התעשייה האווירית רכשה את IDE היוונית בכ-60 מיליון אירו

בתמונה למעלה: קו הרכבות ה-SMT של IDE, בעיירה אטיקה שליד אתונה

התעשייה האווירית (IAI) רכשה את חברת האלקטרוניקה הצבאית היוונית, Intracom Defense (IDE). הפועלת מהעיר אטיקה שליד שדה התעופה של אתונה. היא עוסקת בפיתוח וייצור מערכות אלקטרוניקה לטילים, תקשורת טקטית, מעקב, C4I, מערכות אספקת כוח היברידיות וכלים בלתי מאויישים. לחברה יש תשתית ייצור בשטח של יותר מ-7,500 מ"ר הכוללת הרכבות SMT ובדיקות סופיות למוצרים. החברה מעסיקה כ-435 עובדים ובשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-66.5 מיליון אירו. אתר החדשות היווני Ekathimerini דיווח שהתע"א רכשה כ-91% מהחברה תמורת כ-60 מיליון אירו.

חברת IDE ממלאת תפקיד מרכזי בפרוייקטי רכש גומלין של משרד הביטחון היווני, שיש בהם מרכיב של פיתוח וייצור מקומי. במסגרת הזאת היא מייצרת ומרכיבה חלק גדול מהאלקטרוניקה עבור טילי הפטריוט שיוון רכשה מחברת רייתאון, ומספקת שירותי תמיכה בכל סוללות הפטריוט שנירכשו עבור מדינות האיחוד האירופי וברית נאט"ו. היא מייצרת מרכיבים אלקטרוניים במערכות המכ"ם של מטוסי F-16 של חיל האוויר היווני, מייצרת את האלקטרוניקה והתקשורת המותקנים בטנק לאופרד-2 היווני, וכדומה.

למרות שהתעשייה האווירית לא מסרה מידע פיננסי על היקף העיסקה, חשיבותה ברורה: היא מעניקה לה יכולות ייצור ותמיכה מקומית בשוק האירופי הצומח, אשר נכנס לתנופת התרחבות מהירה בעקבות המלחמה באוקראינה. התע"א מסרה שבנוסף לתמיכה בלקוחותיה, חברת IDE תמשיך את הפעילות הקיימת שלה עבור משרד הביטחון היווני ועבור הלקוחות באירופה. מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר שהעיסקה מחזקת את החברה בשוק היווני ובשוק של מדינות ברית נאט"ו. לדבריו, "שתי החברות שיתפו פעולה מספר פעמים בשנים האחרונות".

מקפצה יוונית אל צבאות ברית נאט"ו

מערכת התקשורת הטקטית TACTiCON מתוצרת Intracom Defense
מערכת התקשורת הטקטית TACTiCON מתוצרת Intracom Defense

יוון הפכה בשנים האחרונות לשוק חשוב עבור התעשייה הביטחונית הישראלית. ב-2020 היא חתמה על הסכם שימוש במל"טי Heron של התעשייה האווירית במתכונת של חכירה, ובשנת 2021 היא חתמה על אחד מההסכמים החשובים ביותר של אלביט: הקמת בית ספר לטיסה עבור חה"א היווני, במתכונת של חה"א הישראלי. הפרוייקט בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר ל-20 שנה, כולל מטוסי אימון מסוג M-346, תחזוקת טייסת האימונים הכוללת גם מטוסי T-6, אוויוניקה ייעודית לצורכי אימון, סימולטורים ועוד.

בחודש שעבר נחתמה עסקת ענק נוספת: רפאל (Rafael) זכתה בהזמנה מצבא יוון לאספקת טילי ספייק (Spike) ימיים, יבשתיים ואוויריים בהיקף כולל של כ-370 מיליון אירו (כ-1.44 מיליארד שקל). משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי בצה”ל ובצבאות רבים בעולם, ונחשבת למשפחת הטילים המצליחה ביותר של רפאל.

יוון נמצאת בתהליך התחמשות מואץ לנוכח המתיחות באירופה ומול יריבתה המסורתית טורקיה. בשנות ה-80 תפס תקציב הביטחון היווני כ-5.8% מהתוצר הגולמי, אולם הוא ירד בשנות האלפיים והגיע לשפל של 2.4% מהתל"ג (5.5 מיליארד דולר) בשנת 2014. בשנים האחרונות המגמה השתנתה, ובשנת 2022 צמח התקציב לכ-3.76% מהתמ"ג – מדובר בסכום של כ-8.4 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-5 מיליארד דולר בלבד בשנת 2021.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

 

כחלק מעסקת טילי הספייק, אירונאוטיקס תספק ליוון עשרות מל"טים

בשבוע שעבר דווח כי רפאל תספק למשרד ההגנה היווני טילי ספייק במסגרת עסקת ענק בהיקף של 370 מיליון אירו שנחתמה בין ממשלות ישראל ויוון. כעת, מתברר כי במסגרת העסקה, יצרנית המל"טים אירונאוטיקס (Aeronautics), שבבעלות רפאל, תספק ליוון עשרות מל"טים מדגם Orbiter 3. המל"טים, המצוידים ביכולות אופטיות ועיבוד תמונה מתקדמות, ישמשו ככלי-עזר לצורך תצפית ורכישת מטרות בשטח עבור טילי הספייק. 

אורביטר 3 הוא מל"ט טקטי המסוגל  לשהות באוויר למשך 6 שעות. אורכו כ-1.1 מטר והוא בעל מוטת כנפיים של 4.4 מטר. הוא יכול לשאת מטע"ד במשקל של 5.5 ק"ג ולנוע במהירות מקסימלית של 80 קמ"ש. הרחפן מיועד לנווט גם בסביבה ללא GPS ובתנאי מזג אוויר קשים.

מאירונאוטיקס נמסר כי השילוב המערכתי בין המל"טים וטילי הספייק מספק יתרון מבצעי משמעותי בשדה הקרב המודרני, שבו המל"ט מבצע את תהליך גילוי, זיהוי ואבחון המטרה – וטילי הספייק מבצעים את סגירת המעגל. 

משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי נרחב בצה”ל ובצבאות רבים בעולם, ונחשבת למשפחת הטילים המצליחה ביותר של רפאל. טילי ספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. המשפחה כוללת סדרה מגוונת של טילים עבור משימות שונות. טיל הדור החמישי במשפחה  כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.

אירונאוטיקס נרכשה על ידי רפאל ב-2019, ולדברי מנכ"ל החברה, דני סלסקי, העסקה ממחישה את הסינרגיה, החיבור הטכנולוגי והשילוב העסקי בין שתי החברות. "זו הבעת אמון במוצר ובחברות."

אלביט תספק לחה"א היווני בי"ס לטיסה ב-1.65 מיליארד דולר

שר הביטחון היווני ניקולאוס פנאגיוטפולוס (משמאל) עם יורם שמואלי, מנכ״ל חטיבת כלי טיס באלביט, מיד לאחר חתימת החוזה

האגף לסיוע בטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט) חתם בסוף השבוע באתונה על הסכם הרכש הביטחוני הגדול ביותר שנחתם בין ישראל ויוון: משרד הבטחון יקים באמצעות חברת אלביט מערכות; מרכז בינלאומי לאימוני טיסה עבור חיל האוויר היווני, על-פי המודל של בית הספר לטיסה של חיל האוויר. במסגרת ההסכם, אלביט תספק מטוסי אימון מסוג M-346 ותתחזק את כלל מערך טייסת האימונים, המורכבת מעשרות מטוסי אימון מסוג M-346 ו-T-6 לתקופה של כ-20 שנה.

בנוסף, אלביט תספק אוויוניקה ייעודית לצורכי אימון שתתוקן על מטוסי האימון ותהיה מקושרת אל סימולטורים לטיסה, תחנות אימון קרקעיות ומערכות שליטה ובקרה המאפשרות ניהול אפקטיבי האימונים. היקף העסקה נאמד בכ-1.65 מיליארד דולר. לצורך הפרוייקט, חיל האוויר היווני יצטייד ב-10 מטוסי M-346 של חברת לאונרדו האיטלקית, שבארץ קיבלו את הכינוי "לביא", כאשר החליפו ב-2012 את מטוסי סקייהוק A-4 כמטוס האימונים הסילוני של חה"א.

אלביט גם תספק קיטים לשדרוג מטוסי T-6 Texan של חיל האוויר היווני (שקיבלו בארץ את הכינוי "עפרוני"). מדובר במטוס בוכנה המשמש להכשרת טייסים לפני שלב המעבר למטוסי סילון. הוא משמש כמטוס האימונים הבסיסי גם בחיל האוויר הישראלי וגם בחילות האוויר של יוון, ארה"ב, בריטניה וקנדה. אלביט תפעיל את המרכז לאימוני טיסה במשך 20 שנה ותספק גם הדרכות, סימולטורים ותמיכה לוגיסטית.

מטוסי M-436 (לביא) בבית הספר לטיסה של חה"א הישראלי
מטוסי M-436 (לביא) בבית הספר לטיסה של חה"א הישראלי

מדובר בעיסקה מהותית מאוד, לא רק מבחינת שיתוף הפעולה הבטחוני בין ישראל ויוון, אלא גם בפורטפוליו של אלביט עצמה, שכן היקף העסקה זהה בגודלו להיקף כל המכירות של חטיבת התעופה של אלביט בשנת 2020, האחראית לכ-35% מהמכירות השנתיות של אלביט. העיסקה גם מבטאת צמיחה במגזר השירותים של החברה, שאספקת שירותי ותשתיות אימון הוא חלק מרכזי בהם.

בינואר השנה אלביט זכתה בפרוייקט בהיקף של 166 מיליון דולר ל-12 שנה לאימון חיל הים הבריטי, במסגרת פרוייקט המובל על-ידי קונסורציום  Fisher Training, המספק לצי הבריטי שירותי אימון בהיקף של כ-2.7 מיליארד דולר. בחודש נובמבר 2020 היא זכתה בפרוייקט בהיקף של 96 מיליון דולר לספק שירותי אימון למספר חילות אוויר באירופה בתחום הפעלת מסוקים.

Dynamic Infrastructure תספק את הפלטפורמה שלה לכבישי-האגרה הגדולים ביוון

חברת Dynamic Infrastructure הישראלית חתמה על שיתוף פעולה עם חברת הייעוץ היוונית InVision, המספקת שירותי ייעוץ ותוכנה לתעשיית התחבורה המקומית. Dynamic Infrastructure פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה-מלאכותית המסייעת למהנדסים ואנשי תחזוקה לאתר פגמים מבניים ובלאי בתשתיות דרך כגון מנהרות, גשרים ומחלפים, ולתקנם לפני שמתפתחת בעיה שעלולה לערער את יציבות המבנה ולסכן את המשתמשים. במסגרת שיתוף הפעולה, InVision תציע את הפלטפורמה של Dynamic Infrastructure למפעילות של כבישי-אגרה ביוון. שתי החברות מסרו כי ההסכם ביניהן נחתם לאחר שביצעו פיילוט מוצלח באחד מכבישי-האגרה הגדולים ביוון.

הפלטפורמה של החברה משתמשת בכל המידע הוויזואלי שנאסף מהביקורות התקופתיות שנערכו במקום, ובכלל זה צילומי סמרטפון, צילומי אוויר מרחפנים וסריקות לייזר, ובונה תמונה תלת-ממדית מפורטת של המבנה. המערכת משווה בין מצב המבנה בהווה לביקורות קודמות, ומאתרת סדקים, פגמים וחריגות שמצריכים תחזוקה מונעת ומתריעה אוטומטית בפני המפעיל. בחברה ממשילים את הפלטפורמה לסריקת ה-MRI, אשר מספקת לרופא תמונה תלת-ממדית של איבר המטופל ומאפשרת לו לאבחן את הבעיה.

החברה, שקמה ב-2017 ומנוהלת מתל אביב, ניו יורק וברלין, דיווחה בעבר על פרויקטים מול חברות תשתית ממשלתיות ופרטיות בארצות הברית, גרמניה, שווייץ, יוון וישראל. להערכת החברה, השימוש בפלטפורמה שלה סייע ללקוחותיה לחסוך באופן משמעותי בהוצאות התפעוליות ובהשקעות ההון.

InVision מספקת שירותי ייעוץ ותוכנה לכמה מהמפעילות הגדולות של כבישי-אגרה ביוון, ובכלל זה Aegean, Attiki, Egnatia, Moreas Nea, Olympia ו-Kontriki, המנהלות אלפי קילומטרים של כבישי-אגרה.

עלות תיקון הגשרים בארה"ב: 171 מיליארד דולר

לפי דו"ח שפורסם בתחילת השנה על ידי איגוד מהנדסי הכבישים והגשרים בארצות הברית (ARTBA), מתוך 616 אלף הגשרים הנמצאים בארצות הברית, כ-47 אלף גשרים סובלים מליקויים מבניים אשר מחייבים מענה דחוף, וכ-235 אלף גשרים זקוקים לתיקונים כאלה ואחרים. התקציב הנדרש כדי לתקן את כל הליקויים נאמד ב-171 מיליארד דולר.

גם בישראל המצב מטריד: בדיקה שביצעה "נתיבי ישראל" ב-2017 גילתה 217 גשרים לכלי-רכב ולהולכי רגל במצב תחזוקתי שהוגדר כ"גרוע". בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים של קריסת גשרים שגבו חיי אדם. במרץ 2018 קרס בפלורידה גשר להולכי הרגל והביא למותם של 6 בני אדם. מספר חודשים לאחר מכן קרס גשר בין עירוני בגנואה, איטליה והביא למותם של 43 בני אדם.