אמיר דגן מונה למנכ"ל חברת המסחור "הדסית" של בית חולים הדסה

המרכז הרפואי הדסה הודיע על מינויו של אמיר דגן לתפקיד מנכ"ל הדסית, חברת המסחור של בית החולים. ב-15 השנים האחרונות שימש כמנכ"ל בחברות מכשור רפואי וביומד, ובהן Enopace Biomed ו-Tissue Dynamics. אינופייס, אותה ניהל בין 2009 ל-2022, עוסקת בפיתוח שתל חשמלי זעיר לטיפול באי ספיקת לב בשיתוף פעולה עם ענקית הקרדיולוגיה LivaNova, ואילו טישו דיינמיקס, אותה ניהל בשלוש השנים האחרונות, עוסקת בפיתוח תרופות מבוססות AI בשיתוף פעולה עם חברות מובילות בתחום כגון אנבידיה נובו ונורדיסק. בנוסף פעל אמיר כחבר בצוות ההשקעות של תחום מדעי החיים בקרן ההון סיכון אוורגרין. הוא בוגר תואר שני בהנדסה ביו-רפואית מאוניברסיטת בן-גוריון ותואר ראשון בהנדסת תוכנה מתל אביב.

הדסית, חברת החדשנות, היזמות והמסחור של המרכז הרפואי הדסה, מניבה בממוצע כ-50 מיליון שקל הכנסות מדי שנה מפעילות מחקר יישומי בהדסה, הכוללת מימון מחקרים ומסחור טכנולוגיות חדשניות. החברה מובילה מדי שנה הקמה של חברות סטארט-אפ, הגשת עשרות בקשות לפטנטים חדשים, ומקדמת שיתוף פעולה עם התעשייה בתחומים רבים, לרבות פיתוח וולידציה של הטכנולוגיות, הנגשת דאטה רפואי ושירותי מו"פ לתעשייה. במסגרת תפקידו החדש כמנכ"ל הדסית, יוביל אמיר את מימוש חזון החדשנות של בית החולים, תוך התמקדות במסחור טכנולוגיות קיימות, יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופים מובילים בתעשייה והקמת חברות ביו-רפואיות חדשניות.

בנוסף, יקים את מרכז החדשנות והפיתוח העסקי ותחת אחריותו יהיו ניהול חטיבת המסחור, ניהול אקסלרטור התוכנה בשיתוף עם חברת IBM, קידום תכנית jumpstart  המיועדת להאצת פיתוח טכנולוגיות רפואיות  (Venture Building) והקמת קרן השקעות ייעודית למימון חברות חדשות המבוססות על פטנטים של חוקרי הדסה.

בהדסה מדגישים כי מינויו של אמיר משתלב באסטרטגיית הצמיחה של הדסה והרחבת פעילותה בתחומי מדעי החיים וכי הצטרפותו אל שורת הניהול הבכיר צפויה לסייע בפיתוח מנועי צמיחה כלכליים חדשים עבור בית החולים.

[בתמונה למעלה: אמיר דגן, יח"צ]

חוקרים בבן-גוריון פיתחו זרוע רובוטית לפסי ייצור עם יכולות אחיזה של יד אנושית

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו זרוע רובוטית ראשונה מסוגה המסוגלת לאחוז בכל צורה שהיא, בדומה לפעולה של זרוע אנושית. ההמצאה, שנחשפה על ידי BGN Technologies – חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון, תאפשר לתופסנים המשמשים בפסי יצור אחיזה של חלקים בצורות שונות באופן שיפחית את עלויות הייצור.

פסי ייצור אוטומטיים מסתמכים על רובוטים כדי לאחוז בצורה יציבה את החלקים המיוצרים. בשל מגוון הצורות של החלקים השונים, יש צורך להשתמש ביחידות קצה רובוטיות שונות, שכל אחת מותאמת לגיאומטריה המיוחדת של החלק המיוצר. תכנון, ייצור והרכבת תופסני הקצה השונים על כל אחד מהרובוטים בפס הייצור, הם תהליכים יקרים שצורכים זמן רב.

לדברי החוקרים בבן גוריון, הפיתוח החדש מאפשר לתופסן קצה אחד להתאים למספר מטרות. ההמצאה, שפותחה על ידי פרופ' אמיר שפירא ודר' אבישי סינטוב מהמחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון, מאפשרת לתכנן תופסנים חסרי אצבעות עבור רובוטים של פסי ייצור, שיאפשרו אחיזה של חלקים בעלי צורות שונות, ובכך להפחית את עלויות ייצור החלקים, תוך הגדלת אפשרויות הייצור של פסי הייצור. ההמצאה מסתמכת על אלגוריתם חיפוש ייחודי שמגדיר אזורי אחיזה אפשריים בסדרת החלקים בהם משתמשים בפס ייצור נתון. האלגוריתם לוקח בחשבון פרמטרים שונים, כמו הכוח שנדרש כדי לאחוז את החלק בחוזקה, ולאחר מכן מגדיר סדרת נקודות אחיזה משותפות לכל חלקי הייצור בהם משתמשים בפס הייצור המסוים. באופן זה, ההמצאה מאפשרת את התכנון של זרוע רובוטית שתתאים לכל חלקי הייצור.

דני שטייר, פיתוח עסקי, מדעים מדויקים והנדסה, BGN Technologies, אמר, "פתרון פשוט לכאורה זה מבוסס על אלגוריתם מתוחכם שפותח על ידי פרופ' שפירא ודר' סינטוב ושיכול להגדיל את היעילות והכדאיות הכלכלית של פסי ייצור על ידי הפחתת הצורך בזרועות רובוטיות מרובות, האצת קצב הייצור ואפילו התאמת פסי ייצור קיימים לצרכים אחרים. לאחר הגשת בקשת פטנט להגנת המצאה זו, אנחנו מחפשים כעת אחר שותפים אסטרטגיים להמשך הפיתוח והמסחור של הטכנולוגיה".