ננוקס השלימה גיוס של 110 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל ננוקס רן פוליאקין

חברת ננוקס (Nano-X) מנווה-אילן, המפתחת מכשירי CT דיגיטליים ושירותי אבחון בענן, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס בסך של 110 מיליון דולר. סבב הגיוס החל עוד בדצמבר 2019, אך סגירתו התעכבה עקב משבר הקורונה. לדברי החברה, בחודש האחרון הצליחה לגייס כ-59 מיליון דולר, מתוכם 26 מיליון דולר מקרן יוזמה ו-33 מיליון דולר נוספים ממשקיעים פרטיים. בין המשקיעים הבולטים שהשתתפו בגיוס: פוקסקון, פוג'יפילם ו-SK Telecom. בסך הכול, גייסה החברה עד היום כ-137 מיליון דולר.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש יתרונות רבים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של המערכות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, ופחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין הניבדק.

המכשירים מאפשרים ביצוע הדמאה מולטי-ספקטרלית, וקישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים, המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT. החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

פוקסקון מצטרפת להשקעה בננוקס

פוקסקון (Foxcon), קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, הובילה סבב גיוס של 26 מיליון דולר בחברת ננוקס (Nanox) מנווה-אילן, שפיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המאפשרת להוזיל בעשרות מונים את עלותם של מכשירי CT וכך להנגישם גם לאוכלוסיות באזורים מתפתחים. פוקסקון מצטרפת ל-Fujifilm ו-SK Telecom שהשקיעו בחברה בסבב קודם. בסך הכול גייסה החברה עד כה 55 מיליון דולר.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, הינם מכשירים המבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

קרינת הרנטגן (X-Ray) התגלתה על-ידי וילהלם רנטגן בשנת 1895. מאז ועד היום היא מיוצרת באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה הבסיסית של החברה פותחה בחשאי במשך 15 השנים האחרונות. היא מבוססת על ייצור קר של קרינת רנטגן באמצעות "תותח אלקטרונים" (Electron Gun) המבוסס על שבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסים (בתמונה למעלה) עשויים מוליבדניום. הם מאפשרים לייצר מקור קרינת X יציבה הנמצאת תחת שליטה דיגיטלית במתח נמוך.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש מספר יתרונות מכריעים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של מערכות ה-CT הדיגיטליות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, פחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין האדם הניבדק, יכולות ייצור הדמאה מולטי-ספקטרלית, וכמובן, קישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT.

החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית בננוקס ציינו כי לאחר אישור המערכת על ידי הרשויות הרגולטוריות השונות, החברה תחל בשיווק המסחרי של המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם  ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. בננוקס ציינו גם כי בכוונתם להציע את השימוש במערכת  במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע על פי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), מה שמקטין את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

פוקסקון מתרחבת לתחום ייצור השבבים

פוקסקון (Foxconn), קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, מתרחבת לתחום הסמיקונדוקטור. על פי דיווח של העיתון היפני Nikkei, החברה הטייוונית, שמרכיבה בין היתר את מוצריה של אפל, הגיעה להסכמות עם הממשל במחוז ז'והאי (Zhuhai) שבדרום סין להקמת מפעל לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בגודל של 12 אינץ' (300 מ"מ) בהשקעה של כ-9 מיליארד דולר.

מרבית המימון להקמת המפעל יגיע מהממשל המקומי באמצעות סובסידיות והטבות מס, ועבודות ההקמה צפויות להתחיל ב-2020. המפעל מיועד לייצר שבבים בעיקר עבור טלוויזיות UHD, חיישני תמונה וחיישנים עבור מכשור תעשייתי מקושר, ולאחר מכן להתקדם לייצור שבבים מורכבים יותר לתחום הרובוטיקה והרכב האוטונומי.

בדיווח בניקיי מצטטים מקור הטוען כי לצורך הפרויקט תקים פוקסקון מיזם משותף עם חברת האלקטרוניקה היפנית שארפ (Sharp), שנרכשה על ידי פוקסקון ב-2016, והממשל המקומי בז'והאי. על פי ההערכות, שארפ מצטרפת למשולש משום שהיא חברת-הבת היחידה של פוקסקון שהיא בעלת מומחיות בתחום ייצור שבבים. עם זאת, יש לציין כי החברה הפסיקה לפתח טכנולוגיות חדשות בתחום הסמיקונדוקטור מאז שנקלעה למשבר פיננסי בתחילת העשור, והתעשייה עשתה מאז כברת דרך משמעותית.

הכנסותיה של פוקסקון ב-2017 הסתכמו ב-158 מיליארד דולר. היא מייצרת בין היתר את מכשיריה של אפל, נוקיה ושיומי ואת מכשירי הנינטנדו וה-Xbox. פוקסקון כבר רמזה בעבר על רצונה להתרחב לתחום השבבים, ואף היתה אחת החברות שהתחרו על רכישת חטיבת הזיכרונות של טושיבה.

למרות גודלה של החברה, כניסה לתחום הסמיקונדוקטור הינו מהלך אסטרטגי בעל משמעות גדולה, וזאת מאחר שכדי לפתח יכולות ייצור מתקדמות ולהתחרות בחברות כמו TSMC וסמסונג תידרש החברה להשקיע משאבי עתק. ברמה הטכנולוגית, אין למעשה שום השקה בין עולם הייצור האלקטרוני לעולם ייצור השבבים והחברה למעשה תצטרך להתחיל מהתחלה ולסגור במהירות את הפער מול החברות המובילות.

הדיווח על תוכניתה המעשית מגיע על רקע המתיחות הגואה בין ארצות הברית לסין והרצון של ארצות הברית לבלום את מאמציה של סין להקים תעשיית שבבים עצמאית.