת פתרון לניטור מגעים בין אנשים שתעזור להמשכיות עסקית ופיננסית, במיוחד בתקופה מורכבת זו".

"ישנם לא מעט אתגרים טכנולוגיים שהיינו צריכים להתגבר עליהם: חסכון מקסימלי בצריכת סוללה, עיבוד אותות הבלוטות', נטרול הפרעות מאותות אחרים, והתאמה לדגמים שונים של מכשירים. עבדנו מסביב לשעון והגענו למצב שהפתרון עובד טוב". אופיר מספר שהחברה ביצעה לאחרונה פיילוט מוצלח עם שני גופים מסחריים: "הצגנו דיוק של 99% בהתחקות אחר המגעים לתקופה של שבועיים אחורה. חלק מהלקוחות הפוטנציאליים שלנו מגיעים דרך המלצות מאותם גופים שעימם עשינו את הפיילוט."

ורינט מתכננת התפצלות לשתי חברות נפרדות

חברת ורינט (Verint Systems) מהרצליה וניו-יורק, מתכננת להתפצל לשתי חברות נפרדות במהלך מורכב הכולל קבלת השקעה בהיקף של 400 מיליון דולר מקרן אייפקס ורכש עצמי של מניות. כיום ורינט מעסיקה כ-6,000 עובדים בארץ ובעולם, ונסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.2 מיליארד דולר. לחברה שתי פעילויות שונות: פעילות תוכנה לניהול קשרי לקוחות עבור מוקדי שירות ועבור ארגונים גדולים, האחראית למכירות בהיקף של כמיליארד דולר בשנה, ופעילות איסוף וניתוח מודיעין סייבר, האחראית למכירות של כ-500 מיליון דולר בשנה.

החברה דיווחה שהפיצול נועד ליצור שתי חברות נפרדות: חברת ניהול קשרי לקוחות וחברת מודיעין סייבר עסקי, הנסחרות בנפרד בבורסה. המהלך אמור להסתיים בחודש פברואר 2021. מנכ"ל ורינט, דן בודנר, אמר שהפיצול יאפשר לכל אחת מהחברות להגדיר אסטרטגיה עסקית נפרדת. לדבריו, החברה נערכה לפיצול זמן רב, וחיזקה את שתי החטיבות בשנים האחרונות באופן שיאפשר לבצע בקלות את ההפרדה ביניהן.

הפיצול ייעשה על-ידי פיצול מניות החברה בשיעור יחסי להיקף הפעילות של שתי החטיבות, והעברת חלק מהמניות לידיה של יישות חדשה, אשר תקבל לידיה עסקי המודיעין. פירוש הדבר שלמעשה היא מוציאה את פעילות הסייבר מחברת ורינט, ומקימה עבורה חברה חדשה. במקביל לפיצול, החברה תקבל השקעה בהיקף של 400 מיליון דולר מקרן אייפקס (Apax Funds) אשר תיעשה בשתי פעימות: בשלב הראשון, המתוכנן להתבצע באפריל 2020, אייפקס תרכוש מניות של ורינט בהיקף של כ-200 מיליון דולר.

השלב השני תלוי בהצלחת תהליך ההפרדה: במידה והוא יתבצע, אייפקס תרכוש מניות נוספות בחברת ורינט בהיקף של כ-200 מיליון דולר. נוספים בחברת ורינט (חברת קשרי הלקוחות) אשר יביאו אותה לשיעור אחזקה של [כ-11.5%-15% ממניות ורינט. בנוסף, דירקטוריון החברה אישר מהלך של רכש מניות עצמי בהיקף של עד 300 מיליון דולר, אשר יתבצע בהדרגה ויושלם ערב ההיפרדות מחטיבת המודיעין. המימון של רכישת המניות ייעשה ברובו באמצעות ההון שיתקבל מההשקעה הראשונה של אייפקס.