מכסים

מכסי טראמפ החדשים יפגעו בתעשיית השבבים הישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז על כוונה להטיל מכס של 100% על יבוא שבבים מתוצרת זרה, במסגרת מהלך דרמטי שנועד לעודד חברות בינלאומיות להקים מתקני ייצור בארצות הברית. עם זאת, טראמפ הדגיש כי חברות שכבר בונות מפעלים במדינה או התחייבו לכך, יזכו להחרגה מהמכס החדש. ההחלטה צפויה להשפיע באופן מהותי על שרשראות האספקה העולמיות ועל יחסי הסחר בין ארצות הברית לבין מדינות אסיה.

במרכז ההודעה עמדה חברה דוגמת אפל, שהודיעה על הרחבת ההשקעות שלה בארצות הברית בהיקף של כ-100 מיליארד דולר נוספים, ותזכה לפטור. טראמפ הבהיר כי חברות שלא יעמדו בהתחייבויות הבנייה שלהן, צפויות להיכלל בהמשך ברשימת המכס ולהיקנס רטרואקטיבית. דרום קוריאה מיהרה להבהיר כי חברות כמו סמסונג ו‑SK Hynix לא ייפגעו מהמכסים, בשל הסכמים קודמים והשקעות נוכחיות במדינה.

מנגד, מדינות כמו מלזיה והפיליפינים הביעו חשש עמוק. שרי הכלכלה שם התריעו מפני אובדן יתרון תחרותי ומהשלכות חמורות על תעשיות ההרכבה והבדיקה המקומיות. בטאיוואן, לעומת זאת, המצב חיובי יותר: חל זינוק במניית TSMC אשר בונה מתקני ייצור באריזונה. אנליסטים העריכו שהצעד הזה יחזק את החברות הגדולות אשר יכולות להרשות לעצמן לבצע השקעות תשתית כבדות, ויעניק להן יתרון רגולטורי משמעותי. חברות כמו אפל, אנבידיה ו‑TSMC צפויות לצאת נשכרות מהמהלך, לפחות בטווח הקצר.

טראמפ מעצב מחדש את שרשרת האספקה

למרות ההצהרה התקיפה, לא ברור בשלב זה האם מדובר בצו נשיאותי מחייב או ברעיון מדיני שממתין לעיגון חוקי ופרטים מעשיים. שאלות רבות נותרו פתוחות, ובהן כיצד תוגדר "השקעה מספקת" לעניין ההחרגות, כיצד יתמודדו חברות קטנות עם הדרישות, ואילו סנקציות יוטלו על חברות שיחליטו שלא לשתף פעולה. המהלך צפוי לעצב מחדש את מפת הייצור הגלובלית בתעשיית השבבים, ולשמש כלי לחץ נוסף במאבק הגיאו-כלכלי בין ארצות הברית לאסיה.

לכוונה להטיל מכסים של 100% על יבוא שבבים לארצות הברית צפויה להיות השפעה רחבה על תעשיית השבבים העולמית, ולסבך את מצבן של מדינות המבוססות על ייצור, הרכבה וייצוא שבבים. בשלב זה, נשקלות התגובות של מספר מדינות גדולות שמייצרות שבבים, בהן: טאיוואן, הפיליפינים ויפן, אשר עלולות להיתקל בקשיים עצומים בעקבות הצעד האמריקאי.

השפעת המהלך על התעשייה הישראלית

המהלך החדש ישפיע עמוקות על חברות שבבים הישראליות, שרבות מהן אינן מייצרות בעצמן את הרכיבים אלא מתמקדות בתכנון ופיתוח, תוך הסתמכות על ייצור אצל קבלני משנה באסיה, בעיקר בטאיוואן, בדרום קוריאה ובמלזיה. מדובר בחברות כמו סיליקום, סיוה, מובילאיי, Inuitive, אוטוטוקס, Wiliot ואחרות. חברת ואלנס, למשל, כבר הודיעה אתמול, במסגרת פרסום הדו"ח הרבעוני, על השפעה שלילית של המכסים על הכנסותיה. גם ענקיות זרות המפעילות מרכזי פיתוח בישראל, כמו אינטל, אנבידיה, אפל ואמזון – עשויות להידרש להתאמות אם חלק מהרכיבים אותן הן מפתחות בארץ ייוצרו בעתיד במדינות שאינן מוחרגות מהמכס.

במצב כזה, חברות ישראליות הפועלות מול שוק אמריקאי עלולות להידרש להעתיק חלק מתהליכי הייצור למפעלים בארה"ב או לגורמים שיזכו בפטור מהמכס. המשמעות היא עלייה צפויה בעלויות, עיכובים בפיתוח ואולי גם הסטת שיתופי פעולה – יתרון לשחקנים גדולים שיכולים לספוג את העלות – אך קושי ממשי עבור שחקנים ישראלים קטנים ובינוניים שמתבססים על מיקור חוץ גמיש ועל שרשראות אספקה זולות. במובן זה, ייתכן שהמדיניות החדשה לא רק תגביל גישה לשוק האמריקאי, אלא גם תשפיע על יכולתה של ישראל לשמר את מעמדה כמובילה טכנולוגית בפיתוח שבבים.

השפעה על חברות קטנות ובינוניות

המהלך של טראמפ גם עשוי להוביל להתרכזות חזקה יותר של תעשיית השבבים בארצות הברית, ולהגדיל את הריכוזיות בשוק, להפחית את התחרותיות ולהעלות את המחירים. מנגד, היכולת של ארצות הברית להיות עצמאית יותר בתחום ייצור השבבים עשויה להבטיח את יתרונה הגיאופוליטי והטכנולוגי בשנים הקרובות. אולם ההשלכות האפשריות על חברות קטנות ובינוניות בתעשיית השבבים נראות חמורות במיוחד. על פי הערכות, חברות שאין להן את המשאבים לפתח מתקני ייצור אמריקאיים או להתחייב להשקעות עצומות עלולות למצוא את עצמן פגיעות יותר למכסים החדשים. הדבר עשוי להקשות על חברות שעוסקות בפתרונות תוכנה, שירותים טכנולוגיים או עיבוד נתונים, שלא תמיד יכולות להשקיע בתשתיות ייצור חדשות בארה"ב. מכאן שחברות קטנות שכבר התבססו במדינות כמו הפיליפינים, וייטנאם או סין, עשויות להיתקל בקשיים עצומים עקב עלויות נוספות.

הפיליפינים

הפיליפינים היא אחת ממדינות המפתח בעולם בתחום ההרכבה והבדיקה של רכיבי שבבים, ועלולה להיקלע למצב בעייתי מאוד. תעשיית השבבים המקומית תלויה רבות בהזמנות מארצות הברית, ושחקנים בתעשייה המקומית כבר הביעו חשש שהמהלך הזה יביא לנפילה חדה בהכנסות ולפיטורים נרחבים. מכיוון שמרבית המפעלים הפיליפינים לא עוסקים בייצור השבבים עצמם אלא במיון, בדיקה ואריזות, ייתכן שהחברות המקומיות לא יעמדו בתנאים למתן פטור מהמכסים. בכך, עלולה להתערער אבן היסוד של תעשיית השבבים במדינה, אשר מתבססת על כוח העבודה הזול והמיומן שלה כדי להתמודד עם דרישות שוק גלובלי. כל שינוי במאזן הסחר עשוי להזיק לא רק לחברות גדולות כמו SMIC ו-TSMC, אלא גם לחברות הקטנות המספקות להן שירותים טכנולוגיים, תשתית ותחזוקה.

טאיוואן

המהלך גם ישפיע באופן מיידי על טייוואן, שהיא מדינת הבית של אחד מהשחקנים הגדולים ביותר בתעשיית השבבים, TSMC. החברה, שנמצאת כיום במרכז תעשיית השבבים העולמית, נהנתה במשך שנים רבות מההזדמנות לייצא רכיבים לארצות הברית ללא מכסים. מאז ההכרזה על המהלך, מניות TSMC זינקו, שכן המתקנים החדשים שלה באריזונה עשויים להעניק לה פטור מהמכסים. עם זאת, למרות ששחקנים גדולים כמוה לא צפויים להיפגע ישירות מהמכסים, שאר חברות השבבים במדינה, כולל חברות בינוניות וקטנות המתמקדות בהיבטים נוספים בתעשייה (כגון עיבוד, אריזה או ייצור אביזרים), עשויות להיתקל בקשיים כלכליים עצומים. ייתכן כי השפעת המהלך על טאיוואן תהיה רחבה ביותר.

יפן

היפנים מהווים גם הם שחקנים מרכזיים בתעשיית השבבים העולמית, במיוחד בתחומים של ייצור רכיבים מתקדמים וטכנולוגיות תעשייתיות כגון יצירת מערכות ליתוגרפיה ושבבים עמידים בטמפרטורות קיצוניות. יפן מצויה כיום בעיצומם של מאמצי רה-ארגון של תעשיית השבבים המקומית, אך הצעד של טראמפ עשוי להחמיר את מצבה של התעשייה המקומית, שכן מכסים על רכיבים יפניים ישפיעו ישירות על שוק האלקטרוניקה והביצועים של חברות כגון Renesas ו-Sony. יפן, כמו טאיוואן, עלולה למצוא את עצמה בסיטואציה שבה היא תפסיד את המעמד שלה בשוק השבבים בארה"ב, במיוחד בהתחשב בצורך הגובר בפתרונות ייצור מקומיים.

ולנס מנמיכה את התחזית בשל מכסי טראמפ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנייתה של חברת ולנס (Valens) יורדת בכ-8% עם פתיחת המסחר היום (ד') בניו יורק, וזאת לאחר שהחברה הודיעה על הורדת תחזית הצמיחה לשנת 2025 בעקבות סביבת מכסי המגן הגלובלית. ולנס הציגה גידול משמעותי בהכנסות ועלייה ברווחיות הגולמית, אך נאלצת להתמודד עם לחצים חיצוניים שחותכים את קצב הצמיחה הצפוי.

ברבעון השני רשמה החברה הכנסות של 17.1 מיליון דולר – צמיחה נאה לעומת 13.6 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד – וכן רווח גולמי של 63.5% לפי כללי GAAP – שיפור עקבי לעומת רבעונים קודמים. ההפסד הנקי עמד על 7.2 מיליון דולר, שיפור לעומת הפסד של 8.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה סיימה את הרבעון עם יתרת מזומנים של כ-103 מיליון דולר, למרות שביצעה רכישת מניות עצמית בהיקף של 10.2 מיליון דולר.

המכסים מכבידים על שרשרת האספקה

אך כאמור עם פרסום הדוחות, ולנס עדכנה מטה את תחזית ההכנסות לשנת 2025 – כעת היא צופה טווח של 66 עד 71 מיליון דולר, לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 71 עד 76 מיליון דולר. העדכון נובע בעיקר מהשפעת המכסים על רכיבים מיובאים, שהכבידו על שרשרת האספקה של החברה והעלו משמעותית את העלויות. כך, שיעור הצמיחה השנתי החזוי ירד מ-25%–33% לעבר טווח מתון יותר של 14%-23%.

המכסים שהובילו לעדכון התחזיות אינם נוגעים לייצוא של ולנס, אלא דווקא לצד היבוא: כחברה הפועלת במודל fabless – כלומר מפתחת שבבים אך לא מייצרת אותם בעצמה – ולנס נעזרת בשרשרת אספקה גלובלית שכוללת ייצור והרכבה במדינות כמו סין, טאיוואן או וייטנאם. בארה"ב חלים מכסים משמעותיים על רכיבים שמיובאים מאזורים אלו, ולעיתים אף על מוצרים שעברו הרכבה במדינות שלישיות.

עבור ולנס מדובר בעליית עלויות ישירה ברכיבים וחומרי גלם – מה שמצמצם את המרווח התפעולי, מחריף את הלחצים הכלכליים, ודורש עדכון של תחזיות הצמיחה השנתיות, גם כאשר הביקושים עצמם נותרו יציבים. המנכ"ל גדעון בן צבי הדגיש כי "למרות השפעת המכסים על התוצאות בטווח הקצר, אנחנו מחויבים להמשיך ולצמוח בשווקים האסטרטגיים שלנו", והצביע על ביקוש מתמשך בטכנולוגיות הקישוריות של החברה לתחום ה-ProAV והתעשייה החכמה.

ניתוח לפי מגזרים מראה כי תחום ה-Cross-Industry Business (ובפרט ProAV – מערכות אודיו-וידיאו מקצועיות) היווה 75% מהכנסות הרבעון, כ-12.8 מיליון דולר, בעוד שתחום הרכב אחראי ל-25% הנותרים – ירידה קלה לעומת רבעונים קודמים. עם זאת, החברה מציינת שיפור מהותי ברווחיות המוצרים לתעשיית הרכב, בעקבות מהלכי אופטימיזציה ושיפור ביעילות הייצור.לתוך הרבעון השלישי נכנסת ולנס עם תחזית זהירה יותר: הכנסות של 15.1–15.6 מיליון דולר, רווח גולמי של 58%–60% ו-EBITDA מתואם שלילי בטווח של 6.8–7.4 מיליון דולר.

ASML מזהירה: "ייתכן שלא נצמח ב-2026"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מכונת הליתוגרפיה החדשה הראשונה של ASML, אשר הותקנה בפאב של אינטל באורגון. מקור: אינטל]

חברת ASML ההולנדית, יצרנית ציוד הליתוגרפיה הגדולה בעולם, פרסמה היום (ד') את דוחות הרבעון השני של 2025. התוצאות עקפו את תחזיות האנליסטים, עם הכנסות של 7.7 מיליארד אירו ורווח נקי של 2.29 מיליארד אירו.

אחד הנתונים המרשימים בדוח הוא סכום ההזמנות לרבעון – 5.54 מיליארד אירו, כאשר כמעט מחצית מהן נוגעות למערכות EUV (ליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני), הטכנולוגיה המובילה של החברה.

למרות התוצאות החיוביות, החברה הציגה תחזית זהירה להמשך השנה ולשנה הבאה. בהצהרתו, ציין מנכ"ל החברה פיטר ונינק כי "ייתכן שלא נצליח לצמוח ב-2026", בשל אי-ודאות גיאופוליטית וכלכלית, ובעיקר עקב צעדי רגולציה אמריקאיים חדשים – כולל מכסים של עד 30% על ציוד ייצור שבבים. לדבריו, הדבר עלול להשפיע על לקוחות גדולים של החברה באסיה.

התחזית לרבעון השלישי של השנה מדברת על הכנסות של בין 7.4 ל-7.9 מיליארד אירו, עם רווח גולמי של 50%–52%. הוצאות המו"פ צפויות להסתכם בכ-1.2 מיליארד אירו. באשר לשנה כולה, החברה שומרת על תחזית של צמיחה בשיעור של כ-15% לעומת 2024. למרות הדוח החיובי, מניית ASML רשמה ירידות של כ-7% במסחר באמסטרדם, בעיקר בעקבות ההצהרה הזהירה לגבי 2026.

בנוסף לתוצאות הכספיות, ASML עדכנה לגבי הדור הבא של מכונות הדפסת השבבים – מערכת High-NA EUV (ר"ת High Numerical Aperture Extreme Ultraviolet), שהיא קפיצה טכנולוגית מהמערכות הקיימות.

מדובר במכונה מתקדמת שמבוססת על טכנולוגיית EUV אך בעלת מפתח מספרי גבוה יותר (Numerical Aperture) – 0.55 לעומת 0.33 בדור הנוכחי – מה שמאפשר רזולוציה גבוהה משמעותית והדפסה של טרנזיסטורים קטנים וצפופים יותר על הסיליקון – חיוני לדורות הבאים של שבבים בטכנולוגיות מתחת ל-2 ננומטר. המכונה החדשה, המכונה Twinscan EXE:5200, יקרה בהרבה (הערכת מחיר סביב 380 מיליון דולר ליחידה) ומיועדת ללקוחות המובילים בלבד, כמו אינטל, TSMC וסמסונג. המערכת הראשונה הותקנה לאחרונה באתר של אינטל בארה"ב, ומסמנת את תחילתו של עידן ייצור חדש בתחום הליתוגרפיה.

 

מלחמת המינרלים של סין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתגובה להחלטתו של נשיא ארצות הברית טראמפ להעלות את המכס על ייבוא מסין בשיעור נוסף של 34%, כחלק מתוכנית מכסי-התמגול שהציג בשבוע שעבר, סין לא הסתפקה בהמטלת מכס נגדי בשיעור של 34% על ייבוא מארצות הברית – אלא גם הודיעה על הטלת מגבלות על ייצוא לארצות הברית של שבעה סוגים של מינרלים נדירים, אשר חיוניים לתעשיית השבבים ולתעשייה הביטחונית.

הרשימה כוללת את המינרלים סקנדיום, דיספרוסיום, גדוליניום, טרביום, לוטציום, איטריום וסמריום. המדיניות החדשה לא אוסרת לחלוטין על מכירת המינרלים הללו, אלא מחייבת את הרוכשים להשיג רישיונות ולחשוף לאיזה מטרות ישמשו המינרלים, דבר שצפוי להכביד על התהליכים הבירוקרטיים ולייקר את העלויות.

מדובר במינרלים חיוניים בטכנולוגיות רבות. כך למשל, סקנדיום משמש ברכיבי RF בציוד תקשורת ובלייזרים מתקדמים, כמו גם  בסגסוגות אלומיניום בחלקי תעופה וחלל וכן ביישומי תאורה וברכיבים של רכבים חשמליים. גדוליניום, בין היתר בשל תכונותיו המגנטיות, משמש במערכות MRI, מערכות של ביקוע גרעיני, מערכות קירור מגנטיות וכונני אחסון.

בצעדים הללו, סין מנצלת את שליטתה בשוק המינרלים העולמי כדי לפגוע בשרשרת האספקה של התעשייה האמריקאית. בתחום כריית המינרלים, סין מחזיקה כ-60% מכלל השוק העולמי. ואולם, העוצמה של סין באה לידי ביטוי בתהליך ההפקה והזיקוק של חומר הגלם למתכות הסופיות. זהו תהליך מורכב וגם מזהם, וסין השקיעה רבות בעשורים האחרונים בתשתית הזו, והיא חולשת למעשה על 90% משוק הפקת המינרלים. בהקשר זה, כוונותיו של הממשל האמריקאי להשתלט על גרינלנד, בשל עושרו של האי במחצבים, וכן לחתום על עסקת מינרלים עם אוקראינה, נותנות מענה רק לחלק משרשרת הערך בתחום המינרלים, מאחר שבגרינלנד ובאוקראינה אין תשתית מכרות מפותחות לכריית מינרלים, ובטח ובטח לא תשתית להפקת המינרלים לשימושי הקצה.

תעשיית השבבים הסינית נכנסה לסבב המכסים החדש של טראמפ

פורסם בתאריך ע"י yochais

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מסלים את מלחמת הסחר עם סין, ומטיל סבב נוסף של מכסים על ייבוא מוצרים מסין בהיקף של כ-200 מיליארד דולר. גם הפעם חלק ניכר מהגזרות נועד להגן לא פסחו על תעשיית השבבים האמריקאית, ומגביר את החשש כי התחרפת מלחמת הסחר בין שתי המדינות צפויה לפגוע בתעשיית האלקטרוניקה העולמית.

ממשל טראמפ פרסם בתחילת השבוע רשימה של 5,745 מוצרי ייבוא מסין שכעת יוטל עליהם מיסוי מוגבר שיעמוד בשלב ראשון על 10%, ובתחילת 2019 יעלה ל-25%. גם הרשימה החדשה מכוונת לבטן הרכה של תעשיית האלקטרוניקה, וכוללת מוצרים שצפויים להשפיע על חברות השבבים כמו סיליקון גולמי ומוצרי מפתח אחרים המשמשים לייצור שבבים, כמו מבחנות ומלקחי קוורץ המשמשים בתהליך ייצור פרוסות סיליקון בתנורי דיפוזיה וחמצון. בנוסף, הרשימה החדשה גם כוללת כרטיסים חכמים ורכיבים נוספים המשמשים בציוד למרכזי מידע ורישות.

עם זאת, הפעם הרשימה פסחה על מוצרי אלקטרוניקה צרכניים, ובכך הפיגה זמנית את החששות של חברות כמו אפל, שמכשירי האייפון שלה מיוצרים כמעט לחלוטין בסין, שחששו כי מלחמת הסחר יגדילו את עלות היציור וייקרו מוצרי צריכה אלקטרוניים של חברות אמריקאיות. בחודש אפריל השנה הטיל הממשל האמריקאי מכסים בהיקף של 50 מיליארד דולר על רשימה של מוצרים, ובהם רכיבים המשמשים בתעשיית האלקטרוניקה, כגון כוננים מגנטיים, סוגים מסויימים של מעגלים מודפסים, משדרים ומקלטים אלחוטיים, מערכות מכ"ם, מצלמות טלוויזיה, קבלים, נגדים, ממסרים אלקטרו-מכניים, לדים ואפילו ציוד המשמש בתהליך ייצור השבבים.

תגובת-נגד סינית תגרור סבב מכסים שלישי

המטרה המוצהרת של ממשל טראמפ היא ללחוץ על הסינים להגיע להסכם סחר חדש בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, כדי להקטין את הגירעון המסחרי העצום של ארצות הברית מול סין, הנאמד בכ-375 מיליארד דולר. עם זאת, הרכב הרשימות מלמד שארצות הברית מנסה באמצעות המכסים הללו גם לעכב את הניסיון הסיני לבנות תעשיית שבבים עצמאית עד לשנת 2025.

הצעדים האלה מעוררים ביקורת חריפה מצד גורמים בתעשיית השבבים האמריקאית, ובהם באיגוד השבבים האמריקאי (SIA), שפירסם אזהרה בנושא. האיגוד טוען שהמכסים יפגעו בכושר התחרות של החברות האמריקניות ויובילו  בסופו של דבר לאובדן מקומות עבודה במשק האמריקאי ועלייה במחיר המוצרים הסופיים לצרכן האמריקני. האיגוד טוען שהמיסוי לא ישיג את מטרתו ולא יגרום לסין לשנות את המדיניות שלטענת טראמפ פוגעת בתחרות ההוגנת שבין שתי המדינות.

חשש נוסף הוא מפני פעולות תגמול מצד הממשל הסיני. בתגובה לסבב המכסים הקודם, הטיל הממשל הסיני מכסים דומים על מוצרי ייבוא מארצות הברית והצהיר כי יפעל באופן דומה אם יבחר הממשל האמריקני להטיל מכסים נוספים. טראמפ הזהיר הפעם את הסינים מפני תגובה דומה. "אם סין תנקוט פעולת תגמול כנגד החקלאים והתעשיות האחרות שלנו, נפעל מיידית להטלת סבב שלישי של מכסים, שיכלול מוצרי ייבוא בהיקף של 267 מיליארד דולר",  הזהיר ביום ב' השבוע. כעת התעשייה ממתינה בחרדה כדי לראות מי ימצמץ ראשון, ואם לא, מה תהיה הפגיעה הבאה בתעשייה.