לא בכל יום יוצאת לשוק ארכיטקטורת מחשוב חדשה, ולא בכל יום מכריזה חברת סטארט-אפ שהיא מפתחת מעבד לשרתים ולמחשבים עתירי עיבוד, שהוא יעיל, מהיר וחסכוני ממעבד Xeon של אינטל. בקיצור, לא בכל יום מכריזה חברת סטארט-אפ הפועל מעמק הסיליקון ומברטיסלבה, סלובקיה, שהיא מוכנה להתמודד מול אינטל במגרש הבית שלה – מרכזי הנתונים ותשתיות הענן הגדולות בעולם. אבל זהו בדיוק מה שעושה חברת Tachyum, המתכננת להוציא לשוק ב-2021 מעבד מסוג חדש לחלוטין, המספק לדבריה ביצועים טובים יותר מאשר מעבד Xeon המהיר ביותר של אינטל – בעשירית מההספק וברבע מהמחיר.
חברת טקיום פיתחה ארכיטקטורת עיבוד חדשה לגמרי המוגנת על-ידי 100 פטנטים והמבוססת על סט פקודות משלה (Native Instruction Set Architecture). מוצר הדגל שלה הוא המעבד האוניברסלי פרודג'י (Prodigy Universal Processor). הפרטים עדיין לא לגמרי ברורים, והחברה שומרת בסוד את פרטי הארכיטקטורה שלה. למרות זאת, הוא כולל ככל הנראה יחידות עיבוד פנימיות המסוגלות לפעול בארכיטקטורות CISC, RISC ו-VLIW – Very Long Instruction Word.
החברה פירסמה מספר פרטים על הביצועים והיכולת שלו: הוא מופיע בגרסאות של 16-128 ליבות ועובד במהירות שעון של 4GHz. כל הליבות מקושרות ביניהן ברשת Mesh סינכרונית. בנוסף, הוא כולל בקרי DDR4/5, ערוצי 400 Gigabit Ethernet ועד 48 ערוצי PCI Express 5.0. התכונה החשובה ביותר שלו היא התאימות לתוכנות שנכתבו עבור ארכיטקטורת x86 של אינטל: הוא יכול להריץ תוכנות שנכתבו עבור מעבדי אינטל ו-AMD, מעבדי הקוד הפתוח RISC-V והמעבדים המבוססים על ארכיטקטורת ARM, באמצעות מתרגם בינארי המתאים את הפקודות שלהם אל ה-ISA שלה.
גם ARM על הכוונת
בחודש שעבר (אוגוסט) היא דיווחה שהיישומים שנבנו עבור ARM ו-RISC-V רצים מהר יותר על-גבי המעבדים שלה מאשר על מעבדי המקור. בניסוי אחר, היא הריצה בהצלחה יישומי שרת אינטרנט שנכתבו גם בקוד Prodigy וגם בקוד x86. הדבר מוכיח לטענתה שמדובר בארכיטקטורה "הטרוגנית". זהו טיעון מרכזי: המעבדים של טקיום מיועדים להתחרות באינטל ובאנבידיה בתחום המחשבים עתירי העיבוד ומרכזי הענן הגדולים (Hyperscale Data Centers). מחשבים אלה כוללים מעבדי CPU, מעבדי GPU ומעבדי TPU, שהם מאיצי בינה מלאכותית בשם Tensor Processing Unit שפותחו על-ידי גוגל.
מכיוון שכל אחד מהמעבדים פועל באופן אופטימלי בפרופיל משימות שונה, המרכזים הגדולים משתמשים בכל הסוגים, ולכן, להערכת טקיום, בכל פרק זמן נתון חלק ניכר מעוצמת המיחשוב לא מבצע עבודה יעילה. היא מבטיחה ללקוחות שני דברים: להשתמש בכל המשאבים על-ידי כך לחסוך הרבה מאוד כסף, ולהריץ באופן חלק את תוכנות המורשת שנכתבו עבור הארכיטקטורות המתחרות.
לוח זמנים צפוף
חברת טקיום הוקמה בשנת 2016 על-ידי קבוצה של ארבעה מתכנני שבבים בעלי נסיון רב בתעשייה שעבדו שנים רבות ביחד בהנהגתו של המנכ"ל ד"ר ראדו דנילק. החברה פועלת מעמק הסיליקון ומברטיסלבה בירת סלובניה, שבה הוא מתגורר. דנילק עבד כארכיטקט GPU באנבידיה, היה הטכנולוג הראש של חברת SandForce שפיתחה בקר לזכרונות SSD מבוססי פלאש שנמכרה ל-LSI ב-2011, הוא תכנן את מרכיב לימוד העומק במעבד של Wave Computing והיה המייסד והמנכ"ל של חברת Skyera, שפיתחה כונני SSD ייחודיים ומאוד יעילים ונמכרה ב-2014 לווסטרן דיגיטל.
לוחות הזמנים של החברה צפופים מאוד: באפריל 2020 הסתיים תכנון המעבד. באוגוסט הצליחה הדמייה שלו להריץ את כל התוכנות, ולפני סוף 2020 החברה מתכננת להשלים את הבנייה של אבטיפוס מלא על-גבי כרטיס FPGA. לאחר שהבדיקות שלו יסתיימו, היא תעבור לייצור המוני בתהליך של 7 ננומטר. המעבד ייצא לשוק במהלך 2021 בתצורת שבב במארז FCBGA בגודל של 8.5 ס"מ על 8.5 ס"מ. במקביל, החברה מפתחת גרסת הפצה ייעודית של מערכת ההפעלה לינוקס שתצא לשוק ביחד עם המעבד.
השוק הבטחוני תחילה
בתוך כך היא סימנה השבוע את שוק היעד הראשוני שלה: טקיום הקימה חטיבה עסקית בטחונית, אשר ממוקדת בצורכי העיבוד של צבא ארצות הברית ומדינות ברית נאט"ו, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ומשימות עתירות עיבוד (HPC). להערכת המנכ"ל ד"ר ראדו דנילק, הצבא ושירותי המודיעין צפויים להיות הלקוחות הראשונים של המעבד החדש.
דנילק: "הם מתעניינים במעבד Prodigy מכיוון שהוא יאפשר לבנות מערכת בינה מלאכותית בקנה מידה של המוח האנושי, 15 שנים לפני כל טכנולוגיה אחרת". דנילק מכיר היטב את הצבא, שכן הוא ביצע פרוייקטי פיתוח צבאיים במסגרת המעבדות הלאומיות סנדיה ובמסגרת חברת Skyera. בעקבות הפרוייקטים האלה, קיבלו מייסדי החברה את אישורים בטחוניים גבוהים מאוד בארה"ב.