סוכנות החלל תקים מעבדת פיתוח ושיגור מטעדים ישראלים

בתמונה למעלה: מבט מהחלל על ישראל. מקור: NASA

סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, פירסמה ביחד עם רשות החדשנות קול קורא להקמת מעבדה לאומית למחקר ופיתוח מטעדים חדשניים לחלל אשר יפותחו בטכנולוגיות ישראליות. המדינה תקצה למעבדה תקציב של כ-40 מיליון שקל במתכונת של השתתפות במימון בשיעור של 55%-66% מהתקציב המאושר. כלומר ההשקעה הכוללת צפויה להיות כ-100 מיליון שקל.

בסוכנות החלל הישראלית צופים כי חברות בינלאומיות מהגדולות בתחום יתחרו בקול הקורא, והדבר יבטיח כי המעבדה תספק שירותים במחיר תחרותי ונגיש גם לסטארט-אפים קטנים. מנהל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון: "המעבדה שתוקם תנגיש את החלל לא רק לתאגידים גדולים, אלא גם ליזמים ולאקדמיה". ניתן להגיש בקשות עד ה-17 בספטמבר 2025.

זריקת עידוד לחלל

המענק ישמש להקמת או הרחבת תשתית שתעניק שירותי מו"פ, תכנון, אינטגרציה, שיגור, תפעול לוויינים וניתוח נתונים תחת קורת גג אחת שתאפשר לחברות ישראליות להעביר את הטכנולוגיה משלב האבטיפוס למוצר ממשי הנבדק בחלל. המטרה היא להגיע לכ-15 מטעדים שישוגרו לחלל (יותר מ-100 ק"מ מפני כדור הארץ)  במהלך שלוש שנות הפעילות המאושרות, בהנחה של כ-35% ממחיר השוק.

הדבר נועד לסייע לחברות סטארט-אפ ישראליות להגיע למסלול שיגור טכנולוגיות לחלל ולהתחרות בשוק החלל הגלובלי. מעבר לפעולות השיגור, התשתית החדשה תקדם אקוסיסטם שלם סביב תעשיית החלל ובכלל זה תמיכה בחברות סטארט-אפ, בניית שותפויות אסטרטגיות, ייעוץ רגולטורי, שילוב ניסויים בתחנת החלל הבינלאומית וחיזוק הקשרים עם האקדמיה.

בהצגת הקול קורא הוסבר: "חברות הזקוקות לשירותי שיגור לחלל מגיעות ממגוון רחב של תחומים, מתעשיית החלל הקלאסית המפתחת לוויינים וטכנולוגיות ניווט, דרך חברות תקשורת המעוניינות להציב מערכות בחלל, ועד לסטארטאפים בתחומי חישה מרחוק, חקלאות מדייקת, ניטור אקלימי, אנרגיה מתחדשת, ביטחון, תחבורה ואפילו פארמה וביוטכנולוגיה, המבצעות ניסויים בתנאי מיקרו-כבידה. עבור חברות אלה, היכולת לשגר טכנולוגיה לחלל אינה רק יוקרתית – היא קריטית להוכחת היתכנות, איסוף נתונים בזמן אמת, והשגת יתרון תחרותי בשוק העולמי".

 

המדינה תעניק 44 מיליון שקל להקמת מאגרי מידע איכותיים

רשות החדשנות פירסמה קול קורא לקבלת הצעות לפיתוח והנגשת מאגרי מידע איכותיים שיועמדו לרשות חוקרים וחברות טכנולוגיה ותעשייה בישראל. הרשות תעניק לזוכים סכום כולל של עד 44 מיליון שקל. מדובר בפרוייקט משותף של משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומנהלת תקומה. ממשרד הכלכלה נמסר שהיוזמה מתבצעת במסגרת הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. המטרה היא לספק נתונים איכותייים ונגישים לצורך פיתוח אלגוריתמים מתקדמים, חיזוי תהליכים תעשייתיים, האצת המחקר והפיתוח המדעי, וקידום פתרונות בתחומי האקלים, הרפואה והביטחון.

מאגרי המידע החדשים יתמקדו בשישיה תחומים מרכזיים:

  • מדעי החיים ובריאות  –  מידע רפואי, גנומי או קליני שיאפשר פיתוח תרופות, מכשור רפואי, טכנולוגיות דיאגנוסטיקה, וכלי בינה מלאכותית מותאמים למערכת הבריאות
  • ייצור מתקדם  –  תעשיות מתקדמות, קווי ייצור, שרשראות אספקה, מערכות חישה ואוטומציה, לרבות מוליכים למחצה ו-ICT
  • דזרטק ואקלים  – מידע אקלימי, נתוני אנרגיה מתחדשת, ניטור מים, חיזוי מזג אוויר, חישה סביבתית, ויישומים לתחומי האקלים
  • אגרוטק –  נתונים חקלאיים מבוססת חיישנים, לוויינים, מערכות GIS, חקלאות מים, בתי אריזה, ושרשרת אספקת המזון
  • פודטק –  מאגרי מחקר וטכנולוגיות במזון חדשני, כולל חלבון אלטרנטיבי, תחליפי בשר מן החי, תהליכי ייצור חדשים ומעקב תזונתי
  • ביטחון והייטק  – נתונים רלוונטיים לסייבר, טכנולוגיות ביטחוניות ודו-שימושיות, תעשיות החלל וה-AI הביטחוני, לצד בלוקצ׳יין, פינטק, תחבורה חכמה ותוכנה.

אחד מהתחומים המרכזיים הוא אגרוטק. מאגרי המידע בתחום הזה יתמקדו בנתוני קרקע, אקלים, סוגי גידולים, מזיקים, פרוטוקולי גידול, טכנולוגיות חקלאיות ונתוני שיווק והפצה, בדגש על איסוף נתונים בזמן אמת והתייחסות למשבר האקלים העולמי וההתחממות הגלובלית. כיום המידע הזה פזור בין גופים שונים, באופן שאינו נגיש תמיד לצורכי מחקר ופיתוח.

מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהקול קורא הזה נועד להפוך את מאגרי הנתונים של מדינת ישראל ממשאבים סגורים למנועים פתוחים של חדשנות. מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מוטי גמיש, אמר שבעידן הבינה המלאכותית, "אנחנו חייבים להנגיש לחברות תשתית נתונים איכותית". ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן, אמר שההשקעה בהקמת מאגרי נתונים מתקדמים תאפשר ליישובים ולחברות מהפריפריה להשתלב בגל הצמיחה הטכנולוגית. "זוהי הדרך להפוך את אזור העוטף ממוקד פגיעה למוקד מצוינות וחדשנות".