הממשל הוא בעל המניות הגדול באינטל; טראמפ הוא "הבוס" החדש

מאת: יוחאי שויגר

לאחר ימים של משא ומתן הודיעה אינטל אמש (ו׳) כי הממשל האמריקאי ירכוש 9.9% ממניותיה בהיקף של 8.9 מיליארד דולר. למרות שהחברה מציגה זאת כהשקעה חדשה מצד המדינה, בפועל אין כאן כסף נוסף: המהלך הוא הסבה של מענקים שכבר הובטחו לה בתקופת ממשל ביידן – 5.7 מיליארד דולר מחוק ה-CHIPS ו-3.2 מיליארד דולר מתוכנית Secure Enclave – לאחזקה ישירה במניות.

למעשה, טראמפ שינה כאן את כללי המשחק בדיעבד: במקום מענקים במזומן כפי שנקבע במקור, אינטל נאלצה להמיר אותם בהחזקת מניות. מדובר בהסכם חסר תקדים, משום שבראשית הדרך לא נדרשה בעלות ממשלתית בתמורה למענקים. המניות נמכרות במחיר של 20.47 דולר למניה, מתחת למחיר השוק [24.8 דולר], ובכך הופכת ממשלת ארה"ב לבעלת המניות הגדולה ביותר באינטל. שני בעלי המניות המשמעותיים הנוספים הם קרנות ההשקעות Vanguard ו-BlackRock.

בהסכם נקבע כי הממשל יחזיק במניות ללא זכויות ניהול ישירות, אך יתחייב להצביע עם המלצות הדירקטוריון – למעט חריגים מסוימים. המשמעות היא שבעל המניות הגדול ביותר אמנם מוגדר "פסיבי", אך בפועל יש לו פתח להשפעה עתידית על קבלת החלטות.

הניצחון של טראמפ

העסקה מצטיירת כניצחון אישי עבור הנשיא דונלד טראמפ, ודוגמה נוספת ליכולותיו במשא ומתן. רק בשבוע שעבר דרש טראמפ מהמנכ"ל ליפ-בו טאן, שנכנס רק לפני מספר חודשים לתפקידו, להתפטר, בטענה לקשרים הדוקים מדי עם גורמים בסין, דבר שלדבריו יצר ניגוד אינטרסים. הדרישה פגעה במעמדו של טאן והציבה אותו בעמדת מיקוח חלשה מאוד מול הממשל. במפגש בין השניים הושגה פשרה: טאן נשאר בתפקידו, אך בתמורה הממשל הפך לבעל המניות הגדול ביותר.

טראמפ מיהר לנכס לעצמו את ההישג התקשורתי והציג את טאן כמי שנכנע ללחץ: ״הוא נכנס לפגישה רק כדי לשמור על העבודה שלו, ובסוף נתן לנו 10 מיליארד דולר עבור ארצות הברית. כך הרווחנו 10 מיליארד דולר", אמר טראמפ ביום שישי, לפי ציטוט ברויטרס. הטון הציני והעוקצני הפך את העסקה לא רק לאירוע כלכלי אלא גם להצהרה פוליטית, שמציבה את טראמפ כמנצח הגדול. מבין השורות, אולי גם ניתן ללמוד מי הוא מעתה "הבוס" החדש של אינטל. 

ההפסד של טאן

עבור טאן מדובר במכה קשה. הוא מנסה להוביל רה־ארגון מקיף באינטל ולשקם את פעילות ה-Foundry, אך הדרישה הפומבית להתפטר ערערה את מעמדו הפנימי והציבורי. רק לאחרונה, עם פרסום דו״ח הרבעון השני, הציג טאן תוכנית התייעלות רחבת היקף והדגיש כי בכוונתו לנקוט זהירות בהרחבת קיבולת הייצור כדי לא להכביד על מצבה הפיננסי של החברה.

לצד ביטול פרויקטים באירופה, הוא אף הודיע כי אינטל תשהה את המשך הרחבת מפעלי הייצור באוהיו. החלטה זו ניצבת כעת בסתירה למדיניות הממשל, המבקש להגדיל את הייצור על אדמת ארצות הברית. השאלה היא האם כעת, כשהממשל מחזיק במעמד של בעל מניות ראשי ובוחן מקרוב את צעדיה של אינטל, תיאלץ החברה לחדש את ההשקעה באוהיו כדי לרצות אותו. מהיום ואילך, כל דו״ח רבעוני וכל החלטה אסטרטגית יעמדו למבחן לא רק בעיני המשקיעים והדירקטוריון, אלא גם בפני הממשל, שהפך לשותף דה-פקטו.

האם זה טוב לאינטל?

הגב הממשלתי מעניק לאינטל יתרונות ברורים: סיכוי גבוה יותר לזכות בחוזים ממשלתיים וביטחוניים, העדפה רגולטורית ותמיכה פוליטית, משיכת חברות אמריקאיות גדולות שירצו להתקשר עמה גם משיקולים פוליטיים, ואיתות לשוק ההון שלפיו החברה נהנית מרשת ביטחון ממשלתית שמצמצמת את תפיסת הסיכון. מצד שני, עצם המעורבות הממשלתית יוצרת חששות בקרב שוק ההון: האם הממשלה תשמור על אופי "פסיבי" באמת, או שמדובר רק בתחנה ראשונה בדרך להשפעה ממשית על מהלכי החברה?

מותו של חוק השבבים

העסקה באינטל עשויה להפוך לתקדים משמעותי. אם ממשלת ארצות הברית יכולה להפוך לבעלת מניות מרכזית בחברה שקיבלה מענקי CHIPS, זה עשוי לעורר מהלכים דומים גם בחברות אחרות – מ-Micron ועד GlobalFoundries. המהלך הזה משנה מהותית את האופי של חוק ה-CHIPS: מלהיות תוכנית תמיכה ממשלתית שנועדה לתמרץ השקעות בתעשייה, הוא הופך לכלי לחץ שבאמצעותו השלטון כופה על החברות ויתור על חלק מהבעלות. במקום מענקים ללא הגבלות, החברות נדרשות למסור מניות ולהפוך, הלכה למעשה, לשותפות של המדינה.

כדאי לזכור כי ממשל טראמפ עצמו הביע בעבר התנגדות לחוק ואף הצהיר כי בכוונתו לבטלו, מתוך טענה שמדובר בבזבוז כספי ציבור. כעת, במקום לבטל את החוק, טראמפ משנה את תצורתו – והופך אותו ממנגנון מענקים למנוף של בעלות והשפעה ישירה על החברות. הנהנות המרכזיות מהחוק עד כה הן ענקיות השבבים Intel, TSMC, Samsung ו-Micron, שזכו למענקים ותמריצים להקמת מפעלים ופעילות בארצות הברית. אלא שכעת התמונה משתנה: התמיכה אינה עוד כספים "חופשיים", אלא עסקה שמעניקה לממשל דריסת רגל פוטנציאלית בבעלות התאגידים.

לגרסה של הכתבה באנגלית>>>

מכסי טראמפ החדשים יפגעו בתעשיית השבבים הישראלית

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז על כוונה להטיל מכס של 100% על יבוא שבבים מתוצרת זרה, במסגרת מהלך דרמטי שנועד לעודד חברות בינלאומיות להקים מתקני ייצור בארצות הברית. עם זאת, טראמפ הדגיש כי חברות שכבר בונות מפעלים במדינה או התחייבו לכך, יזכו להחרגה מהמכס החדש. ההחלטה צפויה להשפיע באופן מהותי על שרשראות האספקה העולמיות ועל יחסי הסחר בין ארצות הברית לבין מדינות אסיה.

במרכז ההודעה עמדה חברה דוגמת אפל, שהודיעה על הרחבת ההשקעות שלה בארצות הברית בהיקף של כ-100 מיליארד דולר נוספים, ותזכה לפטור. טראמפ הבהיר כי חברות שלא יעמדו בהתחייבויות הבנייה שלהן, צפויות להיכלל בהמשך ברשימת המכס ולהיקנס רטרואקטיבית. דרום קוריאה מיהרה להבהיר כי חברות כמו סמסונג ו‑SK Hynix לא ייפגעו מהמכסים, בשל הסכמים קודמים והשקעות נוכחיות במדינה.

מנגד, מדינות כמו מלזיה והפיליפינים הביעו חשש עמוק. שרי הכלכלה שם התריעו מפני אובדן יתרון תחרותי ומהשלכות חמורות על תעשיות ההרכבה והבדיקה המקומיות. בטאיוואן, לעומת זאת, המצב חיובי יותר: חל זינוק במניית TSMC אשר בונה מתקני ייצור באריזונה. אנליסטים העריכו שהצעד הזה יחזק את החברות הגדולות אשר יכולות להרשות לעצמן לבצע השקעות תשתית כבדות, ויעניק להן יתרון רגולטורי משמעותי. חברות כמו אפל, אנבידיה ו‑TSMC צפויות לצאת נשכרות מהמהלך, לפחות בטווח הקצר.

טראמפ מעצב מחדש את שרשרת האספקה

למרות ההצהרה התקיפה, לא ברור בשלב זה האם מדובר בצו נשיאותי מחייב או ברעיון מדיני שממתין לעיגון חוקי ופרטים מעשיים. שאלות רבות נותרו פתוחות, ובהן כיצד תוגדר "השקעה מספקת" לעניין ההחרגות, כיצד יתמודדו חברות קטנות עם הדרישות, ואילו סנקציות יוטלו על חברות שיחליטו שלא לשתף פעולה. המהלך צפוי לעצב מחדש את מפת הייצור הגלובלית בתעשיית השבבים, ולשמש כלי לחץ נוסף במאבק הגיאו-כלכלי בין ארצות הברית לאסיה.

לכוונה להטיל מכסים של 100% על יבוא שבבים לארצות הברית צפויה להיות השפעה רחבה על תעשיית השבבים העולמית, ולסבך את מצבן של מדינות המבוססות על ייצור, הרכבה וייצוא שבבים. בשלב זה, נשקלות התגובות של מספר מדינות גדולות שמייצרות שבבים, בהן: טאיוואן, הפיליפינים ויפן, אשר עלולות להיתקל בקשיים עצומים בעקבות הצעד האמריקאי.

השפעת המהלך על התעשייה הישראלית

המהלך החדש ישפיע עמוקות על חברות שבבים הישראליות, שרבות מהן אינן מייצרות בעצמן את הרכיבים אלא מתמקדות בתכנון ופיתוח, תוך הסתמכות על ייצור אצל קבלני משנה באסיה, בעיקר בטאיוואן, בדרום קוריאה ובמלזיה. מדובר בחברות כמו סיליקום, סיוה, מובילאיי, Inuitive, אוטוטוקס, Wiliot ואחרות. חברת ואלנס, למשל, כבר הודיעה אתמול, במסגרת פרסום הדו"ח הרבעוני, על השפעה שלילית של המכסים על הכנסותיה. גם ענקיות זרות המפעילות מרכזי פיתוח בישראל, כמו אינטל, אנבידיה, אפל ואמזון – עשויות להידרש להתאמות אם חלק מהרכיבים אותן הן מפתחות בארץ ייוצרו בעתיד במדינות שאינן מוחרגות מהמכס.

במצב כזה, חברות ישראליות הפועלות מול שוק אמריקאי עלולות להידרש להעתיק חלק מתהליכי הייצור למפעלים בארה"ב או לגורמים שיזכו בפטור מהמכס. המשמעות היא עלייה צפויה בעלויות, עיכובים בפיתוח ואולי גם הסטת שיתופי פעולה – יתרון לשחקנים גדולים שיכולים לספוג את העלות – אך קושי ממשי עבור שחקנים ישראלים קטנים ובינוניים שמתבססים על מיקור חוץ גמיש ועל שרשראות אספקה זולות. במובן זה, ייתכן שהמדיניות החדשה לא רק תגביל גישה לשוק האמריקאי, אלא גם תשפיע על יכולתה של ישראל לשמר את מעמדה כמובילה טכנולוגית בפיתוח שבבים.

השפעה על חברות קטנות ובינוניות

המהלך של טראמפ גם עשוי להוביל להתרכזות חזקה יותר של תעשיית השבבים בארצות הברית, ולהגדיל את הריכוזיות בשוק, להפחית את התחרותיות ולהעלות את המחירים. מנגד, היכולת של ארצות הברית להיות עצמאית יותר בתחום ייצור השבבים עשויה להבטיח את יתרונה הגיאופוליטי והטכנולוגי בשנים הקרובות. אולם ההשלכות האפשריות על חברות קטנות ובינוניות בתעשיית השבבים נראות חמורות במיוחד. על פי הערכות, חברות שאין להן את המשאבים לפתח מתקני ייצור אמריקאיים או להתחייב להשקעות עצומות עלולות למצוא את עצמן פגיעות יותר למכסים החדשים. הדבר עשוי להקשות על חברות שעוסקות בפתרונות תוכנה, שירותים טכנולוגיים או עיבוד נתונים, שלא תמיד יכולות להשקיע בתשתיות ייצור חדשות בארה"ב. מכאן שחברות קטנות שכבר התבססו במדינות כמו הפיליפינים, וייטנאם או סין, עשויות להיתקל בקשיים עצומים עקב עלויות נוספות.

הפיליפינים

הפיליפינים היא אחת ממדינות המפתח בעולם בתחום ההרכבה והבדיקה של רכיבי שבבים, ועלולה להיקלע למצב בעייתי מאוד. תעשיית השבבים המקומית תלויה רבות בהזמנות מארצות הברית, ושחקנים בתעשייה המקומית כבר הביעו חשש שהמהלך הזה יביא לנפילה חדה בהכנסות ולפיטורים נרחבים. מכיוון שמרבית המפעלים הפיליפינים לא עוסקים בייצור השבבים עצמם אלא במיון, בדיקה ואריזות, ייתכן שהחברות המקומיות לא יעמדו בתנאים למתן פטור מהמכסים. בכך, עלולה להתערער אבן היסוד של תעשיית השבבים במדינה, אשר מתבססת על כוח העבודה הזול והמיומן שלה כדי להתמודד עם דרישות שוק גלובלי. כל שינוי במאזן הסחר עשוי להזיק לא רק לחברות גדולות כמו SMIC ו-TSMC, אלא גם לחברות הקטנות המספקות להן שירותים טכנולוגיים, תשתית ותחזוקה.

טאיוואן

המהלך גם ישפיע באופן מיידי על טייוואן, שהיא מדינת הבית של אחד מהשחקנים הגדולים ביותר בתעשיית השבבים, TSMC. החברה, שנמצאת כיום במרכז תעשיית השבבים העולמית, נהנתה במשך שנים רבות מההזדמנות לייצא רכיבים לארצות הברית ללא מכסים. מאז ההכרזה על המהלך, מניות TSMC זינקו, שכן המתקנים החדשים שלה באריזונה עשויים להעניק לה פטור מהמכסים. עם זאת, למרות ששחקנים גדולים כמוה לא צפויים להיפגע ישירות מהמכסים, שאר חברות השבבים במדינה, כולל חברות בינוניות וקטנות המתמקדות בהיבטים נוספים בתעשייה (כגון עיבוד, אריזה או ייצור אביזרים), עשויות להיתקל בקשיים כלכליים עצומים. ייתכן כי השפעת המהלך על טאיוואן תהיה רחבה ביותר.

יפן

היפנים מהווים גם הם שחקנים מרכזיים בתעשיית השבבים העולמית, במיוחד בתחומים של ייצור רכיבים מתקדמים וטכנולוגיות תעשייתיות כגון יצירת מערכות ליתוגרפיה ושבבים עמידים בטמפרטורות קיצוניות. יפן מצויה כיום בעיצומם של מאמצי רה-ארגון של תעשיית השבבים המקומית, אך הצעד של טראמפ עשוי להחמיר את מצבה של התעשייה המקומית, שכן מכסים על רכיבים יפניים ישפיעו ישירות על שוק האלקטרוניקה והביצועים של חברות כגון Renesas ו-Sony. יפן, כמו טאיוואן, עלולה למצוא את עצמה בסיטואציה שבה היא תפסיד את המעמד שלה בשוק השבבים בארה"ב, במיוחד בהתחשב בצורך הגובר בפתרונות ייצור מקומיים.

ארה"ב תבטל את הגבלות הייצוא של ביידן, שפגעו גם בישראל

ממשל טראמפ צפוי לבטל את הגבלות הייצוא המחמירות של ממשל ביידן, שהיו אמורות להיכנס לתוקף בימים הקרובים – כך לפי הודעה רשמית אתמול (ד') של משרד המסחר האמריקאי. "התקנות של ביידן היו מסורבלות ובירוקרטיות והיו פוגעות בחדשנות האמריקאית. נחליף את התקנות בחוקים פשוטים יותר שיעודדו את החדשנות האמריקאית וישמרו על העליונות האמריקאית", נאמר מטעם משרד המסחר, שלא ציין מתי צפויות להתפרסם התקנות החלופיות. ממשל טראמפ צפוי לגבש מסגרת חדשה.

תקנות ביידן עוררו בעת פרסומן ביקורת מקיר לקיר בתעשיית השבבים, ואפילו חברת אנבידיה הוציאה הודעה רשמית חריפה, שכינתה אותן "לוקות ביסודן". כזכור, ימים ספורים לפני סיום כהונתו, פרסם ממשל ביידן הגבלות מחמירות של ייצוא טכנולוגי, אשר נועדו למנוע זליגה של טכנולוגיות מתקדמות לסין. התקנות הגבילו את היכולת של חברות טכנולוגיה אמריקאיות למכור מערכות מתקדמות לא רק לסין, כי אם למדינות רבות נוספות בעולם. התקנות חילקו את העולם לבנות ברית, שעימן הסחר הטכנולוגי יהיה חופשי, ומדינות שעליהן יחולו מגבלות. ישראל נכללה ברשימה של המדינות בסיכון, וההודעה בזמנו עוררה ביקורת בישראל וחשש כי התקנות יפגעו בהייטק הישראלי.

 

"המכסים ישפיעו באופן ישיר על ההייטק הישראלי"

בתמונה למעלה: עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). צילום: מיכאל פרנקו

אמש (ד') הכריז נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ, על תוכנית מכסים כלל-עולמית נרחבת שעשויה לעצב מחדש את יחסי הסחר בעולם ולהשפיע על תעשיות רבות. במסגרת מהלך הזה הוא הטיל מכס אוניברסלי של 10% על כל הייבוא לארה"ב מכל המדינות, שעליו נוספו מכסי-תגמול נגד שורה של מדינות, בהן גם ישראל, שמס-התגמול המוטל על מוצריה הוא 17%. מנכ"לית ויו"ר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), קרין מאיר רובינשטין, אמרה שמדובר במהלך דרמטי בעל פוטנציאל השפעה רחב על הכלכלה העולמית ועל הכלכלה הישראלית.

רובינשטיין: "המהלך זה ישפיע באופן ישיר על תעשיית ההייטק בישראל. בשלב זה יש לנו יותר שאלות מתשובות, ואנחנו ממתינים לפרסום הכללים הסופיים שיגדירו את תחולת המהלך ואת אופן יישומו בפועל". לדבריה, יש במתווה המכסים יתרונות מסוימים לתעשייה הישראלית, אבל גם סיכונים. "שיעור המכס שנקבע לישראל נמוך יחסית בהשוואה למדינות אחרות, דבר שיכול להעניק יתרון תחרותי לחברות ישראליות בתחרות על לקוחות אמריקאים, מול מתחרות זרות שהן לא-אמריקאיות. אולם מאידך, תעשיית ההייטק הישראלית מתחרה בעיקר מול חברות אמריקאיות, ולכן ההשפעה הכוללת עשויה להיות מורכבת ותלויה בפרטי ההחלטה".

שאלת השאלות: חומרה או גם תוכנה?

רובינשטין: "אם המכסים יחולו על מוצרים פיזיים בלבד – כמו רכיבים אלקטרוניים, מכונות או מזון – ההשפעה הישירה על תחום ההייטק תהיה מוגבלת. עם זאת, הפגיעה הפוטנציאלית בענפים אחרים במשק עשויה להשפיע באופן עקיף גם על אקוסיסטם החדשנות. לעומת זאת, אם המכסים יחולו גם על מוצרי תוכנה, ובפרט על שירותי תוכנה במודל Software as a Service (SaaS), שהוא תחום הפעילות העיקרי של חברות הייטק ישראליות רבות, הדבר עלול לשנות מהותית את אופן הגישה של החברות הישראליות לשוק האמריקאי ואף להרתיע משקיעים ולקוחות פוטנציאליים. חשוב לבחון גם האם תחולת המכס תכלול ייצוא שבבים (צ’יפים), ענף אסטרטגי שבו לחברות ישראליות יש פעילות משמעותית וגלובלית".

רובינשטין מסכמת: "כיום, הנושא נמצא בבחינה מקיפה על ידי מומחי מס מישראל ומארצות הברית, אך כבר עכשיו ברור שהממשלה צריכה לפעול יחד עם התעשייה באופן הדוק כדי לוודא שהכללים הסופיים שייקבעו בארצות הברית יבטיחו פגיעה מינימלית בתעשייה הישראלית. האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ימשיך לפעול בכל הדרגים, בארץ ובחו"ל, מול מקבלי ההחלטות, גורמי ממשל ומשקיעים, על מנת להבטיח ודאות מירבית לחברות ההייטק הישראליות ולשמור על כושר התחרות שלהן בשוק הבינלאומי."

טראמפ גיבש פשרה עם ZTE

הממשל האמריקני הגיע להסכם פשרה עם יצרנית המובייל הסינית ZTE, שיאפשר לחברה להמשיך ולעשות עסקים עם חברות אמריקניות. על פי המתווה, ZTE תשלם קנס של 1.3 מיליארד דולר ותבצע שורה של שינויים בצוות הניהולי שלה.

כזכור, בחודש אפריל גרם משרד המסחר האמריקאי לטלטלה בתעשיית השבבים לאחר שהטיל  על ZTE סנקציה חסרת תקדים ואסר על חברות אמריקניות למכור רכיבים אלקטרוניים, תוכנה וטכנולוגיות אחרות לחברת ZTE הסינית במשך 7 שנים, עד שנת 2025, וזאת לאחר שהחברה הסינית שברה את האמברגו על איראן וצפון קוריאה ומכרה לשתי המדינות ציוד מתוצרת ארצות הברית. בחודש מרץ נחתם הסכם בין ZTE ומשרד המסחר האמריקאי שבמסגרתו הוטל עליה קנס של 1.2 מיליארד דולר והחברה גם התחייבה לספק מידע על ההפרות ולבצע שורה של שינויים בהנהלה. ואולם, ZTE לא עמדה בהסכם ומשרד המסחר האמריקני נאלץ למצות עם ZTE את הדין ואסר על חברות אמריקנית לספק לחברה רכיבים.

לאור התלות של ZTE בספקיות שבבים אמריקניות, הסנקציות החמורות איימו לשתק את ZTE ואולי אף להוביל לקריסתה. ZTE היא ספקית ציוד התקשורת השנייה בגודלה בסין, ועל פי ההערכות כ—25%-30% מהרכיבים שבהם עושה ZTE שימוש נרכשים מחברות אמריקניות. האמברגו גם צפוי היה לפגוע בחברות האמריקניות שמוכרות רכיבים ל-ZTE. כך למשל, כשליש מהכנסותיה של ZTE מגיעות ממכירת טלפונים, שבכ-70% מהם מותקנים שבבים של חברת קואלקום האמריקנית.

הפרשה מגיעה גם על רקע כוונותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לנהל מלחמת סחר מול סין ולהטיל מכסים על ייבוא של סחורות מסוימות מסין. ואולם, לפני כשבוע הודיע הנשיא האמריקני בטוויטר שהוא מנהל מגעים עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, כדי למצוא פתרון שיאפשר ל-ZTE לחזור ולפעול בארצות הברית.

בסוף השבוע הודיע משרד המסחר לקונגרס על ההסדר שגובש ולפיו הסנקציות על ZTE יוסרו בכפוף לתשלום הקנס וביצוע השינויים בהנהלה. עם זאת, ההסכם עדיין כרוך באישור הקונגרס, ולאור קולות הביקורת החריפים שהופנו בימים האחרונים כלפי טראמפ על ניסיונות הפשרה, עדיין לא ניתן לומר ש-ZTE נחלצה מהתסבוכת.

הפרת פטנטים סדרתית

ואולם, העסקים שביצעה ZTE עם איראן וצפון קוריאה אינם הבעיה היחידה בהתנהלות של החברה הסינית. ZTE גם ידועה לשמצה בתור אחת המפרות הסדרתיות ביותר של זכויות קניין רוחני בתעשיית הטכנולוגיה.

רק בארצות הברית הוגשו כנגד ZTE כ-126 תביעות בגין הפרת פטנטים בחמשת השנים האחרונות. על פי פרסומים בסין, כנגד החברה הוגשו עוד כ-100 תביעות בסין, גרמניה, צרפת, הודו, בריטניה, נורבגיה ומדינות נוספות. המספרים הללו מדהימים במיוחד כאשר מביאים בחשבון שיש להניח שבעיקר חברות גדולות ובעלות אמצעים פונות להליכים משפטיים, שעשויים להיות כרוכות בעלויות של מיליוני דולר ולהיגרר במשך שנים בבתי משפט.