מלחמת המינרלים של סין

בתגובה להחלטתו של נשיא ארצות הברית טראמפ להעלות את המכס על ייבוא מסין בשיעור נוסף של 34%, כחלק מתוכנית מכסי-התמגול שהציג בשבוע שעבר, סין לא הסתפקה בהמטלת מכס נגדי בשיעור של 34% על ייבוא מארצות הברית – אלא גם הודיעה על הטלת מגבלות על ייצוא לארצות הברית של שבעה סוגים של מינרלים נדירים, אשר חיוניים לתעשיית השבבים ולתעשייה הביטחונית.

הרשימה כוללת את המינרלים סקנדיום, דיספרוסיום, גדוליניום, טרביום, לוטציום, איטריום וסמריום. המדיניות החדשה לא אוסרת לחלוטין על מכירת המינרלים הללו, אלא מחייבת את הרוכשים להשיג רישיונות ולחשוף לאיזה מטרות ישמשו המינרלים, דבר שצפוי להכביד על התהליכים הבירוקרטיים ולייקר את העלויות.

מדובר במינרלים חיוניים בטכנולוגיות רבות. כך למשל, סקנדיום משמש ברכיבי RF בציוד תקשורת ובלייזרים מתקדמים, כמו גם  בסגסוגות אלומיניום בחלקי תעופה וחלל וכן ביישומי תאורה וברכיבים של רכבים חשמליים. גדוליניום, בין היתר בשל תכונותיו המגנטיות, משמש במערכות MRI, מערכות של ביקוע גרעיני, מערכות קירור מגנטיות וכונני אחסון.

בצעדים הללו, סין מנצלת את שליטתה בשוק המינרלים העולמי כדי לפגוע בשרשרת האספקה של התעשייה האמריקאית. בתחום כריית המינרלים, סין מחזיקה כ-60% מכלל השוק העולמי. ואולם, העוצמה של סין באה לידי ביטוי בתהליך ההפקה והזיקוק של חומר הגלם למתכות הסופיות. זהו תהליך מורכב וגם מזהם, וסין השקיעה רבות בעשורים האחרונים בתשתית הזו, והיא חולשת למעשה על 90% משוק הפקת המינרלים. בהקשר זה, כוונותיו של הממשל האמריקאי להשתלט על גרינלנד, בשל עושרו של האי במחצבים, וכן לחתום על עסקת מינרלים עם אוקראינה, נותנות מענה רק לחלק משרשרת הערך בתחום המינרלים, מאחר שבגרינלנד ובאוקראינה אין תשתית מכרות מפותחות לכריית מינרלים, ובטח ובטח לא תשתית להפקת המינרלים לשימושי הקצה.

תעשיית השבבים הסינית נכנסה לסבב המכסים החדש של טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מסלים את מלחמת הסחר עם סין, ומטיל סבב נוסף של מכסים על ייבוא מוצרים מסין בהיקף של כ-200 מיליארד דולר. גם הפעם חלק ניכר מהגזרות נועד להגן לא פסחו על תעשיית השבבים האמריקאית, ומגביר את החשש כי התחרפת מלחמת הסחר בין שתי המדינות צפויה לפגוע בתעשיית האלקטרוניקה העולמית.

ממשל טראמפ פרסם בתחילת השבוע רשימה של 5,745 מוצרי ייבוא מסין שכעת יוטל עליהם מיסוי מוגבר שיעמוד בשלב ראשון על 10%, ובתחילת 2019 יעלה ל-25%. גם הרשימה החדשה מכוונת לבטן הרכה של תעשיית האלקטרוניקה, וכוללת מוצרים שצפויים להשפיע על חברות השבבים כמו סיליקון גולמי ומוצרי מפתח אחרים המשמשים לייצור שבבים, כמו מבחנות ומלקחי קוורץ המשמשים בתהליך ייצור פרוסות סיליקון בתנורי דיפוזיה וחמצון. בנוסף, הרשימה החדשה גם כוללת כרטיסים חכמים ורכיבים נוספים המשמשים בציוד למרכזי מידע ורישות.

עם זאת, הפעם הרשימה פסחה על מוצרי אלקטרוניקה צרכניים, ובכך הפיגה זמנית את החששות של חברות כמו אפל, שמכשירי האייפון שלה מיוצרים כמעט לחלוטין בסין, שחששו כי מלחמת הסחר יגדילו את עלות היציור וייקרו מוצרי צריכה אלקטרוניים של חברות אמריקאיות. בחודש אפריל השנה הטיל הממשל האמריקאי מכסים בהיקף של 50 מיליארד דולר על רשימה של מוצרים, ובהם רכיבים המשמשים בתעשיית האלקטרוניקה, כגון כוננים מגנטיים, סוגים מסויימים של מעגלים מודפסים, משדרים ומקלטים אלחוטיים, מערכות מכ"ם, מצלמות טלוויזיה, קבלים, נגדים, ממסרים אלקטרו-מכניים, לדים ואפילו ציוד המשמש בתהליך ייצור השבבים.

תגובת-נגד סינית תגרור סבב מכסים שלישי

המטרה המוצהרת של ממשל טראמפ היא ללחוץ על הסינים להגיע להסכם סחר חדש בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, כדי להקטין את הגירעון המסחרי העצום של ארצות הברית מול סין, הנאמד בכ-375 מיליארד דולר. עם זאת, הרכב הרשימות מלמד שארצות הברית מנסה באמצעות המכסים הללו גם לעכב את הניסיון הסיני לבנות תעשיית שבבים עצמאית עד לשנת 2025.

הצעדים האלה מעוררים ביקורת חריפה מצד גורמים בתעשיית השבבים האמריקאית, ובהם באיגוד השבבים האמריקאי (SIA), שפירסם אזהרה בנושא. האיגוד טוען שהמכסים יפגעו בכושר התחרות של החברות האמריקניות ויובילו  בסופו של דבר לאובדן מקומות עבודה במשק האמריקאי ועלייה במחיר המוצרים הסופיים לצרכן האמריקני. האיגוד טוען שהמיסוי לא ישיג את מטרתו ולא יגרום לסין לשנות את המדיניות שלטענת טראמפ פוגעת בתחרות ההוגנת שבין שתי המדינות.

חשש נוסף הוא מפני פעולות תגמול מצד הממשל הסיני. בתגובה לסבב המכסים הקודם, הטיל הממשל הסיני מכסים דומים על מוצרי ייבוא מארצות הברית והצהיר כי יפעל באופן דומה אם יבחר הממשל האמריקני להטיל מכסים נוספים. טראמפ הזהיר הפעם את הסינים מפני תגובה דומה. "אם סין תנקוט פעולת תגמול כנגד החקלאים והתעשיות האחרות שלנו, נפעל מיידית להטלת סבב שלישי של מכסים, שיכלול מוצרי ייבוא בהיקף של 267 מיליארד דולר",  הזהיר ביום ב' השבוע. כעת התעשייה ממתינה בחרדה כדי לראות מי ימצמץ ראשון, ואם לא, מה תהיה הפגיעה הבאה בתעשייה.