סוכנות רויטרס מדווחת הבוקר (ב') כי הממשל האמריקאי צפוי להטיל סבב נוסף של סנקציות על תעשיית הסמיקונדקטור של סין. במסגרת העיצומים החדשים, יוטלו הגבלות על ייצוא לכ-140 חברות סיניות נוספות בתעשיית השבבים, ובכלל זה יותר מ-20 יצרניות שבבים, כ-100 חברות המייצרות ציוד לתעשיית השבבים ועוד שני גופי השקעה.

בין החברות שיעמדו במוקד העיצומים החדשים מוזכרות בדיווח חברת Naura, שהיא היצרנית הגדולה ביותר בסין של ציוד לייצור שבבים, ונמצאת בבעלות ממשלתית חלקית, וכן Piotech ו-SiCarrier, גם כן יצרניות של ציוד לתעשיית השבבים. העיצומים יאסרו על משלוח של זכרונות וציוד מתקדמים לסין, וזאת במטרה להצר את התפתחות תעשיית השבבים המקומית, ובעיקר להגביל את יכולתה לייצר שבבים לתחום ה-AI. כך למשל, ייאסר ייצוא של זכרונות רחבי-פס (HBM), החיוניים לתהליכי אימון מודלי AI, והגבלות על עוד 24 סוגים שונים של ציוד לייצור שבבים ו-3 תוכנות.

בדיווח ברויטרס מצוין כי בין החברות שצפויות להיפגע מהחרפת העיצומים נמנות Lam Research, אפלייד מטיריאלס, KLA ו-ASML ההולנדית. ייתכן כי ניתן להוסיף לרשימה גם חברות ישראליות כמו נובה וקמטק, שגם כן מספקות מערכות בדיקה לשוק הסיני.

לפי הדיווח, גם SMIC, קבלנית ייצור השבבים הגדולה בסין, תעמוד בפני הגבלות נוספות במסגרת חבילת העיצומים החדשה. לראשונה, ארצות הברית תטיל הגבלות גם על שני גופים פיננסיים, המשקיעים בתעשיית השבבים הסינית.

בדיווח ברויטרס מצוין כי החבילה החדשה גם תרחיב את המנדט של החוק המפקח על סחר ישיר בין חברות זרות לבין סין (Foreign Direct Product Rule). זהו חוק שבמסגרתו משרד הסחר האמריקאי מגביל את יכולתן של חברות מחוץ לארצות הברית לייצא חומרים וטכנולוגיות לסין. לפי הדיווח ברויטרס, במסגרת העיצומים יורחב החוק על מנת להגביל ביתר שאת את המוצרים שחברות זרות יכולות למכור לרשימה הכוללת 16 חברות סיניות, הנחשבות לעמוד התווך של התעשייה המקומית. יפן והולנד צפויות לזכות לפטור מהרחבת החוק, אך לא ישראל. במסגרת הקשחת החוק, כל עסקה, ללא תלות בגודלה, מול החברות הסיניות תהיה כפופה לפיקוח אמריקאי.

בתמונה למעלה: קו ייצור בחברת TSMC הטאיוואנית. צילום: TSMC

הסנקציות הכלכליות שהממשל האמריקאי הטיל בסוף השבוע על רוסיה מתחילות להשפיע על ייצוא שבבים ואלקטרוניקה לרוסיה. במסגרת ההחלטה שפורסמה ביום חמישי האחרון, הודיע הנשיא ביידן על סדרת מהלכים שנועדו לחסום את הגישה של רוסיה לטכנולוגיות מתקדמות המסייעות למאמץ הבטחוני שלה. הם כולליםאיסור על מכירת מוצרים המכילים טכנולוגיות אמריקאיות מתקדמות, דוגמת תוכנות, ציוד תקשורת ושבבים מכל הסוגים – גם כאשר הם מותקנים כרכיבים בתוך מערכות אשר מיוצרות מחוץ לארה"ב. שתי יצרניות מעבדי ה-CPU החשובות בעולם, אינטל ו-AMD האמריקאיות, אישרו בתגובה לשאילתא של האתר Tom's Hardware, שהן פועלות בהתאם להוראות הממשל.

פירוש הדבר שיש אי-בהירות מסויימת. אומנם בהודעה של הבית הלבן נמסר שיש איסור על מכירת שבבים לחברות רוסיות, אולם נכתב גם שהמטרה היא לפגוע במוצרים בטחוניים או במוצרים דו-שימושיים. כך שעדיין לא ברור האם החברות האמריקאיות אמורות להחרים לגמרי את המסחר עם רוסיה, או רק חלקים ממנו. מהלך אחר שישפיע על התעשייה הרוסית הוא החלטת טאיוואן לאמץ את הסנקציות האמריקאיות, ומיד לאחרי הודעתה של TSMC הטאיוואניות על מחוייבות לפעול בהתאם למדיניות של טאיוואן וארה"ב. רוסיה אינה מייצרת שבבים בעצמה. כיום יש בה תעשייה מתפתחת של יצרניות ללא מפעל ייצור (Fabless) שרובן מייצרות שבבים ב-TSMC. עצירת הייצור בחברה הטאיוואנית עשויה להשבית כליל את היכולת של רוסיה להצטייד בשבבים חדשים פרי פיתוח עצמי.

בסוף השבוע, כמעט 24 שעות לאחר הודעת הממשל האמריקאי, החליט האיחוד האירופי לאמץ את המדיניות האמריקאית, והיום (ב') פירסם את תחומי המסחר הטכנולוגיים האסורים. גם כאן נותרה אי בהירות מסויימת: "האיחוד האירופי אוסר על מכירת מוצרים דו שימושיים וטכנולוגיות מתקדמות, בהן רחפנים, חיישנים, "שבבים ואלקטרוניקה מתקדמת". היום הודיעו גם דרום קוריאה וסינגפור, בצעד מאוד יוצא דופן מבחינתן, שהן מצטרפות אל הסנקציות ומאמצת את ההגדרות של הממשל האמריקאי. כעת ההחלטה הזאת מעוררת חשש בקרב חברות דוגמת סמסונג ו-SK Hynix לפגיעה צפויה בהיקף המכירות שלהן.

החלטת שלושת המדינות האסיאתיות להצטרף אל החרם קשורה ככל הנראה לעובדה שהמלחמה באוקריאנה מעוררת את החששות של מדינות דרום מזרח אסיה ממהלך דומה שסין עלולה לבצע. החרם הכלכלי והטכנולוגי על רוסיה מהווה מסר לסין שבמדיה והיא תחליט על מהלך צבאי, היא תיאלץ להתמודד עם תגובה דומה.