המגמה הבולטת שעיצבה את תעשיית הסמיקונדוקטור בשנים האחרונות היתה ללא ספק גל המיזוגים והרכישות שהפך את השוק לריכוזי יותר ופגע ביכולת התחרות של חברות קטנות ובינוניות. עם זאת, שנת 2018 מאופיינית בשני מיזוגי ענק שלא יצאו אל הפועל: עסקת המכירה של NXP לחברת קואלקום וניסיון ההשתלטות העוינת של ברודקום על קואלקום. האם הגענו לתקרת הזכוכית באסטרטגיית המיזוגים בתעשייה?
להערכת חברת המחקר IC Insights התשובה היא חיובית. דו"ח חדש של החברה מעריך כי שווי השוק הגבוה של החברות הגדולות, הבקרה המתהדקת של הרגולטורים, מדיניות המגן הגוברת ומלחמת הסחר בין המעצמות, מצמצמים את היכולת לבצע רכישות ענק טכנולוגיות. "בתנאים הנוכחיים של מתיחות גיאו-פוליטית והחרפת מלחמות הסחר, קטנה הסבירות שחברות סמיקונדוקטור יוכלו להוציא לפועל רכישות בהיקף העולה על 40 מיליארד דולר, וספק אם ינסו לעשות זאת", כותבים האנליסטים של IC Insights.
לאמיתו של דבר, גל המיזוגים והרכישות נבלם כבר ב-2017. אם ב-2015 עמד הסתכם היקף המיזוגים והרכישות בתעשייה בכ-107 מיליארד דולר וב-2016 בכ-99 מיליארד דולר, היקפן בשנת 2017 הצטמק לכ-27 מיליארד דולר בלבד. עם זאת, יש לזכור שההיקף הנמוך של 2017 קושר לעיכוב המתמשך בהשלמת עסקת קואלקום-NXP. בשנת 2018 המשיך היקף העסקאות להצטמצם ועד היום בוצעו מיזוגים ורכישות בהיקף של כ-9.6 מיליארד דולר בלבד.
הלהט להתמזג מתחיל להצטנן
קדחת המיזוגים והרכישות של השנים 2015-2016 היתה תוצאה של מספר תופעות שהתפתחו בו-זמנית: ירידה בקצב הצמיחה ובריווחיות של יצרניות שבבים שהביאה אותן לנסות ולהגדיל את נתח השוק באמצעות כלכלת גודל, כלומר רכישת מתחרים. בנוסף, התפתחות שווקים צומחים חדשים כמו האינטרנט של הדברים (IoT), אבזרים לבישים, סמארטפונים וטאבלטים חזקים, בינה מלאכותית, וכמובן שוק הרכב המחייב טכנולוגיות מתקדמות, דחפו חברות לרכוש חברות המחזיקות בטכנולוגיות החדשות.
מגמות אלה השתנו במידה רבה: רוב החברות הצטיידו בטכנולוגיות החדשות, וצמיחת שוק השבבים בשנתיים האחרונות, ביחד עם מחסור ברכיבים ועליית מחירים, מייתרים במקרים את הצורך ברכישת מתחרים. קונסולידציה היא במהותה תופעה מחזורית שמגיעה בשלב מסוים לפרקה. נראה כי לפי שעה רוב ההזדמנויות לרכישת חברות גדולות מוצו בשנים 2015-2016, וכיום החברות מתקשות למצוא מטרות גדולות וכדאיות.
דונלד טראמפ וסין שמו קץ לחגיגה
עם זאת, נראה שהסיבה העיקרית לכך שגל המיזוגים נבלם כעת בחריקת בלמים, היא פוליטית: בחודש מרץ השנה בלם דונאלד טראמפ את ניסיון ההשתלטות העוינת של ברודקום על קואלקום תמורת סכום חסר תקדים של 150 מיליארד דולר. הנשיא חתם על צו נשיאותי האוסר על מכירת קואלקום לברודקום, כשהוא נשען על סעיף ההגנה על ייצור בטחוני (Defense Production Act) בחוק האמריקאי. בדיוק אותו סעיף שבו השתמש כדי למנוע השתלטות סינית על חברת Lattice בספטמבר 2017.
כעבור שלושה חודשים הגיעה הנקמה הסינית: לאחר כמעט שנתיים שבה התמהמה הרגולטור בסין לאשר את עיסקת קואלקום-NXP בהיקף של 44 מיליארד דולר, הודיעה קואלקום בחודש שעבר (יולי) שהיא מבטלת את העיסקה "בשל עיכובים באישור המיזוג על-ידי הרגולטור בסין". העובדה ששתי העסקאות הללו נפלו בשל סיבות פוליטיות, משמשת תמרור אזהרה לחברות טכנולוגיה שירתיע אותן מעסקאות דומות בעתיד.