מסטרטסיס ועד פורד, התעשייה נאבקת בקורונה

בתמונה למעלה: מגיני-הפנים המיוצרים ללא תשלום בלשכות הייצור של סטרטסיס

החברות התעשייתיות מתחילות להצטרף אל המאבק בקורונה. חברת אינטל הודיעה שהיא תורמת לבית החולים רמב"ם בחיפה מיליון שקל לצורך רכישת מכונה אוטומטית לבדיקת ערכות קורונה. מדובר במערכת להפקת החומר הגנטי (RNA) מתוך דגימות נשימתיות הנלקחות מאנשים החשודים כחולים בקורונה, ובשתי מערכות של Real time PCR המסוגלות לזהות את הווירוס. שלושת המכשירים יאפשרו להגדיל בצורה ניכרת את כמות הבדיקות המבוצעות בבית החולים. בנוסף, אינטל העולמית הודיעה שהיא מוציאה מתוך מחסני המלאי שלה מסיכות, מגיני-פנים וכפפות בשווי של 1 מיליון דולר, ותורמת אותם לבתי חולים בעולם.

סטרטסיס: אלפי מגיני-פנים בייצור מיידי

חברת סטרטסיס הישראלית-אמריקאית גייסה את כל מערך מדפסות התלת-מימד שלה לצורך ייצור מגיני-פנים קשיחים (בתמונה למעלה). היא פינתה את כל משאבי שירות הייצור בהזמנה שלה, Stratasys Direct Manufacturing, ואת רשת שיתופי הפעולה שלה עם לשכות ייצור, כדי לספק במהירות אלפי מגיני-פנים פלסטיים. החברה מסרה שבארצות הברית לבדה היא תייצר 5,000 מגינים בתוך שלושה ימים, ותספק אותם בחינם לבתי החולים. ההחלטה התקבלה לאחר שהיא קיבלה פנייה מבית חולים שדיווח שבכל שבוע הוא נאלץ להחליף יותר מ-1,500 מסיכות מתכלות ונותר לו מלאי המספיק ל-6 ימים בלבד.

אוויה ו-PTC: תשתיות עבודה מרחוק

חברת אוויה הודיעה שהיא תספק בחינם בכל העולם את שירות שיחות הווידאו Avaya Spaces למשך 90 יום. המערכת משמשת כיום להפעלת מרחוק של בתי ספר באיטליה. היא כוללת "חדר פגישות" בענן המאפשר למאות עובדים, לקוחות וספקים לקיים פגישות וידאו. בין השאר ניתן לקיים שיחות וידאו בהשתתפות של עד 500 איש ש-35 נראים סימולטנית במסך. השירות כולל מערכת צ'ט שפועלת במקביל לשיחה, שיתופי קבצים,  הקצאת משימות דינמית ואינטגרציה עם יומנים דיגיטליים כמו: Outlook, Google Calendar, Slack ומערכת קבוצות העבודה Microsoft Teams.

תמיכה מרחוק בעובדי תעשייה באמצעות מערכת המציאות הרבודה של PTC
תמיכה מרחוק בעובדי תעשייה באמצעות מערכת המציאות הרבודה של PTC

חברת PTC ישראל, הנמצאת בבעלות PTC העולמית, הודיעה שהיא מספקת שימוש חינם עד לסוף חודש יוני במערכת התמיכה הטכנית המקוונת Vuforia Chalk. זהו יישום תמיכה מרחוק הכולל מציאות רבודה, המאפשר לעובדים הנמצאים באתר וכאלה שמחוצה לו לעבוד ביחד, לתחזק ולטפל במערכות התעשייתיות. אריאל הדר, דירקטור הפיתוח העסקי והמכירות בחברת PTC ישראל, אמר שכאשר העולם עובר לדפוסי עבודה המקשים על קירבה פיזית ומגע אישי, המערכת הזאת מאפשרת לספק תמיכה מרחוק בטכנאים, בעובדים בשטח ובלקוחות.

פורד מתחילה בייצור ציוד רפואי חיוני

יצרנית הרכב פורד (Ford Motors) מסיבה חלק מקווי הייצור שלה מייצור של חלקי-רכב לייצור של ציוד רפואי. החברה הודיעה שהיא תנצל את תשתית הייצור בתלת-מימד שלה כדי לייצר מגיני-פנים בקצב של 100,000 יחידות בשבוע. היא הקימה צוות פיתוח משותף ביחד עם חברת 3M לפיתוח מהיר של מטהרי אוויר רפואיים אשר יתבססו על רכיבים קיימים מתוך מוצרים של שתי החברות.

מדובר בחלקים שיובאו ממערכת איוורור המושבים שהותקנה בטנדר F-150 של פורד, וחלקים מיחידת הסינון במערכות איוורור תעופתיות של 3M. המערכת החדשה תיוצר באמצעות שיתוף פעולה של פורד עם GE Healthcare. שתי החברות גם מתחילות בתכנון מחודש של מערכת העזר של GE לחולים הסובלים מקשיי נשימה. המטרה היא לפשט את התכנון כדי לאפשר ייצור בכמויות גדולות בקווי הייצור של GE ושל פורד.

יבמ ואניבדיה מספקות תשתיות מחשוב

חברת NVIDIA פתחה את המחשבים שלה בפני כל המדענים בעולם החוקרים את הווירוס COVID-19. החברה תספק להם גישה חינם אל משאבי Parabricks, שזהו מערך של מחשבי GPU המבצע ניתוח של הגנום. חברת יבמ מרכזת את משאבי המיחשוב של קונסורציום חדש בהשתתפות המעבדות הלאומיות בממשל האמריקאי ותשתית מחשב העל שלה, כדי לספק לחוקרים משאבים לצורך פיתוח תרופה לקורונה. מדובר במערך הכולל 16 מחשבי על בעלי 775,000 ליבות CPU ו-34,000 מעבדי GPU.

הוא יועמד לרשות כל חוקר בעולם הזקוק למשאבי מחשוב חזקים לצורך ההתמודדות במגיפה. מחקרים אלה דורשים עוצמת עיבוד גדולה מאוד: החברה מסרה שחוקרים מאוניברסיטת טנסי והמעבדה הלאומית אוק-רידג', ביצעו לאחרונה סריקה של 8,000 תרכובות שונות כדי למצוא את אלה המתחברות לדוקרנים של הווירוס, במטרה לפגוע בכושר ההדבקה שלו. עד היום התגלו 77 מולקולות מהסוג הזה, שהוגדרו כ"מבטיחות".

סימנים ראשונים למיתון שיגיע לאחר הקורונה

בתמונה למעלה: מדד מניות השבבים של פילדלפיה בששת החודשים האחרונים

ככל שמתארך משבר הקורונה, גוברת התחושה בתעשיית ההייטק שאנחנו נמצאים בתחילתו של משבר כלכלי שיימשך זמן רב לאחר שהווירוס ייעלם והחיים ברחובות ובמפעלים יחזרו לתיקנם. אם בשבועות הראשונים של המשבר, דיווחו רוב החברות שיש להן מלאים, או שהן מוכנות לחזור לפעילות שגרתית עם סיום המשבר, כרגע התמונה מתחילה להשתנות.

ההודעות הראשונות מגיעות דווקא מהחברות הקטנות. חברת אורביט מנתניה הודיעה שככל הנראה לא יתממש רובו של הסכם המסגרת הגדול שהיא חתמה לאחרונה עם חיל האוויר האמריקאי: היא קיבלה הזמנה בהיקף של עד 109 מיליון שקל למערכות תקשורת פנים ושידרוג מערכות הפעלה בתוך מטוסי התדלוק 135-KC. "לנוכח מגיפת הקורונה ואינדיקציות נוספות שהגיעו מחיל האוויר האמריקאי, החברה הגיעה למסקנה שעשוי להיות קיטון מהותי במימוש הסכם המסגרת".

הרמזים מתעבים

הדיווח של חברת מיקרונט מאיזור התעשייה אזור שליד תל אביב, נוקט בשם המפורש עצמו: "התפשטות נגיף הקורונה למדינות העולם הביאה לשינוי מהותי באווירה העסקית. בשל ההאטה של הכלכלות בעולם והפחתת הפעילות העסקית, מסתמנת מגמת ירידה משמעותית בביקוש למוצרים שהחברה מוכרת, אשר מביאה לעצירת הזמנות, עיכובים ודחייה בקבלת הזמנות".

החברה מספקת מערכות לניהול ציי רכב ומשאבים ניידים (Mobile Resource Management). מוצריה כוללים טאבלטים, מחשבים מוקשחים, מערכות תקשורת אלחוטית ותוכנה. החברה מעסיקה כ-80 עובדים בישראל, העוסקים בפיתוח ובייצור. על הרקע הזה היא הודיעה שהיא קיצצה במשרות, הפחיתה משכורות, ואינה צופה שצבר ההזמנות יגדל משמעותית בתקופה הקרובה.

בדיקת מדדי המניות הטכנולוגיות המובילים – מדד השבבים של פילדלפיה ומדד נסד"ק 100 – מספקת תמונה תואמת של הלכי הרוח בשוק. שני המדדים המשיכו לצמוח בחודשים האחרונים, גם כאשר משבר הקורונה פגע קשה בתעשיית הייצור הסינית, שעליה נשענת תעשיית האלקטרוניקה העולמית. זאת מכיוון שהתעשייה האמינה שמדובר בהפרעה זמנית בלבד בשרשרת האספקה.

נקודת התפנית: 20 בפברואר 2020

אולם מרגע שהמגיפה יצאה מסין והחלה לפגוע בכלכלות אירופה וארה"ב, השתנה הלך הרוח: ובמחצית השנייה של פברואר התרסקו שני המדדים בעשרות אחוזים. מדד מניות השבבים של פילדלפיה ירד מ-1,980 נקודות בפברואר, לכ-1,330 נקודות כיום. מדד נסד"ק 100, המעניק משקל חזק במיוחד לחברות טכנולוגיות, ירד מ-9,720 נקודות בפברואר, לפחות מ-7,000 נקודות כיום.

מדד נסד"ק 100, המבוסס על משקל חזק של חברות טכנולוגיות. התפנית היתה ב-20 בפברואר 2020
מדד נסד"ק 100, המבוסס על משקל חזק של חברות טכנולוגיות. התפנית היתה ב-20 בפברואר 2020

מדוע? כנראה המשקיעים סבורים שעברנו משלב ההפרעה בשרשרת האספקה לשלב המיתון הכלכלי. הדבר בולט גם כשבודקים את המניות של החברות שדיווחו על פגיעה בשרשרת האספקה שלהן "בשלב הסיני" של המגיפה. כך למשל אנלוג דיוייסז (ADI) הזהירה שהמשבר יקטין בכ-50 מיליון דולר את הכנסותיה ברבעון הראשון, אולם המניה המשיכה לעלות עד למחצית השנייה של פברואר.

אפל דיווחה על ירידה צפויה במכירות הרבעון עקב קיטון במכירות של טלפונים, אולם המניה המשיכה לטפס עד לנפילה שהחלה ב-19 בפברואר. התמונה חוזרת על עצמה גם אצל החברות האחרות: HP, Jabil, Microchip,  STMicroelectronics, NVIDIA, NXP, On Semiconductors ועשרות חברות שבבים ואלקטרוניקה אחרות.

מה בדיוק קרה? בשבוע של ה-20 לפברואר השתנתה תמונת הקורונה בעולם: ספרד, בריטניה, גרמניה, אוסטריה, אירלנד, הולנד וארה"ב דיווחו שהן נפגעו מהמגיפה, ובאיטליה הגיע מספר הקורבנות לכמעט 300 איש. מרגע זה הפסיקה הקורונה להיות הפרעה בשרשרת האספקה, והפכה למגיפה המשתקת את השווקים. וכאשר השווקים משותקים, חברות מפטרות עובדים או מוציאות אותם לחופשה ללא תשלום, רמת הצריכה יורדת ואנשים חוסכים לימים קשים. התוצאה: ירידה בביקושים המכניסה את המשק למיתון.

היתרונות והחסרונות של ההייטק הישראלי בתקופת מיתון

בשלב הראשון של המיתון, ייתכן ותעשיית הטכנולוגיה הישראלית תיפגע יחסית פחות מתעשיות אחרות בעולם, מכיוון שישראל נשענת על תעשייה בטחונית יציבה מאוד, וממוקדת יותר במכירה לחברות (B2B) מאשר במכירה לצרכן הסופי (B2C). במקרה הזה, למשקלן הגדול של חברות סטארט-אפ יש יתרון: הן מתקיימות בזכות ההון שגייסו ולא בזכות מכירות. אומנם חברות חדשות יתקשו לגייס הון, אולם החברות שכבר גייסו הון יוכלו לתפקד עד שוך המשבר – אם הוא לא יהיה ארוך מדי.

לאסטרטגיית הסטארט-אפ יש יתרון מובנה נוסף: ניתן להתאים את הטכנולוגיות במהירות רבה לצורכי השוק החדשים שיאפיינו את עידן הפוסט-קורונה. מנגד, כמחצית מהעובדים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית מועסקים במרכזי פיתוח של חברות זרות, וכשהן ייקלעו לקשיים, המרכזים המרוחקים מההנהלה בארץ המולדת צפויים להיות הראשונים שייפגעו מקיצוצים.

אסור לממשלה להמתין

הרמז המגיע מהשוק העולמי צריך לנחות במהירות על שולחן מקבלי ההחלטות בממשלה. מיתון ממושך דורש היערכות לאומית ברמה לא פחות קריטית מאשר המאבק בנגיף עצמו. הממשלה צריכה לבנות את תוכנית היציאה מהמיתון כבר עכשיו: לגבש תוכניות עידוד אגרסיביות, ולהתחיל בגיבוש פרוייקטים לאומיים שיגייסו את כל הכוחות ההנדסיים שישתחררו לשוק בעקבות המיתון האפשרי.

ככל שישראל תקדים להיערך למיתון, היא תצא ממנו במהירות גדולה יותר – ואולי אף תשיג יתרון בשוק העולמי – כאשר התעשיות המתחרות עדיין ייאבקו על קיומן.

"התעשייה משלמת את מחיר הפיגור הטכנולוגי"

משבר הקורונה מאלץ את החברות במשק לשנות כמעט בן-לילה את מתכונת העבודה שלהן ולהסתמך באופן נרחב על עבודה מרחוק. היום (ג') למשל, דיווח איגוד האינטרנט הישראלי שתעבורת האינטרנט הפנים ישראלית לאתרים ישראלים גדלה בשבועיים האחרונים בכ-25%. כך עולה מנתוני מחלף האינטרנט הפנים-ישראלי (Israeli Internet eXchange), המחבר בין כל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל. בחברות הייטק מבוססות תוכנה, המעבר הזה מתבצע באופן חלק יחסית. ואולם בתעשייה שבה יש התבססות גדולה יותר לעבודה באתר עצמו, המעבר הכפוי הזה קשה ליישום בהתראה קצרה.

מנכ"לית חברת תפן (Tefen), המספקת ייעוץ לחברות וארגונים בהטמעת טכנולוגיות מבוססות בינה-מלאכותית ואוטומציה, מלי ביצור-פרנס, הסבירה ל-Techtime שחלק מהקושי נובע מכך שחברות תעשייתיות רבות לא הטמיעו בשנים האחרונות מערכות אוטומציה והפעלה מרחוק. בין השאר, החברה גיבשה תוכנית שיקום כדי לסייע לחברות תעשייה להתמודד עם המשבר הנוכחי, ולתכנן את היום שאחרי.

מהו הרושם שלך מהתגובה של התעשייה הישראלית למשבר?

ביצור-פרנס: "אני משוחחת עם מנכ"לים במשק והפחד שלהם הוא משתק, לא רק מהמצב היום אלא גם ממה שיקרה ביום שאחרי הקורונה. התעשייה מנסה להחזיק מעמד, אבל הלחץ מתגבר. בתקופות כאלה הנטייה היא להתמקד רק במה שהכרחי, אבל מה שבאמת חשוב זה לגבש תוכנית שיקום ליום שאחרי משבר הקורונה.

"המשבר מוכיח עד כמה מהפיכת התעשייה הרביעית (Industry 4.0) היא הכרחית. כיום אנחנו משלמים ביוקר על הפיגור הזה בתעשייה. שימוש מוקדם במערכות הפעלה מרחוק של מתקנים היה מונע השבתה של מפעלים רבים. העצה שלי למנהלי המפעלים: תגבשו עכשיו תוכנית עסקית ליום שאחרי המשבר. תוכנית שתתמקד באופן שבו מנהלים סיכונים בעתיד, אילו עובדים מחזירים ומהיכן יגיע תזרים המזומנים. תעבירו חלק ממערכי המטה למיקור חוץ כדי לחסוך בעלויות, ותבנו תוכנית מעבר לטכנולוגיות מתקדמתו, כדי שהתפוקה, הייצור והאספקה לא יהיו תלויים באדם – מכיוון שמשבר מהסוג הזה עשוי להתרחש פעם נוספת".

להאזנה לראיון המוקלט:

כבר בחודש נובמבר 2019 הזהירה ביצור-פרנס שהתעשייה סובלת מבעיית "טכנופוביה". לדבריה, "סקר שערכנו גילה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה".

המכון לייצור מתקדם החל לפעול

בתוך כך, בימים אלה החל לפעול המכון לייצור מתקדם באזור התעשייה תפן שבגליל. המכון, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל ומופעל על ידי קבוצת תפן, חברת ESI ואורט-בראודה, נועד לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ביצור-פרנס מספרת כי 8 מפעלים מהצפון כבר קבעו אבחון. "אני שמחה לומר שאף אחד מהמפעלים לא ביטל את האבחון בשל המצב. להיפך, הם מבינים שהתהליך הזה עשוי להציל אותם מהמשבר הנוכחי, ובפעם הבאה".

רשות החדשנות תעניק 50 מיליון שקל לפיתוח טכנולוגיות למאבק בקורונה

רשות החדשנות, משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי יעניקו סכום ראשוני של 50 מיליון ש"ח לחברות עבור תכניות מו"פ והדגמה של מערכות, מוצרים או פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם אתגרי מגפת נגיף הקורונה, ובכללם רעיונות טכנולוגיים או יישומים בשלביהם הראשונים.

מרשות החדשנות נמסר כי היא תתמוך הן בפרויקטים בטווח הזמן הקצר והן בכאלו לטווח הזמן הבינוני-ארוך, ובכל השלבים: משלב הרעיון ועד לשלבי הפיתוח, שלבי ההרצה והניסוי ושלבי ההדגמה וההטמעה (כולל הטמעת המוצר בהיקף נרחב בארגוני הבריאות או בישראל. פרויקטים שיעברו את הסינון יוכלו לקבל תמיכה מימונית של רשות החדשנות, ותמיכה בפיתוח ובתהליכי ייצור מצד מערכת הביטחון.

במסגרת התוכניות תינתן תמיכה כספית בשיעור של 50% או 75% מההוצאות לתוכנית בעלת פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על קידום מערכת הבריאות ובריאות הציבור בישראל ובעולם או המהווה פריצת דרך טכנולוגית בתחומה.

בנוסף, יוצאות רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה והתאחדות התעשיינים בקריאה למפעלים יצרניים להגיש תוכניות מו"פ, האצה ויישום של מוצרים תעשייתיים המקדמים תחרותיות והובלה במלחמה בנגיף. הפעילות מבוצעת בשיתוף ובתאום פעילויות מפא"ת (משרד הביטחון) וזוכה לסיוע מצדם.

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, אמר כי הממשלה הקצתה לנושא פיתוח והטמעת טכנולוגיות למלחמה בקורונה 50 מיליון ₪ מיידית. "הקולות הקוראים איתם הממשלה יוצאת היום מוצעים לתעשיית ההייטק באופן מיידי: כל חברה שיש לה פתרון, בין אם הוא בשלב הוכחת ההיתכנות או שכבר יש לה מוצר מוגמר אותו ניתן להטמיע מיידית בשירותי הבריאות שלנו – מוזמנת לפנות לרשות החדשנות עוד היום. במקביל אנו קוראים לגופים יצרניים שיכולים לסייע בפיתוח או בהאצת ייצור של טכנולוגיות שיכולות לסייע למערך הרפואי ולמיגון הכללי רלוונטי להיעזר בנו"

"סטראט-אפים ייסגרו, חלקם יימכר בשווי נמוך"

בתמונה למעלה: מדד מניות השבבים של פילדלפיה בחודשיים האחרונים

כדור השלג בשווקים הפיננסיים מתגלגל מטה במהירות, ורבים  מנסים להעריך לאן הוא דוהר. חברות הטכנולוגיה מנסות להתאים את עצמן למצב החדש וגם לזהות הזדמנויות שעשויות להיווצר מתוך המשבר. בשיחה עם Techtime, מנסה סרגיי וסצ'ונוק, האנליסט הבכיר של בית ההשקעות אופנהיימר ישראל, להעריך מתי תיקבע התחתית הנוכחית בשוק המניות, אילו חברות טכנולוגיה צפויות לצאת מחוזקות מהמשבר ואלו נמצאות בסכנת הכחדה. אחת מהשאלות החשובות לכלכלה הישראלית: כיצד המשבר בשווקים ישפיע על היכולת של חברות סטראט-אפ ישראליות לגייס הון?

להאזנה לראיון המוקלט:

הקורונה מחייבת סדר-יום כלכלי וטכנולוגי חדש

כאשר העולם התאושש מההלם של הפלת מגדלי התאומים ב-9 לספטמבר 2001, נכנס אל חיינו מושג חדש: הגנת המולדת (Homeland Security). ארצות הברית הגיבה במהירות והקימה משרד חדש הממוקד אך ורק בהגנת המולדת. ניתנו תקציבי עתק לפרוייקטי פיתוח טכנולוגיים בתחומים כמו איתור חומרי חבלה, איתור התארגנויות באינטרנט, ייצור חיישנים חדשים וטכנולוגיות סריקת גוף חדשות. הופיעו מצלמות העוקבות אחר אנשים, מזהות אותם ומנתחות דפוסי התנהגות חריגים, ועוד.

במקביל לטכנולוגיות החדשות שפותחו במימון המדינות, השתנו גם דפוסי ההתנהגות: אנשים קיבלו על עצמם רעיונות כמו דרכון ביומטרי שלפני 20 שנה נחשב לסיוט פוסט-אפוקליפטי, תהליך העלייה והירידה ממטוסים עבר מהפיכה דרמטית, ובדיקות גופניות בכניסה לארועים המוניים הפכו לחלק משגרת היומיום בכל מקום בעולם. מהרבה היבטים דומה משבר הקורונה להלם שאחז בעולם בשנת 2001, אלא שיש לו היבט נוסף: הוא מעלה סימני שאלה על יציבות המבנה הכלכלי של העידן הגלובלי.

גלובליזציה, ביזור, וריכוזיות

לכן, אם המענה המיידי להפלת מגדלי התאומים התבטא בפיתוח טכנולוגיות חדשות ויציאה למלחמה באפגניסטן, התגובה למשבר הקורונה צפויה להיות גם טכנולוגית וגם כלכלית. שכן המשבר חשף במלואה את התלות של התעשייה העולמית בתשתית הייצור בסין. הרעיון שמאחורי כלכלת הגלובליזציה הוא ביזור והתייעלות: ההתייעלות נובעת מהיכולת לרכוש מוצרים מספקים מרוחקים, אבל טובים, זולים או זריזים יותר. הביזור מעניק חסינות למערכת כלכלית, שכן הייצור אינו תלוי בלעדית באף גורם יחיד. הוא מייצר תחרות בין מספר גדול יותר של ספקים ולכן גם מגדיל את התחרותיות – ודוחף את כל הספקים להיות יעילים יותר.

אלא שבעשרים השנים האחרונות התברר שהביזור הפך לריכוזיות מסוג חדש: כאשר 80% מהמעגלים המודפסים בעולם מיוצרים בסין, אי-אפשר לדבר על ביזור. לפני כעשר שנים נפגש Techtime עם מפיץ רכיבים אופטיים שחזר מסין לאחר שחתם על חוזי הפצה לרכיבים עבור התעשייה הביטחונית הישראלית. הוא סיפר שהסינים התייעצו איתו בשאלה איזה מחיר לגבות, מכיוון שאין להם מודל מתאים: קו הייצור הוקם על-ידי ממשלת סין עבור צורכי הצבא הסיני, והיצרן קיבל הנחייה פשוטה: משמרת אחת ביום הוא יעבוד עבור הצבא, ובשתי המשמרות האחרות ייצר מוצרים שימכור בעצמו בחו"ל.

תעשייה היא החקלאות של המאה ה-21

התוצאה: היצרן הסיני אפילו לא ידע כיצד לתמחר את העלויות שלו עצמו. יש בסיפור הזה הרבה לקחים, ואחד מהם הוא שלא היתה תחרות מסחרית: מדינה התחרתה מול חברות פרטיות, ובאופן טבעי לקחה את השוק. אולם יש בו לקח נוסף: שימור תעשייה מקומית הוא אינטרס לאומי, ולא רק עסק פרטי. מדינות רבות בעולם מסבסדות חקלאים רק כדי להבטיח ייצור מקומי של מזון, כדי שבמקרה חירום הן לא ייקלעו למצוקת רעב. משבר הקורונה חשף את העובדה שתעשייה מקומית היא "החקלאות המודרנית".

לכן יש לצפות שמיד לאחר המשבר, יגדילו המדינות המתועשות את השקעותיהן בתעשייה המקומית. לא רק הנחות במיסוי – אלא יבצעו השקעות ישירות שיבטיחו להן עצמאות תעשייתית במקרים של סגירת גבולות עקב מגיפות, מלחמות מסחריות או אפילו מלחמות ממשיות. הן יחקו את המדיניות הננקטת כיום ביחס לתעשיות ביטחוניות, וירחיבו את המשמעות של המושג "משאבים קריטיים" גם לרמה מסויימת של עצמאות תעשייתית.

שדות תעופה: גלאי חיידקים לצד גלאי חומרי-נפץ

מנגד, צפוי להיווצר שוק חדש של פתרונות מכשור וניטור רפואי, ומערך רגולציה חדש בתחום בריאות הציבור. ג'ו ואנזוהרן, מנהל הפיתוח העסקי של TARGET VENTURE, העלה היום פוסט בלינקדאין, שבו הסביר כיצד תעשיית התעופה העולמית שימשה כגורם מרכזי בהפצת וירוס הקורונה ברחבי העולם. לדבריו, השילוב של צפיפות גבוהה בתוך המטוסים, ביחד עם מערכות מיזוג אוויר לא מתאימות והתעלמות מהצורך לבצע בדיקות רפואיות של הנוסעים, איפשרו את ההפצה המהירה של הווירוס.

בשלב הראשון, יש להניח שהמאמץ יתמקד בתעשיית התעופה: תכנון מחדש של פנים המטוסים ושל מערכות מיזוג האוויר, ודרישה רגולטורית לבצע בדיקות רפואיות לפני העלייה למטוס. ההנחה היא שכאן ייכנסו לתמונה טכנולוגיות סריקה ואיתור חדשות, אשר ישולבו בתוך או לצד הגלאים המצויים כיום בנמלי התעופה בעקבות ארועי 9/11. בהמשך, הם יהיו חלק בלתי נפרד משערי הכניסה לאירועים המוניים כמו אולמות קולנוע ותיאטרון, מגרשי כדורגל וקניונים.

לראות רופא? רק במקרה חירום

גם כאן, החברות שיפתחו מענה טכנולוגי יידרשו לספק פתרון שהוא גם אמין, וגם מייצר הפרעה מינימלית לתנועת ההמונים. בהמשך, ייהפכו הצמידים הרפואיים למיניהם לחלק בלתי נפרד מהלבוש הכללי שלנו. יכול להיות שהם אפילו יידרשו לשדר מידע בסיסי כמו חום, דופק ולחץ דם אל תחנות הבקרה, כדי לייעל את תנועת ההמונים. הם ייהפכו לחלק בלתי נפרד מהשירות הרפואי הניתן כיום, שבו רפואה מרחוק תהיה המרכיב העיקרי של הטיפול הרפואי.

חברות הביטוח הרפואי וארגוני הבריאות, יצפו מהתעשייה לספק להם מקורות מידע רפואי רבים מבעבר, על-מנת לאפשר טיפול מרחוק, לעתים באמצעות תוכנת בינה מלאכותית. אולי אפילו יכולת מוגבלת של ביצוע בדיקות מעבדה באמצעות אבזרים צרכניים. השנים הבאות יהיו השנים של טכנולוגיות ניטור וטיפול מרחוק. המטרה תהיה לצמצם את המפגש עם הרופא למקרי חירום בלבד.

כל הטכנולוגיות האלה גם ישנו את חלל העבודה: כאשר החברות יחזרו לשגרת עבודה רגילה בעוד מספר שבועות, הן יגלו שבמקרים רבים העבודה מהבית בתקופת הבידוד היתה מאוד יעילה, ואפילו זולה יותר מהעבודה בחללים ארגוניים גדולים. הדרישה לעבודה מקוונת תיכנס לפאזה חדשה לגמרי, ומדינות שלא דאגו לתשתיות רחבות פס יגלו שהן חייבות להדביק במהירות את הפער.

מעבר לייצור רובוטי, מדפסות תלת-מימד ושרשרת אספקה יציבה

אחד מהלקחים המעניינים של המשבר הנוכחי הוא שהמפעלים שנפגעו פחות מאחרים, היו אלה שהתבססו על שימוש רב ברובוטיקה ובייצור אוטומטי. הלקח הזה מעניק דחיפה חזקה למגמת התעשייה החכמה (Industry 4.0) שנולדה בגרמניה כרעיון שנועד לשמור על הייצור המקומי מפני בריחתו לסין. לצד הייצור האוטומטי, צפוי עניין גובר בטכנולוגיות המצמצמות את התלות של היצרנים בספקים זרים, כמו למשל ייצור תוספי (Additive Manufacturing) באמצעות מדפסות תלת-מימד.

גם שרשרת האספקה עומדת בפני בחינה מחודשת, וכאן יש שאלה מעניינת: אחד מהגורמים שהגבירו את השפעות משבר הקורונה היה האימוץ הגורף של שיטת Just in Time, שלפיה הספקים אינם שומרים מלאי, אלא מזמינים חומרי גלם וייצור רק כשהם מקבלים הזמנות. יש לשיטה הזאת יתרונות כלכליים עצומים, אולם היא רגישה מאוד לכל הפרעה בתנועת החומרים. יהיה מעניין לראות האם התעשייה תבצע עידכונים בשיטה, או שהיא תמשיך במתכונת הנוכחית – מתוך תקווה שהמשבר הבא יהיה פחות כואב.

ראדא צופה להגיע לרווחיות ב-2020

בתמונה למעלה: מכ"ם טקטי מוגדר-תוכנה של ראדא במערכת הגנה בפני רחפנים של רפאל

חברת ראדא (RADA) מנתניה עקפה את תחזיותיה ודיווחה על הכנסות בהיקף של כ-44.3 מיליון דולר בשנת 2019, גידול של 58% בהשוואה ל-2018. היעד הושג לאחר מכירות שיא ברבעון הרביעי, שהסתכמו ב-14 מיליון דולר, גידול של 71% בהשוואה לרבעון המקביל. החברה מאמינה כי זהו רק השלב הראשון בקפיצת המדרגה שלה, וצופה כי מכירותיה יגדלו בעקביות מרבעון לרבעון ב-2020 וכי הכנסותיה ב-2020 יצמחו בסך הכול ב-47% להיקף של 65 מיליון דולר לפחות.

בעקבות כך, ראדא מעריכה כי תעבור ב-2020 לרווחיות, לאחר שאת 2019 סיימה עם הפסד נקי של 2 מיליון דולר.מניית החברה זינקה אמש בנסד"ק ב-8.1%. בשיחת הוועידה עם משקיעים אמר מנכ"ל החברה, דב סלע, כי החברה קוצרת כעת את פירות השקעותיה בפיתוח קו המכ"מים הטקטיים, מנוע הצמיחה הראשי של החברה שמהווה כבר כמחצית מהכנסותיה.

ראדא מספקת מערכות מכ"ם טקטיות ליישומי הגנה בפני רחפנים, למערכות נ"מ לטווח קצר ולמערכות הגנה אקטיבית עבור כלי-רכב ממוגנים ומשוריינים (דוגמת מערכות חץ דורבן של אלביט ומעיל רוח של רפאל). סלע: "התוצאות מלמדות שהשוק האמריקאי והשוק העולמי התעוררו, ומודעים למוצר שלנו, בייחוד בתחום ההגנה אווירית מפני רחפנים. גם תחום ההגנה האקטיבית מצוי בשלבי התעוררות. לאור היקפו הגדול של שוק היעד הפוטנציאלי, אנחנו מצפים לתקופת צמיחה ממושכת".

משבר הקורונה עשוי להביא לאלוקציות בשרשרת האספקה

סלע מעריך שהיקף השוק הפוטנציאלי בארה"ב לפתרונות מכ"ם טקטי בכ-2.5 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות, מתוכם 1.5 מיליארד דולר למערכות הגנה אקטיביות וכמיליארד דולר למערכות הגנה אוויריות לטווח קצר. שאר השוק העולמי נאמד בכ-2.5 מיליארד דולר. כלומר, בסך הכל כ-5 מיליארד דולר.  "אנחנו רואים מעבר ממימוש של צרכים דחופים, לתוכניות רכש רב-שנתיות".

בהתייחסו למשבר הקורונה אמר סלע: "המשבר לא השפיע כלל על מכירותינו או על האספקה, מאחר שאנחנו לא משתמשים בחומרים המיובאים מסין. עם זאת, אם הגבלות הטיסה הנוכחיות יימשכו הדבר עשוי להשפיע על הפעילות העסקית שלנו בהמשך הדרך. ייתכן שהמצב בסין יוביל להקצאות מחוץ לסין באספקה של חומרים שאנחנו משתמשים בהם".

דחייה של שנתיים בפרויקט הבדראדלי

ראדא מעורבת כעת בשתי תוכניות הצטיידות משמעותיות של צבא ארצות הברית. התוכנית הראשונה היא הטמעת מערכת ההגנה האקטיבית "אגרוף ברזל" של אלביט ותעש הכוללת את המכ"ם של ראדא, בכ-150 נגמ"שי בראדלי. על פי התכנון המקורי, שלב ההצטיידות היה אמור להתחיל עוד השנה, אך סלע עדכן כי תחילת ההצטיידות נדחתה בשנתיים.  "אנחנו מזהים תוכניות אחרות בארצות הברית שעשויות לפצות על העיכוב בהכנסות בפרויקט הבדאדלי".

התוכנית השנייה היא עבור חיל הים האמריקאי, אשר רכש כ-150 מערכות מכ"ם של החברה להטמעה במערכות הגנה אנטי-אוויריות. כדי לעמוד בביקושים הצפויים של הצבא האמריקאי, ראדא הקימה מפעל ייצור מערכות מכ"ם בעיר ג'רמנטאון שבמרילנד. המפעל נחנך בחודש דצמבר ובתחילת החודש דיווחה ראדא על תחילת הייצור. "אנחנו מצפים לספק מהמפעל בג'רמטאון יותר מ-200 ממערכות מכ"ם לשוק האמריקאי".

"נגיף הקורונה מגביר את ההתעניינות ברובוטים שלנו"

חברת הרובוטיקה Temi Global, שפיתחה את הרובוט האישי temi, השלימה גיוס הון נוסף בהיקף של כ-15 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן Joy Capital, והשתתף בה גם המשקיע ג'ון וו,  שהשקיע ב-Temi עד כה יותר מ-30 מיליון דולר. וו היה אחד ממייסדי ענקית הסחר האלקטרוני הסינית עליבאבא ושימש כסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה במשך כעשור.

טמי גלובל הוקמה בשנת 2016 ופיתחה רובוט אישי המהווה הכלאה בין טאבלט מבוסס אנדרואיד לבין פלטפורמה רובוטית ניידת, המופעלת באמצעות הוראות קוליות ומחוות ידיים. הרובוט כולל יכולת זיהוי מכשולים ותכנון נתיב, יודע לזהות את הבעלים שלו, ללכת אחריו, ולבצע משימות שונות, וכל זאת ללא צורך בשימוש במקלדת או במסך מגע. כך למשל, הוא מקיים שיחות וידאו ללא שימוש בידיים, מעביר שיעורים פרטיים, יכול לבצע קניות דרך האינטרנט, לסייע לרופא לבקר חולים ואפילו להשגיח על הילדים. המשתמש יכול גם לשלוט ברובוט מרחוק באמצעות אפליקציה, להניע אותו ברחבי הבית ולעקוב אחר המתרחש.

ואולם, הגיוס הנוכחי מתבצע על רקע שינוי במיקוד העסקי של החברה וחדירה לשווקים נוספים מעבר לשוק הרובוטיקה הביתי. בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל החברה גל גורן על המפנה העסקי. "בתחילת הדרך כיוונו ללקוח הביתי, אך תוך כדי תנועה הבנו שאנו מפספסים את השוק העסקי (B2B) כמו סופרמרקטים, מלונות, מסעדות, אוניברסיטאות, בתי חולים ובתי אבות. היכולות של טמי מתאימות מאוד לסביבות הללו."

גל מספר כי ההתאמה של טמי ליישומים הללו לא חייבה שינוי כלשהו בחומרה, אלא רק ברמת התוכנה ובפלטפורמה. באמצעות התאמת התוכנה ניתן להשתמש בטמי כדי להדריך לקוחות בסופרמרקט למצוא מוצר מבוקש או ללוות אורח במלון לחדרו. "כל בית עסק יכול להתאים את המיתוג, הדיבור, והפונקציות  של טמי לצרכיו ולהפוך בקלות לעסק חכם."

למדוד חום מרחוק

אחד השווקים המרכזיים של החברה הוא מדינות מזרח-אסיה, כמו סין, יפן ודרום-קוריאה, הידועות בנכונות הגבוהה יותר שלהן לאמץ פתרונות רובוטיים. מתברר כי אחד הזרזים הנוכחיים לחדירה של רובוט החברה מעבר לשוק הביתי הוא משבר הקורונה. בחברה ציינו כי כיום, מאות רובוטים של החברה פרוסים בבתי חולים ובבתי אבות בהונג קונג, דרום-קוריאה ובסין , ומסייעים לצמצם את סכנת ההידבקות באמצעות  לקיחת דגימות חום מרחוק וחלוקת אמצעים סניטריים על מגש הרובוט, וגם  מאפשרים לבני משפחה, רופאים וחולים לתקשר זה עם זה באמצעות שיחות וידיאו.

"אין ספק שהקורונה הגבירה מאוד את ההתעניינות והביקוש לרובוט שלנו.היתרון של הפלטפורמה הוא שניתן לחבר אליה חיישנים נוספים. סייענו למפיצים שלנו באסיה לפתח פתרונות על-גבי המערכת שמתאימים למצב, כמו למשל חיבור מדחום תרמי, שיאפשר לצמצם את סכנת ההידבקות מהחולה שנמצא בבידוד."

גל ביטולים גם לקראת Embedded World

ביטולה של תערוכת המובייל בברצלונה (MWC) העלתה סימני שאלה בתעשייה באשר לאפשרות לקיים כנסים בינלאומיים הומי-אדם באווירת החשש הנוכחית. נראה שרבות מהחברות הגדולות בתעשייה כבר הגיעו לכדי החלטה: להדיר את רגליהן מהאירועים הללו בתקופה הקרובה.

בשבוע הבא, ב-25 בפברואר, צפוי להיפתח בנירנברג, גרמניה, יריד הסחר השנתי Embed World, העוסק בעולם המערכות המשובצות ואמור לארח כ-1,100 יצרניות של רכיבים ומודולים למערכות משובצות וספקיות של חומרה ותוכנה בתחום. מדובר באחד האירועים המסחריים הגדולים בתעשיית הסמיקודנקטור, אשר בשנה שעברה  משך יותר מ-30 אלף מבקרים. ואולם, כפי שקרה לקראת תערוכת MWC בברצלונה, ככל שמתקרב מועד אנו עדים ליותר ויותר שחקניות מרכזיות בתחום שמבטלות את השתתפותן.

שתי החברות המשמעותיות האחרונות שהודיעו על ביטול הגעתן הן מפיצת הרכיבים Digi-Key וענקית הסמיקונדקטור הבריטית ARM. בהודעה מטעם דיג'י-קי נמסר כי ההחלטה התקבלה "כצעד מנע שנועד להבטיח את שלומם של כל אנשי דיג'י-קי", ומ-ARM נמסר כי החברה "קיבלה החלטה קשה לצמצם את נוכחותה ביריד ולא להציב ביתן".

בשבוע שעבר ביטלו את השתתפותן גם STMicroelectronics ו-Rohm Semiconductor היפנית. החברות FTDI ו-Bridgetek הודיעו כי לא יוכלו להגיע לאירוע מאחר שמרבית עובדיהם  מצויים בסינגפור, והיום הודיעו טושיבה ומפיצת הרכיבים Mouser שהן לא יגיעו לנירנברג.

אתמול הצטרפה לגל הביטולים גם חברת SolidRun הישראלית, שהיתה אמורה להשתתף גם בברצלונה. בהודעת החברה, המפתחת פתרונות למחשוב עתיד-ביצועים, נמסר: "עקבנו אחר ההודעות של המארגנים והחברות האחרות. לאחר הערכת מצב שערכנו, וכשבריאות העובדים שלנו בראש סדר העדיפיות, החלטנו בצער לבטל את השתתפותנו". ל-Techtime נודע שגם חברת אלטייר (Altair) הישראלית תיעדר מהאירוע, בעקבות הוראה של חברת-האם סוני.

כל הירידים בגרמניה מתקיים כמתוכנן

חרף הביטולים, המארגנים הבהירו כי היריד ייצא לדרך בשבוע הבא כמתוכנן וניסו לשדר מסר מרגיע. ד"ר רולנד פלק, מנכ"ל מרכז הירידים בנירנברג: "קיימנו כבר שלושה אירועים המוניים השנה, עם יותר מ-150 אלף מציגים ומבקרים משתתפים, והם עברו בשלום ללא כל בעיה בריאותית. אנחנו מצרים על כך שחלק מהלקוחות ביטלו את השתתפותן בהתראה קצרה, אך בעצה אחת עם רשויות הבריאות הגענו לכלל החלטה לפתוח את שערי היריד כמתוכנן בשבוע הבא."

המארגנים ציטטו את הצהרתו של יו"ר איגוד ירידי המסחר בגרמניה (AUMA), לפיה "כל הירידים בגרמניה יתקיימו כמתוכנן", בכפוף לנקיטת צעדי זהירות, שגובשו ביחד עם רשויות הבריאות בגרמניה, ובכלל זה חיטוי וניקוי תדיר של כל אזורי המפגש ההמוניים, ובכלל זה אזורי אוכל, שירותים, מעקות, משטחים, מסכי מגע וכדומה, ובנוסף, אספקת אמצעי היגיינה, פעולות הסברה ונוכחות של צוותים רפואיים, והימנעות מלחיצות ידיים.

"נגיף הקורונה מגדיר סדר-יום טכנולוגי חדש"

גלי ההלם שמחוללת מגיפת וירוס הקורונה עמוקים בהרבה מההשלכות המיידיות המתבטאות בירידה בייצור הסיני או בביטול אירועים גדולים כמו תערוכת MWC בברצלונה. להערכת מייסד ומנכ"ל חברת Newsight Imaging מנס-ציונה, אלי אסולין, אנחנו עומדים בפני שינוי עומק בסדר העדיפויות העולמי, אשר יובל על-ידי סין. אסולין: "כמו שאירועי 9/11 שינוי את המגמות הטכנולוגיות בתחום הגנת המולדת ויצרו שוק חדש של מערכות הגנה ואבטחה, המאבק בקורונה מייצר לדעתי תזוזה עמוקה מאוד: אחרי הקורונה העולם יתעניין פחות בסמארטפונים ובדור החמישי, ויתמקד יותר בטכנולוגיות ניטור, התראה וטיפול באיומים כמו וירוסים.

"יופנו תקציבים גדולים לטכנולוגיות רפואיות שיסייעו לאסוף ולנתח במהירות מידע ביו-רפואי. כולל וירוסים, זיהומים, מצבן של תשתיות כמו מים ואוויר, מיגון צוותים רפואיים ועוד. מגיפת הסארס היתה מבוא למגיפת הקורונה שהיא חמורה בהרבה. להערכתי העולם, ובמיוחד הסינים, ירצו להיות מוכנים למגיפה השלישית, שעשויה להיות בקנה מידה אחר לחלוטין. הם יחפשו טכנולוגיות שיוכלו להציל אוכלוסיות שלמות".

חברת ניוסייט הוקמה בסוף 2016 ומעסיקה כ-30 עובדים. היא מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. המוצר הראשון של החברה היה השבב NSI3000 הכולל מעגל עיבוד אנלוגי ודיגיטלי וחיישן אינפרא-אדום בשבב יחיד, המשמש בין השאר במערכות LiDAR המותקנות על-גבי רובוטים, כדי למנוע התנגשויות בינם לבין אובייקטים ובני-אדם המצויים בסביבתם.

חברה בת בעיר וואהן

אסולין מדבר על-סמך היכרות עמוקה וקשרים הדוקים מאוד עם סין: מלבד תקציבי מדען ראשי, כל ההשקעות שנעשו בחברה בוצעו על-ידי משקיעים סיניים. בשנה האחרונה היא הקימה חברה בת בעיר וואהן, אולם עדיין לא הספיקה לאייש אותה בעובדים. כרגע יש לחברה מספר עובדים בסין הממשיכים לעבוד מהבית. למעשה, אלי אסולין חזר לארץ מסין ב-21 בינואר, יומיים לפני שהוטל הסגר על וואהן. לכן החברה היתה רגישה מאוד להתפתחויות בסין, וביטלה את השתתפותה בתערוכת ברצלונה כבר בתחילת פברואר.

ניוסייט תכננה להכריז בתערוכת MWC בברצלונה על פתרון חדש המאפשר לבצע בדיקה ספקטרלית של נוזלים באמצעות חיישן תמונה שלה (CMOS Image Sensor). המערכת מבוססת על הארת דגימת המים באמצעות קרן לייזר, וניתוח ספקטרום האותות החוזרים, המתבצע בחיישן של החברה.

"בשלב המיידי ביטול התערוכה מתבטא בדחייה של חלק מהתוכניות שלנו. ההכרזה תידחה למועד אחר, יידחו גם מפגשים שתוכננו עם קרנות שאנחנו נמצאים עימן במגעים, וגם חלק מהפגישות בנושא המכירות שתוכננו להתקיים בברצלונה". אלא שההשפעה האמיתית היא רחבה ועמוקה בהרבה: "הקורונה משנה את סדר היום הטכנולוגי בעולם".

בעקבות מגפת הביטולים: בוטלה תערוכת MWC בברצלונה

זה היה צפוי. הלילה הודיע ארגון GSMA, המארגן את תערוכת המובייל MWC בברצלונה, על ביטול הוועידה, שהיתה אמורה להיפתח ב-22 בפברואר. למארגנים למעשה לא נותרה ברירה רבה, וזאת לאור גל ביטולי ההשתתפות מצד חברות הטכנולוגיה המובילות, מה שלמעשה עיקר את קיום האירוע מתוכן. ביטול האירוע הוא תמרור אזהרה באשר להשפעות הרחבות יותר של משבר הקורונה על ההתנהלות התקינה של אירועים בינלאומיים, וזאת לאור העובדה כי לא דווח כלל על חולי קורונה בברצלונה או ספרד.

כעת, הביטול מציב בסימן שאלה את קיומם של אירועים בינלאומיים נוספים בתקופה הקרובה. "ארגון GSMA החליט לבטל השנה את תערוכת MWC בעקבות החשש העולמי מהתפרצות נגיף הקורונה, חששות הנסיעה של אנשים ונסיבות נוספות, שלמעשה לא מאפשרים לארגון לקיים את האירוע," נכתב בהודעה הקצרה.

אל תלחצו ידיים

תערוכת MWC, המתקיימת מאז 2006, הפכה בשנים האחרונות לאחד ממוקדי המשיכה הגדולים של תעשיית הטכנולוגיה, בזכות חשיבותה הגוברת של התקשורת הניידת לתשתיות ולתעשייה. חברות רבות המתינו עם ההכרזות החשובות לתערוכת MWC, והיא אופיינה בביתני ענק מושקעים ובמספר מסחרר על הכרזות על מוצרים חדשים.

ואולם השנה נגיף הקורונה טרף את כל הקלפים. הראשונה שפרצה את הסכר היתה חברת אריקסון, שהודיעה על ביטול השתתפותה בשבוע שעבר, ולאחריה הגיעו אנבידיה, LG, סוני, ZTE, אמזון ועוד. המארגנים ניסו לעצור את הסחף וחזרו והצהירו כי התערוכה תתקיים כמתוכנן, אך לצד  זאת, הודיעו על נקיטת אמצעי בטיחות מיוחדים.

הם כללו ניקוי וחיטוי שוטפים בכל האזורים הצפופים, כולל משטחים, מעקות והצגים בביתנים. העמדת ציוד חיטוי לשימוש הכלל, ותיגבור הצוות הרפואי. הם אף הגדירו פרוטוקול חדש להעברת המיקרופון מיד ליד במהלך ההרצאות והדיונים, כדי למנוע הדבקה, ופירסמו המלצה למשתתפים להימנע מביצוע לחיצות ידיים. היה זה ניסיון להרגיע את המשתתפים, אולם בסוף התברר שאווירת החרדה המלווה את כשלון המאבק בנגיף, לא מאפשרת לקייים אירוע כה גדול.

הודו, הקורונה ועיכובים ב-5G: סרגון מנמיכה ציפיות ל-2020

חברת סרגון (Ceragon) דיווחה אתמול (ב') על הכנסות של 285.6 מיליון דולר ב-2019, ירידה של 17% לעומת 2018, בעיקר בשל הקיפאון בשוק הטלקום בהודו, שהיה שוק היעד העיקרי של החברה. בסך הכול,  ההכנסות מהודו הצטמקו ב-60% ב-2019 וחלקה של הודו בתמהיל ההכנסות ירד מ-40% ל-16%. בסרגון לא צופים התעוררות מחודשת בשוק ההודי בטווח הנראה לעין, אך בצד החיובי מציינים כי הכנסותיה של החברה ביתר הגיאוגרפיות עלו ב-11%. בעקבות פרסום הדו"ח צללה אמש מנייתה של סרגון בנסד"ק ב-11.5%, והשלימה ירידה של 60% ב-12 החודשים האחרונים.

בשורה התחתונה, סרגון סיימה את השנה עם הפסד נקי של 2.3 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 23 מיליון דולר ב-2018. לאור המגמות הנוכחיות בחברה מנמיכים את התחזיות ל-2020. בשיחת הוועידה עם משקיעים, שהתקיימה לאחר פרסום הדו"ח, אמר סמנכ"ל הכספים של החברה, ערן ורד, כי הרבעון הראשון צפוי להיות חלש. "ההזמנות ברבעון הרביעי, שדווקא נחשב לרבעון חזק, היו חלשות. לאור ביקוש נמוך מלקוח באפריקה ולנוכח העובדה כי לא צפוי שיפור בהודו באופק, שנת 2020 נפתחה בצורה חלשה." לאור זאת, החברה צופה כי הכנסותיה ברבעון הראשון של 2020 יהיו נמוכות משמעותית מ-70 מיליון דולר, וכי ביתר הרבעונים ההכנסות יעמדו בממוצע על 70-75 מיליון דולר.

אם לא די בכך, בסרגון מודים כי הם עשויים להיפגע ממשבר הקורונה. ורד: "כמו חברות רבות בתחום שלנו, ישנה אי-ודאות בטווח הקרוב בשל התפרצות הקורונה במזרח-אסיה, ובייחוד בסין. שרשרת האספקה שלנו עשויה להיפגע משמעותית, וזה עשוי להשפיע בצורה שלילית על לקוחותינו."

ממתינים לדור החמישי

סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את הקיבולת של הרשת הסלולרית שלהן. בשנים האחרונות החברה היתה מצויה בצמיחה מרשימה, בעיקר הודות לתהליך המעבר מרשתות הדור השלישי (3G) לרשתות הדור הרביעי (LTE) בשווקים מתפתחים כמו הודו ואמריקה הלטינית. ואולם, תלותה בשווקים אלה, המתאפיינים בתנודתיות, התבררה ב-2019 כנקודת תורפה משמעותית. כאמור, החברה נפגעה בעיקר מהכאוס הנוכחי בשוק הטלקום בהודו, שמעכב את המשך פרישת התשתיות במדינה ואת מכרזי הדור החמישי. בסרגון אף הודו ברבעון הקודם כי החברה חיפשה רוכש בשנה האחרונה, אך המגעים לא הבשילו לכדי הסכם.

לאור אי-הוודאות הנוכחית בשוק הטלקום, בסרגון מסתכלים על הטווח הארוך יותר ומגדילים את השקעותיהם במו"פ בתחום הדור החמישי. בחברה מדווחים על מספר פרויקטים שקשורים לשדרוג תשתיות כחלק מהמעבר ההדרגתי לדור החמישי. מנכ"ל ונשיא החברה, עירא פלטי, אמר בשיחת הוועידה: "היכולת שלנו לזכות בחוזים בתחום הדור החמישי מגבירה את האופטימיות שלנו לגבי הגדלת נתח השוק שלנו בטווח הארוך." עם זאת, גם כאן התפתחויות שאינן בשליטתה של החברה מייצרות אי-ודאות, ובעיקר העיכובים באישור המיזוג בין ספרינט לטי-מובייל וסימני השאלה אם יאושר כלל על ידי בית המשפט בארצות הברית. פלטי: "המיזוג בין שתי החברות הוא קריטי עבור המשך פרישת תשתיות הדור החמישי בארצות הברית. אנחנו מאמינים שנהיה חלק משמעותי בפרויקטים של שתי החברות הללו, שהן לקוחות שלנו, אך בטווח הקצר העיכוב במיזוג פוגע בדפוסי ההזמנות שלנו."

אנליסט אופנהיימר: "מלחמת הסחר מיתנה את השפעת משבר הקורונה"

עם סיומה של חופשת ראש השנה הסיני (Lunar Year), פרובינציות רבות בסין הודיעו על הארכת החופשה בשבוע אחד לפחות במטרה להתמודד עם וירוס הקורונה, ובעקבות כך הכלכלה המקומית משותקת כמעט לחלוטין. בתעשיית הטכנולוגיה מנסים להעריך כיצד ישפיע המשבר על שרשרת האספקה ועל הפעילות העסקית של חברות טכנולוגיה ישראליות.

בראיון מיוחד ל-Techtime העריך סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בחברת אופנהיימר ישראל, כי מלחמת הסחר שהתנהלה בין ארצות הברית לסין בשנתיים האחרונות עשויה להתברר במשבר הנוכחי כגורם מרסן. "מעט מאוד שבבים מיוצרים כיום בסין.

"מלחמת הסחר עזרה למתן את השפעת המשבר הנוכחי, מאחר שחברות אמריקאיות רבות, ובראשן אפל, העבירו את הייצור שלהן אל מחוץ לסין. גם חלק מהחברות הישראליות עשה זאת: סולאר-אדג' למשל העבירה בשנה האחרונה את הייצור בשנה מסין לווייטנאם, ולכן היא פחות חשופה למשבר".

ומה לגבי המכירות?

"גם ברמת המכירות, סין מהווה, לכל היותר כ-15% מהמכירות של החברות הגלובליות, ופחות מכך מכך בשורת הרווח. לכן, אם מסתכלים על חברות המופיעות במדד S&P500 (החברות הגדולות בעולם), ספק אם סין אחראית ליותר מ-5% מהרווחים. חברות הטכנולוגיה כמעט ולא מוכרות לסין".

לדבריו, יהיו למשבר השלכות בכמת המאקרו-כלכלה: "ללא ספק צפויה להיות השפעה על הצמיחה הגלובלית, בעיקר ברבעון הראשון. אולם, ניתן להתגבר על כך. ידענו משברים דומים, כמו למשל ההוריקנים בארצות הברית ששיתקו את הכלכלה באזורים נרחבים. גם אם יש ירידה זמנית, הביקושים עשויים להתאושש בהמשך".

מי החברות הישראליות החשופות במיוחד למשבר הווירוס?

"אורבוטק מאוד פעילה בסין. גם נובה וקמטק מושפעות במידה מסוימת, כי הצמיחה שלהן – כשליש מהמכירות לערך – מגיעה מסין. מי שיהיו פגיעות הן חברות המשתייכות לשרשרת המזון של תעשיית הסמיקונדקטור כדוגמת ציוד בדיקה, אריזות, PCB. ואולם, ההפרעה לשרשרת האספקה גם עשויה לחזק חברות קיימות, כי זה מאפשר להן לשלוט על המחירים".

להאזנה לראיון המלא: