ההתאוששות המפליאה של אירונאוטיקס

בתמונה למעלה: מל"ט טקטי מסוג Orbiter 2 של חברת אירונאוטיקס

בשעה שהאישור לעיסקת רפאל-אירונאוטיקס קיבל מעמד של החלטת ממשלה והעיסקה צפויה להסתיים בתחילת ספטמבר, מציגה חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) גידול במכירות ויכולת התאוששות יוצאת דופן. לאחר שנתיים רצופות שבהן היא דיווחה על קיפאון במכירות בכלל, וירידה בהיקף מכירות המערכות הלא מאויישות בפרט, המייצגות את תחום הליבה המרכזית שלה, היא מציגה שינוי מגמה דרמטי.

המכירות ברבעון השני צמחו ב-50% והסתכמו בכ-45.2 מיליון דולר, והמכירות במחצית הראשונה של השנה צמחו ב-27%, והסתכמו בכ-77.6 מיליון דולר. אפילו הריווחיות הגולמית השתפרה ברבעון השני, מ-31% אשתקד ל-41% השנה. התוצאה: החברה עברה מהפסד נקי של 1.94 מיליון דולר אשתקד, לרווח נקי של 3.97 מיליון דולר ברבעון השני 2019.

מכירות המל"טים בהמראה

המכירות במחצית הראשונה של 2019 התאוששו בעיקר בזכות העלייה התלולה במכירות ברבעון השני, בעקבות עלייה של 11.4 מיליון דולר במכירת מערכות לא מאויישות, והעלייה במכירות של החברה הבת האמריקאית CP Technologies, המייצרת מחשבים מוקשחים צבאיים ותעשייתיים. החברה אוחדה לראשונה בדו"חות אירונאוטיקס ביוני 2018, וברבעון השני היא תרמה כ-8.4 מיליון דולר להכנסות. המכירות של קונטרופ, הנמצאת בבעלות משותפת עם רפאל, ירדו בכ-1.9 מיליון דולר.

ההתאוששות של אירונאוטיקס מתבטאת גם בצבר ההזמנות, אולי בעקבות הסרת המגבלות של משרד הביטחון בחודש פברואר השנה: במחצית הראשונה של 2019 היא קיבלה הזמנות בהיקף של 79 מיליון דולר, בהשוואה ל-62 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בסך הכל, צבר ההזמנות כיום מסתכם בכ-207 מיליון דולר, בהשוואה לכ-177 מיליון דולר אשתקד.

הסכמים חדשים בהיקף של 31 מיליון דולר

במחצית הראשונה של 2019 חתמה אירונאוטיקס על שלושה הסכמים מהותיים בתחום המערכות הלא מאויישות: הסכם תחזוקה למל"טים בהיקף של כ-13 מיליון דולר עם לקוח קודם שכבר רכש מל"טים של החברה, הסכם למכירת מל"טים מסוג Orbiter3 ושירותי תחזוקה בהיקף של כ-8 מיליון דולר, והסכם הבנות לאספקת כלי טיס בלתי מאויישים לתאגיד בדרום אמריקה, המספק שירותים לממשלה המקומית, בהיקף של כ-10 מיליון דולר.

בתוך כך, עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום. החברות נערכות להשלמת המיזוג בתחילת ספטמבר. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיקס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו, ותפסיק להיסחר בבורסה בתל אביב. כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-830 מיליון שקל.

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. בנוסף, היא מחזיקה לצד רפאל ב-50% ממניות קונטרופ (Controp) מהוד השרון, המייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום ומחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP Technologies.

עיסקת רפאל אירונאוטיקס צפויה להסתיים החודש

עיסקת הענק שבה חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו רוכשים את חברת אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) תמורת 850 מיליון שקל, מתקרבת אל שלבי הסיום שלה. בשבוע שעבר אישר הקבינט הכלכלי חברתי בממשלה את העיסקה, והיום (א') דיווחה אירונאוטיקס שהתקבלו כל האישורים הדרושים למימוש העיסקה. החברות החלו בפעולות להשלמת המיזוג מתוך כוונה לסיים אותו בתוך 10 ימים, עד ל-28 באוגוסט. עם השלמת העיסקה, תיהפך אירונאוטיס לחברה פרטית בבעלות חברת ר.ס. מיזוג אירו בע"מ, הנמצאת בבעלות שווה של רפאל ושל אביחי סטולרו.

המהלך המסוכן והריווחי של אהרון גובר פרנקל

חברת אירונאוטיקס נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-819 מיליון שקל. כיום החברה נמצאת בבעלות הציבור (כ-22%), משקיעים מוסדיים (כמעט 10%) ובבעלות בעלי עניין המחזיקים בכ-68% ממניותיה. בעל המניות הגדול ביותר בחברה הוא איש העסקים הישראלי אהרון גובר פרנקל, אשר בסדרת עסקאות שקטות במהלך 2018 ובתחילת 2019, רכש מניות של החברה באמצעות חברת ERJ 145 הנמצאת בבעלותו, והגיע לשיעור אחזקות של כ-31.7% ממניות אירונאוטיקס.

פרנקל ביצע את העיסקאות בתקופה שבה החלה תחרות מחירים בין רפאל לבין התעשייה האווירית על רכישת אירונאוטיקס, שהביאה להכפלת מחיר העיסקה: בחודש אוגוסט 2018 רפאל הציעה 430 מיליון שקל תמורת אירונאוטיקס, ובחודש ינואר 2019 כבר העלתה את המחיר ל-850 מיליון שקל. בהתחשב בעובדה שהוא רכש את המניות בשעה ששווי החברה בבורסה היה בסביבות 400-450 מיליון שקל, הוא הכפיל את השקעתו בעקבות המהלך, מכיוון שהוא צפוי לקבל כ-272 מיליון שקל תמורת מניותיו.

רפאל זקוקה לתשתית המל"טים של אירונאוטיקס

אירונאוטיקס מייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית שלה היא בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של מוצרים. שוק המל"טים (UAV) הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הבטחוני העולמי, וזאת בשל השימוש ההולך וגובר בכלים בלתי מאוישים במערכי ההגנה והתצפית ובשדה הקרב. על-פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המל"טים צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 14%, ולהגיע להיקף של 52.3 מיליארד דולר בשנת 2025. העיסקה תאפשר לרפאל להתחרות בשוק הזה באלביט ובתע"א.

בנוסף, אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרא אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). היא מחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, בהן: Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, החברות RT LTA ו-Aero-T, המפתחות בלוני תצפית, חברת זנזוטרה (Zanzottera), המפתחת מנועים למל"טים, וחברת CP, המפתחת תחנות שליטה ובקרה לרחפנים. עבור החברות האלה, עיסקת רפאל יכולה להיות הזדמנות עסקית מצויינת לקבלת לקוח או שותף עסקי בעל מוניטין בשוק העולמי.

האתגר הבא של DARPA: טייס-קרב רובוטי

הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) במשרד הביטחון האמריקאי, מתכננת לפתח תוכנת בינה מלאכותית שתוכל לנהל קרבות אוויר (Dogfight) ולנצח טייסים אנושיים, כפי שמחשבים הצליחו לנצח שחקנים אנושיים במשחקי שחמט, גו ובמשחקי מחשב אסטרטגיים כמו Dota 2 ו-StarCraft II. מטרת הפרוייקט היא לבצע אוטומטיזציה של קרב האוויר, אשר יתנהל במהירויות של מחשב לא במהירויות אנושיות, על-מנת לאפשר לטייס האנושי להתמקד בהשגת מטרת העל של התקיפה.

לטענת DARPA, יש צורך ליצור אמון אצל הטייסים שהם יכולים להקצות משימות מורכבות למטוסים לא מאויישים, כדי שהם עצמם יתמקדו בתפקיד חדש של "מנהלי משימת קרב" ולא בתיפעול המטוס. התוכנית החדשה קיבלה את הכינוי ACE, שהוא ראשי תיבות של Air Combat Evolution, אולם גם הכינוי ההיסטורי של טייסי קרב מצטיינים שהגיעו להישגים יוצאי דופן בהפלת מטוסי אויב.

מאפייני התוכנית עדיין לא ברורים. לפני כחודש נערכה פגישה ראשונה בין DARPA לבין נציגים מהתעשייה הביטחונית שבה נבחנו רעיונות ראשונים לפיתוח תוכנת ACE, אולם הסוכנות הגדירה את הפגישה כסודית ולא מפרסמת את הרעיונות שהועלו בה. יחד עם זאת, היא מסרה שהשלב הראשון של התוכנית יתמקד בסדרת ניסויים בשם AlphaDogfight Trials, שנועדו לאפשר קרב אווירי בין מטוס קרב רובוטי לבין מטוס קרב מאוייש.

שדה קרב רובוטי במסגרת אסטרטגיית המוזאיקה

תוכנית פיתוח טייס-הקרב המלאכותי היא מרכיב נוסף ביוזמה רחבה יותר בשם Mosaic Warfare, שנועדה להסיט את המוקד של המאמץ המלחמתי מהפעלת מערכות מאויישות באוויר, בים וביבשה, למכלול של מערכות מאויישות ולא מאויישות. בחודש ספטמבר 2018 חשף מנהל התוכניות היוצא של DARPA, טום בארנס, את אסטרטגיית לוחמת המוזאיקה שהסוכנות מפתחת. לדבריו, היא מבוססת על הפעלת אמצעים רובוטיים בכמות גדולה לצד לוחמים אנושיים המנהלים אותם.

"אתה יכול למשל לשלוח מל"ט או רובוט קרקעי לפני הכוחות הלוחמים, וכשהם מאתרים טנק של האויב הם שולחים את המידע על מיקומו אל עמדת תקשורת אחורית, המעבירה אותו אל מערכת תקיפה מרוחקת אשר משגרת חימוש אל המטרה. זה נשמע מאוד מעשי, אבל במצב כיום התרחיש הזה הוא בלתי אפשרי. ממשקי התקשורת לא בנויים למתאר הזה ולצבא אין מספיק כלים בלתי מאויישים המסוגלים לבצע את המשימה.

"בתחום האווירי המצב דומה. כיום אתה יכול לשלוח ארבעה מטוסי F-16 כדי להתמודד עם מטוסי קרב של האוייב. אולם בתפישת אסטרטגיית המוזאיקה, חיל האוויר יכול לשלוח ארבעה מערכות לא מאויישות זולות שניתן להקריב בקלות. כל אחת מהן מצויידת בערכת חיישנים וחימוש אחרת. הטייס האנושי המשמש כמנהל המשימה יכול להתייחס אל הנכסים האלה כמו שמאמן כדורגל מתייחס אל השחקנים: הוא בוחר בהם, מטיל עליהם משימה, ונותן להם לשחק בכוחות עצמם".

בואינג מפתחת מטוס קרב סילוני בלתי מאוייש

חברת בואינג (Boeing) מפתחת מטוס קרב סילוני בלתי מאויש אשר מיועד לפעול בשיתוף פעולה עם מטוסי קרב קיימים. הפרוייקט מתבצע על-ידי Boeing Australia ונחשב לפרוייקט הפיתוח הגדול ביותר של בואינג מחוץ לארצות הברית. הפרוייקט קיבל את הכינוי Boeing Airpower Teaming System מכיוון שהמטוס מיועד לפעול בשיתוף פעולה עם מטוסי קרב מאויישים כמו F-18 ו-F-35 או להגן על פלטפורמות אוויריות אחרות. החברה לא חשפה מידע על מהירות הטיסה וסוג החימוש של המטוס, אולם דיווחה שהוא יהיה במימדים של מטוס בקנה מידה מלא באורך של 11.7 מטרים, ויגיע לטווח טיס של כ-37,000 ק"מ.

בנוסף לחימוש, הוא יהיה מצוייד בחבילת חיישנים המותאמת למשימות איסוף מידע, מודיעין ולוחמה אלקטרונית. המטוס מייצג את הגירסה של בואינג לרעיון שקיבל את הכינוי Loyal Wingman, שלפיו מטוסים בלתי מאויישים יספקו שירותי הגנה על מטוסים מאויישים. הביטוי Wingman נולד כבר במלחמת העולם הראשונה, ומייצג את המטוס השני במבנה קרבי, שתפקידו הוא לספק חיפוי למטוס המוביל במבנה. חשיבות הפרוייקט בולטת במיוחד בימים האחרונים, בעקבות הפלת המל"ט האמריקאי על-ידי איראן.

חברת בואינג מסרה מעט מאוד מידע על הפלטפורמה החדשה, אולם העריכה שהטיסות הראשונות יבוצעו בשנת 2020, כאשר חילות האוויר של אוסטרליה וארצות הברית צפויים להיות הלקוחות הראשונים של המטוס. להערכת החברה, מדובר בפתרון הזול ביותר הקיים בשוק לפלטפורמה בעלת ביצועים דומים לאלה של מטוס קרב מודרני. המטוס יהיה מצוייד במנועי סילון קיימים ויבצע המראות ונחיתות ממסלולים סטנדרטיים.

הוא יהיה מסוגל לטוס לצד מטוסי קרב מודרניים, כאשר הטייס האנושי שולט במשימות שלו. משקיפים מעריכים שמדובר בהארכה מאסיבית של הזרוע האווירית, לאור העובדה שגם סין וגם רוסיה פיתחו בשנים האחרונות טילי אוויר-קרקע יעילים וטילי שיוט ארוכי טווח, אשר מגבילים את יכולת השימוש של ארצות הברית בנושאות המטוסים שלה קרוב לגבולותיהן. ההערכה היא שהטייסים יפעילו את המל"טים הקרביים במשימות מסוכנות במיוחד, שבהן המחיר האנושי עשוי להיות גבוה. בואינג לא מסרה מה יהיה מחיר הפלטפורמה, אולם העריכה שהוא יהיה "שבריר" מהמחיר של מטוס קרב מאוייש.

מנהלים בכירים באירונאוטיקס הוזמנו לשימוע

בתמונה: נשיא רפובליקת אזרבייג'ן מבקר במפעל הממשלתי להרכבת מל"טים מסוג אורביטר

חקירת ההתנהגות של אירונאוטיקס מיבנה (Aeronautics) בתהליך השיווק והמכירה של מל"ט מסוג Orbiter 1K למדינה זרה, מתקרבת אל ההליך הפלילי. אתמול (ג') שלחה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מכתב אל החברה ובו הודיעה על כוונתה לזמן מנהלים בכירים בחברה לשימוע בגין עבירות על חוק הפיקוח על ייצוא בטחוני וקבלת דבר במרמה.

הליך השימוע הוא שלב מקדים שלאחריו צריכה הפרקליטות להחליט האם יש מקום לנקוט בהליך פלילי. בין המוזמנים לשימוע, מנכ"ל החברה עמוס מתן, סמנכ"ל החטיבה העסקית, מנהל השיווק האזורי ומנהל חטיבת הפיתוח לשעבר. בעקבות ההודעה ירדה מניית החברה בבורסה בתל-אביב בכמעט 3% למחיר של 850 אגורות, המעניק לחברה שווי שוק של 476 מיליון שקל.

מאירונאוטיקס, המיוצגת על-ידי עוה"ד נתי שמחוני ואסף קליין, נמסר: ״לאחר שקיבלנו את הודעת הפרקליטות ודבר זימונם של החברה ונושאי משרה בה לשימוע, אנו משוכנעים כי לאחר שנשטח לראשונה את עמדתנו בשימוע, תגיע הפרקליטות להחלטה מושכלת לפיה אין מקום להעמיד את החברה או מי מנושאי המשרה בה לדין, ותורה על סגירת התיק".

מדובר בנושא המעיב על החברה בשנה האחרונה: באוגוסט 2017 חסם משרד הביטחון עסקה של החברה למכירת המל"ט למדינה זרה, בעקבות בדיקה שמבצע אגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני. בית המשפט הוציא צו איסור פרסום על החקירה, אולם מפרטים שפורסמו בעיתונות ביוני 2017 עולה שמדובר ככל הנראה מדובר בחוזה עם אזרבייג'אן, שנבלם בעקבות תלונה שלפיה אירונאוטיקס ביצעה הדגמה "חיה" של מל"ט חמוש כנגד עמדה מאוישת של הצבא ארמניה. אזרבייג'אן וארמניה נמצאות בסכסוך מזוין במובלעת הארמנית הבדלנית נגורנו-קרבאך, הנמצאת בשטח אזרבייג'אן.

אזרבייג'ן מייצרת מל"טים של אירונאוטיקס

מדינת אזרבייג'ן בדקה את האפשרות לרכוש מערכות  Orbiter 1K בהיקף כולל של כ-20 מיליון דולר בשנים 2017 ו-2018. המל"ט מתבסס על משפחת מטוסי האורביטר של החברה ומשמש כמל"ט משוטט לאיסוף מידע ותקיפה. הוא מסוגל לשאת חימוש נפיץ במשקל של 1-2 ק"ג. תקנות אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון אוסרות על הדגמת כלי טיס תוך שימוש בתחמושת חיה.

משרד הבטחון של אזרבייג'ן הוא לקוח חשוב של אירונאוטיקס. בחודש דצמבר 2016 דיווח משרד הביטחון של אזבייג'ן שהחברה הבטחונית הממשלתית AZAD Systems עוסקת בהרכבת מל"טים מסוג Orbiter אשר קיבלו את שם הקוד המקומי Zarba. בין השאר, המשרד מסר שהמפעל מרכיב מל"ט בשם K1-Zarba (בתמונה למעלה), אשר נראה דומה מאוד למל"ט Orbiter 1K של אירונאוטיקס, שהמשגר שלו מותקן מנושא על-גבי רכב רך או משוריין, "אשר מסוגל להשמיד את האויב בכל זמן".

הדו"ח המאכזב של אירונאוטיקס עשוי להתניע את המו"מ עם רפאל

Aeronautics Dominator UAS

יצרנית המל"טים אירונאוטיקס (Aeronautics) מיבנה רשמה ירידה של 18% בהכנסות ברבעון השני של 2018, בעיקר כתוצאה מירידה משמעותית בתחום המערכות הבלתי מאוישות, תחום הליבה של החברה. בחברה תולים את הירידה בעיכובים בקבלת הזמנות מצד לקוחות ומציגים צבר הזמנות גבוה לרבעונים הקרובים, אבל הדוח המאכזב, שממשיך מגמה של ירידה עקבית בהכנסות ברבעונים האחרונים, מגביר את סימני השאלה לגבי מצבה העסקי של החברה. הדוח מתפרסם ברקע הניסיון של חברת רפאל לרכוש את אירונאוטיס, ועשוי להתניע מחדש את המגעים למכירת החברה, וזאת לאחר שאירונאוטיקס דחתה בשבוע שעבר את הצעת הרכישה הראשונית של רפאל.

הכנסותיה של אירונאוטיקס הסתכמו ברבעון השני ב-30 מיליון דולר, ירידה של 18%, ובמחצית הראשונה של השנה ב-60.9 מיליון דולר, ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהכנסות הביאה להרעה בכל יתר הפרמטרים הפיננסיים של החברה. הרווח הגולמי ברבעון השני ירד מ-25.6 מיליון דולר ל-18.4 מיליון דולר והיווה רק כ-30% מההכנסות, לעומת 37% ברבעון המקביל אשתקד. אירונאוטיקס עברה ברבעון האחרון מרווח תפעולי של 3.7 מיליון דולר להפסד תפעולי של 2.7 מיליון דולר ברבעון האחרון, וסיימה עם הפסד נקי של 3.9 מיליון דולר.

צבר הזמנות של 177 מיליון דולר

הנתון הבולט והמדאיג ביותר בדוח של אירונאוטיקס הוא הצניחה התלולה בהיקף המכירות בתחום המל"טים, שמהווה את עיקר פעילותה. הכנסותיה של אירונאוטיקס ירדו בתחום זה במחצית הראשונה של 2018 מ-51.6 מיליון דולר ל-37.4 מיליון דולר בלבד. בחברה מסבירים כי הירידה בהיקף ההכנסות נבעה בעיקרה מעיכובים בהזמנות מצד לקוחות, שהובילו לעיכובים במועדי האספקה ובהכרה בהכנסות, ומציינים כי לאחר מועד הדוח כבר התקבלו הזמנות חדשות בהיקף של 40 מיליון דולר.

בנוסף, הנתון המעודד ביותר בדוח הוא העלייה בצבר ההזמנות של החברה, שאכן עשויה להעיד כי הירידה בהכנסות היא זמנית. נכון למועד הדוח לאירונאוטקיס יש צבר הזמנות בהיקף של 177 מיליון דולר, לעומת 138 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מתוכן, הזמנות בהיקף של 129.8 מיליון דולר הן בתחום המערכות הבלתי מאויישות.

לפני כשבועיים הגישה חברת רפאל ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו הצעה לרכוש את מלוא מניותיה של אירונאוטיקס לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל. דירקטוריון אירונאוטיקס דחה את ההצעה שבוע לאחר מכן ורמזה כי הסיבה לכך היתה המחיר הנמוך של ההצעה שלא משקף את שווי החברה ופוטנציאל השוק שלה. מאז הנפקתה של החברה ביוני 2017 לפי שווי של מיליארד שקל איבדה מניית אירונאוטיקס יותר ממחצית משוויה והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 470 מיליון שקל, וזאת על רקע ביצועיה כספיים מאכזבים של החברה ועל רקע חקירה שנפתחה נגדה בנובמבר 2017 על ידי יחידת להב 433 ומשרד הביטחון, בחשד להפרת נהלים בעסקה למכירת מל"ט ללקוח מהותי.

אלביט משיקה את Hermes 900 StarLiner

חברת אלביט מערכות (Elbit) מתחילה בשיווק גרסה חדשה של המל"ט הרמס 900, אשר יכול לנוע במרחב הטיסה של מטוסים אזרחיים מאוישים. המל"ט החדש, הרמס 900 סטארליינר (HermesTM 900 StarLiner), מיועד לטיסות בגובה ביניים ולזמן שהייה ארוך (MALE- Medium Altitude Long Endurance). הוא יכול לפעול במזג אוויר קשה ועומד בדרישות תקן STANAG 4671 של נאט"ו. אלביט מסרה שהמל"ט מיועד לפעול במרחבי טיסה לאומיים לצד מטוסים אזרחיים מאוישים.

לאחרונה החברה סיימה סידרת ניסויי טיסה שנימשכו כשנה, ובמימים אלה המטוס מבצע בימים טיסות בפארק הלאומי מצדה, ברישוי רשות התעופה האזרחית הישראלית. מל"טים נוספים מסוג זה (המכונה בשוויץ Hermes 900 HFE) מורכבים בימים אלו עבור צבא שוויץ, כאשר אספקה ושילוב במרחב הטיסה הלאומי של שווייץ מתוכננות להתבצע במהלך שנת 2019. החברה מסרה שמדינות אירופה ממקדות כיום מאמצים בביטחון גבולות וביטחון פנים, והדבר מביא לגידול בביקוש למערכות מל"ט בשלות המסוגלות להשתלב במרחבי הטיסה האזרחיים.

מערכות בטיחות מסוג חדש בעולם המל"טים

המל"ט הרמס 900 סטארליינר פותח על בסיס הניסיון המצטבר בהפעלת מטוסי הרמס 900 והרמס 450, והותאם בצורה מלאה לדרישות הרגולציה לפעילות במרחבי טיסה לאומיים-אזרחיים באירופה. כדי לעמוד בדרישות הרגולציה לפעילות במרחבי טיסה אזרחיים לא מופרדים, היה צורך לתכנן את המערכת המל"ט בהתאם לתקינה של נאט"ו, ולשלב בה טכנולוגיות בטיחות כמו מערכת גילוי ומניעת התנגשות במטוסים ומערכת אזהרת קירבה לקרקע ומניעת התנגשות בקרקע.

בנוסף, הוא כולל מערכות המראה ונחיתה אוטומטיות בתנאי אל-ראות, יתירות של מערכות התקשורת בקו הראייה ומעבר לו, מערכות טיסה במזג אוויר קיצוני המונעות היווצרות קרח (De-Icing) בכנפיים ויכולת עמידה בפגיעה ישירה של ברק. מנכ"ל חטיבת המודיעין באלביט, אלעד אהרונסון, אמר שמבחינת החברה המטוס החדש הוא פריצת דרך. "המל"ט החדש מותאם באופן מלא לטיסה במרחב האזרחי".

המטוס החדש יכול לשהות באוויר 36 שעות ברציפות בגובה של עד 30,000 רגל. הוא שוקל 1,600 ק"ג בזמן ההמראה ויכול לשאת מטעד במשקל של עד 450 ק"ג. המל"טים ממשפחת הרמס 900 נמצאים בשימוש צה"ל וצבאות אחרים בעולם ומסוגלים לבצע שתי משימות שונות בו-זמנית, המנוהלות באמצעות שתי תחנות בקרה קרקעיות נפרדות.