פוקסקון מקדמת מכונית חשמלית בקוד פתוח

בתמונה למעלה: דגם קונספט של ארגון MIH Alliance

בחודש פברואר 2020 דיווחה פוקסקון על הקמת חברה בת חדשה לייצור חלקי חילוף ומרכבים עבור כלי רכב חשמליים בהשקעה של כחצי מיליארד דולר בשיתוף פעולה עם קבוצת הרכב הטאיוואנית Yulon (51% בבעלות פוקסקון). החברה החדשה, Foxtron, נועדה להכניס את ענקית הייצור המעסיקה כ-1.3 מיליון עובדים בעולם, אל תעשיית הרכב החשמלי. אלא שלאחרונה מתברר שהמהלך הזה היה רק צעד ראשון ביצירת מהפיכה בתחום הייצור של מכוניות חשמליות.

כעת פוקסקון מנסה לייצר מתכונת תעשייתית חדשה אשר הועתקה מתחום השבבים: חברות רכב אשר יפעלו במתכונת של Fabless (חברות ללא מפעל ייצור). הן יפתחו את המכוניות ופוקסקון תייצר אותן. וכדי לזרז את המהלך היא מקדמת היום רעיון נועז יותר: שיתוף פעולה תעשייתי לפיתוח משותף של רכב חשמלי – אשר יהיה זמין ללקוחות במתכונת של קוד פתוח (Open Source). לצורך זה היא הקימה את ארגון MIH Open Platform Alliance, אשר יהיה אחראי על יצירת שיתוף פעולה תעשייתי רחב היקף אשר יגדיר תכנים, יספק כלי פיתוח ויפתח תכנונים של תת מערכות ופלטפורמות רכב שלמות – שהתכנונים שלהן יהיו זמינים עבור יצרניות רכב.

כמו REE – אבל בקנה מידה ענק

בתוך זמן קצר הצטרפו ל-MIH כ-400 חברות מכל תחומי התעשייה, בהן ענקיות כמו ARM, AWS, Green Hills, EATON, סמסונג, שרפ, Rohm Semicondutor ועוד. שלא במפתיע, ענקיות מותגי הרכב הגדולות ויצרניות המעבדים הגדולות, דוגמת אינטל, AMD ואנבידיה נשארו בינתיים מחוץ ליוזמה הזאת. לפני כחודש היא חתמה על הסכם הבנות עם חברת Nidec היפנית, המייצרת מנועים חשמליים לכלי רכב בהספק של 50kW-200kW. לפני סוף 2021 הן מתכננות לחשוף תכנון לפלטפורמת רכב משפחתי ורכב מסחרי.

המטרה של MIH היא לפתח ארכיטקטורה שלמה של פלטפורמה מודולרית המאפשרת ליצרנים להשתמש במרכיביה כדי לתכנן, למתג ולייצר מגוון גדול של כלי רכב. במובנים רבים הרעיון דומה מאוד לרעיון של חברת REE הישראלית, אולם בקנה מידה גדול יותר, מכיוון שהפלטפורמה של MIH לא תתמקד במרכב ובמערכות התמסורת והמנוע – אלא בכל מכלולי הרכב – עד לרמת מערכות המחשב, תשתיות המידע, הנהיגה האוטונומית ומערכות התקשורת והקישוריות של הרכב.

המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance
המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance

הארגון מובל על-ידי המנכ"ל ג'ק צ'נג, שהוא מייסד משותף של ענקית הרכב החשמלי הסינית NIO, ועד לאחרונה מנכ"ל Fiat China. הטכנולוג הראשי של הארגון הוא ויליאם וויי, המשמש כיום בתפקיד הטכנולוג הראשי של כל קבוצת פוקסקון. לפני-כן הוא היה חבר בצוות ההקמה של חברת המחשבים NeXT שהוקמה על-ידי סטיב ג'ובס, ולאחר מכן הצטרף לחברת אפל ומילא תפקידים בכירים בפיתוח מערכות ההפעלה iOS ו-Mac OS X של חברת אפל.

התקפה חזיתית על חברות ה-Tier-1

פלטפורמת MIH תתבסס על ארבעה עקרונות: מודולריות מלאה הניתנת להתאמה לצרכים שונים, המרכב בנוי מיחידה אחת המבוססת על מתכות קלות, הארכיטקטורה החשמלית מותאמת לכל הצרכים של הדגמים השונים, הפלטפורמה תהיה מותאמת לרכב מקושר ולנהיגה אוטונומית. עדיין לא ברור כיצד יופץ תכנון המקור של המכוניות העתידיות, אולם מדובר רק באחד מהמהלכים שבאמצעותם נכנסת פוקסקון אל תעשיית הרכב החשמלי. במקביל ליוזמת הקוד הפתוח, היא מקימה תשתית ייצור מלאה, שנועדה להתחרות ביצרניות המותגים ובספקיות הדרג הראשון שלהן (Tier-1).

לפני כחודשיים היא חתמה על הסכם פיתוח וייצור עם חברת Fisker האמריקאית, אשר פיתחה את ה-SUV החשמלי Ocean, אשר צפוי לצאת לשוק ברבעון האחרון של 2022. שתי החברות יפתחו ביחד רכב חשמלי חדש בשם Project PEAR – Personal Electric Automotive Revolution, אשר ישווק בכל העולם, בעיקר בצפון אמריקה אירופה, הודו וסין. להערכת פוקסקון הייצור של המכונית יתחיל ברבעון האחרון של 2023, כאשר היא נערכת לייצור בקנה מידה של רבע מיליון מכוניות בשנה, בשלב הראשוני.

ננוקס השלימה גיוס של 110 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל ננוקס רן פוליאקין

חברת ננוקס (Nano-X) מנווה-אילן, המפתחת מכשירי CT דיגיטליים ושירותי אבחון בענן, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס בסך של 110 מיליון דולר. סבב הגיוס החל עוד בדצמבר 2019, אך סגירתו התעכבה עקב משבר הקורונה. לדברי החברה, בחודש האחרון הצליחה לגייס כ-59 מיליון דולר, מתוכם 26 מיליון דולר מקרן יוזמה ו-33 מיליון דולר נוספים ממשקיעים פרטיים. בין המשקיעים הבולטים שהשתתפו בגיוס: פוקסקון, פוג'יפילם ו-SK Telecom. בסך הכול, גייסה החברה עד היום כ-137 מיליון דולר.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש יתרונות רבים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של המערכות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, ופחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין הניבדק.

המכשירים מאפשרים ביצוע הדמאה מולטי-ספקטרלית, וקישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים, המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT. החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

פוקסקון מצטרפת להשקעה בננוקס

פוקסקון (Foxcon), קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, הובילה סבב גיוס של 26 מיליון דולר בחברת ננוקס (Nanox) מנווה-אילן, שפיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המאפשרת להוזיל בעשרות מונים את עלותם של מכשירי CT וכך להנגישם גם לאוכלוסיות באזורים מתפתחים. פוקסקון מצטרפת ל-Fujifilm ו-SK Telecom שהשקיעו בחברה בסבב קודם. בסך הכול גייסה החברה עד כה 55 מיליון דולר.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, הינם מכשירים המבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

קרינת הרנטגן (X-Ray) התגלתה על-ידי וילהלם רנטגן בשנת 1895. מאז ועד היום היא מיוצרת באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה הבסיסית של החברה פותחה בחשאי במשך 15 השנים האחרונות. היא מבוססת על ייצור קר של קרינת רנטגן באמצעות "תותח אלקטרונים" (Electron Gun) המבוסס על שבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסים (בתמונה למעלה) עשויים מוליבדניום. הם מאפשרים לייצר מקור קרינת X יציבה הנמצאת תחת שליטה דיגיטלית במתח נמוך.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש מספר יתרונות מכריעים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של מערכות ה-CT הדיגיטליות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, פחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין האדם הניבדק, יכולות ייצור הדמאה מולטי-ספקטרלית, וכמובן, קישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT.

החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית בננוקס ציינו כי לאחר אישור המערכת על ידי הרשויות הרגולטוריות השונות, החברה תחל בשיווק המסחרי של המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם  ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. בננוקס ציינו גם כי בכוונתם להציע את השימוש במערכת  במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע על פי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), מה שמקטין את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

פוקסקון מתרחבת לתחום ייצור השבבים

פוקסקון (Foxconn), קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, מתרחבת לתחום הסמיקונדוקטור. על פי דיווח של העיתון היפני Nikkei, החברה הטייוונית, שמרכיבה בין היתר את מוצריה של אפל, הגיעה להסכמות עם הממשל במחוז ז'והאי (Zhuhai) שבדרום סין להקמת מפעל לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בגודל של 12 אינץ' (300 מ"מ) בהשקעה של כ-9 מיליארד דולר.

מרבית המימון להקמת המפעל יגיע מהממשל המקומי באמצעות סובסידיות והטבות מס, ועבודות ההקמה צפויות להתחיל ב-2020. המפעל מיועד לייצר שבבים בעיקר עבור טלוויזיות UHD, חיישני תמונה וחיישנים עבור מכשור תעשייתי מקושר, ולאחר מכן להתקדם לייצור שבבים מורכבים יותר לתחום הרובוטיקה והרכב האוטונומי.

בדיווח בניקיי מצטטים מקור הטוען כי לצורך הפרויקט תקים פוקסקון מיזם משותף עם חברת האלקטרוניקה היפנית שארפ (Sharp), שנרכשה על ידי פוקסקון ב-2016, והממשל המקומי בז'והאי. על פי ההערכות, שארפ מצטרפת למשולש משום שהיא חברת-הבת היחידה של פוקסקון שהיא בעלת מומחיות בתחום ייצור שבבים. עם זאת, יש לציין כי החברה הפסיקה לפתח טכנולוגיות חדשות בתחום הסמיקונדוקטור מאז שנקלעה למשבר פיננסי בתחילת העשור, והתעשייה עשתה מאז כברת דרך משמעותית.

הכנסותיה של פוקסקון ב-2017 הסתכמו ב-158 מיליארד דולר. היא מייצרת בין היתר את מכשיריה של אפל, נוקיה ושיומי ואת מכשירי הנינטנדו וה-Xbox. פוקסקון כבר רמזה בעבר על רצונה להתרחב לתחום השבבים, ואף היתה אחת החברות שהתחרו על רכישת חטיבת הזיכרונות של טושיבה.

למרות גודלה של החברה, כניסה לתחום הסמיקונדוקטור הינו מהלך אסטרטגי בעל משמעות גדולה, וזאת מאחר שכדי לפתח יכולות ייצור מתקדמות ולהתחרות בחברות כמו TSMC וסמסונג תידרש החברה להשקיע משאבי עתק. ברמה הטכנולוגית, אין למעשה שום השקה בין עולם הייצור האלקטרוני לעולם ייצור השבבים והחברה למעשה תצטרך להתחיל מהתחלה ולסגור במהירות את הפער מול החברות המובילות.

הדיווח על תוכניתה המעשית מגיע על רקע המתיחות הגואה בין ארצות הברית לסין והרצון של ארצות הברית לבלום את מאמציה של סין להקים תעשיית שבבים עצמאית.