בתמונה למעלה: יעל פאינרו מנהלת סינמדיה ישראל וד"ר אייב פלד, יו"ר סינמדיה. צילום: Techtime

לפני 9 חודשים הושקה מחדש חברת NDS הוותיקה, אולם במתכונת חדשה. לאחר שנימכרה לסיסקו בשנת 2012 תמורת כ-5 מיליארד, הפעילות נירכשה ממנה בסוף 2018 על-ידי קבוצת ההשקעות Permira תמורת כ-1 מיליארד דולר, והחלה לפעול בשם חברת סינמדיה (Synamedia), על-שם אחד ממוצרי הדגל של NDS. מרכז הפיתוח שלה פועל בירושלים ומעסיק כ-650 עובדים. יו"ר החברה הוא ד"ר אייב פלד, שהקים את NDS בשנת 1988 וכיום משמש גם כיועץ בכיר של פרימרה.

אלא שהחברה שהוקמה כדי להגן על הקניין הרוחני של חברות הטלוויזיה בכבלים, מתמודדת כיום עם מציאות חדשה: ענקיות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל מאיימות על מודל הפירסומות של ערוצי הטלוויזיה, ואלפי רשתות פירטיות מתחרות בערוצים הוותיקים כשהן מצויידות בכלים טכנולוגיים מתקדמים ובמבנים עסקיים מתוחכמים. "התפקיד שלנו הוא לסייע לחברות הטלוויזיה והווידאו לעבור בשלום את המהפיכה ולשמור על יכולתן לייצר תכנים", אמרה מנהלת סימדיה ישראל, יעל פאינרו.

תקופת מעבר רגישה ומסוכנת

במפגש עם יוצרים מהתעשייה הישראלית בתחילת השבוע, סיפר אייב פלד, שתעשיית הטלוויזיה נמצאת בתקופת מעבר שתביא לבניית ממשקים מאוחדים המאפשרים צפייה במספר גדול מאוד של ערוצי תוכן, וגיבוש מענה לתחרות מול ענקיות האינטרנט ולהפצה הפיראטית של תכנים. "ההוצאות על יצירת תוכן נמצאות בעלייה, אבל אי-אפשר להחזיר את ההוצאה מבלי להשתלט על הפיראטיות. חברת HBO מעריכה שבסדרה משחקי הכס צפו בתשלום 14 מיליון איש, אבל 28 מיליון נוספים צפו בה מבלי לשלם.

"כיום פועלות בשוק חברות פיראטיות במתכונת של ספקיות תוכן לגיטימיות. הן מתבססות על ממירים שניתן לקנות באמזון, מערך תשלומים מסודר באמצעות המערכת הבנקאית, ומערכי שיווק המוכרים מנויים במחיר של 10 אירו לחודש (בהשוואה ל-30 אירו שגובה חברת סקיי)". מחלקת המודיעין של סינמדיה ביצעה מחקר שוק ואיתרה 200,000 רשתות פיראטיות מהסוג הזה. חלקן גדולות מאוד, וכוללות יותר מ-60,000 מנויים בכל אחת.

המאבק בפיראטים יקבל ציביון של לוחמת סייבר

להערכת חברת המחקר Parks Associates, בשנת 2019 הפסידו חברות טלוויזיה בכבלים וחברות הווידאו באינטרנט (OTT-Over the Top), כמו נטפליקס למשל, הכנסות בהיקף כולל של 9.1 מיליארד דולרים שעברו לספקים פיראטיים. ההפסד צפוי לעלות לסכום של כ-12.5 מיליארד דולר בשנת 2024.

לדברי מנהלת תחום מודיעין וסייבר בחברה, אביגיל גוטמן, סינמדיה עוקבת אחרי הספקים הפיראטיים, ואוספת מידע שהיא מספקת ללקוחות כדי שיוכלו להפעיל כלים משפטיים. גוטמן: "ארצות הברית נמצאת בתהליכי חקיקה של חוק ACDC – Active Cyber Defense Certainty Act, שיאפשר לחברות להילחם בתוקפים בכלי-סייבר.

"כיום יש לנו יכולות תגובה, כמו זיהוי המקורות של תכנים וניטרולם, סיכול ממוקד של שרתים פיראטיים ואפילו יכולת להשבית ממיר ספציפי. אנחנו משתפים פעולה עם חברות טלוויזיה היוזמות מהלך שיאפשר לבצע עידכון מיידי על הפעילות אתרים פיראטיים, כדי לדרוש מספקיות שירותי האינטרנט להשבית אותם".

המודל העסקי הקטלני של ענקיות האינטרנט

אלא שהאתגר הגדול ביותר שתעשיית הטלוויזיה צריכה למצוא לו מענה הוא הפרסומות. המפרסמים התרגלו לקבל שירותי פרסום אינטרנטיים ממוקדים מאוד. חברות כמו גוגל ופייסבוק יודעות לפלח את הלקוחות, ללמוד אותם ולספק להם את הפרסומת המתאימה ביותר – בעיתוי המתאים ביותר.

עולם הטלוויזיה נמצא לפחות דור שלם מאחורי עולם האינטרנט: פיזור הפרסומות בערוצים הוא כללי מאוד ולא מדוייק. למעשה, במקרים רבים הוא מפספס קבוצות צופים קטנות, שהן אולי שוליות מבחינת המספר הכולל של הצופים ברשת – אולם משמעותיות מאוד עבור מפרסמים מסויימים.

בתחום הזה מפתחת סינמדיה פלטפורמות חדשות המיועדות להביא את רמת הדיוק של הפרסומות בטלוויזיה לזו של עולם הפרסום באינטרנט. לדברי אברהם פפקו, מנהל צוות הארכיטקטים בירושלים, כיום החברה מספקת לסקיי טכנולוגיה המאפשרת להפיץ פרסומות לפי פרמטרים גיאוגרפיים ודמוגרפיים ואפילו להוריד פרסומות שהתיישנו מסרטים שהוקלטו בממיר, לצורך צפייה מאוחרת.

הממיר האוטונומי מיועד להציל את תעשיית הפרסום בטלוויזיה

"הממירים שפיתחנו מספקים הרבה מאוד מידע אנונימי, אולם הרשתות צריכות מידע איכותי יותר, מכיוון שבעתיד אנשים יצפו בהרבה מאוד ערוצים. המדד של שעות שיא יהיה פחות רלוונטי, ויהיה צורך להגיע לקבוצות קטנות מאוד מבחינה ססטיסטית". התשובה של סינמדיה לאתגר הזה היא הטמעת טכנולוגיית בינה מלאכותית בתוך הממיר המצוי בבית.

המטרה היא לפתח ממיר אוטונומי, אשר מבצע בעצמו את הבחירה בפרסומות הרלוונטיות ביותר לכל צופה. "מדובר בכלי שיכול לאפיין קהלים מתוך מידע עקיף המצוי בממיר. זוהי מערכת אנונימית לגמרי שאינה פוגעת בפרטיות המשתמש, מכיוון שהממיר מקבל החלטות באופן אוטונומי, מבלי להעביר את המידע אל הרשת או אלינו".