"התעשייה משלמת את מחיר הפיגור הטכנולוגי"

משבר הקורונה מאלץ את החברות במשק לשנות כמעט בן-לילה את מתכונת העבודה שלהן ולהסתמך באופן נרחב על עבודה מרחוק. היום (ג') למשל, דיווח איגוד האינטרנט הישראלי שתעבורת האינטרנט הפנים ישראלית לאתרים ישראלים גדלה בשבועיים האחרונים בכ-25%. כך עולה מנתוני מחלף האינטרנט הפנים-ישראלי (Israeli Internet eXchange), המחבר בין כל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל. בחברות הייטק מבוססות תוכנה, המעבר הזה מתבצע באופן חלק יחסית. ואולם בתעשייה שבה יש התבססות גדולה יותר לעבודה באתר עצמו, המעבר הכפוי הזה קשה ליישום בהתראה קצרה.

מנכ"לית חברת תפן (Tefen), המספקת ייעוץ לחברות וארגונים בהטמעת טכנולוגיות מבוססות בינה-מלאכותית ואוטומציה, מלי ביצור-פרנס, הסבירה ל-Techtime שחלק מהקושי נובע מכך שחברות תעשייתיות רבות לא הטמיעו בשנים האחרונות מערכות אוטומציה והפעלה מרחוק. בין השאר, החברה גיבשה תוכנית שיקום כדי לסייע לחברות תעשייה להתמודד עם המשבר הנוכחי, ולתכנן את היום שאחרי.

מהו הרושם שלך מהתגובה של התעשייה הישראלית למשבר?

ביצור-פרנס: "אני משוחחת עם מנכ"לים במשק והפחד שלהם הוא משתק, לא רק מהמצב היום אלא גם ממה שיקרה ביום שאחרי הקורונה. התעשייה מנסה להחזיק מעמד, אבל הלחץ מתגבר. בתקופות כאלה הנטייה היא להתמקד רק במה שהכרחי, אבל מה שבאמת חשוב זה לגבש תוכנית שיקום ליום שאחרי משבר הקורונה.

"המשבר מוכיח עד כמה מהפיכת התעשייה הרביעית (Industry 4.0) היא הכרחית. כיום אנחנו משלמים ביוקר על הפיגור הזה בתעשייה. שימוש מוקדם במערכות הפעלה מרחוק של מתקנים היה מונע השבתה של מפעלים רבים. העצה שלי למנהלי המפעלים: תגבשו עכשיו תוכנית עסקית ליום שאחרי המשבר. תוכנית שתתמקד באופן שבו מנהלים סיכונים בעתיד, אילו עובדים מחזירים ומהיכן יגיע תזרים המזומנים. תעבירו חלק ממערכי המטה למיקור חוץ כדי לחסוך בעלויות, ותבנו תוכנית מעבר לטכנולוגיות מתקדמתו, כדי שהתפוקה, הייצור והאספקה לא יהיו תלויים באדם – מכיוון שמשבר מהסוג הזה עשוי להתרחש פעם נוספת".

להאזנה לראיון המוקלט:

כבר בחודש נובמבר 2019 הזהירה ביצור-פרנס שהתעשייה סובלת מבעיית "טכנופוביה". לדבריה, "סקר שערכנו גילה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה".

המכון לייצור מתקדם החל לפעול

בתוך כך, בימים אלה החל לפעול המכון לייצור מתקדם באזור התעשייה תפן שבגליל. המכון, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל ומופעל על ידי קבוצת תפן, חברת ESI ואורט-בראודה, נועד לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ביצור-פרנס מספרת כי 8 מפעלים מהצפון כבר קבעו אבחון. "אני שמחה לומר שאף אחד מהמפעלים לא ביטל את האבחון בשל המצב. להיפך, הם מבינים שהתהליך הזה עשוי להציל אותם מהמשבר הנוכחי, ובפעם הבאה".

המכון לייצור מתקדם יתחיל לפעול בינואר 2020

המכון לייצור מתקדם, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל, צפוי להתחיל בפעילותו באופן רשמי בתחילת ינואר. המכון הוקם במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, יפעל מאזור התעשייה תפן שבגליל, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ל-Techtime נמסר כי המכון כבר קיבל שורה של בקשות מחברות תעשייה לקבל שירות.

משרד הכלכלה פירסם מכרז להקמת המכון, ובחודש יולי 2019 הוא העניק את הזכייה לקבוצה של שלוש חברות: קבוצת הייעוץ תפן ישראל, חברת ESI של איל זילברמן ומכללת אורט-בראודה. אורט-בראודה, הנחשבת למובילה בתחום הרובוטיקה, תספק את התמיכה האקדמית. קבוצת תפן וחברת ESI, שהתמזגו מוקדם יותר השנה, יהיו אחראיות על ריכוז וניהול שירותי הייעוץ וההטמעה. בני אמויאל, לשעבר מנכ"ל מדג"ל, יעמוד בראש המכון. בהמשך צפויה לקום במקום גם מעבדת הדגמה של פתרונות חכמים לתעשייה.

"החולשה שלנו היא באינטגרציה"

חברת הייעוץ והניהול תפן (Tefen) תהיה אחראית על ריכוז הפעילות ואספקת שירותי האיבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות. בשנים האחרונות החברה מתמקדת בתחום הבינה המלאכותית לעסקים וארגונים, ובמסגרת זו היתה מעורבת בפרויקטים רבים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי. מנכ"לית תפן, מלי ביצור-פרנס (בתמונה למעלה), אמרה בשיחה עם Techtime, שמדינת ישראל עדיין מפגרת מאוד מאחור בתחום החדשנות העסקעת והתעשייתית.

"מסקר שערכנו עלה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה". לדבריה, מטרת המכון תהיה להנגיש את פתרונות התעשייה החכמה לחברות תעשייתיות קטנות ובינוניות. "אנחנו נסייע באיבחון את הבעיות של כל ארגון, ובאיתור הפתרון המתאים. והכול באופן מסובסד ובתחנה אחת".

למידע נוסף על המכון, האזינו לראיון הקולי עם מלי ביצור-פרנס:

‭‮

מכון לייצור מתקדם יוקם בצפון במימון משרד הכלכלה

תפן ישראל, חברת ESI של איל זילברמן ומכללת אורט-בראודה זכו במכרז של משרד הכלכלה להפעלת מכון לייצור מתקדם, שתפקידו יהיה לקדם הטמעה של טכנולוגיות חכמות בחברות תעשייה ישראלית במטרה להעלות את הפריון ולהצעיד את ישראל לעידן התעשייה החכמה. המכון צפוי לקום תוך מספר חודשים בצפון הארץ בעלות של 10 מיליון שקל, והוא יספק לחברות בישראל שירותי אבחון, ייעוץ והאמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה.

לצורך הקמת המכון שלושת הגופים שזכו במכרז יקימו חברה משותפת שתנהל את המכון. בשיתוף הפעולה בין שלושת הגופים קבוצת תפן וחברת ESI, שהתמזגה באחרונה לתוך תפן, יהיו אחראיות על מתן שירותי הייעוץ וההטמעה ואורט-בראודה, שנחשבת למובילה בתחום הרובוטיקה, תספק את התמיכה האקדמית. בני אמויאל, לשעבר מנכ"ל מדג"ל, יעמוד בראש המכון.

לתווך בין ההייטק לתעשייה

המושג "תעשייה 4.0" מתייחס למגמה עולמית של שילוב טכנולוגיות חכמות של דיגיטליזציה ואוטומציה במפעלים כגון רובוטיקה, IoT, בינה מלאכותית ועסקית, הדפסת תלת-מימד, שימוש בחומרים מתקדמים ועוד. מי שתרכז את תהליך התכלול של המכון ותפסק את שירותי האבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות היא חברת הייעוץ והניהול תפן (Tefen), שמתמקדת בשנים האחרונות בתחום הבינה המלאכותית לעסקים וארגונים ובמסגרת זו היתה מעורבת בשורה של פרויקטים גם עם המגזר הציבורי. מנכ"לית תפן מלי ביצור-פרנס אומרת בשיחה ל-TechTime כי ישראל עדיין מפגרת מאוד מאחור בתחום.

"מדברים היום הרבה מאוד על תעשייה חכמה, אבל עושים עדיין מעט מאוד. כיום, בעיקר חברות גדולות עם משאבים יכולות להרשות לעצמן לבצע את המהפכה הזאת. זהו פרויקט ראשון בתחום, שממומן על ידי הממשלה, שמטרתו להקים מעין מרכז חדשנות כלל-ארצי שירכז את כל המידע בתחום ויאפשר להנגיש אותו לחברות בינוניות וקטנות יותר."

ביצור-פרנס מדגישה כי בניגוד לסברה הרווחת הטכנולוגיות הללו רלוונטיות גם לעסקים קטנים יותר. "גם בחברות עם עשרות עובדים ומחזור של מאות מיליוני שקלים שילוב של טכנולוגיות חכמות יכול לתרום משמעותית לפריון, גם אם מדובר בהטמעה של מערכת רובוטית אחת, מדפסת תלת-מימד או כלים של בינה עסקית. העובדה כי השירותים של המכון מסובסדים היא יתרון גדול, כי זה יאפשר לחברות לבחון האם וכיצד ניתן להטמיע אצלן את הפתרונות הללו."

גם אם האימוץ של טכנולוגיות חכמות בתעשייה הישראלית עדיין נמוך יחסית, בהייטק הישראלי ניתן למצוא לא מעט חברות המפתחות פתרונות בתחום הייצור המתקדם, והמכון עשוי להיות גורם חשוב שיתווך בין ההייטק לתעשייה. "אנחנו בונים מאגר של פתרונות, מהארץ ומהעולם, והוא יתעדכן כל הזמן. במקביל, אנחנו מתכוונים לעשות פנייה מרוכזת לחברות סטרט-אפ וחברות טכנולוגיות גדולות להצטרף למיזם. אנחנו גוף ללא פניות והמטרה שלנו היא להתאים פתרון לכל צורך ולבנות תעשייה ישראלית חכמה."

תפן מיזגה לתוכה 3 חברות של איל זילברמן

קבוצת הייעוץ והניהול תפן (Tefen) מצויה בעיצומו של מסע מיזוגים ורכישות, כחלק מתהליך רה-ארגון ומיקוד עסקי נרחב שעוברת החברה מאז שיצאה מהבורסה בתל אביב לפני מספר חודשים וחזרה להיות חברה פרטית.. החברה משלימה בימים אלה מיזוג של שתי חברות תוכנה ישראליות בתחום הבינה המלאכותית, קומיטיגו (Commitigo) ו-ESI, וחברה נוספת בתחום הלוגיסטיקה ופרוגרמה, שזהותה לא נחשפה. שלוש החברות האלה שייכות לאיל זילברמן, שגם מחזיק בבעלות המלאה של קבוצת תפן. בנוסף, החברה חתמה על שיתוף פעולה עם חברת אלגו-טרייס (AlgoTrace), שבמסגרתו הוקמה חטיבה חדשה לבינה מלאכותית בתפן. בעקבות המהלך, יגדל מספר עובדי הקבוצה מ-60 ל-120. "ישנן על הפרק רכישות נוספות," אומרת מנכ"לית החברה מלי ביצור פרנס (בתמונה למעלה) ל-TechTime.

תפן היא חברת ייעוץ ישראלית-בינלאומית המספקת שירותי ייעוץ ניהולי, אסטרטגי וארגונ, ומתמחה בעיקר בהנעת תהליכים בחברות גדולות ובארגונים ממשלתיים. בין לקוחותיה המרכזיים בישראל נמנים ביטוח לאומי, משרד התרבות, רכבת ישראל וגם צה"ל. לחברה יש גם זרועות פעילות בעולם, באמצעות חברות-בנות, בעיקר בארצות הברית ובאירופה.

תפן, שנוסדה ב-1982, נכנסה לבורסה הישראלית ב-2008, כמו לחברות ייעוץ נוספות בישראל שעשו באותה תקופה מהלך דומה. עם זאת, בשנים האחרונות החברה נקלעה לקשיים כספיים ומבנה הבעלות הציבורית המורכב, שכלל כ-12 בעלי עניין שונים, הקשה על קבלת החלטות אסטרטגיות והנעת תהליך ארגוני שיחזיר את החברה לצמיחה. על כן, בסוף 2018 מכרה החברה את כל מניותיה לבעל השליטה, איל זילברמן (מייסד ענקית בדיקות התוכנה קווליטסט), והחברה חזרה להיות חברה פרטית. השלד הבורסאי של תפן נמכר לחברה בתחום הקנביס.

היציאה מהבורסה הכשירה את הקרקע לתהליך נרחב של רה-ארגון, שאותו מובילה מנכ"לית החברה מלי ביצור פרנס (בתמונה למעלה), שנכנסה לתפקידה ב-2017. המיזוג הנוכחי מסמן למעשה שני מהלכים אסטרטגיים שמובילה תפן בשנתיים האחרונות: מיקוד עסקי בטכנולוגיות ופתרונות מעולם הבינה המלאכותית כנדבך מרכזי בשירותי הייעוץ הארגוני והעסקי שמספקת החברה, והטמעת חברות מוצר בתוך מעטפת הייעוץ במטרה לקדם חדשנות טכנולוגית ולספק ללקוחות פתרונות In-House שלמים. מלי: "בינה מלאכותית חייבת להיות היום חלק בלתי נפרד מעולם הייעוץ הארגוני. שילוב כלים של AI עם מערכות ה-IT הארגוניות מאפשר להניע תהליכי ייעול ארגוניים, אוטומטציה, רובוטיקה וחיזוי עסקי. עם זאת, בארץ אימוץ טכנולוגיות ה-AI עדיין מצומצם מאוד."

קומיטיגו, היושבת בפתח תקווה, פיתחה מנוע חוקה (Rule-Based) מבוסס בינה מלאכותית לצורך קבלת החלטות ארגוניות, חיזוי עסקי ושיבוץ לוחות עבודה, על בסיס ניתוח ביג-דאטה. בין לקוחות החברה נמנים אל-על, משרד החינוך, בנק לאומי, בזק ועוד. ESI מפתחת גם כן פתרונות עסקיים המבוססים על מנוע חוקה. בין היתר פיתחה החברה מערכת המסייעת לחברות ישראליות לאתר באופן אוטומטי, על סמך ניתוח טקסט מורכב בעשרות שפות, מכרזים רלוונטיים לפעילות העסקית שלהן בשווקים בינלאומיים. אלגוטרייס מפתחת כלי של חיזוי עסקי ואופטימיזציה ארגונית ותפעולית באמצעות ניתוח מאגרי מידע גדולים.

פרויקטים ליישום AI עם קופת חולים מכבי ורכבת ישראל

המהפך הארגוני והעסקי של תפן כבר מיתגרם לתוצאות עסקיות. אם ב-2017 הסתכם המחזור העסקי של החברה ב-13.5 מיליון שקל, ב-2018 הוא עלה ל-21.5 מיליון שקל, וב-2019, בעקבות המיזוג, הוא צפוי, להערכת החברה, לגדול יותר מפי שניים, ל-45 מיליון שקל.

החברות הממוזגות ימשיכו לפעול באופן עצמאי, אך יהיו כפופות לשירותי הייעוץ של תפן. בעקבות המהלכים הללו תפן תפעל כעת בארבע זרועות פעילות: חטיבת חדשנות ובינה מלאכותית, חטיבת פתרונות IT, חטיבת ייעוץ אסטרטגי וניהולי, וחטיבת יישום, תכנון וביצוע. "רוב חברות הייעוץ נטמעות בחברות תוכנה גדולות. אנחנו עושים מהלך הפוך – על בסיס הייעוץ אנחנו מכניסים חברות מוצר תחת חברת ייעוץ. זה הופך אותנו לחברה עם ליבה טכנולוגית משמעותית. המיזוגים מאפשרים לנו להציע ללקוחות פיתרון שלם. חברות המוצר ימשיכו לפתח ולתפעל את הפתרונות שלהן, אך מעטפת הייעוץ תנוהל על ידי תפן."

תפן כבר מיישמת חלק מהפתרונות של החברות הללו בפרויקטים שלה מול לקוחות. כך למשל, תפן פועלת עם קופת חולים מכבי להטמעת מנוע בינה מלאכותית המסייע לצוות לתת שירות טוב יותר לכל מטופל, החל מהצפה של בדיקות שהמטופלים צריכים לעבור. ועד סיוע לאחיות בפרוטוקולים מתאימים לטיפול בכל חולה. פרויקט משמעותי נוסף מתקיים עם רכבת ישראל, שמסתייעת במערכת של קומטיגו לצורך שיבוץ אופטימאלי של משמרות עבודה וניהול משאבים, תוך שקלול שורה של פרמטרים ובכלל זה הסכמים קיבוציים ותקנות רגולטוריות.