רפאל נערכת לעידן שאחרי כיפת ברזל

בתמונה למעלה: כיפת ברזל בפעולה. צילום: דובר צה”ל

בסבב הלחימה הנוכחי בין ישראל והחמאס ממלאות מערכות ההגנה נגד טילים של רפאל, כיפת ברזל (Iron Dome) וקלע דוד (David’s Sling), תפקיד מרכזי במערך ההגנה ובתהליך קבלת ההחלטות של מדינת ישראל. אלא שראוי לזכור שכיפת ברזל נכנסה לראשונה לשימוש מבצעי לפני 10 שנים, אחרי שלוש שנות פיתוח אינטנסיבי שהתבסס על ידע וטכנולוגיות שנרכשו לאורך עשרות שנים – הרבה לפני שמישהו התחיל לחשוב על פיתוח מערכת ליירוט טילים ורקטות.

מה צריכות להיות הטכנולוגיות של רפאל אשר יגנו על מדינת ישראל בעוד 10 או 20 שנה? חברת רפאל הינה מחברות ההייטק הגדולות והמתקדמות בישראל. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.75 מיליארד דולר, וכיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים, מאות סטודנטים ואלפי קבלני משנה מקומיים ופעילותה משתרעת על-פני תחומים טכנולוגיים רבים מאוד.

איזה טכנולוגיות יש לרפאל? איזה טכנולוגיות חסרות לה ואיזה טכנולוגיות היא צריכה לרכוש או לפתח? עם מי לשתף פעולה? אלה השאלות שעליהן צריכה ד”ר אירית אידן (בתמונה למטה) – סמנכ”לית בכירה למחקר ולפיתוח בחברת רפאל – לספק תשובות. אידן הצטרפה לרפאל לפני כמעט 25 שנה ומילאה שורה של תפקידים בכירים בתחומי הפרויקטים, המחקר והפיתוח, בהם כמנהלת המחקר והפיתוח של חטיבת מערכות חימוש ברפאל.

הקשר בין אסטרו-פיסיקה ומו”פ בטחוני

הקריירה המקצועית שלה היא יוצאת דופן. אירית אידן למדה אלקטרוניקה בבי”ס אורט מוצקין, ובמהלך השירות הצבאי הייתה טכנאית הטילים הראשונה של חיל הים. לאחר מכן השירות היא למדה פיסיקה בטכניון, והשלימה לימודי תואר שני ושלישי באסטרו-פיסיקה, שבמהלכם היא חקרה את מבנה הכוכבים בניסיון להבין מדוע כוכבים מתפוצצים.

בשנת 2016 היא מונתה לתפקיד סמנכ”לית בכירה למו”פ שבמסגרתו היא אחראית על תוכניות המחקר והפיתוח של רפאל ועל הקשר עם האקדמיה ועם משרד הביטחון. בראיון ל-Techtime ולפורום מנהלי המו”פ בלשכת המהנדסים, היא סיפרה על הדילמות הכרוכות בניהול מו”פ ועל אסטרטגיית המו”פ של רפאל.

כיצד עוברים ממדע להנדסה?

“חברת רפאל אינה רק ארגון הנדסי, אלא גם גוף מחקרי המעסיק מדענים בתחומים כמו פיסיקה וכימיה. באסטרו-פיסיקה צריך להבין בו-זמנית גם תהליכים גרעיניים הנמשכים חלקיקי שניות, וגם את מחזור החיים של כוכב הנמשכים מיליארדי שנים. זהו הסוג של ראייה רחבה הנדרשת כדי לגבש את אסטרטגיית המו”פ של ארגון טכנולוגי כמו רפאל”.

במה שונה ניהול מו”פ אזרחי מניהול מו”פ בטחוני?

“במו”פ הביטחוני ישנם פרוייקטים בעלי אורך נשימה ארוך מאוד המגיעים לבגרות מבצעית לאט מאוד. לאחרונה השלמתי את תהליך הגדרת אסטרטגיית המו”פ של רפאל ל-20 השנים הבאות. אנחנו רואים ששיעור ההצלחה של תחזיות טכנולוגיות בשוק הביטחוני גבוה בהרבה מאשר תחזיות בשוק האזרחי. ככל הנראה הסיבה לכך נעוצה בעובדה  שפרוייקטים ביטחוניים הם ארוכי טווח ונדרש יותר זמן רב כדי לבסס את הטכנולוגיה ולהשתמש בה”.

“השוק האזרחי מוביל את המהפיכה הטכנולוגית”

“עד מלחמת העולם השנייה המו”פ האזרחי שלט בהתפתחות הטכנולוגית. הסקיצות הראשונות של הטנק המודרני בוצעו לפני המלחמה עבור משלחת אל הקוטב. אחרי מלחמת העולם השנייה הוקמו ארגונים ממשלתיים גדולים מאוד, כמו DARPA בארה”ב, לביצוע מחקר ופיתוח בטחוני. אחרי שנת 2000 התחולל שינוי נוסף וכיום השוק האזרחי מוביל את המהפיכה הטכנולוגית הרביעית: דיגיטציה,שבבים, בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות ועוד. בין 20 החברות המשקיעות כיום את תקציבי המו”פ הגדולים בעולם – אין אף חברה ביטחונית”.

מהי המשמעות של זה מבחינתך?

“האתגר שלי הוא להסתכל החוצה ולראות מה מתפתח בחוץ, ומה אני יכולה להכניס פנימה ולקדם אותו בתוך רפאל. צריך גם להבין כיצד לשתף פעולה עם האקדמיה ועם חברות סטרט-אפ. מה מביאים לארגון ומה מוציאים ממנו. למשל הדוגמה של קוד פתוח: אתה צריך לדעת להשתמש בקוד הפתוח, אבל אתה צריך גם לשתף ידע בחזרה. רפאל מעורבת עמוקות בקוד פתוח. פיתחנו סביבות עבודה ייחודיות המאפשרות לנו להשתמש במערכות קוד פתוח ולהחזיר קוד לקהילה. בעולם העיבוד הנוירוני והבינה המלאכותית יש הרבה מאוד פעילות בסביבת קוד פתוח והמהנדסים של רפאל הם חלק מאותו עולם”.

מהו תפקידו של מנהל המו”פ בארגון הנדסי גדול כמו רפאל?

“התפקיד המרכזי הוא להתוות את הדרך. המטרה שלי היא שבעוד 10-15 שנים רפאל תהיה חזקה טכנולוגית כמו שהיא כיום. מפת הדרכים שלנו כוללת טכנולוגיות מתקדמות כמו מחשוב, תקשורת, מחשוב והצפנה קוונטיים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית, ייצור מיידי (Rapid Manufacturing) ועוד. אין הרבה ארגונים החושבים כל-כך רחוק”.

תקציבי המו”פ בתעשיית הסמיקונדקטור יגדלו בשנים הקרובות

לאחר מספר שנים של גידול איטי יותר,  במכון המחקר IC Insights צופים כי בין 2019-2024 יעמוד הגידול השנתי הממוצע בהיקף ההשקעה שמקצים חברות סמיקונדקטור למחקר ופיתוח על 4.4%, וזאת כדי להתגבר על האתגרים הטכנולוגיים העומדים בפני התעשייה, ובהם המעבר לליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני (EUV), תהליכי ייצור של 3 ננומטר ומטה ומארזים מורכבים.

על פי הנתונים שאסף מכון המחקר, מאז שנות השמונים ניתן לראות האטה עקבית בגידול בהשקעה במו”פ של חברות סמיקונדקטור. אם בין 1984-1989 תקציבי המו”פ זינקו בקצב שנתי של 17.6%, עשור לאחר מכן קצב הגידול השנתי התמתן ל-16.3%, ובין 2004-2009 התקציבים גדלו ב-3.4% בלבד.  עם זאת, למרות מגמת הירידה העקבית בטווח הארוך, ב-IC Imsights צופים כי בחמש השנים הקרובות, עד 2024, הגידול בתקציבים יעמוד על 4.4%, לעומת 3.9% בין 2014-2019.

משקיעים יותר מבתעשיית התרופות והתוכנה

השקעה גבוהה במו”פ היא מרכיב אינטגרלי בתעשיית השבבים. ההתקדמות לשבבים זעירים ודחוסים יותר, על פי חוק מור, מחייבת השקעה מתמדת בפיתוח חומרים ושיטות ייצור חדשות. המחקר של IC Insights מעלה, כי מאז שנות התשעים ההשקעה במו”פ בתעשיית הסמיקונדקטור עמדה בממוצע על כ-15% מכלל המכירות, גבוה יותר משיעור ההשקעה ביחס למכירות בתעשיית התרופות והביוטק וגם בשוק התוכנה.

ב-2017 וב-2018 נתח ההשקעה היה נמוך מהממוצע בשלושים השנים האחרונות (13.5% ב-2017 ו-13% ב-2018), אך הדבר היה תולדה של גידול בהכנסות, בעיקר בשוק הזיכרונות, ולא בגלל צמצום בתקציבים. ב-2019 עקפה תעשיית התרופות את תעשיית השבבים, עם 15.4% בהשוואה ל-14.6%.