חברת המחשוב הקוונטי קלאסיק מעבה את ההנהלה העסקית שלה

[בתמונה מימין לשמאל: יובל בוגר ושי לב]

חברת הסטארט-אפ קלאסיק (Classiq), שפיתחה פלטפורמה לכתיבה ותכנון אלגוריתמים למחשבים קוונטיים, הודיעה על מינויים של שני מנהלים בכירים בתחום העסקי, במטרה להאיץ את החדירה לשוק של פתרונות החברה. שי לב מונה למנהל הפיתוח העסקי ושותפויות, ויובל בוגר מונה לסמנכ"ל השיווק של החברה. בקלאסיק ציינו כי שני המנהלים החדשים יסייעו להרחיב את פעילותה על רקע התעניינות גדולה בפתרון שלה.

לב מגיע לקלאסיק מ-PlanetWatchers, שהוא אחד ממייסדיה ושימש סמנכ"ל התפעול שלה, ואשר עוסקת בניתוח תצלומי לוויין SAR ליישומים חקלאיים. בשלוש השנים האחרונות עמד בראש קהילת המחשוב הקוונטי הישראלית, "קיוביט". יש לא תואר במנהל עסקים ומשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

בוגר הוא יזם סדרתי, שהקים וניהל בשני העשורים האחרונים כמה וכמה חברות טכנולוגיה. כיום הוא שותף בקרן ההון-סיכון NextGen, המשקיעה בחברות בשלבים מוקדמים, ובעברו היה, בין היתר, סמנכ"ל השיווק של חברת הטעינה האלחוטית Wi-Charge וסמנכ"ל הפיתוח העסקי של ראדקום.

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ"ל ניר מינרבי, סמנכ"ל המו"פ אמיר נווה והטכנולוג הראשי יהודה נווה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות.בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

החברה גייסה עד כה 14.5 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון התבצע בחודש ינואר השנה. לא מכבר הודיעה החברה כי במסגרת שיתוף פעולה עם יבמ, אחת החברות המובילות בתחום, התוכנה שלה תהיה זמינה למשתמשים במחשבים הקוונטים של יבמ.

התוכנה של קלאסיק זמינה לשימוש דרך המחשב הקוונטי של יבמ

חברת קלאסיק (Classiq) הישראלית, המפתחת כלים לכתיבת אלגוריתמים עבור מחשוב קוונטי, הצטרפה לרשת הקוונטום של IBM. קלאסיק השלימה באחרונה תהליך אינטגרציה של הפלטפורמה שלה לשפת הקוד הפתוח של יבמ למחשוב קוונטי, Qiskit, וכעת יוכלו חוקרים, מפתחים וחברות מסחריות להשתמש ולהריץ את התוכנה של קלאסיק על-גבי המחשבים הקוונטים של יבמ.

רשת הקוונטום של יבמ היא למעשה אקוסיסטם שבונה יבמ לקידום תחום המחשוב הקוונטי, והיא כוללת כ-140 אוניברסיטאות ומעבדות מחקר, סטארט-אפים וחברות מסחריות כמו אוניברסיטת אוקספורד, המעבדה הלאומית באוק-רידג', אקסון מובייל ועוד.

יבמ היא אחת החברות המתקדמות ביותר בתחום המחשוב הקוונטי. ב-2016 היתה יבמ הראשונה שהציעה לחברות, חוקרים ומפתחים גישה למחשב הקוונטי שלה דרך הענן. כיום, הענן של יבמ מספק גישה ליותר מ-20 מחשבים קוונטיים של 5-קיוביטים (Qbit) ו-24-קיוביטים, יחידת החישוב הבסיסית במחשוב קוונטי. בשנה שעברה השיקה מחשב קוונטי חדש עם 65-קיוביטים, שהוא המחשב הקוונטי החזק ביותר נכון להיום.

להוציא לפועל את המהפכה הקוונטית

בחודש אוקטובר האחרון הכריזה יבמ על מפת דרכים שאפתנית בתחום המחשוב הקוונטי, לפיה תסיים לפתח עד סוף שנת 2023 מעבדים קוונטיים הכוללים מערך של 1,000 קיוביטים. מדובר בעוצמת מחשוב הגדולה באופן אקספוננציאלי בהשוואה למחשבים הקוונטיים הקיימים, שכוללים עשרות בודדות של קיוביטים.

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ"ל ניר מינרבי, סמנכ"ל המו"פ אמיר נווה והטכנולוג הראשי יהודה נווה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות.בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

מנכ"ל החברה ניר מינרבי הסביר ל-Techtime כי "מטרת הרשת של יבמ היא ליצור את התשתית לשיתופי פעולה משמעותיים עם יבמ וליצור את האקוסיסטם העולמי בתחום המחשוב הקוונטי.  הפלטפורמה שלנו מאפשרת למפתחי תוכנה קוונטית להגיע לתוצאות שעד כה נחשבו בלתי אפשריות, ואת התוכנה שלנו ניתן כעת להריץ על מחשבי יבמ."

יצא לדרך המיזם הישראלי לבניית מחשב קוונטי

רשות החדשנות ומפא"ת, החלו לגייס את התעשייה המקומית למיזם הלאומי לבניית מחשב קוונטי ראשון בישראל. הרשות פרסמה לפני כחודש קול קורא להגשת הצעות ותוכניות (RFI), וצפויה לגבש בתקופה הקרובה קונסורציום של חברות וגופי מחקר וממשל אשר יוביל את הפרויקט. במיזם מגלות עניין חברות ביטחוניות מובילות, חברות סטארט-אפ ישראליות וגם תאגידים בינלאומיים.

המיזם הוא חלק מתוכנית הקוונטום הלאומית, שעליה הכריזה הממשלה לפני כשנתיים ותוקצבה ב-1.25 מיליארד שקל לחמש שנים. מתוך התקציב הכולל של התוכנית הוקצו כ-60 מיליון דולר לבניית תשתית החומרה והתוכנה של המעבד הקוונטי. יש לציין כי מדובר בתקציב צנוע למדי לפרויקט שאפתני מסוג זה, בהשוואה לתקציבי העתק שמשקיעות בו מדינות ארצות הברית, סין, גרמניה וצרפת, וגם חברות מסחריות כמו אינטל, גוגל ויבמ.

בקול הקורא של רשות החדשנות מוגדר היעד כ"הגעה לסף מימוש עצמאי של יכולות מחשוב קוונטי" ו-"שמירה על פער סביר מה-state-of-the-art העולמי". ההערכה בתעשייה היא כי היעד הריאלי בתקציבים הללו וברמת הידע והמומחיות המקומית, הוא לבנות בשלב ראשון תוך מספר שנים מחשב קוונטי בקיבולת של כמה עשרות קיוביט. לשם השוואה, יבמ הציבה יעד לפיתוח מחשב קוונטי בקיבולת של יותר מאלף קיוביט עד 2023.

לבנות אקוסיסטם קוונטי כחול-לבן

למרות החדשנות המאפיינת את התעשייה הישראלית, בתחום המחשוב הקוונטי ניתן למנות את החברות הישראליות על-יד אחת. אחת מהן היא חברת הסטארט-אפ Classiq, אשר מפתחת תוכנה המותאמת לתשתית של מחשב קוונטי. מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, ניר מינרבי, סבור שהפרויקט של רשות החדשנות יכול לתת זריקת מרץ משמעותית לתחום המחשוב הקוונטי בישראל. "הפרויקט הישראלי מעורר עניין רב בעולם. יש פה אקדמיה חזקה בתחום, וביחד עם החדשנות הישראלית וכוחות נוספים אני מאמין שאפשר לבנות משהו יפה".

קלאסיק השלימה לא מכבר גיוס הון בהיקף של 14.5 מיליון דולר. היא פתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. ברשות מדגישים כי פיתוח המחשב הקוונטי הישראלי יכלול במקביל גם את פיתוח שכבת התוכנה. "שכבת התוכנה, לרבות הקומפילציה ותיקון השגיאות, היא חלק אינטגרלי מבניית החומרה. בסופו של דבר המטרה היא ליצור קהילה של משתמשים שיוכלו לרתום את המחשב לכל מיני יישומים, ואת זה אי אפשר לעשות בלי תוכנה מתאימה".

מאבק בין מעצמתי במרחב הקוונטי

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים המסוגלים לבצע משימות משמעותיות. המירוץ לעליונות קוונטית עלה באחרונה מדרגה גם בזירה הבין-מעצמתית, בעקבות תוכניות חומש חדשות של סין וארצות הברית. במסגרת תוכנית החומש ה-14 במספר מאז כינון המשטר הקומוניסטי בסין, הגדיר הממשל 7 תחומים טכנולוגיים שבהם ירוכז מאמץ לאומי מיוחד: בינה מלאכותית, שבבים, חלל ומחשוב קוונטי.

במסגרת התוכנית, יגדיל הממשל את תקציב המו"פ בתחומים האלה ב-7% בכל שנה לפחות עד לשנת 2025. הבית הלבן, מנגד, אישר לאחרונה תקציב של כמיליארד דולר (שליש ממנו מהמגזר הפרטי) שיוזרם לכ-14 גופי מחקר ברחבי המדינה, וזאת במטרה להשיג יתרון בתחום הקוונטי "על פני היריבות". מינרבי: "מתפתח ממש 'מרוץ חימוש' בעולם, ואף מדינה לא רוצה להישאר מאחור. לישראל יש את היכולת להיות בחזית התחום הזה".

קלאסיק התל אביבית גייסה 10.5 מיליון דולר

חברת קלאסיק (Classiq) מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 10.5 מיליון דולר בהובלת Team8, Wing Capital ובהשתתפות משקיעים מ-Entrée Capital, OurCrowd, ותאגיד Sumitomo. הגיוס האחרון מצטרף לגיוס סיד של החברה שהושלם במאי 2020 בהובלת Entrée Capital. בסך הכל, החברה גייסה כ-14.5 מיליון דולר ממשקיעים. חברת קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ"ל ניר מינרבי, סמנכ"ל המו"פ אמיר נווה והטכנולוג הראשי יהודה נווה. זמן קצר אח"כ הצטרפה לתוכנית הצמיחה אינטל איגנייט.

החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות.בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

בשיחה עם Techtime הסביר המנכ"ל ניר מינרבי שאף שעוצמת המחשבים הקוונטיים גדלה בהתמדה, מגוון היישומים שניתן להפעיל באמצעותם עדיין מוגבל. "המהפיכה הקוונטית מבוססת על שני מרכיבים: חומרה ותוכנה. כיום כמעט בלתי אפשרי לפתח יישומים למחשב קוונטי, מאחר שצריך לתכנת ברמת השערים הלוגיים. זה כמו לתכנן שבב ברמת הטרנזיסטורים.

השכבה הבאה ב-stack הקוונטי

"אנחנו בונים את הכלים שמאפשרים לפתח יישומים ברמת הפשטה גבוהה יותר – את השכבה הבאה ב-stack הקוונטי". שרית פירון, מנהלת שותפה בזרוע ההשקעות של Team8, אמרה שקלאסיק הצליחה לפתור חלק החסר בפאזל המחשוב הקוונטי, "אשר יאפשר מהפכה בתכנון אלגוריתמים קוונטיים". לדבריו, מחשוב קוונטי מתאים לסוג בעיות שמחשבים קלאסיים מתקשים להתמודד איתו.

"כל מחשבי-העל בעולם, ביחד, לעולם לא יצליחו לסמלץ מולקולת כולסטרול. אולם מחשב קוונטי עם כמה מאות קיוביטים יצליח לעשות זאת, ויאפשר לבדוק כיצד מגיבות מולקולות שונות עם כולסטרול ולפתח תרופות. כיום, ניתן לעשות זאת רק בניסויים ולא באמצעות מודלים ממוחשבים. גם במשימות של אופטימיזציה, הצפנה, והאצת למידת-מכונה, מחשבים קוונטיים יוכלו לחולל מהפכה".

 

האזינו לשיחה עם ניר מינרבי, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בחודש אוגוסט 2020: