עליה דרסטית בגילוי חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתיות

חוקרי צוות Team82 של חברת קלארוטי (Claroty) הישראלית, מדווחים שבמחצית הראשונה של 2021 חלה עלייה של 41% בהיקף הגילוי של חולשות אבטחה במערכות בקרה תעשייתיות (Industrial Control Systems – ICS) בהשוואה לששת החודשים הקודמים. מדובר בעלייה משמעותית, לאור העובדה שבכל שנת 2020 הן גדלו ב-25% בלבד. מדובר ב-637 נקודות תורפה שנחשפו במערכות בקרה תעשייתיות, שכ-90% מהן הן בעלות מורכבות נמוכה, כלומר קל מאוד לנצל אותן והצלחת התקיפה מאוד ברורה.

חמור יותר הוא נתון הנזק הפוטנציאלי: 71% מהחולשות שהתגלו מסווגות כבעלות דרגת חומרה גבוהה מאוד, עד-כדי קריטית. חברת קלארוטי מתמקדת בתחום הסייבר התעשייתי. היא הוקמה בשנת 2015 באמצעות קבוצת Team8 שהוקמה על-ידי יוצאי 8200. עד היום היא גייסה כ-235 מיליון דולר ומעסיקה כיום כ-200 עובדים בעולם, יותר ממחציתם במרכז הפיתוח בתל אביב. בין המשקיעים האסטרטגיים בחברה, יצרני מכונות ומערכות בקרה תעשייתיות דוגמת סימנס, שניידר אלקטריק ורוקוול. מנכ"ל החברה הוא יניב ורדי. מתוך החולשות שהתגלו השנה, 70 התגלו על-ידי קלארוטי.

בחודש מאי 2021 היא דיווחה על גילוי חולשת אבטחה חמורה בבקרי SIMATIC S7 1200/1500 של חברת סימנס, הנמצאים בשימוש נרחב בתעשייה. החולשה הזו מאפשרת לתוקפים להחדיר קוד בצורה סמויה, שאיננה ניתנת לזיהוי, לתוך מערכת ההפעלה של הבקר ולהעניק לתוקפים יכולות מתקדמות יותר מאלה של Stuxnet, שהיה אחראי להשחתת חלק גדול מהסרקזות של תוכנית הגרעין האיראנית. כך למשל, היא מאפשרת לתוקפים להשתיל בבקר התעשייתי וירוס או תולעת אשר משבשים את פעולתו, בשעה שהוא מפיק דיווחי סרק המציגים חיווי של "סטטוס תקין" כביכול בכל המערכות.

קלארוטי חשפה חולשת אבטחה חמורה בבקרי PLC של סימנס

חברת הסייבר התעשייתי התל אביבית קלארוטי (Claroty) חשפה חולשת אבטחה חמורה בסדרת הבקרים העדכנית של סימנס SIMATIC S7 1200/1500, הנמצאים בשימוש נרחב בתעשייה. החולשה הזו מאפשרת לתוקפים להחדיר קוד בצורה סמויה, שאיננה ניתנת לזיהוי, לתוך מערכת ההפעלה של הבקר. מדובר ביכולת הנחשבת ל"גביע הקדוש" של האקרים, ואשר הושגה עד עתה רק במקרים בודדים, שאחד מהם הוא Stuxnet שהיה אחראי להשחתת חלק גדול מהסרקזות של תוכנית הגרעין האיראנית.

החברה מעריכה שהחולשה שהתגלתה עשויה להעניק לתוקפים יכולות מתקדמות יותר מאלה של Stuxnet, כמו למשל השתלת וירוס/תולעת בבקר אשר ישבש את פעולת הברים אולם יפיק דיווחי סרק המציגים חיווי של "סטטוס תקין" כביכול בכל המערכות. צוות המחקר של קלארוטי שאיתר את החולשה לא מצא אף מקרה של ניצול החולשה הזו. בתגובה לזיהוי החולשה, עידכנה סימנס את הקושחה של בקרי ה-PLC החשופים והוציאה קריאה לכל המשתמשים לעדכן בהקדם את בקרי ה-PLC שלהם לגרסאות המעודכנות. היא מדווחת על הפרטים החיוניים בקישור הבא: SSA-434534.

טכנולוגיה של יוצאי 8200

חשיפת החולשה התאפשרה הודות לקשר הקרוב בין סימנס וקלארוטי. התיאום בין שתי החברות כולל החלפת פרטים טכניים, מידע על טכניקות התקפה וסיוע שקלארוטי העניקה לסימנס בבניית עדכון האבטחה. במסמך המתאר את העידכון, היא הוסיפה תודה מיוחדת לצוות החוקרים של בראשות קרן טל. חברת קלארוטי מתמקדת בתחום הסייבר התעשייתי. חברת קלארוטי הוקמה בשנת 2015 באמצעות קבוצת Team8 שהוקמה על-ידי יוצאי 8200. עד היום היא גייסה כ-100 מיליון דולר ומעסיקה כיום כ-200 עובדים בעולם, יותר ממחציתם במרכז הפיתוח בתל אביב. בין המשקיעים האסטרטגיים בחברה, יצרני מכונות ומערכות בקרה תעשייתיות דוגמת סימנס, שניידר אלקטריק ורוקוול.

בחודש ספטמבר 2020 היא חשפה חולשות אבטחה קריטיות בתוכנת CodeMeter של חברת Wibu-Systems AG, שהיא אחת מהתוכנות הנפוצות בעולם המותקנת במערכות בקרה תעשייתיות (ICS). התוכנה מגינה על יצרני תוכנה מפני הונאה, הפצה פיראטית וביצוע מניפולציה בקוד קנייני. בין השאר, היא מבצעת הצפנה של התוכנות בבקר התעשייתי, כדי להגן עליהן מפני התעסקות לא מורשית, הנדסה לאחור, פיראטיות ועוד. החולשות שהחברהע גילתה מאפשרות לעקוף את החתימות הדיגיטליות המגינות על המוצר, לשנות רישיונות קיימים ואפילו לזייף רישיונות תקפים.

 

חולשות אבטחה מסכנות מאות-אלפי בקרים תעשייתיים בארץ ובעולם

בתמונה למעלה: אמיר פרמינגר, סמנכ"ל המחקר של קלארוטי. צילום:קרן מזור

מחלקת המחקר של חברת קלארוטי (Claroty) הישראלית חשפה חולשות אבטחה קריטיות באחת מהתוכנות הנפוצות בעולם המותקנת במערכות בקרה תעשייתיות (Industrial Control Systems- ICS). מדובר בתוכנת CodeMeter של חברת Wibu-Systems AG. התוכנה נועדה להגן על יצרני תוכנה מפני הונאה, הפצה פיראטית וביצוע מניפולציה בקוד קנייני. בין השאר, היא מבצעת הצפנה של התוכנות בבקר התעשייתי, כדי להגן עליו מפני התעסקות לא מורשית, הנדסה לאחור, פיראטיות ועוד.

התוכנה נמצאת במכונות ייצור ובמערכות בקרה קריטיות, שבהן היא מותקנת כרכיב צד שלישי בתוך התוכנה של היצרן המקורי. החוקרים שרון בריזינוב וטל קרן מצוות המחקר של קלארוטי, גילו את החולשות והעריכו שעשרות חברות ישראליות נחשפו לחולשות אבטחה האלה, מאחר והן עושות שימוש במערכות ICS שבהן מותקן CodeMeter. החולשות שהתגלו מאפשרות לעקוף את החתימות הדיגיטליות המגינות על המוצר ולשנות רישיונות קיימים או לזייף רישיונות תקפים.

איטיות מחרידה

רישיונות מזויפים אלה יכולים לשמש לביצוע תקיפות נוספות: משתילים אותם באתר הנמצא בשליטת התוקף ומפתים קורבנות להיכנס אליו באמצעות הנדסה חברתית. על-ידי כך "מזהמים" את המחשב שלהם, והוא מעביר את הזיהום הלאה, אל מתקן הייצור או הבקרה שמולו הוא עובד. כדי לסייע ללקוחות לדעת האם הם חשופים לפגיעות, קלארוטי העלתה לרשת כלי מקוון המספק חיווי מיידי אם ה-CodeMeter ברשות המשתמשים אכן פגיע. לביצוע הבדיקה הקליקו כאן: CodeMeter Vulnerability Tester.

כמקובל בתחום האבטחת הסייבר, הממצאים הועברו מיד לחברת Wibu-Systems, אולם שלא כמקובל בתעשייה, התגובה של יצרנית התוכנה היתה איטית להחריד: היא קיבלה את המידע בחודש פברואר 2019, ורק באוגוסט 2020 היא שחררה גרסת תוכנה (CodeMeter v7.10) הכוללת את כל התיקונים הנחוצים. גם בחברת קלארוטי הרימו גבות בתדהמה לנוכח האיטיות הזאת.

צילום מסך של חוקרי קלארוטי, המראה ניצול של אחת מהחולשות שהתגלו בתוכנת CodeMeter
צילום מסך של חוקרי קלארוטי, המראה ניצול של אחת מהחולשות שהתגלו בתוכנת CodeMeter

בראיון ל-Techtime הסביר סמנכ"ל המחקר של קלארוטי, אמיר פרמינגר, שרמת האבטחה של בקרים תעשייתיים היא ירודה ביותר, עד-כדי לא קיימת במקרים רבים. פרמינגר: "המצב בתעשייה רע מאוד. אנחנו מבצעים מחקרים רבים לאיתור חולשות, אבל במקרים רבים מתאר התקיפה כלל לא זקוק לזיהוי של חולשה, מכיוון שהבקרים פשוט לא מאובטחים". הבעיה, הוא מסביר, נובעת משתי סיבות מרכזיות: ההיסטוריה של תחום הבקרים התעשייתיים והמודעות הנמוכה של המשתמשים בתעשיית הייצור והבקרה.

הבקרים לא תוכננו לאינטרנט, אבל התחברו אליה

"הבקרים המיתכנתים התפתחו כמערכות פשוטות שהיו מקושרות אל המכונות או אל מרכזי פיקוד מקומיים בערוצים ייעודיים, כמו למשל ערוץ התקשורת הטורית RS-232 או בערוצים קנייניים של היצרנים. מכיוון שאלה מערכות סגורות שאינן מתחברות לרשת, ומכיוון שחלק גדול מהן מבוסס על מיקרו-בקרים פשוטים, לא הותקנו בהן אמצעי הגנה בסיסיים ביותר כמו למשל דרישת ססמא או הצפנת מידע. בשנים האחרונות התעשייה מאמצת את פרוטוקול האינטרנט (IP) כערוץ התקשורת המרכזי לכל היישומים, וכאן נוצרה בעיה חדשה: מערכות שאין להן תשתיות הגנה הולמות המקושרות אל תשתית האינטרנט".

לכך יש להוסיף מרכיבים נוספים: בקרים רבים מופיעים כשהם כבר משולבים בתוך המערכות ולכן המשתמשים לא תמיד מודעים לקיומם, לאופן שבו יש יש לטפל בהם ולעתים אפילו לעצם העובדה שהם מקושרים. "רוב הבקרים מהדור החדש מחוברים לרשת IP, אולם או שאין בהם אפילו דרישה להתקנת ססמא או שהמפעילים לא מודעים לצורך בהתקנת ססמא. קל מאוד לחדור אליהם, להפעיל את תוכנת הבקרה הנדסית ולהשיג שליטה בבקר המותקף".

כיצד אתם מספקים פתרון לבעיה הזו?

"אחד מהפתרונות שלנו, Continuous Threat Detection למשל, מבוסס על כך שאנחנו מקבלים מהלקוח את כל הנתונים העוברים במתג שלו. אנחנו מנתחים אותם ומזהים את כל הפרוטוקולים של ספקי הציוד השונים. המערכת מבצעת מיפוי מלא של כל רשתות הבקרה, כולל זיהוי הרכיבים ואיזה גרסאות תוכנה מותקנות בהן. בשלב הבא אנחנו משווים את הממצאים אל בסיס הנתונים שלנו ומזהים מה הן החולשות של כל אחד מהרכיבים וממליצים על אמצעי ההגנה הדרוש.

"לאחר מכן אנחנו מבצעים מעקב אחר התנועה ברשת של הלקוח, מנתחים אותה ומזהים פעילות לא שגרתית או לא צפויה של הבקר (Anomaly Detection), אשר מלמדת על פגיעה בו". חברת קלארוטי הוקמה בשנת 2015 באמצעות קבוצת Team8 שהוקמה על-ידי יוצאי 8200. עד היום היא גייסה כ-100 מיליון דולר ומעסיקה כיום כ-180 עובדים בעולם, יותר ממחציתם במרכז הפיתוח בתל אביב. בין המשקיעים האסטרטגיים בחברה, יצרני מכונות ומערכות בקרה תעשייתיות דוגמת סימנס, שניידר אלקטריק ורוקוול.