חברת Sky and Space Global (או SAS), שפיתחה מערך של ננו-לוויינים במטרה לספק שירותי תקשורת לוויינית, השלימה גיוס של כ-15 מיליון דולר בהקצאת מניות פרטית בבורסה של אוסטרליה (ASX), שבה היא נסחרת, וצפויה להשתמש בכספי הגיוס כדי לשגר לחלל, עד אמצע השנה, מקבץ ראשון של 16 ננו-לוויינים, וזאת מתוך מערך כולל של 200 ננו-לוויינים שצפויים להיות משוגרים לחלל במהלך 2020. השיגור הנוכחי יתבצע באמצעות חברת השיגורים Virgin Orbit של תאגיד וירג'ין.

החברה הודיעה היום כי חתמה על הסכם עם מספר משקיעים מוסדיים ומקצועיים, חדשים וקיימים, להשקעה של כ-12 מיליון דולר תמורת הקצאת מניות פרטית לפי מחיר של 0.03 דולר למניה. גם יו"ר החברה מיכאל מלון והמנכ"ל מאיר מועלם השתתפו בסבב וישקיעו מכיסם כ-710 אלף דולר. לצורך סבב הגיוס הופסק המסחר במניית החברה עד ליום שישי הקרוב. בחברה מתכוונים לגייס סכום נוסף של 3 מיליון דולר (ועוד כמיליון דולר במקרה של עודפי ביקוש) תמורת הנפקה לציבור של מניות מועדפות.

מערך הלוויינים הזעירים שישוגר לחלל מיועד לספק שירותי תקשורת מסביב לשעון כדוגמת העברת נתונים וקול, הודעות מיידיות, M2M ותקשורת IoT למדינות באפריקה, דרום אמריקה ומזרח אסיה הנמצאות על קו המשווה, כמו ברזיל, קולמביה, קונגו, אתיופיה, אינדונזיה ועוד, שבחלקן הזמינות של תקשורת סלולארית ואינטרנט לוקה בחסר בהיעדר תשתיות קרקעיות של סיבים אופטיים. ב-SAS הוסיפו כי מערך הלוויינים יוכל לשמש לאספקת תקשורת לשירותי חירום כמו חיפוש והצלה, ניהול אזורי אסון ואבטחה, ושירותים נוספים כמו תקשורת סלולארית, תקשורת ימית, טלוויזיה אינטראקטיבית, חקלאות חכמה, איתור בעלי חיים וכספומטים.

בחברה מעריכים כי ההכנסות השנתיות, הצפויות על סמך החוזים הקיימים, מאספקת שירותים באמצעות המקבץ הראשון ינועו בין 10-12 מיליון דולר אוסטרלי (7.1-8.6 מיליון דולר אמריקאי). מנכ"ל החברה מאיר מועלם ציין כי הגיוס מסמן נקודת ציון משמעותית בהתפתחות החברה. "התמיכה שאנחנו מקבלים היא עדות לאמון של השוק ביכולת שלנו לעמוד ביעד שהצבנו."

בעבר דיווחה החברה על שני לקוחות: הסכם בהיקף של כ-3 מיליון דולר אוסטרליים עם חברת SatSpace Africa לקבלת שירותי תקשורת משלושת הלוויינים והסכם כוונות עם חברת BeepTool, המספקת שירותי מסרים ותשלום לכ-800,000 לקוחות באפריקה.

 יוצאי תעשיית החלל הישראלית

SAS הוקמה על-ידי יוצאי תעשיית החלל הישראלית, במטרה לפתח שירותי תקשורת המבוססים על מערך של מאות ננו-לוויינים מנמיכי טוס, המסוגלים לספק תקשורת צרת סרט למשתמשים רבים בעולם השלישי, לשוק התחבורה (מטוסים וספינות) וללקוחות באזורים מרוחקים. מנכ"ל החברה, מאיר מועלם, היה בשירותו הצבאי טייס בחיל האוויר ומפקד פעילות החלל בחיל האוויר. בין הפרויקטים שהוביל: ניסוי MEDIEX של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל, ופיתוח הלוויינים Techsar ו-Ofeq.

הטכנולוג הראשי הוא מידד פריינטא שמילא תפקידי מפתח בפיתוח הלוויינים של התעשייה האווירית. הוא היה סגן מנהל המשימה על הלוויין עמוס 2, מהנדס המערכת הראשי של הלוויין עמוס 3, יועץ מקצועי לחברה הרוסית שבנתה את עמוס 5, והשתתף בפיתוח הלוויין הישראלי-צרפתי VENUS.

מנהלת התפעול של החברה היא מאיה גליקמן, שגם היא מגיעה מחטיבת הלוויינים של התעשייה האווירית. היא מתמחה בניתוח משימה, תכנון מסלולים והפעלת לוויינים. היא שימשה כמהנדסת בכירה בפיתוח הלוויין עמוס 3 ובניהול תהליך סוף החיים של הלוויין עמוס 1. מאיה ומידד היו מעורבים בפיתוח ושיגור Duchifat-1, שהיה הננו-לוויין הישראלי הראשון ששוגר לחלל (2014).

החזון: 1,000 לוויינים שיכסו את כל העולם

הלוויינים של החברה מבוססים על תקן CubeSat, שהוא מפרט שהתקבל על-ידי מאות יצרנים בעולם לייצור לוויינים זעירים. המפרט מגדיר לוויין בצורת קובייה בעלת צלע של 10 ס"מ ובמשקל של כ-1.5 קילוגרם בלבד

תחום הננו-לוויינים מתרחב בשנים האחרונות וכיום יש כמה מאות לוויינים בקטגוריה זו בשלבים שונים של תכנון, פיתוח, ושהות בחלל. היתרון המרכזי שלהם הוא פשטות ועלות נמוכה של הפיתוח והשיגור. זאת מכיוון שנוצרה קהילה גדולה של ספקי מכלולים סטנדרטיים לתחום הזה. במקביל, מחיר השיגור לחלל נמוך מאוד מכיוון שמשקלם זעיר, ובמקרים רבים הם מותקנים על משגר קיים במתכונת של מטען טרמפיסט (Piggyback). לעתים הם פשוט משמשים כמשקולות לאיזון המשגר.

הכוונה של החברה היא לשגר בשלב ראשון מערך של כ-200 ננו-לוויינים במסלול הקפה נמוך מסביב לכדור הארץ. הלוויינים האלה יוכלו להיות בקשר עם נקודות קרקעיות כמו לקוחות הקצה, מטוסים או ספינות. הם גם יהיו בקשר אחד עם השני כדי להבטיח רצף תקשורתי: כאשר הלוויין מתרחק מנקודת ההתקשרות עם משתמש, הוא מעביר את המשימה ללוויין הבא שייכנס למרחב התקשורת הספציפי (Store and Forward). המערך יתוחזק באופן שוטף על-ידי הוספת לוויינים חדשים, שכן במסלול נמוך הלוויינים מאבדים בהדרגה את מיקומם וצונחים לכדור הארץ ונשרפים באטמוספירה. שיגור לווינים נוספים יאפשר לשמור באופן קבוע על קונסטלציה מלאה.

כאמור, קונסטלציית הלוויינים הראשונה, שזכתה לשם Pearl, צפויה לכסות את מדינות קו המשווה, אך למעשה החזון של החברה הרבה יותר שאפתני מכך: היא מתכננת לשגר ולנהל בשנים הבאות מערך של כ-1,000 ננו-לווייני תקשורת, שיספקו כיסוי תקשורתי לכל נקודה בעולם.