רד

הלך לעולמו יהודה זיסאפל, מאבות ההייטק הישראלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בסוף השבוע הלך לעולמו בגיל 82 יהודה זיסאפל, אחד מאבות תעשיית ההייטק בישראל, איש נעים הליכות, יזם, משקיע, מוסיקאיו מהנדס אלקטרוניקה אשר הטביע חותם עצום על התעשייה הישראלית. יהודה זיסאפל היה יו"רק חברת RAD ומבעליה. יהודה נפטר 10 חודשים לאחר מותו של אחיו ושותפו לדרך רבת השנים, זהר זיסאפל. בשנת 1982 הוא ואחיו זהר הקימו את חברת רד תקשורת מחשבים שהיתה החברה הראשונה במה שהפך ברבות השנים לקבוצת רד בינת, מערך של קרוב ל-30 חברות שהשניים הקימו ועוד עשרות חברות הייטק אחרות שהם תמכו בהקמתן וסייוע להן להתפתח.

השפעתם על התפתחות תעשיית ההייטק הישראלית היתה עצומה, הסביבה העסקית והאנושית התומכת שנוצרה על-ידם נחשבת בעיני רבים לאחד מהסודות הגדולים של הצלחת הייטק הישראלי. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב גילה כי יותר מ-200 חברות טכנולוגיה נוספות יצאו מקבוצת רד-בינת, והן סיפקו ומספקות אלפי מקומות עבודה בישראל.

יהודה נולד בתל אביב בשנת 1942. בצעירותו הוא ניגן בכינור, ובהמשך היה גם אספן כלי נגינה ואף מצא זמן להלחנה של יצירות מוזיקליות. באמצעות "עמותת רד" שהקים, הוא השאיל כלים מוסיקליים לסטודנטים מעוטי יכולת המצטיינים בתחום. הוא המשיך את דרכו בלימודי הנדסת חשמל בטכניון ולימודי תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

מנכ"ל ונשיא רד, אודי קשקש, אמר: "יהודה התחיל את פעילותו יחד עם אחיו בעידן שלא ידע מה זה ׳סטארט-אפ׳, אבל בעצם הם היו ראשוני הסטארט-אפיסטים הישראלים. יהודה היה מודל לחיקוי ומקור השראה עבורי ועבור אנשים רבים בתעשייה שלנו. היה בו שילוב נדיר מאוד של מנהיגות, דוגמא אישית, חוכמה, ראיית הנולד, יוזמה וחזון, יכולות ניהול וביצוע יוצאות דופן, עבודה קשה ומסירות, כישרון מוזיקלי ומעל הכל – אנושיות".

"החינוך הטכנולוגי הוא בעל חשיבות לאומית"

יהודה פעל לקידום החינוך הטכנולוגי וצמצום הפערים בחברה הישראלית. הוא יזם וניהל פרוייקטים למתן הזדמנויות לנוער מהפריפריה לזכות בהשכלה מיטבית. בין הפרויקטים הרבים שקידם, בלט "אופקים להייטק" שנועד לאפשר לחיילים קרביים בוגרי צה"ל מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית לזכות בהשכלה טכנולוגית ומדעית. בתפקידו כיו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, הוא יזם פרויקט לעובדים מבוגרים שנפלטו ממעגל העבודה, הסבתם למהנדסי תוכנה, וקליטתם בתעשייה.

"נושאי החינוך וההכשרה הטכנולוגית חייבים לעלות על סדר היום הלאומי", אמר בכל הזדמנות. יהודה ואחיו שמרו אמונים ודאגו גם למוסד שעיצב את זהותם, הטכניון. הם תרמו מיליוני דולרים להקמת המרכז לננו–טכנולוגיה בטכניון ואף להקמת הבניין ע"ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים. השניים זכו באות הטכניון, שהוא האות היוקרתי ביותר שמעניק המוסד על מפעל חיים.

הלווייתו תיערך ביום ב', 11.3.24 בשעה 15:00 בבית העלמין נחלת יצחק.

"שמירה על המשך הייצור היא הצו 8 שלנו"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: איתן חמרי. "ייצור הוא חלק מהתשובה שלנו למרצחים האלה". צילום: דוד גארב

למרות המלחמה, הייצור האלקטרוני בישראל ממשיך כמעט כסדרו. סמנכ"ל התפעול של חברת רד, איתן חמרי, סיפר שהתחושה העולה מקבוצת הקשר הפנימית של פורום סמנכ"לי התפעול בהייטק, היא שהתעשייה ממשיכה לפעול במלוא המרץ. "זוהי קבוצת התארגנות לא רשמית. אנחנו משתפים בינינו בעיות וצרכים, וכשמישהו נתקל בקשיים הוא פונה אל הקבוצה בבקשות עזרה. כרגע יש שקט מוחלט בקבוצה, מה שאומר שמבחינת הייצור אני לא רואה סימני מצוקה".

התקשרנו אל חמרי כדי לשמוע על מצוקת שרשרת האספקה המתפתחת עקב המלחמה, וקיבלנו תגובה אחרת לגמרי: "ליבנו עם תושבי הדרום, עם משפחות החטופים, הנרצחים ועם משפחות הלוחמים שנפלו בגבורה רבה. המשך הייצור הוא חלק מהתשובה שלנו למרצחים האלה. מאוד שמחתי שבית הדפוס של בארי חוזר מיד לפעילות. זוהי הרוח הנכונה". חברת רד מפתחת מייצרת פתרונות תקשורת. החברה מעסיקה כיום כמה מאות עובדים, כאשר תשתית הייצור העצמית שלה כוללת מפעל ייצור בשטח של 8,000 מ"ר בהר חוצבים בירושלים הכולל מספר קווי SMT, וחטיבת זיווד, בדיקות סופיות, אריזה ומשלוחים הפועלת מתל אביב.

בתעשייה מדווחים על התפתחות משבר בשרשרת האספקה עקב הפחתת מספר הטיסות לישראל. אתם ערוכים לכך?

"בינתיים אנחנו עובדים כרגיל ומספקים מוצרים, ועדיין לא מרגישים בעיה של משלוחים או הגעת רכיבים. תקופת המחסור ברכיבים עקב הקורונה הביאה אותנו להצטייד במלאי גדול מראש ולהיות ערוכים למשבר אפשרי ברכיבים. זה איפשר לנו להיכנס לארוע הזה כשאנחנו עם מספיק חומרי גלם. אני בטוח שאם תתעורר בעיה, הטיסות יגיעו ליעדים לידינו כמו קפריסין או אתונה, ומשם חברות תעופה ישראליות יבצעו טיסות קצרות טווח. כיום לאחר המשבר העולמי ברכיבים, היצרנים מחפשים כל דרך לדחוף רכיבים. ולכן גם אם המשלוח יתארך לשבועיים במקום שבוע, הדבר לא ייצר משבר מדאיג".

כיצד בנויה שרשרת האספקה שלכם?

"אנחנו שולטים על שרשרת האספקה באופן בלעדי, והרכש של כל חומרי הגלם נעשה על-ידינו בלבד. חלק מהייצור שלנו נעשה באיוניקס בפיליפינים. אנחנו עובדים במודל משולב. מייצרים בבית וקודם כל ממלאים את המפעל המקומי. רק אחר כך מבצעים ייצור משלים בקבלנות משנה (EMS). כשיש תנודות, הזעזועים נספגים על-ידי קבלן המשנה. לכן המפעל תמיד מלא בעבודה ומצליח לפעול בצורה יעילה ותחרותית. אנחנו מנהלים את הרכש, גם עבור המוצרים המיוצרים באיוניקס.

"צריך לזכור שהקבלנים לוקחים 5-10 אחוז על הרכש. השליטה ברכש גם עוזרת לנו להפחית עלויות בזכות היתרון לגודל. לכן המחוייבות של הספקים אלינו מאוד גבוהה, והם נענים לבקשותינו לקבל עדיפות. לכן גם אם יש איחורים בטיסות, היצרן נותן לך עדיפות ומקצר את זמני האספקה. זה מתקזז עם בעיית הפחתת מספר הטיסות".

כיצד שומרים היום על המשכיות הייצור?

"אנחנו למודי נסיון. אני כמעט 35 שנים ברד, וכל חיי עסקתי בתפעול וייצור. עברנו תקופות מאתגרות כמו מלחמת המפרץ ב-1991, הקורונה ועוד. הפעם יש היבט נוסף שלא נתקלתי בו בעבר – הצורך לחזק ולהעלות את מורל העובדים. אין אף עובד, אין אף ישראלי, שלא נגע באסון הזה. גם הלב של העובדים שלנו נקרע מהדברים שאנחנו רואים. זהו משהו שאנחנו נותנים עליו את הדעת, וזה אומר שראשי הצוותים מקבלים עידכונים על כל מי שבני משפחתם נפגעו או קיבלו צו 8, ונמצאים בקשר יומיומי עם כולם. החברה שולחת חבילת הזדהות לכל משפחה שיש אצלה צו 8 ואנחנו מנהלים שיחות משותפות במפעל.

"הצוות הניהולי שלנו צמח מתוך המערכת, והעובדים זה הנכס העיקרי שלנו. האנשים הרגישו צורך לבוא ולתת כתף. ביום ראשון לאחר השבת השחורה הגיעו 50% מהעובדים, ומייד אחרי זה חזרנו לתפוסה מלאה. אני מרגיש שהם ראו בעבודה מעין צו 8. זו הרוח של האנשים שאני רואה בזווית של הייצור. אנחנו לא מתכוונים לוותר. נעשה הכל כדי להמשיך ולייצר כרגיל". חשוב לחמרי להדגיש ששימור הייצור הוא חלק מהמאמץ המלחמתי הלאומי: "הוא מבטא את הרצון הזה לומר שהם לא ישבשו את חיינו. אם כל אחד יעשה את המלחמה הקטנה הזאת, אז אנחנו כמדינה נוכיח שאנחנו פה בשביל להישאר ולא יוציאו אותנו מכאן".

לאחד כוחות בין מפעלים

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם, סבורה כי התפקוד התקין של התעשייה הישראלית יהיה נדבך קריטי בניהול המערכה. "אנחנו עדיין תחת 'ערפל קרב', אך ברור שלמצב המלחמתי עשוי להיות השפעה משמעותית על הפיריון בתעשייה. האנשים שגויסו הם עמודי התווך של התעשייה, העובדים המיומנים ביותר. לכך יש להוסיף את הצפי לפגיעה במערכת החינוך ואת ביטול היתרי העבודה לעובדים פלסטינים. בחלק מהמפעלים יש כעת תפוסת כוח אדם של 20%-40%."

מלי ביצור-פרנס

אחת מהמלצותיה היא לקדם שיתופי פעולה בין מפעלים. "ישנם מפעלים שחווים או יחוו ירידה בביקושים, וייתכן שיהיה נכון להסיט עובדים ממפעלים אלה למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקושים על רקע המצב, כמו למשל ייצור בטחוני, אך סובלים ממחסור בידיים עובדות. אפשר לגבש מנגנוני גיוס עובדים, שיאפשרו לגייס עובדים מיומנים למשרות מפתח שכעת נוצר בהן חסר בשל הגיוס למילואים. חשוב גם שהממשלה תעודד פרויקטים ותקצה משאבים לעידוד התעשייה והייצור".

ביצור-פרנס מפנה את תשומת הלב לפעילות ברשתות החברתיות בעולם שנועדה לפגוע בתעשייה הישראלית. "יש קמפיין סייבר ופייק ניוז, שמטרתו לפגוע באמון בתעשייה הישראלית. מופצות ידיעות שקריות על כך שיכולות הייצור של ישראל נפגעו קשות, כאשר המטרה היא להביא לביטול הזמנות. חשוב לצאת במסע תקשורתי שיזים זאת".

משה שמעון התמנה לסמנכ״ל שיווק ומוצר של RAD

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משה שמעון. צילום: דוד גארב

חברת רד (RAD Communications) מתל אביב הודיעה על מינויו של משה שמעון (50) לתפקיד סמנכ״ל שיווק ומוצר, במקומו של אילן טבת שנכנס לתפקיד בשנת 2017. לשמעון יש 20 שנות ניסיון בתעשיית הטלקום ורשתות התקשורת. הוא הגיע ל– RAD מחברת אמדוקס, שבה ניהל במשך ארבע השנים האחרונות את תחום פתרונות Open Network OSS ו-NFV orchestration. לפני-כן שימש כסגן נשיא לניהול מוצרי IP/MPLS וה-DWDM בחברת ECI Telecom (כיום Ribbon Communications).

לשמעון תואר בהנדסת מחשבים ותקשורת מאוניברסיטת בן גוריון ותואר MBA מאוניברסיטת חיפה. נשיא ומנכ״ל RAD, אודי קשקש, אמר ששמעון מביא עימו נסיון בהובלת תוכניות מוצר אסטרטגיות, "המבטיח ש-RAD תמשיך להוביל את השוק. החברה מתכוונת להמשיך בצמיחה חזקה , ככל שמתקדם המעבר לתשתיות 5G״. חברת רד מספקת פתרונות גישה לספקיות שירותי תקשורת ומעסיקה כ-980 עובדים. החברה הוקמה בשנת 1981 על-ידי האחים יהודה וזוהר זיסאפל, ושימשה כעוגן שממנו יצאו חברות נוספות אשר מהוות כיום את קבוצת רד, ששווייה הכולל נאמד (על-ידי רד) בכ-1.6 מיליארד דולר.

אסטרטגיית הייצור של רד עמדה במבחן המחסור ברכיבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אסטרטגיית הייצור הייחודית של חברת רד (Rad) לא רק שהעניקה לה מטריית הגנה בעידן הקורונה והמחסור ברכיבים – אלא שהצליחה אפילו להגדיל את מכירות החברה על חשבון המתחרים. כך גילה סמנכ"ל השיווק של החברה, אילן טבת, בראיון ל-Techtime. במהלך 40 שנותיה (רד נוסדה על-ידי האחים יהודה וזהר זיסאפל ב-1981) גיבשה רד אסטרטגיית ייצור ייחודית שלפיה היא מייצרת בעצמה את כל המוצרים בקו הייצור הפועל מהר חוצבים בירושלים, אשר פועל תמיד בתפוקה מלאה. שאר הייצור מועבר לקבלני משנה באתרים שונים בארץ ובעולם.

לרוב, תמהיל הייצור הוא כ-40% ייצור עצמי בישראל וכ-60% ייצור אצל קבלני משנה. טבת: "גם הייצור בחוץ מסתיים בסוף אצלנו: הקבלן שולח אלינו את המוצר ואנחנו מבצעים עליו הרכבות נוספות ושולחים אותו ללקוח. המודל הזה מעניק לנו גמישות תפעולית רבה מאוד מכיוון שלמוצרים שלנו יש הרבה מאוד גרסאות, והייצור בחוץ הוא כדאי בעיקר כאשר יש לך מוצר אחיד המיוצר בכמויות גדולות, אבל אנחנו חברת High Mix Low Volume".

כיצד המודל מתפקד בעידן המחסור ברכיבים?

"בזכות הייצור העצמי אנחנו שומרים על קשרים קרובים מאוד עם ספקי הרכיבים. לכן כשהגיע עידן הקורונה יכולנו לזהות בשלב מוקדם מאוד את המשבר המתפתח בשוק הרכיבים, עוד לפני שהוא הגיע למימדים גדולים, ולהצטייד בכמות מלאי גדולה מאוד שתספיק לנו למספר שנים קדימה. בזכות המלאי הזה אנחנו מצליחים לעמוד בזמני אספקה. כעת אנחנו מתחרים על מכרז גדול באירופה שבו המתחרים מתחייבים לזמני אספקה של 20 שבועות, כאשר אנחנו מתחייבים על זמני אספקה של 4-8 שבועות".

תשתית הייצור היא גדולה במונחים ישראלים וכוללת 200 עובדי ייצור ותפעול מתוך 600 העובדים בחברה. בעבר היא אפילו שקלה לספק שירותי ייצור. "רוב המתחרים שלנו עובדים עם קבלני ייצור המצטיידים ברכיבים לפי תחזיות של הלקוחות. התוצאה היא שקיבלנו יתרון תחרותי משמעותי בשנה וחצי האחרונות, שבזכותו צמחו המכירות שלנו בכ-10%, לצד גידול של כ-20% בהזמנות".

מפעל הייצור של רד בהר חוצבים, ירושלים
מפעל הייצור של רד בהר חוצבים, ירושלים

הפעילות העיקרית של חברת רד היא ייצור ואספקת פתרונות גישה לרשתות טלקום המבוססים ברובם על מתגי איתרנט ברמת הטלקום, אשר אחראים לכ60% מהמכירות. הלקוחות של המוצרים האלה הן בעיקר ספקיות תקשורת אשר מתקינות אותם בבית הלקוח (עסקים ומתקני תשתית) כדי לספק שירותי תקשורת ברמת שירות (SLA) גבוהה. כ-30% מהלקוחות בשוק הזה הם לקוחות עסקיים וחברות תשתית (תחבורה, מים, ממשלה) אשר מעדיפים לבנות בעצמם את רשתות הגישה הארגוניות. לרוב באמצעות קבלני אינטגרציה (כמו בינת בישראל).

"לפני כחודשיים ביצענו סקר בקרב 100 ספקי תקשורת וגילינו שרובם מדווחים שתהליך החיבור של אתר עסקי או תעשייתי אל הרשת של הלקוח נמשך לפחות חודשיים, מכיוון שיש צורך בהתקנת תשתיות, חיבור סיבים אופטיים, קבלת אישורים וכדומה. לדעתנו זהו סיכון עצום. ספקית התקשורת מפסידה חודשיים של הכנסות, וקיימת האפשרות שהלקוח לא יסכים להמתין ויחליט לעבור לספק אחר. המוצרים שלנו מאפשרים מתן פתרון תקשורת מיידי. הם כוללים מודם סלולרי המאפשר לחבר מייד את הסניף אל הרשת ולהתחיל לספק שירות, אפילו מוגבל, עד להשלמת הקמת הקו האופטי".

רד נכנסת לעולם ה-IoT במגזרי התשתיות

לאחרונה החברה החלה לפעול בתחום ה-IoT, אשר צפוי להערכתה לצמוח ולהיות אחד ממנועי הצמיחה הגדולים שלה. "פיתחנו את משפחת רכזות Secflow אשר יודעות לאסוף נתונים מהרבה אבזרים שונים במפעל או בתחנת הכוח, אשר זקוקים לניטור במרכז השליטה והבקרה, ולהעביר אותם אל היישום הארגוני בענן. זהו מוצר מוקשח ומאובטח המותאם לעבודה בסביבות תובעניות קשות. הוא כולל יכולות עיבוד בקצה הרשת, וניתן לשלב בו קונטיינרים של אחרים. יש לנו למשל קונטיינר שהוא PLC מלא, ממיר פרוטוקולים, קונטיינר LORA ועוד.

"השוק הזה שונה מאוד משוק הטלקום: יש בו הרבה מאוד לקוחות והרבה מגזרים אנכיים. אנחנו נכנסים אליו בהדרגה. בתחילה בתשתיות כמו חשמל, מים, נפט וגאז, ובהמשך נתרחב לתחומים נוספים. אנחנו עובדים במודל עסקי של שותפים: חברות אינטגרציה כמו בינת הן הזרוע הארוכה שלנו שפותחת לנו דלתות ומביאה פתרונות אל הוורטיקלים. כרגע ההאתגר השיווקי המרכזי שלנו הוא למתג את רד כחברה מובילה בתחום".

האזינו לשיחה עם אילן טבת מרד, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בינואר 2021:

אודי קשקש מונה לנשיא ומנכ״ל RAD

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אודי קשקש מונה לתפקיד נשיא ומנכ"ל חברת רד (Rad) מקבוצת רד-בינת, במקומו של דרור בין אשר מונה לאחרונה לתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות במקומו של אהרון אהרון, שפרש לאחר ארבע שנים בתפקיד. קשקש מגיע עם נסיון של 25 שנה בתעשיית הטלקום. הוא הצטרף לחברת RAD בשנת 2016 כמנהל פעילות החברה בצפון אמריקה, ובתפקידו האחרון שימש כסגן נשיא חטיבת הלקוחות. לפני שהצטרף ל-RAD מילא תפקידים בכירים במספר חברות תקשורת, בהם כסגן נשיא למכירות של חברת Ceragon Networks בצפון אמריקה וכמנהל מכירות ופיתוח עסקי בצפון אמריקה בחברת Nokia Siemens Networks.

קשקש גם שימש בתפקידי מו"פ בכירים בחברת Nokia Siemens ובחברת Seabridge. ״אודי עשה עבודה יוצאת מן הכלל בהובלת פעילות המכירות והשירותים של RAD בעולם, ואני בטוח שבתפקידו החדש הוא ישמור על המומנטום החזק של החברה״, אמר יו"ר רד ונשיא קבוצת רד-בינת, יהודה זיסאפל. חברת רד היא אחת מחברות הטלקום הוותיקות בתעשייה הישראלית (הוקמה בשנת 1981). כיום החברה מתמקדת באספקת פתרונות SDN/NFV, פתרונות 5G xHaul, פתרונות וירטואליזציה של קצות הרשת ושל ציוד תקשורת (vCPE) ופתרונות IoT תעשייתיים מאובטחים למתקני תשתית קריטיים. היא הייתה החברה הראשונה בקבוצת רד-בינת, אשר מכירותיה השנתיות מסתכמות בכ-1.5 מיליארד דולר.

דרור בין מונה למנכ"ל רשות החדשנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

נשיא ומנכ"ל חברת רד (Rad) צפוי להחליף את אהרון אהרון בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות. היום דיווחה שוועדת האיתור בראשות היו"ר ד"ר עמי אפלבום בחרה בדרור בין לתפקיד המנכ"ל הבא של רשות החדשנות. המינוי יאושר סופית לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים לפי שהוגדר בחוק החדשנות. בין מחליף את אהרון אהרון ששימש כמנכ"ל רשות החדשנות בארבע השנים האחרונות (מאז הקמתה). דרור בין מגיע עם נסיון רב בתחום ניהול ההייטק.

משנת 2012 הוא מכהן כנשיא ומנכ"ל חברת רד, המספקת פתרונות גישה לרשתות תקשורת מהירות ופתרונות SDN/NFV ופתרונות xHaul עבור רשתות הדור החמישי. החברה מעסיקה כמה מאות עובדים ופועלת מרמת החייל בתל אביב. היא מחזיקה במפעל ייצור אלקטרוני בהר חוצבים בירושלים, מרכז פיתוח בבאר שבע ובעשרות סניפים של החברה ברחבי העולם. לפני שהצטרף לחברת רד שימש דרור בין כשותף בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס, ולפני-כן עבד במשך 9 שנים בחברת קומברס בשורה של תפקידים ניהוליים, לרבות נשיא מחלקת מכירות בינלאומיות, נשיא קבוצת המוצרים ועוד.

ההייטק אחראי ל-40% מהייצוא התעשייתי

רשות החדשנות הינה רשות סטטוטורית עצמאית המופקדת על קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית בישראל. ד"ר עמי אפלבום, ראש רשות החדשנות, עומד בראש מועצת המנהלים של הרשות, המונה שמונה חברים ובהם שלושה נציגים מהתעשייה הפועלים כנציגי ציבור. תקציב הרשות בשנת 2020 עמד על 2.25 מיליארד שקל והיא נתנה מענקים לכ-1600 מיזמים חדשניים בכל תחומי הטכנולוגיה ובכל שלבי פיתוח המוצר. תעשיית החדשנות הישראלית הינה משמעותית ביותר לכלכלה הישראלית בהיותה אחראית לכמעט 15% מהתמ"ג ולכ-40% מהייצוא התעשייתי שלה.

בחודש שעבר השיקה הרשות מסלול חדש לתמיכה בחברות מתחילות בשם מסלול Seed, במטרה לסייע לחברות סטארט-אפ הנמצאות בשלבי ההנבטה, ומפתחות מוצרים חדשניים וברמת סיכון גבוהה. חברות שישתתפו בתוכנית יוכלו לקבל מענק של 40% מסבב ההשקעה ובגובה של עד 3.5 מיליון שקל. במקביל, משקיעי הון הסיכון בסבב ההשקעה יקבלו אופציה למימוש מניות בהיקף המענק לתקופה של עד 3 שנים או עד לגיוס משמעותי. להערכת רשות החדשנות, מאז 2017 ישנה ירידה ממוצעת של כ-25% בשנה במספר חברות ההזנק המוקמות בישראל (מגמה שהתחזקה עקב משבר הקורונה). מטרת המסלול החדש היא לסייע לסטרטאפים בשלבי ההנבטה ולספק מענה לנתונים המציגים קפאון מתמשך בהשקעות Seed בשנים האחרונות בישראל.