פיילוט נוסף לאפולו פאוור עם תאגיד הרכב הסיני Geely

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) מיקנעם דיווחה היום על פיילוט נוסף עם יצרנית רכב לבחינת שילוב היריעה הסולארית הגמישה שפיתחה בכלי-רכב חשמליים. אפולו התקשרה בהסכם עם תאגיד הרכב הסיני Zhejiang Geely Holding, שמחזיק במותגי הרכב Geely ו-Lynk, וגם Volvo, שאותה רכשה מפורד ב-2010. במסגרת ההסכם, אפולו תספק למעבדת החדשנות של Geely בשבדיה, CEVT, יריעות ורכיבים משלימים נוספים, לצורך ביצועה של בדיקת היתכנות לשילוב היריעות בחלקי רכב, במסגרת שני פרויקטים חדשניים שונים של CEVT. לפני מספר חודשים דיווחה אפולו פאואר על פיילוט דומה עם יצרנית הרכב אאודי (Audi).

חברת אפולו פאוור הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות ונכנסה לבורסה בתל אביב בשנת 2017. היא נמצאת בשליטת וסטאר אחזקות (61%) ופעילותה מתבצעת באמצעות החברה הבת סולארפיינט, הנמצאת בשליטתה המלאה. המוצר מיועד  ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת. הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ועל-ידי לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המרכזי של יריעות סולאריות גמישות נעוץ בעובדה שהנצילות שלהן עדיין נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה, ולא את הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. לדברי החברה, הנצילות של היריעות שלה הגיעה בשלב זה ל-13.6% – גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים – והמשקל הוא 1 ק"ג למ"ר. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף לרכב המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה שלהן, או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות. כמו-כן, בזכות האלסטיות הן עמידות בפני רעידות הנסיעה.

אפולו פאוור ואאודי יפתחו פתרונות סולאריים לכלי-רכב מקבוצת פולקסווגן

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) מיקנעם, אשר פיתחה יריעה סולארית גמישה, הודיעה היום כי חתמה על מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם יצרנית הרכב הגרמנית אאודי (Audi AG). שתי החברות יבחנו את שילוב הטכנולוגיה של אפולו בחלקי רכב של אאודי או של חברת רכב נוספת מקבוצת פולקסווגן, שאליה משתייכת אאודי. שיתוף הפעולה נחלק למספר שלבים. בשלב ראשון תיבחן הטכנולוגיה במשך 12 חודשים, ולאחריו יחל שלב פיתוח הכולל אבני דרך, ובסיום הפיתוח יחל ייצור סדרתי של הפתרון המותאם. בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בכ-30% בבורסה בתל-אביב.

לפני כשנה ביצעה אפולו פאוור סדרת ניסויים בשיתוף עם חברת BWR, שבמסגרתה הותקנה יריעה סולארית בגודל של 1.2 מ"ר על גג מכונית משפחתית מדגם קיה נירו. מטרת הניסויים היתה לבחון את תפוקת החשמל של היריעה בתרחישי נסיעה שונים בכבישים עירוניים ובין-עירוניים. שוק היריעות הסולאריות עדיין קטן למדי, אך הוא גדל בהתמדה. להערכת חברת המחקר Market Study Report, השוק יצמח ב-5 השנים הקרובות בקצב שנתי של 8.7%, ויגיע להיקף של כ-610 מיליון דולר בשנת 2024.

פתרון סולארי למשטחים לא שטוחים

חברת אפולו פאוור הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות ונכנסה לבורסה בתל אביב בשנת 2017. היא נמצאת בשליטת וסטאר אחזקות (61%) ופעילותה מתבצעת באמצעות החברה הבת סולארפיינט, הנמצאת בשליטתה המלאה. המוצר מיועד  ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת. הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ועל-ידי לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המרכזי של יריעות סולאריות גמישות נעוץ בעובדה שהנצילות שלהן עדיין נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה, ולא את הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. לדברי החברה, הנצילות של היריעות שלה הגיעה בשלב זה ל-13.6% – גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים – והמשקל הוא 1 ק"ג למ"ר. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף לרכב המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה שלהן, או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות.

כמו-כן, בזכות האלסטיות הן עמידות בפני רעידות הנסיעה. לאחרונה הגיע לארץ החלק הראשון של קו ייצור חצי-אוטומטי שהוזמן מיצרן אירופאי המתמחה בבניית קווי ייצור ומכונות לתעשיית הסולאר. להערכת החברה, זה יהיה קו הייצור הראשון מסוגו בישראל, ומתוכנן להתחיל לפעול כבר ב-2020. תפוקת הייצור שלו צפויה להגיע לעד כ-6MWp בשנה.
.

אפולו פאוור מקימה ביקנעם קו ייצור ראשון ליריעות סולאריות

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) החלה בהקמת קו ייצור מסחרי ראשון ליריעות הסולאריות הגמישות של החברה בעלות של כמעט מיליון דולר. הקו, אשר יוקם בשטח של כ-500 מ"ר במטה החברה ביקנעם, נבנה ויורכב על ידי יצרן אירופי המתמחה בקווי ייצור ומכונות לתעשייה הסולארית, והוא צפוי להתחיל לפעול במתכונת חלקית עוד כ-4 חודשים ובמתכונת מלאה עוד כ-9 חודשים. הקמת הקו מסמנת את תחילת השלב המסחרי של אפולו פאוור, שהוקמה לפני כחמש שנים, והיא מכוונת את המוצר שלה לשווקי הרכב החשמלי, הסולר הצף ויישומים מנותקי-רשת.

בסך הכול, הקו יספק כושר ייצור מקסימלי של כ-6 מגה-וואט בשנה. מדובר בקו קטן יחסית, שמטרתו העיקרית היא להציג כושר ייצור מסחרי ללקוחות פוטנציאליים ולייצר את היחידות הדרושות לפיילוטים שהחברה מעורבת בהם. לאחר השלמת הקו, באפולו פאוור יפעלו להרחבת כושר הייצור בהתאם לפעילות המסחרית.

קלות-משקל וגמישות

פאנלים סולאריים גמישים מיוצרים במגוון טכנולוגיות. הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן ביתר קלות גם על גבי משטחים בלתי שטוחים, וכך לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המשמעותי של יריעות סולאריות הוא שהנצילות שלהן, נכון להיום, נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

שוק היריעות הסולאריות עדיין קטן למדי יחסית לשוק הפאנלים הקשיחים, אך הוא גדל בהתמדה. על פי חברת המחקר Market Study Report, שוק הפאנלים הגמישים יצמח ב-5 השנים הקרובות בקצב שנתי של 8.7% עד להיקף של 610 מיליון דולר ב-2024.

מצבע סולארי ליריעות גמישות

אפולו פאוור הוקמה ב-2014 ובתחילת דרכה נקראה סולאר פיינט וניסתה לפתח צבע סולארי שיאפשר להפוך כל משטח לתא סולארי להפקת חשמל מאור השמש. ואולם, הטכנולוגיה לא השיגה תפוקה גבוהה מספיק ולפני שנתיים שינתה החברה כיוון ועברה להתמקד בפיתוח יריעות סולאריות גמישות. החברה שינתה את שמה המסחרי לאפולו פאוור וגם נכנסה לבורסה בתל-אביב באמצעות מיזוג הופכי לתוך השלד בורסאי.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה כבר מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה ואת הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. עם זאת, לדברי החברה הנצילות של היריעות שלה עומדת בשלב זה על 13.6%, גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים, ומשקלה של היריעה עומד על 1 ק"ג למ"ר. החברה תייצר בשלב ראשון את היריעות בגודל של 1 מטר על 2 מטר, אך בעתיד מתכוונת לייצר אותן בגלילים ארוכים  מודולאריים. "המוצר שלנו מספק שילוב אופטימאלי של נצילות, רמת גמישות, עמידות ומחיר," אמר סמנכ"ל השיווק של החברה, אסף כץ, בשיחה עם Techtime.

שיתוף פעולה עם ענקית סולאר צף

החוזה המסחרי המשמעותי הראשון של אפולו פאוור נחתם בחודש יוני האחרון עם חברת הסולאר הצף הצרפתית Ciel & Terre, המתמחה בהקמת חוות סולאריות על פני המים ונחשבת למובילה עולמית בתחום. במסגרת שיתוף הפעולה ביניהן הקימו שתי החברות מערכת סולארית צפה המתבססת על היריעות של אפולו פאוור לצורך ביצוע מספר פיילוטים בישראל ובצרפת לבחינת התפוקה של היריעות בהשוואה לפתרונות אחרים בשוק.

לשיתוף הפעולה הזה עשוי להיות פוטנציאל מסחרי גדול עבור אפולו פאוור: אם הפיילוטים יסתיימו בהצלחה CTI תקבל זכויות  בלעדיות לשיווק המערכת הסולארית הצפה בעולם למשך 5 שנים, עם התחייבות לרכישה מינימאלית של יריעות סולאריות בהספק כולל של 2 ג'יגה-וואט.

אחת החוות הצפות של Ciel & Terre

ניסוי במכונית חשמלית

שוק יעד אסטרטגי נוסף של החברה הוא שוק הרכב החשמלי. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב, מאחר שמשקלן של היריעות נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב (גג ומכסה מנוע), וכך להשיג נצילות גבוהה יותר. כמו כן, בשל האלסטיות שלהן הן עמידות בפני רעידות הנסיעה. כץ: "יריעות סולאריות מסוגלות לספק רק כ-5% לערך מהתצרוכת  של מכונית חשמלית, אך עדיין מדובר בחיסכון משמעותי לטווח  ארוך וזה גם מאריך את חיי המצבר."

במחצית השנייה של 2019 ביצעה אפולו פאוור סדרת ניסויים בשיתוף חברת BWR, שבמסגרתה הותקנה יריעה סולארית בגודל של 1.2 מ"ר על גג מכונית משפחית מדגם קיה נירו. מטרת הניסויים היתה לבחון את תפוקת החשמל של היריעה בתרחישי נסיעה שונים בכבישים עירוניים ובין-עירוניים.

בתחילת השבוע פרסמה החברה בהודעה לבורסה את תוצאות הניסוי, שהעלו כי בתקופת הניסוי, שבמהלכה בוצעה נסיעה של 15 אלף ק"מ, הפיקה היריעה כ-50.9 קילו-וואט שעה, כאשר תפוקת השיא היומית עמדה על 906 וואט שעה.  "ישנן יצרניות רכב שמנסות לייצר דגמים שבהן התאים הסולאריים מובנים בתוך גג זכוכית. היתרון שלנו הוא שהיריעות שלנו מספיק גמישות כך שניתן באמצעותן להפוך רכבים קיימים לסולאריים. אנחנו גם יודעים להשתלב בתוך קו הייצור של הרכב ולהטמיע את המרכיב הסולארי במהלך ייצור חלפי הרכב."