ארה"ב תבטל את הגבלות הייצוא של ביידן, שפגעו גם בישראל

ממשל טראמפ צפוי לבטל את הגבלות הייצוא המחמירות של ממשל ביידן, שהיו אמורות להיכנס לתוקף בימים הקרובים – כך לפי הודעה רשמית אתמול (ד') של משרד המסחר האמריקאי. "התקנות של ביידן היו מסורבלות ובירוקרטיות והיו פוגעות בחדשנות האמריקאית. נחליף את התקנות בחוקים פשוטים יותר שיעודדו את החדשנות האמריקאית וישמרו על העליונות האמריקאית", נאמר מטעם משרד המסחר, שלא ציין מתי צפויות להתפרסם התקנות החלופיות. ממשל טראמפ צפוי לגבש מסגרת חדשה.

תקנות ביידן עוררו בעת פרסומן ביקורת מקיר לקיר בתעשיית השבבים, ואפילו חברת אנבידיה הוציאה הודעה רשמית חריפה, שכינתה אותן "לוקות ביסודן". כזכור, ימים ספורים לפני סיום כהונתו, פרסם ממשל ביידן הגבלות מחמירות של ייצוא טכנולוגי, אשר נועדו למנוע זליגה של טכנולוגיות מתקדמות לסין. התקנות הגבילו את היכולת של חברות טכנולוגיה אמריקאיות למכור מערכות מתקדמות לא רק לסין, כי אם למדינות רבות נוספות בעולם. התקנות חילקו את העולם לבנות ברית, שעימן הסחר הטכנולוגי יהיה חופשי, ומדינות שעליהן יחולו מגבלות. ישראל נכללה ברשימה של המדינות בסיכון, וההודעה בזמנו עוררה ביקורת בישראל וחשש כי התקנות יפגעו בהייטק הישראלי.

 

"המכסים ישפיעו באופן ישיר על ההייטק הישראלי"

בתמונה למעלה: עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). צילום: מיכאל פרנקו

אמש (ד') הכריז נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ, על תוכנית מכסים כלל-עולמית נרחבת שעשויה לעצב מחדש את יחסי הסחר בעולם ולהשפיע על תעשיות רבות. במסגרת מהלך הזה הוא הטיל מכס אוניברסלי של 10% על כל הייבוא לארה"ב מכל המדינות, שעליו נוספו מכסי-תגמול נגד שורה של מדינות, בהן גם ישראל, שמס-התגמול המוטל על מוצריה הוא 17%. מנכ"לית ויו"ר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), קרין מאיר רובינשטין, אמרה שמדובר במהלך דרמטי בעל פוטנציאל השפעה רחב על הכלכלה העולמית ועל הכלכלה הישראלית.

רובינשטיין: "המהלך זה ישפיע באופן ישיר על תעשיית ההייטק בישראל. בשלב זה יש לנו יותר שאלות מתשובות, ואנחנו ממתינים לפרסום הכללים הסופיים שיגדירו את תחולת המהלך ואת אופן יישומו בפועל". לדבריה, יש במתווה המכסים יתרונות מסוימים לתעשייה הישראלית, אבל גם סיכונים. "שיעור המכס שנקבע לישראל נמוך יחסית בהשוואה למדינות אחרות, דבר שיכול להעניק יתרון תחרותי לחברות ישראליות בתחרות על לקוחות אמריקאים, מול מתחרות זרות שהן לא-אמריקאיות. אולם מאידך, תעשיית ההייטק הישראלית מתחרה בעיקר מול חברות אמריקאיות, ולכן ההשפעה הכוללת עשויה להיות מורכבת ותלויה בפרטי ההחלטה".

שאלת השאלות: חומרה או גם תוכנה?

רובינשטין: "אם המכסים יחולו על מוצרים פיזיים בלבד – כמו רכיבים אלקטרוניים, מכונות או מזון – ההשפעה הישירה על תחום ההייטק תהיה מוגבלת. עם זאת, הפגיעה הפוטנציאלית בענפים אחרים במשק עשויה להשפיע באופן עקיף גם על אקוסיסטם החדשנות. לעומת זאת, אם המכסים יחולו גם על מוצרי תוכנה, ובפרט על שירותי תוכנה במודל Software as a Service (SaaS), שהוא תחום הפעילות העיקרי של חברות הייטק ישראליות רבות, הדבר עלול לשנות מהותית את אופן הגישה של החברות הישראליות לשוק האמריקאי ואף להרתיע משקיעים ולקוחות פוטנציאליים. חשוב לבחון גם האם תחולת המכס תכלול ייצוא שבבים (צ’יפים), ענף אסטרטגי שבו לחברות ישראליות יש פעילות משמעותית וגלובלית".

רובינשטין מסכמת: "כיום, הנושא נמצא בבחינה מקיפה על ידי מומחי מס מישראל ומארצות הברית, אך כבר עכשיו ברור שהממשלה צריכה לפעול יחד עם התעשייה באופן הדוק כדי לוודא שהכללים הסופיים שייקבעו בארצות הברית יבטיחו פגיעה מינימלית בתעשייה הישראלית. האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ימשיך לפעול בכל הדרגים, בארץ ובחו"ל, מול מקבלי ההחלטות, גורמי ממשל ומשקיעים, על מנת להבטיח ודאות מירבית לחברות ההייטק הישראליות ולשמור על כושר התחרות שלהן בשוק הבינלאומי."

טראמפ גיבש פשרה עם ZTE

הממשל האמריקני הגיע להסכם פשרה עם יצרנית המובייל הסינית ZTE, שיאפשר לחברה להמשיך ולעשות עסקים עם חברות אמריקניות. על פי המתווה, ZTE תשלם קנס של 1.3 מיליארד דולר ותבצע שורה של שינויים בצוות הניהולי שלה.

כזכור, בחודש אפריל גרם משרד המסחר האמריקאי לטלטלה בתעשיית השבבים לאחר שהטיל  על ZTE סנקציה חסרת תקדים ואסר על חברות אמריקניות למכור רכיבים אלקטרוניים, תוכנה וטכנולוגיות אחרות לחברת ZTE הסינית במשך 7 שנים, עד שנת 2025, וזאת לאחר שהחברה הסינית שברה את האמברגו על איראן וצפון קוריאה ומכרה לשתי המדינות ציוד מתוצרת ארצות הברית. בחודש מרץ נחתם הסכם בין ZTE ומשרד המסחר האמריקאי שבמסגרתו הוטל עליה קנס של 1.2 מיליארד דולר והחברה גם התחייבה לספק מידע על ההפרות ולבצע שורה של שינויים בהנהלה. ואולם, ZTE לא עמדה בהסכם ומשרד המסחר האמריקני נאלץ למצות עם ZTE את הדין ואסר על חברות אמריקנית לספק לחברה רכיבים.

לאור התלות של ZTE בספקיות שבבים אמריקניות, הסנקציות החמורות איימו לשתק את ZTE ואולי אף להוביל לקריסתה. ZTE היא ספקית ציוד התקשורת השנייה בגודלה בסין, ועל פי ההערכות כ—25%-30% מהרכיבים שבהם עושה ZTE שימוש נרכשים מחברות אמריקניות. האמברגו גם צפוי היה לפגוע בחברות האמריקניות שמוכרות רכיבים ל-ZTE. כך למשל, כשליש מהכנסותיה של ZTE מגיעות ממכירת טלפונים, שבכ-70% מהם מותקנים שבבים של חברת קואלקום האמריקנית.

הפרשה מגיעה גם על רקע כוונותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לנהל מלחמת סחר מול סין ולהטיל מכסים על ייבוא של סחורות מסוימות מסין. ואולם, לפני כשבוע הודיע הנשיא האמריקני בטוויטר שהוא מנהל מגעים עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, כדי למצוא פתרון שיאפשר ל-ZTE לחזור ולפעול בארצות הברית.

בסוף השבוע הודיע משרד המסחר לקונגרס על ההסדר שגובש ולפיו הסנקציות על ZTE יוסרו בכפוף לתשלום הקנס וביצוע השינויים בהנהלה. עם זאת, ההסכם עדיין כרוך באישור הקונגרס, ולאור קולות הביקורת החריפים שהופנו בימים האחרונים כלפי טראמפ על ניסיונות הפשרה, עדיין לא ניתן לומר ש-ZTE נחלצה מהתסבוכת.

הפרת פטנטים סדרתית

ואולם, העסקים שביצעה ZTE עם איראן וצפון קוריאה אינם הבעיה היחידה בהתנהלות של החברה הסינית. ZTE גם ידועה לשמצה בתור אחת המפרות הסדרתיות ביותר של זכויות קניין רוחני בתעשיית הטכנולוגיה.

רק בארצות הברית הוגשו כנגד ZTE כ-126 תביעות בגין הפרת פטנטים בחמשת השנים האחרונות. על פי פרסומים בסין, כנגד החברה הוגשו עוד כ-100 תביעות בסין, גרמניה, צרפת, הודו, בריטניה, נורבגיה ומדינות נוספות. המספרים הללו מדהימים במיוחד כאשר מביאים בחשבון שיש להניח שבעיקר חברות גדולות ובעלות אמצעים פונות להליכים משפטיים, שעשויים להיות כרוכות בעלויות של מיליוני דולר ולהיגרר במשך שנים בבתי משפט.