אפולו פאוור בהתייעלות של 25-30 מיליון שקל

[בתמונה: משאיות פורד מצויידות ביריעות סולאריות של אפולו פאוור. צילום: אפולו פאוור]

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) דיווהח היום (ד') על צמיחה של פי 2.3 בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2024, כ-11.2 מיליון שקל לעומת 4.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2023. עם זאת, הוצאותיה התפעוליות של החברה דווקא תפחו, ובעקבות כך ההפסד הנקי במהלך התקופה עלה ל-53.7 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של 40.3 מיליון דולר לפני כשנה.

בעקבות כך, דירקטוריון החברה החליט בתחילת החודש על תוכנית התייעלות שמטרתה להתאים את מבנה ההוצאות של החברה לפעילות המסחרית. במסגרת התוכנית, אפולו פאוור תקצץ את כוח העבודה ב-50 עובדים ותאחד את שני מפעלי הייצור שלה למפעל אחד מאוחד. כמו כן, החברה תבצע פעולות לייעול וטיוב תהליכי הייצור במפעל הראשי "אפולו כרמל", כאשר היעד הוא להוזיל את חומרי הגלם, לשפר את איכות המוצר ולהטמיע יותר אוטומציה במטרה להאיץ את קצב הייצור.

ברמה העסקית, בכוונת החברה להתמקד בשלב זה בלקוחות האסטרטגיים הקיימים. להערכת החברה, תוכנית זו תניב חיסכון של 25-30 מיליון שקל כבר ב-2025.

בחודש אוקטובר ספגה החברה מכה לאחר שפולקסווגן ביטלה את הזמנת הענק לאספקת יריעות סולאריות גמישות עבור דגמי רכב עתידיים שלה. מדובר במה שהיה ההסכם המסחרי הראשון בשוק הרכב של חברת אפולו פאוור. במאי 2022 היא חתמה על הסכם ארוך טווח עם קבוצת פולקסווגן לאספקת יריעות סולאריות אשר ישולבו בדגמי רכב לאחר גמר הייצור (after market). מדובר היה בתוכנית לספק עשרות אלפי יריעות במשך 10 שנים בהיקף כולל של כ-33 מיליון דולר. לאחר חתימת ההסכם הודיעה אפולו שהיא מתכננת להקים קו ייצור ייעודי לצורך יישום ההסכם.

חברת אפולו פאוור הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות שפותחה בחברת אינוונטק. הודות לאלסטיות הגבוהה (יכולת כיפוף עד לקוטר של 1 ס"מ) ולמשקלן הנמוך של היריעות (3-4 ק"ג למ"ר), ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ולנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להתקין בהם פאנלים קשיחים וכבדים. כיום הנצילות שלהן היא כ-17.5%, שהיא נמוכה מהיעילות של פנלים קשיחים (21%-24%), ולכן הן מתאימות לשוקי נישה ייחודיים.

מאסיבית הכריזה על תוכנית התייעלות, המנכ"ל עזב

בתמונה למעלה: מדפסת התלת מימד מאסיבית 1000. מקור תמונה: מאסיבית

חברת מאסיבית (Massivit), המפתחת מדפסות תלת-מימד להדפסת חלקים תעשייתיים גדולים, הכריזה היום על תוכנית התייעלות במטרה לצמצם את העלויות השוטפות. במסגרת התוכנית, החברה תבצע קיצוץ של כ-16% במצבת כוח האדם ובנוסף תבצע קיצוץ בשכרם של יתר העובדים והמנהלים בשיעור של 10%-20%. להערכת החברה, תוכנית ההתייעלות תביא לחיסכון של כ-350 אלף דולר בחודש, ותאפשר לה להמשיך בפעילותה.

על פי ההערכות, החברה מעסיקה כ-100 עובדים. במקביל, מאסיבית דיווחה גם על סיום תפקידם של המנכ"ל ארז צימרמן וסמנכ"ל הכספים יובל כהן. צימרמן הצטרף לחברה לפני 8 שנים לתפקיד סמנכ"ל מכירות, ולפני 5 שנים מונה לתפקיד המנכ"ל. במכתב פרידה שהוא פירסם, הוא כתב שבמהלך תקופתו בחברה פותחה טכנולוגיה מהפכנית ונמכרו יותר מ-230 מכונות ברחבי העולם. "לקוחות מובילים כמו דיסני, טויוטה, נאביסטאר שבבעלות פולקסווגן ורבים אחרים, בחרו לרכוש מדפסות מאסיבית. בחודש מרץ 2024 חתמנו על הסכם אסטרטגי עם חברת סיקה ( Sika) השווייצרית, שלהערכתי יגדיל את הפוטנציאל של החברה בעתיד".

הלקוחות נרתעים מחברות ישראליות

לפי פרסום תוצאות מקדמיות, הכנסותיה של מאסיבית ברבעון השני הסתכמו ב-1.8 מיליון דולר, ירידה של 55% בהשוואה ל-4 מיליון דולר ברבעון השני ב-2023 – אך שיפור לעומת הכנסות של 812 אלף דולר ברבעון הראשון של 2024. בדו"ח לרבעון הראשון ייחסה החברה את ההתדרדרות העסקית הדרמטית לרתיעה של לקוחות מעשיית עסקים עם חברה ישראלית:  "למצב הגיאופוליטי בישראל ולמעמדה הבינלאומי של ישראל יש השפעה על הירידה בהיקף המכירות", מסרה בדיווח לבורסה

בחודש מאי 2024 השיקה מאסיבית את המדפסת החדשה Massivit 3000, גם כן להדפסת חלקים גדולים. לדברי החברה, המדפסת תשווק במחיר תחרותי כדי להאיץ את החדירה של הטכנולוגיה לשוק. המדפסת החדשה הוצגה בתערוכת Drupa בחודש יוני, ובעקבותיה נחתמו 15 חוזים לרכישת המדפסת בהיקף כולל של כ-3 מיליון דולר.

חברת מאסיבית הוקמה בשנת 2013 על-ידי גרשון מילר, הנחשב ליזם וטכנולוג מוערך מאוד בתחום התלת-מימד וייסד בעברו את חברת Idanit שפיתחה מכונות דפוס דיגיטליות בפורמט גדול, ולאחר מכן היה שותף גם להקמת חברת אובג’ט (Objet), שנמכרה לסטרטסיס. מאסיבית פיתחה שורה של מדפסות המשמשות להדפסה של חלקים בנפח גדול ותבניות יציקה לשוקי הרכב, ספנות, רכבות, ריהוט, והפרסום. מדפסות החברה מאפשרות הדפסה מהירה גם של אבות טיפוס וגם של סדרות ייצור קצרות.

דיווח: סולאראדג' עומדת לבצע גל פיטורים נוסף

לפי דיווחים שונים שנפוצו ביממה האחרונה בתקשורת הכלכלית בישראל, חברת סולאראדג' (SolarEdge) צפויה להודיע בימים הקרובים על גל פיטורים נוסף, בהיקף של כ-500-1,000 עובדים. אם כך יקרה, תהיה זו הפעם השנייה השנה שבה החברה מבצעת קיצוץ נרחב בכוח האדם, לאחר שבחודש ינואר הודיעה על פיטוריהם של כ-900 עובדים מתוך 5,600 עובדי החברה אז. סולאראדג' לא פרסמה תגובה לדיווחים האחרונים.

כידוע, סולאראדג' מתמודדת בשלושת הרבעונים האחרונים עם מפנה שלילי בפעילות העסקית, שבא לידי ביטוי בירידה חדה ודרמטית בהכנסות. את הרבעון הראשון של 2024 היא אף סיימה עם הפסד נקי של 157 מיליון דולר ושולי רווח שליליים. בשנים האחרונות, מתוך ציפייה להמשך הביקושים הגבוהים בשוק הסולארי, סולאראדג' הרחיבה באופן משמעותי את כוח העבודה שלה, הקימה מפעלים נוספים בישראל, ויאטנם, מקסיקו וארצות הברית, וגם התרחבה לתחומים נוספים מחוץ לתחומי הליבה שלה, כדוגמת ייצור סוללות, מערכות הספק לרכב חשמלי ומערכות אל-פסק.

ארגון מחדש של מבנה החברה

כעת, סולאראדג' מבצעת חישוב מסלול מחדש ומנסה להתאים את מבנה ההוצאות שלה לסביבה העסקית החדשה. בנוסף לגל הפיטורים בחודש ינואר, החברה סגרה מספר מתקני ייצור, נטשה את תחום הרכב החשמלי, וגם השלימה גיוס של יותר מ-300 מיליון דולר באג"ח כדי לשפר את תזרים המזומנים. מנייתה של החברה, שאיבדה ב-12 החודשים האחרונים כ-90%, דווקא סיימה את שבוע המסחר האחרון בעלייה של 20%.

במקביל, דיווחה סולאראדג' על ביסוס פעילות הייצור של בארצות הברית. סולאראדג' מייצרת בארצות הברית דרך קבלני משנה, והחליטה להרחיב פעילות זו על רקע תוכנית התמריצים של ממשל ביידן (IRA). לפי דיווח של החברה, מתקן הייצור באוסטין, טקסס, שהחל לפעול בשלהי 2023, מייצר כעת ברבעון 50 אלף ממירים למגזר הביתי. במתקן ייצור נוסף, הפועל בעיר סמינול שבפלורידה, החברה השלימה ייצור של משלוח ראשון של 20 אלף יחידות של תכולה אלקטרונית עבור ממצי-הספק. יעד התפוקה של המתקן הזה הוא ייצור של 2 מיליון יחידות ברבעון.

סולאראדג' פיטרה כ-550 עובדים בישראל

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) ממשיכה לבצע צעדי התייעלות, וזאת על רקע הירידה החדה במכירות במחצית השנייה של 2023 והצפי לשנה מאתגרת. החברה הודיעה היום (א') על פיטורים של כ-900 עובדים, מתוכם כ-550 עובדים בישראל, מרביתם במטה החברה בהרצליה ובמפעל הייצור "סלע" בציפורית. יותר ממחצית מהמפוטרים הם עובדי ייצור. לפי ההערכה, החברה העסיקה, לפני המהלך, כ-3,500 עובדים בישראל.

הקיצוץ הנרחב בכוח האדם מצטרף לשורה של צעדי התייעלות שעליהם דיווחה החברה עוד בחודש נובמבר, לרבות סגירת המפעל שלה במקסיקו, צמצום פעילות הייצור בסין וכן סגירת פעילותה בתחום מערכות הנעה לרכבים חשמליים. המנכ"ל צבי לנדו מסר שהחברה נאלצה להתאים את מבנה העלויות למצב השוק שהשתנה במהירות. "אנחנו עושים מאמצים רבים להתייחס בכבוד הראוי לעמיתינו העוזבים, בעיקר בתקופה המורכבת בה אנו נמצאים, להוקיר תודה על תרומתם, וללוות אותם בתקופת המעבר. גם כעת אנחנו בטוחים בהמשך הצמיחה של שוק האנרגיה המתחדשת בטווח הארוך, ולגבי ההובלה שלנו בתחום הזה".

סולאראדג' סגרה את המחצית הראשונה של 2023 בהכנסות שיא של 1.93 מיליארד דולר. ואולם, התמונה התהפכה מקצה לקצה במחצית השנייה של השנה. ברבעון השלישי דיווחה החברה על ירידה של 27% בהכנסות, וברבעון הרביעי היא צופה ירידה של כ-60% ושחיקה של הרווח הגולמי ל-5%-8%. הסיבה לתפנית הדרמטית היא בעיקר הצטברות של מלאים גבוהים בקרב לקוחותיה באירופה, שוק היעד שאחראי על יותר ממחצית מהכנסותיה. גם הריביות הגבוהות מכבידות מאוד על הביקושים בשוק הסולארי, מאחר שהן פוגעות בהחזר על ההשקעה (ROI) של פאנלים סולאריים, בשוק הביתי והמסחרי כאחד.

סולאראדג' מעריכה כי בקרב לקוחותיה יש כעת מלאי עודף של כ-700 מיליון דולר, ושתהליך הדילול של המלאי ייארך כ-2-3 רבעונים. ההרעה העסקית גם הובילה לצניחה חדה של יותר מ-70% בערך המנייה בנסד"ק בחצי השנה האחרונה. כיום שווי השוק של סולאר-אדג' עומד על 3.93 מיליארד דולר. מעניין יהיה לראות האם הצעד הנוכחי יסייע לאושש את המניה בזכות התרומה שלו לשיפור הרווחיות, או שמא המשקיעים יראו בכך סימן נוסף לכך שהחברה נקלעה למשבר ממושך ולא קצר טווח.

ננו-דיימנשן פיטרה כשליש מעובדיה בישראל

בתמונה למעלה: מנכ"ל ננו-דיימנשן , יואב שטרן

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) מנס ציונה פיטרה כמעט שליש מעובדיה בישראל, כך התברר אתמול (ג') במהלך שיחת הוועידה של החברה לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי. במהלך השיחה, גילה מנכ"ל ננו-דיימנשן, יואב שטרן, שבשבוע האחרון פיטרה ננו דיימנשן כ-130 עובדים מתוך כל 530 עובדיה בעולם. מדובר בכ-23% ממצבת העובדים העולמית של החברה. מנתוני הדו"ח השנתי האחרון עולה שבסוף 2022 העסיקה החברה כ-270 עובדים בישראל. מכיוון ששטרן סיפר שמרבית המפוטרים הם בישראל, מדובר ככל הנראה במספר שהוא שווה ערך לכשליש מעובדיה בארץ.

ראוי לציין שמרכז המו"פ הראשי של החברה נמצא בפארק המדע ברחובות וכ-15 מעובדי החברה מגויסים כעת למילואים. שטרן הסביר שהקיצוץ בכוח האדם יוביל לחיסכון שנתי בעלויות בהיקף של 30 מיליון דולר. "למרות הקשיים של המלחמה היינו חייבים לעשות זאת, כי אנחנו חותרים להגיע לריווחיות משופרת". הוא אמר שבכוונת החברה לבצע צעדים נוספים להפחתת העלויות, באמצעות מיזוג פנימי בין מתקנים שעשוי להתבצע לאחר רכישה של חברות נוספות. עוד הצהיר שטרן כי החברה שואפת להגיע לרווחיות לקראת סוף 2024. בשנה שעברה הצהירה ננו-דיימנשן כי הגדלת כוח האדם, בעיקר בתחומי המו"פ, היא חלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה ואף ציינה שהיא מתקשה לגייס מהנדסים בישראל ובארצות הברית.

הרבעון השלישי הטוב ביותר בתולדות החברה

במהלך שיחת הוועידה גילה שטרן כי החברה ביצעה רכישה עצמית של מניות בהיקף של 100 מיליון דולר, וכי היא עשויה לרכוש מניות נוספות בסכום של עד 200 מיליון דולר במהלך השנה הבאה. החברה מסרה שזהו הרבעון השלישי הטוב ביותר בתולדותיה (מבחינת הכנסות), למרות שפועל הן ירדו בהשוואה לרבעון הקודם. מכירותיה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-12.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-14.7 מיליון דולר ברבעון השני 2023, ומכירות של כ-9.9 מיליון דולר ברבעון השלישי 2022. ההפסד הנקי ברבעון האחרון הסתכם בכ-66.9 מיליון דולר.

בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו הכנסות החברה ב-41.8 מיליון דולר, לעומת 31.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2022. ההפסד הנקי באותה תקופה הסתכם ב-54.9 מיליון דולר. בקופת המזומנים של החברה יש כ-872 מיליון דולר (נכון לסוף ספטמבר 2023), בהשוואה לסכום של כ-1.05 מיליארד דולר בסוף 2022. החברה מעוניינת לנצל את המזומנים הללו כדי לבצע רכישות נוספות. לדברי המנכ"ל שטרן, "ננו-דיימנשן מחפשת לרכוש חברות עם הכנסות של יותר מ-100 מיליון דולר". ננו דיימנשן נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי חברה של כ-555 מיליון דולר.