לוקהיד מרטין מקימה מפעל עתידני לייצור מטוסים

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) חנכה את הקמת המפעל החדש של קבוצת Skunk Works בעיר פאלמדייל, קליפורניה, אשר מעניק הצצה לעתיד התעשייה עתירת הטכנולוגיה. המפעל נבנה על-בסיס הרעיון של "מפעל גמיש מבוסס מידע" (intelligent, flexible factory) אשר יתבסס על שימוש במערכות ייצור מקושרות במתכונת IoT, ייצור באמצעות רובוטים ושימוש בטכנולוגיות ייצור מיידי (3D Printing), ובטכנולוגיות מציאות רבודה כדי לייעל את הפעילות המשותפת של בני אדם ומכונות. נשיא ומנהל חטיבת סקאנק-וורקס בחברת לוקהיד מרטין, ג'ף בבואין, אמר שהמפעל החדש מבטא את תהליך הארגון מחדש שהחברה תממש בשנים הקרובות ושהוא יממש את כל היתרונות של המהפיכה הדיגיטלית.

מגזין התחבורה המקוון The Drive סיפק פרטים נוספים על המפעל, שנמסרו על-ידי בבואין במהלך טקס חנוכת האתר בשבוע שעבר: הוא יתבסס על שימוש ברובוטים ייעודיים לייצור תעופתי מתוצרת Electroimpact, אשר מסוגלים לקדוח ולחתוך את כל סוגי החומרים התעופתיים ולהלחים ולהבריג חלקים. היעילות של הרובוטים האלה נבדקה במהלך עבודות הייצור של אבטיפוס המטוס העל-קולי הניסיוני X-59A. מתוך 7,512 קידוחים שהם ביצעו – רק 23 נזקקו לתיקון או להשלמה.

מעבודה ידנית לעבודת רובוטים

מדובר בשינוי מהותי במתכונת העבודה של חטיבת סקאנק-וורקס, שכל העבודות בה נעשו עד היום באופן ידני. הרובוטים ניידים ויכולים להגיע לכל נקודה במפעל. הם פועלים באופן אוטונומי ומאפשרים שינוי מיידי של תוכנית הייצור לצורך הרכבת חלקי מטוסים שונים. המבנה עצמו כולל מערכת מיזוג אוויר מיוחדת המאפשרת לשמור על טמפרטורה נדרשת ברמת דיוק של 2°C לצורך ייצור חלקים העשויים מחומרים בעלי צורכי טמפרטורה מיוחדים.

במקביל, החטיבה כולה עוברת לשימוש נרחב במערכות מציאות רבודה, גם ברמת הפיתוח וגם ברמת הייצור. פירוש הדבר שגם המהנדסים וגם אנשי הייצור, יכולים לראות ולהשוות מיידית בין המודל הדיגיטלי של החלק לבין המימוש הפיסי שלו תוך כדי הייצור, כדי לוודא תאימות ולזהות חריגות כבר בשלבי הייצור הראשונים. חטיבת סקאנק-וורקס בחברת לוקהיד מרטין אחראית על פיתוח פלטפורמות אוויריות פורצות דרך כמו מטוס הקרב הסילוני הראשון של ארה"ב (P-80), מטוס הקרב החמקן הראשון בעולם (F-117) ומטוס הקרב המתקדם ביותר של ארה"ב, F-22.

רפאל ולוקהיד מרטין יפתחו מיירט לייזר

בתמונה למעלה: תמונת קונספט של מפא"ת המציגה את מיירט הלייזר כשהוא מותקן על-גבי הנגמ"ש איתן הישראלי

חברת לוקהיד מרטין וחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות (Rafael) חתמו על הסכם עקרונות לשיתוף פעולה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכת הגנה מבוססת-לייזר אשר תוכל ליירט רקטות ומל"טים. בשלב הראשון הן יפתחו את המערכת עד לשלב השימוש המבצעי שלה בישראל. במקביל, הן יבחנו את האפשרות לשווק אותה גם בארצות הברית. מדובר בשלב נוסף בפרוייקט התחמשות ישראל במערכות נשק לייזר, המבוססות על טכנולוגיית לייזר חשמלי שפותחה בעשור האחרון בפרוייקט משותף של מפא"ת, רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה הישראלית.

בינואר 2020 דיווחה מפא"ת שהיתרון המרכזי של הלייזר הישראלי הוא ביעילות ובדיוק של קרן הלייזר. "באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה". בעקבות הצלחת הפיתוח, התניעה מפא"ת שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר שיתבצעו עם רפאל ואלביט מערכות: מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ויספק הגנה על הכוחות בשטח, ומיירט לייזר המותקן על-גבי פלטפורמה אווירית, כדי להגן על מרחבים גדולים.

ככל הנראה האחריות על המערכת האווירית נמצאת בידי אלביט. לפני מספר חודשים דיווח מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, שהמערכת של אלביט תהיה מבצעית בתוך כשלוש שנים. ביוני 2021 ביצעו אלביט, חיל האוויר ומפא"ת סדרת ניסויים שבמהלכם יירטו כטב"מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת לייזר אווירית שהותקנה על-גבי מטוס. במסגרת הניסויים הותקן במטוס מדגים של מערכת לייזר אשר הופעל במספר תרחישים שונים שבהם יורטו כטב"מים בטווחים של עד יותר מקילומטר ובגבהי טיסה שונים. מכאן שהפרוייקט המשותף של רפאל ולוקהיד מרטין יתמקד ככל הנראה בפיתוח הלייזר הקרקעי, נייח או נייד.

פרוייקט הלייזרים של לוקהיד מרטין

הדגמת מערכת HELIOS של לוקהיד מרטין הנבדקת כיום על-ידי הצי האמריקאי
הדגמת מערכת HELIOS של לוקהיד מרטין הנבדקת כיום על-ידי הצי האמריקאי

חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) החלה לפתח טכנולוגיות יירוט מבוססות לייזר בשנת 1993, והתקדמה בהדרגה. בשנת 2013 היא ביצעה מספר ניסויי יירוט בלייזרים בהספק של 10kW שבמהלכם הצליחה ליירט טיל דמוי קסאם ממרחק של 1.5 קילומטרים. בשנת 2015 היא כיוונה קרן בהספק של 30kW אל משאית, והצליחה לנטרל את פעילותה ממרחק של 1.6 קילומטרים. בחודש אפריל 2017 היא הצליחה לייצר תותח לייזר בהספק של 58kW, שהוא קטן מספיק כדי להתקינו על-גבי משאית, ובסוף 2017 זכתה בחוזה של מעבדות חיל האוויר האמריקאי (AFRL) לפיתוח וייצור נשק לייזר שיותקן על-גבי מטוסי קרב.

בחודש מרץ 2020 היא התקינה מערכת נשק ניסיונית בשם HELIOS על משחתת של הצי האמריקאי. המערכת כוללת לייזר בעוצמה של 60kW, אשר מבוסס על טכנולוגיית Spectral Beam Combined Fiber Laser. בטכנולוגיה הזאת משתמשים במספר רב של מקורות לייזר סיב-אופטי, וממקדים אותם ביחד ליצירת קרן אחודה ובעלת הספק גבוה. החברה דיווחה שהמערכת הזאת מסוגלת ליירט מערכות תקיפה בלתי מאויישות ולנטרל סירות תקיפה זעירות. בטווח הרחוק, החברה מתכננת לפתח לייזר אווירי במתכונת של מטעד נישא מתחת לגחון של מטוסי קרב, אשר ישמש ליירוט טילי אוויר-אוויר וטילי קרקע-אוויר שיתקפו את המטוס.

לוקהיד מרטין תרכוש מערכות שמע של אורביט ב-46 מיליון דולר

מנייתה של חברת אורביט (Orbit Comunication Systems) זינקה ב-27% במסחר בבורסה בתל-אביב לאחר שהחברה דיווחה על זכייה בתחרות על פרוייקט פיתוח מערכת שמע תלת-מימדית עבור הדור הבא של מערכות ניהול הקשר והשמע במטוסי 16-F של יצרנית המטוסים האמריקאית לוקהיד מרטין (בתמונה למעלה). החברה בחרה במערכת Orion של אורביט. השתיים חתמו על הסכם מסגרת לפיתוח וייצור המערכת בהיקף משוער של כ-46 מיליון דולר.

המטוס F-16 נחשב לאחד ממטוסי הדור הרביעי המצליחים ביותר, וכיום מצויים כ-3,000 מטוסים בשירות פעיל ב-25 חילות אוויר בעולם. אורביט מסרה שההסכם עשוי להתרחב במידה וחיל האוויר ההודי יבחר להצטייד במטוס F-21, המתמודד על מכרז מטוס הקרב הרב-משימתי הבא של הודו. ה-F-21 הינו דגם משודרג של ה-F-16 ומתוכנן להיות מיוצר בהודו בשיתוף תאגיד TATA.

במידה והודו תבחר במטוס, אורביט מתכוונת לייצר את מערכות השמע בהודו, ולצורך כך תתקשר עם חברות ELCOM ו-CPC Radant אשר ישמשו כקבלניות המשנה בהודו. תוכנית ההצטיידות של חיל האוויר ההודי מתעכבת כבר מספר שנים בשל מחלוקות בין הממשלה לצבא באשר לזהות מטוס הקרב. לפי הערכות שונות, הודו צפויה לבחור ב-F-21 ולרכוש כ-120 מטוסים.

לשמוע מהיכן מתקרב הטיל

מערכת השמע התלת-מימדית Orion של אורביט מעניקה למשתמש יכולת האזנה תלת-מימדית. טייס המקשיב לאחד מאנשי הצוות, למשל, שומע את הקול כאילו הוא בא מהכיוון האמיתי שבו נמצא איש הצוות. יש לזה משמעות עצומה. לעתים רבות מגיע מידע ממספר דוברים בו-זמנית, ולכן קשה להבין את הנאמר. לאחרונה החברה הרחיבה את היכולות האלה, והתקשורת בין מטוס למטוס, בין מטוס למגדל פיקוח, ואפילו התראה קולית על נעילת מכ"ם או טיל מתקרב, נשמעות מהכיוון האמיתי של מקור הקול ביחס לטייס.

מטוס F-21 המתמודד במכרז של חיל האוויר ההודי
מטוס F-21 המתמודד במכרז של חיל האוויר ההודי

המערכת מבוססת על פרוטוקול איתרנט ובנויה בתצורת טבעת כפולה (Dual IP Ring) מוגנת בפטנט של אורביט, שבה כל יחידת משתמש כוללת את כל משאבי העיבוד הדרושים שלה ומשדרת את המידע בשני כיוונים בו-זמנית. כלומר אין יחידה מרכזית המנהלת את הרשת. התוצאה: אין נקודת כשל בודדת. ומנגד, הוספת משתמשים מגדילה את משאב העיבוד של המערכת.

בחודש מאי השנה נבחרה אורביט לספק את מערכות השמע שלה למטוסי האימון החדשים של צבא ארצות הברית מדגם T-7A Red Hawk. במסגרת זאת הן ישולבו בתוך מערכות תצוגת הקסדה של אלביט (Helmet Mounted Display – HMD). מדובר בפרוייקט ענק בהובלת חברת בואינג: בסוף 2018 היא זכתה במכרז של חיל האוויר האמריקאי לאספקת 351 מטוסי T-7A בהיקף של 9.8 מיליארד דולר לאספקה עד שנת 2023. עם קבלתם הם יחליפו את מטוסי T-38C המשמשים כיום להכשרת טייסי הקרב של ארה"ב.