כטב"מים

מפא"ת ביצעה ניסוי ב-20 טכנולוגיות שונות ליירוט כטב"מים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון השלים ניסוי השוואתי רחב–היקף שנערך בדרום הארץ, שבמהלכו נבדקו 20 טכנולוגיות שונות ליירוט כטב"מים. במבחנים השתתפו תשע חברות ביטחוניות וחברות סטארט–אפ ישראליות שהציגו טכניקות יירוט שונות, החל מפגיעה קינטית (ירי), וכלה ביירוט באמצעות רחפנים מיירטים המשתמשים בשיטות יירוט שונות, החל מהטלת רשתות וכלה בהתנגדות ישירה. משרד הביטחון דיווח הפתרונות שהצליחו בניסוי, יעברו להמשך פיתוח מלא במימון משרד הביטחון. הניסויים החלו בחודש אוקטובר 2024.

אתמול (ג') הושלם יום הניסויים המסכם בשדה ניסויים בדרום הארץ, אשר התקיים במתכונת של הליך תחרותי מואץ. במסגרת התחרות, התעשיות פרסו אבי טיפוס של מערכות יירוט שפותחו בהובלת מפא"ת והציגו את יכולות היירוט של כטב״מים בטווחים, במהירויות ובגבהי טיסה שונים. הטכנולוגיות שייבחרו ייכנסו להליך פיתוח וייצור מואצים במטרה להכניסן לשימוש מבצעי בטווח המיידי. ראש מפא״ת במשרד הביטחון, תא״ל (במיל) ד"ר דני גולד, אמר שמפא”ת וצה"ל הגדירו ארכיטקטורה מבצעית, הכוללת שכבות של גילוי, עקיבה ויירוט. "כעת, בסדרת ניסויי המשך, צפינו בקידום יכולות מתקדמות למגוון יכולות יירוט כטב״מים. השילוב בין חברות סטארט–אפ לבין החברות הביטחוניות הגדולות מהווה מכפיל כוח".

מהטלת רשת ועד בינה מלאכותית

החברות שהשתתפו בסדרת הניסויים: אלביט מערכות הציגה ערכת יירוט מבוססת מכ״ם ורחפנים מיירטים, מערכת הגנה קשה המבוססת על רחפן מיירט ומספקת הגנה כנגד טילים ורחפנים, ותותח 30 מ"מ משולב מכ"מ המאפשר זיהוי ויירוט ממרחקים גדולים. התעשיה האווירית הביאה למבחנים את C-UAS, שהיא מערכת מרחבית אוטונומית מבוססת SOI לטיפול באיום הכטב״מים. הפתרון כולל מערך של חיישנים ומערכות יירוט מבוזרות, בהן: טיל חשמלי בקונספט טכנולוגי מתקדם לטווח ארוך, מיירט רחפני קצר טווח ותותח 30 מ״מ.

רפאל השתתפה במבחנים באמצעות פיתוח מיני טייפון, שהיא מערכת נשק לטווח בינוני הנשלטת מרחוק. בנוסף, היא המציגה מערכות רחפניות חדשניות ליירוט איומים אוויריים. חברת אירובוטיקס הביא למבחנים מערכת בעלת מיירט רב–פעמי ליירוט כטמ"ם (כלי טיס מאוייש מרחוק). חברת תמר הציגה מערכות ירי קליעי שיצאו משימוש והושמשו לצורך ירי אוטומטי מהיר בעל יכולת יירוט כטב"מים. חברת Xtend השתתפה בתחרות עם מערכת יירוט שפותחה בשיתוף פעולה עם אלביט ועם Axioma.

חברת סמארט-שוטר השתתפה בסדרת המבחנים באמצעות עמדת ירי הכוללת רובה סער המצויד בכוונת חכמה המתבייתת אל המטרה באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית. המערכת גם כוללת מכ"ם אקטיבי וחיישנים אופטיים מאפשרים לזהות את כלי הטיס ממרחק של 1-2 קילומטר. חברת Robotican השתתפה באמצעות שתי מערכות יירוט רחפניות, וחברת אלביט הציגה רחפן מיירט באמצעות רשת, אשר פותח בשיתוף פעולה עם חברה אמריקאית.

סינרגיה בין שתי מערכות ישראליות לגילוי רחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מערכת מדוזה X החדשה. ככל הנראה נשלחה לשימוש בחזית הצפון]

חברת עין שלישית (Third Eye Systems) דיווחה הבוקר (ד') לבורסה בתל-אביב כי חתמה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת סנטריקס (Centrycs) הישראלית. שתי החברות מפתחות מערכת לגילוי ויירוט רחפנים לא מורשים, ושיתוף הפעולה ביניהן הוא טכנולוגי ועסקי.

ברמה הטכנולוגית, החברות יבצעו אינטגרציה של טכנולוגיות הגילוי המשמשות בליבת מערכותיהן – זו של עין שלישית, המבוססת על ניתוח תמונה ובינה מלאכותית, וזו של סנטריקס המתבססת על ניתוח תשדורות RF. לדברי החברות, הסינרגיה הטכנולוגיות תספק יכולות גילוי גבוהות במיוחד.

באחרונה דיווחה סנטריקס על חוזה לפריסת מערכותיה במספר בסיסים צבאיים באירופה, ואילו עין שלישית דיווחה כי החלה לספק מערכות לצה"ל ולקוחות ממדינות נאט"ו.

המערכת של סנטריקס

עין שלישית פיתחה מערכת גילוי רחפנים וכטב"מים בשם "מדוזה". מדוזה היא מערכת גילוי פאסיבית אשר מבוססת על עיבוד תמונה. המצלמה סורקת את הרקיע ומאתרת רחפנים ממרחק של עד 1.5 ק"מ. התמונות מנותחות באמצעות תוכנת עיבוד התמונה של החברה, אשר מספקת התראה בזמן אמת כנגד כל סוגי הרחפנים והכטב"מים.  אלגוריתם הזיהוי כולל שימוש ברשת נוירונית (Deep Neural Network) שפותחה ומתוחזקת בחברה. התוכנה מסוגלת להבדיל בין כטב"מים, רחפנים, ציפורים וכלים בלתי מזוהים אחרים, ברמת דיוק של יותר מ-97%. מנתוני החברה עולה שהמערכת מבוססת על חיישן אינפרה אדום בתדרי MWIR, אשר סורק את השמיים בקצב של 60 תמונות בשנייה. המערכת פותחה בשלוש השנים האחרונות בסיוע משרד הביטחון ורשות החדשנות.

המערכת של סנטריקס עושה שימוש בטכנולוגיית Protocol Analysis הלקוחה מעולמות רשתות התקשורת והסייבר. טכנולוגיה זו מאפשרת ליירט ולפענח את תשדורות ה-RF בין המפעיל לרחפן ובבקר הטיסה של הרחפן – וכך ללמוד במדויק, על סמך התקשורת הפנימית של הרחפן, על מיקומו ומהירותו וכן את המספר הסידורי שלו.

במידה ומדובר ברחפן שאינו מורשה לטוס במרחב, המערכת מנתקת את התקשורת בין הרחפן למפעיל ו"משכנעת" את בקר הטיסה כי היא המפעיל האמיתי, מה שמאפשר לה לנווט את הרחפן ולהנחיתו בבטחה באזור ייעודי.