רכב

ואלנס נכנסה לפרוייקט תא הנהג הדיגיטלי של LG

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת LG Electronics Vehicle component Solutions בחרה בשבב התקשורת VA7000 MIPI A-PHY של חברת ואלנס (Valens Semiconductor) מהוד השרון עבור מרכיב המצלמות במסגרת פרוייקט פיתוח תא הנהג הדיגיטלי (Digital Cockpit Electronics) של מכוניות העתיד. מדובר בפרוייקט דגל של החברה שיתמקד בחבילת פתרונות עבור יישום מערכות ADAS ומערכות בידור ומידע ברכב עתידי. חברת LG תשתמש בפתרון הקישוריות של ואלנס כדי לקשר את כל מצלמות הרכב אל המחשב המרכזי. מדובר ה במצלמות של מערכות ההתמצאות הסביבתית והן במצלמות פנימיות שנועדו לוודא את בטיחות הנהג והנוסעים.

"הבחירה של ואלנס היא אבן דרך במעבר של רכיבי VA7000 לייצור המוני", אמר סמנכ"ל וראש תחום הרכב בוואלנס, גדעון קדם. חברת LG מסרה שהפתרון צפוי להיות זמין בשוק במהלך שנת 2026, שבה היא גם תהיה ערוכה לייצור המוני של המערכות. רכיבי Valens VA7000 הם הראשונים בשוק אשר מיישמים במלואו את תקן MIPI A-PHY, אשר פותח על בסיס טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס. הוא מאפשר להעביר תכני וידאו ואודיו לא דחוסים, ונתונים בפורמטים ובפרוטוקולים שונים כמו USB ואיתרנט, במהירות של עד 16Gbps ועל-גבי צמד חוטי נחושת (UTP) פשוטים. הדבר פותר בעיות חומרה מרכזיות במכונית, כמו משקלה הרב של הכבילה ברכב, מחירה, וההפרעות האלקטרומגנטיות העשויות לפגוע באיכות האות.

ואלנס נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-252 מיליון דולר. ברבעון השני של 2022 צמחו מכירותיה בכ-7.5% והסתכמו בכ-24.2 מיליון דולר. החברה דיווחה על הפסד של כ-4.6 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית מכירות של כ-84 מיליון דולר לשנת 2023 כולה – בהשוואה למכירות בהיקף של 90.7 מיליון דולר ב-2022, ו-70.7 מיליון דולר בשנת 2021. מרכיב תעשיית הרכב במכירותיה נמצא בעלייה וצפוי להגיע לכ-30% מכל ההכנסות במהלך 2023.

גרמניה תפתח מחשב-על ממונע לכלי-רכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

משרד המחקר הגרמני הקים קבוצת פיתוח חדשה והטיל עליה את המשימה לפתח מחשב-על ממונע אשר ישמש כמרכז העצבים של מכוניות אוטונומיות, חשמליות ומקושרות של הדור הבא. הקבוצה מורכבת מ-30 חברות תוכנה ואלקטרוניקה גרמניות, יצרניות מערכות עבור תעשיית הרכב, ענקיות תעשייה גרמניות דוגמת בוש וקונטיננטל, ומכוני מחקר מובילים, בהם: פראונהופר וקרלסרוה. הפרוייקט קיבל תקציב של יותר מ-90 מיליון אירו, מהם 46 מיליון אירו אשר מגיעים ישירות המדינה, והשאר מתקציבי השותפות לקבוצה. מדובר בפרוייקט הפיתוח הטכנולוגי מהגדולים ביותר המתבצעים כיום בגרמניה.

הפרוייקט שנחנך היום (ד'), קיבל את השם Mannheim-CeCaS, שהוא קיצור של: CentralCarServer, ומיועד לסיים את עבודת הפיתוח בתוך כשלוש שנים. חברת אינפיאון (Infineon) הודיעה שהיא נבחרה להוביל את פרוייקט הפיתוח, שבמהלכו יתוכנן מחשב חדש אשר יתבסס על שבב סיליקון ייעודי שאותו היא מתכננת לייצר באמצעות טרנזיסטורי FinFET. החברה מסרה שהמטרה היא לפתח מחשב אשר מטפל בכל הצרכים של הרכב, החל מניהול מערכות הניהוג האוטונומי והחיישנים, מערכות הטעינה וניהול ההספק החשמלי, בקרת המערכות המכניות ומערכות התקשורת ומערכות המידע והבידור.

המחשב החדש יכיל מרכיבים של ASIC ייעודי, מרכיבים של שבבים ייעודיים עבור בינה מלאכותית, מודולי תקשורת מהירה וייאמץ גישה מסתגלת גם ברמת החומרה וגם ברמת התוכנה. המטרה היא לפתח מערכת שתעמוד בהצלחה בדרישות ההסמכה של תעשיית הרכב (ASIL-D). מנהל חטיבת הרכב בחברת אינפיניאון, פטר שיפר (בתמונה למעלה), אמר שהאופן שבו השוק קיבל בהתלהבות את מערכות העזר לנהג (ADAS), מלמדת שעדיין יש מקום רב להתקדם בתחום האוטומציה של הנהיגה. "מטרת הפרוייקט הזה היא להבטיח את העצמאות הדיגיטלית של תעשיית הרכב הגרמנית והאירופית".

HARMAN רוכשת את חברת CAARESYS מהוד השרון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מכ"ם פנים-הרכב הזעיר של CAARSYS

חברת HARMAN הגרמנית הנמצאת בבעלות המלאה של Samsung Electronics, הודיעה היום על רכישת חברת CAARESYS מנתניה, המפתחת מערכות מכ"ם לניטור הנוסעים ברכב. החברכה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל איליה סלואוץ, הטכנולוג הראשי ואדים קוטלר, סמנכ"ל המו"פ אלכס ארשבסקי והיזם והמשקיע קונסטנטין ברזין. החברה פיתחה שני חיישנים אלחוטיים שונים: חיישן לטווח קצר למדידת פרמטרים פיזיולוגיים, ומכ"ם רכב זעיר לניטור מצב הנוסעים. המכ"ם חש בסימנים חיוניים כמו קצב לב ונשימה, מזהה ומנטר נוסעים וילדים בחלל הרכב ויכול גם להתריע על שיכחת ילדים או חיות מחמד ברכב.

בעקבות העיסקה, החברה תשולב בחטיבת הרכב של הרמן ותשמש כבסיס של החברה בתחום הפעילות החדש. המנכ"ל איליה סלואוץ ישמש כמנהל קבוצת חישת פנים הרכב (In-Cabin Radar) של הרמן, אשר הוקמה בעקבות העיסקה ופועלת ממשרדי הרמן ברמת השרון. לדבריו, ״השותפויות המוצלחות שיש ל-HARMAN עם יצרניות רכב מובילות, יאפשרו לטכנולוגיות שלנו להגיע להרבה מאוד נהגים ונוסעים בעולם״. נשיא חטיבת הרכב של הרמן, כריסטיאן סובוטקה, אמר שהעיסקה מעניקה לחברה טכנולוגיה לניטור פנים הרכב, אשר תשולב בהקדם במוצרים הקיימים של החברה.

מימין לשמאל: אלכס ארשבסקי, קונסטנטין ברזין, ואדים קוטלר ואיליה סלואוץ
מימין לשמאל: אלכס ארשבסקי, קונסטנטין ברזין, ואדים קוטלר ואיליה סלואוץ

חברת הרמן מפתחת ומייצרת פתרונות IoT, פתרונות אוטומציה ומערכות קישוריות, אודיו ובידור לכלי-רכב. החברה מעסיקה כ-30,000 עובדים ברחבי העולם. בשנת 2017 היא נירכשה על-ידי סמסונג. עסקת CAARESYS היא הרכישה הרביעית של הרמן בישראל: בשנת 2013 היא רכשה את חברת iOnRoad, אשר פיתחה אפליקציה לסמארטפון המספקת לנהג התראה בכל פעם שהוא נקלע למצב סכנה בכביש. בשנת 2015 היא רכשה את חברת Red Bend אשר פיתחה פלטורמת עידכוני תוכנה לרכב, תמורת כ-170 מיליון דולר, ובשנת 2016 היא רכשה את חברת TowerSec, אשר פיתחה מערכת הגנת סייבר על התקשורת עם הרכב.

וובינר סינופסיס בתחום Optimizing Fault Simulations

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ד’, ה-29 ביוני 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום הניתוח הפורמלי של תכנוני SoC כאמצעי להאצת הבדיקות והסימולציות המרובות אשר דרושות לצורך עמידה בתקני בטיחות לכלי-רכב, דוגמת ASIL-D, שהיא רמת הבטיחות הגבוהה ביותר המוגדרת בתקן ISO 26262. ההדרכה תתקיים בשעה 20:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות.

למידע נוסף ורישום: Optimizing Fault Simulations to Achieve ASIL Compliance for Automotive Designs

Speakers:

Tareq Altakrouri (left): Applications Engineer at Synopsys. He has been in the EDA industry for over 25 years working on verification, including simulation, assertion, formal and static technologies, and advanced verification methodologies. Currently, Tareq drives adoption of formal technology at multiple accounts in Texas.

Vaibhav Kumar (right): Senior Manager in the Digital IP group of NXP Austin. He has 15+ years of experience and has worked on IP verification, SoC verification, validation and emulation. He owns verification of several critical IPs for NXP at Austin.

More about the webinar:

Most safety critical SoCs, such as those developed for automotive systems, require ASIL-D compliance. ASIL-D is the highest grade in the ISO 26262 Standard’s risk classification system, required less than 1% Single Point Fault. According to the ISO 26262 Standard, fault campaign on the targeted designs is the recommended methodology to generate FMEDA report and safety manual as metrics to demonstrate compliance.

The typical fault injection campaign is executed using a fault simulator. This methodology often requires long fault simulation time and significant user manual effort to analyze fault classification results. Use of formal technology can help improve verification efficiency and save manual effort.

In this Synopsys webinar, we will showcase an improved fault injection campaign methodology using a memory controller IP. Fault simulation is conducted using Synopsys Z01X. Synopsys VC Formal FuSa App is used to prune safe faults, hence reducing fault simulation runtime, and refine fault classification to reduce manual analysis effort. Both technologies work off of the shared fault database.

למידע נוסף ורישום: Optimizing Fault Simulations to Achieve ASIL Compliance for Automotive Designs

שת"פ בין היילו ו-NXP בפתרונות AI לבקרי רכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת היילו (Hailo) מתל-אביב הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת NXP Semiconductors בהשקת פתרונות בינה מלאכותית עבור יחידות הבקרה האלקטרוניות של כלי רכב (ECU). הפתרונות המשותפים ישלבו את המעבדים הייעודיים של NXP לתעשיית הרכב, S32G ו-Layerscape, ביחד עם מעבד הבינה המלאכותית Hailo-8, המספק עוצמת עיבוד של 26 טריליון פעולות עיבוד בשנייה (26TOPS) וצריכת הספק טיפוסית של כ-2.5 ואט.

המעבדים החדשים מיוצרים על-ידי חברת MicroSys Electronics ממינכן, גרמניה, אשר מפתחת כרטיסי עיבוד ממוחשבים המבוססים על מעבדי NXP, בדומה לחברת ואריסייט הישראלית. שיתוף הפעולה בינה לבין היילו התחיל באמצע 2021, ובחודש אוגוסט השנה היא הכריזה על הכרטיס המשובץ הראשון. ככל הנראה, כעת מתרחב שיתוף הפעולה בעקבות ההצלחה של מיקרוסיס.

"הפתרונות המשולבים של היילו ו-NXP מאפשרים עיבודי AI מאובטחים ובהספק נמוך, ופותרים את אחת מנקודות הכאב הגדולות של יצרני רכב (OEM) ושל הספקים הראשיים שלהם (Tier 1)", אמר מנהל שיווק גלובלי לפתרונות שיווק ובקרת רכב ב-NXP, בריאן קרלסון. אור דנון, מייסד משותף ומנכ"ל Hailo, אמר שהחברה מצפים להמשיך לעבוד עם NXP, "כדי להרחיב את הפתרונות המשותפים למגוון רחב של אפליקציות תובעניות לשווקים דוגמת תעשייה ומכשור כבד, רובוטיקה ועוד".

הפתרון המשותף הראשון הוא כרטיס פיתוח המבוסס על מעבד S32G מבוסס ARM של NXP ועל 2 מעבדי Hailo-8 שיספקו ביחד עוצמת עיבוד של עד 52 טריליון פעולות בשנייה (TOPS). הכרטיס השני משלב את פלטפורמת Layerscape של NXP מבוססת ARM עם עד 6 מעבדי Hailo-8, ומספקים עוצמת עיבוד של עד 156 טריליון פעולות בשנייה. הכרטיסים כבר נמסרו ללקוחות ראשונים, בהם חברת MOTER Technologies המשתמשת בהם להרצת יישומי ביטוח המבוססים על דפוסי השימוש של הנהגים.

חברת Hailo הוקמה בפברואר 2017 על-ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, כולם בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. בחודש אוקטובר 2021 החברה השלימהסבב גיוס שלישי בהיקף של כ-136 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה כ-160 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, וממשיכה לגייס עשרות עובדים נוספים.

המחסור בשבבים חשף את חולשת המודל המיושן של תעשיית הרכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מיניוואן פולקסווגן לפני שיפוץ. צילום: מוזיאון פולקסווגן

בסיומה של שנת 2020 התברר שהירידה בהיקף ההזמנות של כלי רכב חדשים ירדה ב-15% בלבד. אלא שעבור תעשיית הרכב התנודה הזאת יצרה גל הלם שהביא למחסור חמור ברכיבים המותקנים בכלי-רכב, שהוא עמוק יותר מאשר המחסור הכללי בשבבים, אשר על פי הערכות שונות צפוי להפיל את מכירות היצרניות בכ-60 מיליארד דולר לפחות במהלך שנת 2021. שנת 2020 החלה בעצירה כמעט מלאה של הייצור ולירידה של יותר מ-30% במכירות במחצית הראשונה של 2020, במחצית השנייה התחוללה תפנית דרמטית, וחלה עלייה מפתיעה גדולה מאוד במכירות שתפסה את היצרניות בלתי מוכנות.

להערכת האנליסטית מייטה בזארה מחברת המחקר ABI Research, ההתאוששות המהירה מהצפוי הייתה אחראית לעיקר המחסור בשבבים בתעשיית הרכב. "בעקבות סגירת מפעלי ייצור המכוניות לפני שנה, יצרניות השבבים הסיטו את הייצור לטובת שווקים אחרים כדי לפצות על האובדן הפתאומי של מכירות. כאשר השוק ביצע תפנית חדה והביקושים למכוניות עלו בשיעור בלתי צפוי, יצרני השבבים לא הצליחו לחזור ולייצר רכיבים העומדים בתקנים המחמירים של תעשיית הרכב מכיוון שהם עסקו בהשלמת הביקושים בשווקים אחרים – והדבר אילץ את יצרני הרכב לסגור שנית חלק מקווי הייצור – הפעם עקב המחסור ברכיבים".

טויוטה הבינה את מגבלות ה-Just in Time

חברת המחקר AlixPartners מעריכה שהדבר יצמצם את הייצור העולמי בשנת 2021 בקרוב ל-4 מיליון מכוניות, ויביא לירידה של כ-110 מיליארד דולר במכירות של יצרניות הרכב. אם נתעלם מסוגיות טכנולוגיות, כמו הגידול בהיקף התוכן הסיליקוני בכלי-רכב הנובע משימוש גובר במיקרו-בקרים לניהול המנוע ותת המערכות המכניות, מערכות הבידור והמידע והחיישנים הרבים שנכנסו בשנים האחרונות לרכב, מדובר בבעיית שרשרת אספקה קלאסית.

תעשיית הרכב אימצה בשנים האחרונות את מודל "בדיוק בזמן" (Just in Time), המאפשר לה להעביר את הסיכון אל ספקי המשנה (Tier-1), ולשפר את המאזן הפיננסי באמצעות עבודה ללא מלאים. אלא שדווקא טויוטה, החברה שהמציאה את קונספט "בדיוק בזמן" ושכללה אותו בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, הבינה את מגבלותיו: בחודש פברואר 2021 היא הודיעה שהמחסור ברכיבים לא צפוי להאט את קצב הייצור שלה מכיוון שהיא אספה מלאי רכיבים שיספיק לה לפחות לארבעה חודשי ייצור מלא.

תכנון רכב בחברת פורד באמצעות מערכת המציאות הרבודה Gravity Sketch
תכנון רכב בחברת פורד באמצעות מערכת המציאות הרבודה Gravity Sketch

אלא שהבעיה רחבה בהרבה: יצרניות הרכב (OEM) עובדות במחזורים ארוכים מאוד. הן מבצעות תחזיות ייצור ארוכות טווח, וחותמות על הסכמי ייצור עם ספקיות הדרג הראשון מספר שנים קדימה, ואלה חותמות על הסכמים עם הספקים שלהן (Tier-2/3) בהתאם לתחזיות הייצור של חברות ה-OEM. האסטרטגיה הזאת יעילה מאוד כאשר אין זעזועים בשוק ואין מהפיכות טכנולוגיות מרחיקות לכת. אלא שבשנה האחרונה נאלצה תעשיית הרכב להתמודד עם שתי התופעות האלה בו-זמנית: מגיפת הקורונה לצד מהפיכה טכנולוגית רב-מימדית הכוללת רכב מקושר, רכב חכם, נהיגה אוטונומית וכמובן השינוי הגדול והחשוב ביותר ב-100 השנים האחרונות: מעבר ממנועי שריפה פנימית למנועים חשמליים.

שוק הרכב נעשה דומה לשוק האלקטרוניקה

אומנם היצרניות מנסות להגמיש את פעילותן, וחברות כמו פולקסווגן, דיימלר או פורד מבצעות השקעות הקווי ייצור גמישים, אבל הן נמצאות במירוץ שבו הן מפגרות אחר שאר מגזרי התעשייה. שכן, ככל שגדל מרכיב המחשוב והאלקטרוניקה בתוך הרכב, השוק הזה נעשה דומה יותר לשוק האלקטרוניקה התעשייתית והצרכנית: תחרות עזה על ביצועים, הצורך לשפר את הביצועים בכל דגם חדש וקיצור חיי המדף של המכונית מ-15-20 שנה לכ-10 שנים בממוצע.

המהפיכה הטכנולוגית הזאת הכניסה אל שוק הרכב שחקנים מסוג חדש, שעד לאחרונה אי-אפשר היה בכלל לתאר שהם יוכלו להיכנס אליה: חברות סטארט-אפ וחברות המגיעות מתחומי המחשוב, אשר מורגלות להתמודד עם שינויים מהירים בביקוש ובמאפייני המוצר. הדבר מכניס אל השוק גם קבלני ייצור מסוג חדש, אשר מביאים אליו את המודל היעיל והמורכב של ייצור אלקטרוני. הדוגמא המובהקת להופעתו של המודל החדש היא כניסתה של חברת פוקסקון אל שוק שירותי הייצור של כלי רכב חשמליים.

פוקסקון היא קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם. היא היצרנית העיקרית של מוצרי אפל ומעסיקה כיום כ-1.3 מיליון עובדים בכל מפעליה בעולם. בפברואר 2020 היא הכריזה על הקמת החברה הבת החדשה Foxtron, אשר תייצר חלקי חילוף ומרכבים עבור כלי רכב חשמליים, בשיתוף עם Yulon הטאיוואנית (51% בבעלות פוקסקון). לא רק שפוקסקון מביאה אל תעשיית הרכב את מתודולוגיית הייצור האלקטרוני – היא מביאה אליו את הרעיון המהפכני ביותר שלה – חומרה בקוד פתוח (Open Source).

המודל של תעשיית האלקטרוניקה מתחרה במודל של תעשיית הרכב

פוקסקון הקימה את ארגון MIH Open Platform Alliance, אשר יהיה אחראי על יצירת שיתוף פעולה תעשייתי רחב היקף אשר יגדיר תכנים, יספק כלי פיתוח ויפתח תכנונים של תת מערכות ופלטפורמות רכב שלמות – שהתכנונים שלהן יהיו זמינים עבור יצרניות רכב. בתוך זמן קצר הצטרפו אליו כ-400 חברות מכל תחומי התעשייה, בהן ענקיות כמו ARM, AWS, Green Hills, EATON, סמסונג, שרפ, Rohm Semicondutor ועוד. רובן מתעשיית ההייטק ולא מתעשיית הרכב.

המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance
המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance

לחברות האלה יש מענה לצורך המרכזי ביותר של תעשיית הרכב, שבמידה רבה שימר את הקפאון שלה: תאימות לדרישות רגולטוריות מחמירות של אמינות, בטיחות ואבטחת שרשרת האספקה לשנים רבות. לצורך זה הן מביאות את הידע שנצבר בייצור מערכות קריטיות כמו מתקנים תעשייתיים, ציוד צבאי ומערכות רפואיות. אלה מערכות אשר צריכות לעמוד בדרישות מחמירות לא פחות מאשר תעשיית הרכב – אולם כיום הייצור שלהן מתבצע במתכונת מבוזרת, מתבסס על שרשרת אספקה גמישה ומסוגל לעבור במהירות מייצור בכמויות גדולות לייצור במתכונת של High Mix Low Volume, ולהיפך.

אלה התכונות החסרות כיום לתעשיית הרכב העולמית, ובגללן היא נקלעה למחסור כל כך חמור בשבבים. הבשורה החיובית היא שכיום מנסות יצרניות הרכב להדביק את הפער באמצעות יוזמות כמו ייצור גמיש, ייצור בתאים, פלטפורמות גנריות ועוד. אולם אם הן לא יצליחו לרענן במהירות את מודל הפעילות המיושן שלהן, בקרוב הן יתמודדו עם משברים דומים נוספים – אם בגלל מחסור בסוללות, מחסור במנועים, מחסור בקבלים בעלי הספק גבוה – או כל הפרעה אחרת בשרשרת האספקה האיטית שלהן.

סמנכ"ל המו"פ לשעבר באאודי מונה ליו"ר אורורה לאבס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs) מתל אביב מינתה את פיטר מרטנס (Peter Mertens) ליו"ר החברה. מרטנס (בתמונה למעלה) הוא בעל נסיוןן של יותר מ-35 שנה בתעשיית הרכב. הוא שימש בתפקידי ניהול בכירים בדיימלר, ניהל את קו המכוניות הקומפקטיות בג'נרל מוטורס ושימש כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בוולוו, וכמנהל הטכנולוגיות הראשי וסמנכ"ל המו"פ באאודי, ממנה פרש ב-2018 עקב סיבות בריאותיות. בסוף 2019 חזר מרטנס לפעילות בתעשייה והצטרף למספר דירקטוריונים של חברות בתחום המוביליטי, בהן החברות הישראליות ואלנס ו-proteanTecs.

אורורה לאבס פיתחה פלטפורמה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות בכלי-רכב, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). היא מבוססת על טכנולוגיית Line-Of-Code Behavior שפותחה בחברה, המוגנת על-ידי יותר מ-20 פטנטים רשומים. המשימה נעשית קשה מיום ליום מכיוון שהתוכנות הופכות מרכיב מרכזי בתוך רכב מודרני, אשר כולל היום תוכנות בגודל ממוצע של כ-100 מיליון שורות קוד.

טויוטה ופורשה השקיעו באורורה לאבס

הפתרון של החברה מאפשר ליצרניות רכב לעמוד בדרישות המחמירות של תקני ISO 26262 ו-UNECE WP.29, הדורשים יכולת עידכון בטוחה, ניהול תקלות תוכנה ומעקב אחר כל שורת קוד בתוכנות.החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל זוהר פוקס ומנהל התפעול אורי לדרמן. עד היום היא גייסה 34 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון בהיקף של 23 מיליון דולר הושלם בחודש ספטמבר 2020. בין המשקיעות בחברה: LG Group, פורשה, טויוטה ומריוס נכט.

זוהר פוקס אמר שהניסיון, הידע והמוניטין של פיטר בקרב מנהלי המו"פ בתעשיית הרכב, יקדמו את החברה בשלב הצמיחה. "פיטר מבין את החשיבות הקריטית של בטיחות ואבטחת התוכנות בכלי רכב מקושרים, אוטונומיים וחשמליים. הוא מביא עמו גם תובנות עמוקות בנוגע לתהליכי האימוץ והיישום של טכנולוגיות חדשות בתעשיית הרכב".

רנסאס: במאי יושלם שיפוץ החדר הנקי שנשרף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: החדר הנקי לפני השריפה. צילום: Renesas

חברת רנסאס (Renesas) היפנית דיווחה שהיא הצליחה להחזיר את תפוקת הייצור במפעל N3 של חברת Renesas Semiconductor Manufacturing הנמצאת בבעלות מלאה של רנסאס. המפעל נמצא בעיר היטאצ'ינאקה, יפן, ומייצר שבבים לתעשיית הרכב בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ, שאותם הוא מספק לחברות כמו פורד, טויוטה וניסאן. המפעל הושבת מפעילות לאחר שריפה שפרצה בחדר הנקי בליל ה-19 במרץ 2021, ואשר כובתה כעבור שש שעות. שני המפעלים הסמוכים בקמפוס, מפעל N2 לייצור בפרוסות של 200 מ"מ, ומפעל בדיקות פרוסות הסיליקון, לא נפגעו והעבודה בהם לא הופסקה.

עדיין לא התגלה הגורם לדליקה

השריפה כילתה שטח של כ-600 מ"ר (5% משטח החדר הנקי של המפעל). היא פרצה בעקבות זרם-יתר במערכת ציפויי הנחושת, אשר גם להתחממות מיכל הנחושת וכתוצאה מכך להתפרצות הדליקה. החברה מסרה שעדיין לא התבררה הסיבה לפרץ הזרם החשמלי שגרם לשריפה. מיד לאחר האירוע העריכה רנסאס שהנזק שנגרם לה צפוי להסתכם בכ-160 מיליון דולר בחודש. כלומר הוא עשוי להגיע להיקף של קרוב לחצי מיליארד דולר.

בעידכון האחרון שלה השבוע, רנסאס העריכה שקיימת אפשרות שהמפעל יחזור לייצור מלא עד סוף מאי 2021. מכל מקום, היא צופה שביוני השנה הוא יחזור לייצור סדרתי מלא. השריפה השמידה 23 מערכות ייצור. "הצלחנו להבטיח אספקת 17 מערכות ייצור חדשות עד תחילת אפריל. יחידה נוספת תגיע בחודש מאי וכעת אנחנו מנהלים מגעים לרכישת יחידת ייצור נוספת. לא יהיה צורך ברכישת 4 יחידות הייצור החסרות, מכיוון שליחידות החדשות יש תפוקה גבוה מהיחידות הישנות שאבדו בשריפה".

מכה נוספת לתעשיית הרכב

כעת החברה נמצאת בתהליך התקנת מערכת אוטומטית לכיבוי שריפות. היא תתבסס על חיישני עשן וחום אשר יפעילו באופן אוטומטי מתקנים לפיזור פחמן דו-חמצני באזורים החשודים, כדי לחנוק את האש בעודה באיבה. המפעל הושבת במועד אומלל במיוחד: תקופה שבה תעשיית הרכב מתמודדם עם מחסור חמור בשבבים שכבר פוגע בתוכניות הייצור של כלי רכב חדשים.

לאירוע לא הייתה השפעה על המסחר במניית החברה, אשר נסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-20.2 מיליארד דולר. בתוך כך, לפני כשבוע אישרה אסיפת בעלי המניות של חברת דיאלוג הבריטית-אמריקאית (Dialog Semiconductor) תמורת 4.9 מיליארד אירו במזומן (5.9 מיליארד דולר). במידה ויתקבלו האישורים הרגולטוריים, העיסקה צפויה להסתיים לפני סוף 2021.