בתגובה להחלטתו של נשיא ארצות הברית טראמפ להעלות את המכס על ייבוא מסין בשיעור נוסף של 34%, כחלק מתוכנית מכסי-התמגול שהציג בשבוע שעבר, סין לא הסתפקה בהמטלת מכס נגדי בשיעור של 34% על ייבוא מארצות הברית – אלא גם הודיעה על הטלת מגבלות על ייצוא לארצות הברית של שבעה סוגים של מינרלים נדירים, אשר חיוניים לתעשיית השבבים ולתעשייה הביטחונית.
הרשימה כוללת את המינרלים סקנדיום, דיספרוסיום, גדוליניום, טרביום, לוטציום, איטריום וסמריום. המדיניות החדשה לא אוסרת לחלוטין על מכירת המינרלים הללו, אלא מחייבת את הרוכשים להשיג רישיונות ולחשוף לאיזה מטרות ישמשו המינרלים, דבר שצפוי להכביד על התהליכים הבירוקרטיים ולייקר את העלויות.
מדובר במינרלים חיוניים בטכנולוגיות רבות. כך למשל, סקנדיום משמש ברכיבי RF בציוד תקשורת ובלייזרים מתקדמים, כמו גם בסגסוגות אלומיניום בחלקי תעופה וחלל וכן ביישומי תאורה וברכיבים של רכבים חשמליים. גדוליניום, בין היתר בשל תכונותיו המגנטיות, משמש במערכות MRI, מערכות של ביקוע גרעיני, מערכות קירור מגנטיות וכונני אחסון.
בצעדים הללו, סין מנצלת את שליטתה בשוק המינרלים העולמי כדי לפגוע בשרשרת האספקה של התעשייה האמריקאית. בתחום כריית המינרלים, סין מחזיקה כ-60% מכלל השוק העולמי. ואולם, העוצמה של סין באה לידי ביטוי בתהליך ההפקה והזיקוק של חומר הגלם למתכות הסופיות. זהו תהליך מורכב וגם מזהם, וסין השקיעה רבות בעשורים האחרונים בתשתית הזו, והיא חולשת למעשה על 90% משוק הפקת המינרלים. בהקשר זה, כוונותיו של הממשל האמריקאי להשתלט על גרינלנד, בשל עושרו של האי במחצבים, וכן לחתום על עסקת מינרלים עם אוקראינה, נותנות מענה רק לחלק משרשרת הערך בתחום המינרלים, מאחר שבגרינלנד ובאוקראינה אין תשתית מכרות מפותחות לכריית מינרלים, ובטח ובטח לא תשתית להפקת המינרלים לשימושי הקצה.
