המחסור בשבבים חשף את חולשת המודל המיושן של תעשיית הרכב

בתמונה למעלה: מיניוואן פולקסווגן לפני שיפוץ. צילום: מוזיאון פולקסווגן

בסיומה של שנת 2020 התברר שהירידה בהיקף ההזמנות של כלי רכב חדשים ירדה ב-15% בלבד. אלא שעבור תעשיית הרכב התנודה הזאת יצרה גל הלם שהביא למחסור חמור ברכיבים המותקנים בכלי-רכב, שהוא עמוק יותר מאשר המחסור הכללי בשבבים, אשר על פי הערכות שונות צפוי להפיל את מכירות היצרניות בכ-60 מיליארד דולר לפחות במהלך שנת 2021. שנת 2020 החלה בעצירה כמעט מלאה של הייצור ולירידה של יותר מ-30% במכירות במחצית הראשונה של 2020, במחצית השנייה התחוללה תפנית דרמטית, וחלה עלייה מפתיעה גדולה מאוד במכירות שתפסה את היצרניות בלתי מוכנות.

להערכת האנליסטית מייטה בזארה מחברת המחקר ABI Research, ההתאוששות המהירה מהצפוי הייתה אחראית לעיקר המחסור בשבבים בתעשיית הרכב. "בעקבות סגירת מפעלי ייצור המכוניות לפני שנה, יצרניות השבבים הסיטו את הייצור לטובת שווקים אחרים כדי לפצות על האובדן הפתאומי של מכירות. כאשר השוק ביצע תפנית חדה והביקושים למכוניות עלו בשיעור בלתי צפוי, יצרני השבבים לא הצליחו לחזור ולייצר רכיבים העומדים בתקנים המחמירים של תעשיית הרכב מכיוון שהם עסקו בהשלמת הביקושים בשווקים אחרים – והדבר אילץ את יצרני הרכב לסגור שנית חלק מקווי הייצור – הפעם עקב המחסור ברכיבים".

טויוטה הבינה את מגבלות ה-Just in Time

חברת המחקר AlixPartners מעריכה שהדבר יצמצם את הייצור העולמי בשנת 2021 בקרוב ל-4 מיליון מכוניות, ויביא לירידה של כ-110 מיליארד דולר במכירות של יצרניות הרכב. אם נתעלם מסוגיות טכנולוגיות, כמו הגידול בהיקף התוכן הסיליקוני בכלי-רכב הנובע משימוש גובר במיקרו-בקרים לניהול המנוע ותת המערכות המכניות, מערכות הבידור והמידע והחיישנים הרבים שנכנסו בשנים האחרונות לרכב, מדובר בבעיית שרשרת אספקה קלאסית.

תעשיית הרכב אימצה בשנים האחרונות את מודל "בדיוק בזמן" (Just in Time), המאפשר לה להעביר את הסיכון אל ספקי המשנה (Tier-1), ולשפר את המאזן הפיננסי באמצעות עבודה ללא מלאים. אלא שדווקא טויוטה, החברה שהמציאה את קונספט "בדיוק בזמן" ושכללה אותו בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, הבינה את מגבלותיו: בחודש פברואר 2021 היא הודיעה שהמחסור ברכיבים לא צפוי להאט את קצב הייצור שלה מכיוון שהיא אספה מלאי רכיבים שיספיק לה לפחות לארבעה חודשי ייצור מלא.

תכנון רכב בחברת פורד באמצעות מערכת המציאות הרבודה Gravity Sketch
תכנון רכב בחברת פורד באמצעות מערכת המציאות הרבודה Gravity Sketch

אלא שהבעיה רחבה בהרבה: יצרניות הרכב (OEM) עובדות במחזורים ארוכים מאוד. הן מבצעות תחזיות ייצור ארוכות טווח, וחותמות על הסכמי ייצור עם ספקיות הדרג הראשון מספר שנים קדימה, ואלה חותמות על הסכמים עם הספקים שלהן (Tier-2/3) בהתאם לתחזיות הייצור של חברות ה-OEM. האסטרטגיה הזאת יעילה מאוד כאשר אין זעזועים בשוק ואין מהפיכות טכנולוגיות מרחיקות לכת. אלא שבשנה האחרונה נאלצה תעשיית הרכב להתמודד עם שתי התופעות האלה בו-זמנית: מגיפת הקורונה לצד מהפיכה טכנולוגית רב-מימדית הכוללת רכב מקושר, רכב חכם, נהיגה אוטונומית וכמובן השינוי הגדול והחשוב ביותר ב-100 השנים האחרונות: מעבר ממנועי שריפה פנימית למנועים חשמליים.

שוק הרכב נעשה דומה לשוק האלקטרוניקה

אומנם היצרניות מנסות להגמיש את פעילותן, וחברות כמו פולקסווגן, דיימלר או פורד מבצעות השקעות הקווי ייצור גמישים, אבל הן נמצאות במירוץ שבו הן מפגרות אחר שאר מגזרי התעשייה. שכן, ככל שגדל מרכיב המחשוב והאלקטרוניקה בתוך הרכב, השוק הזה נעשה דומה יותר לשוק האלקטרוניקה התעשייתית והצרכנית: תחרות עזה על ביצועים, הצורך לשפר את הביצועים בכל דגם חדש וקיצור חיי המדף של המכונית מ-15-20 שנה לכ-10 שנים בממוצע.

המהפיכה הטכנולוגית הזאת הכניסה אל שוק הרכב שחקנים מסוג חדש, שעד לאחרונה אי-אפשר היה בכלל לתאר שהם יוכלו להיכנס אליה: חברות סטארט-אפ וחברות המגיעות מתחומי המחשוב, אשר מורגלות להתמודד עם שינויים מהירים בביקוש ובמאפייני המוצר. הדבר מכניס אל השוק גם קבלני ייצור מסוג חדש, אשר מביאים אליו את המודל היעיל והמורכב של ייצור אלקטרוני. הדוגמא המובהקת להופעתו של המודל החדש היא כניסתה של חברת פוקסקון אל שוק שירותי הייצור של כלי רכב חשמליים.

פוקסקון היא קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם. היא היצרנית העיקרית של מוצרי אפל ומעסיקה כיום כ-1.3 מיליון עובדים בכל מפעליה בעולם. בפברואר 2020 היא הכריזה על הקמת החברה הבת החדשה Foxtron, אשר תייצר חלקי חילוף ומרכבים עבור כלי רכב חשמליים, בשיתוף עם Yulon הטאיוואנית (51% בבעלות פוקסקון). לא רק שפוקסקון מביאה אל תעשיית הרכב את מתודולוגיית הייצור האלקטרוני – היא מביאה אליו את הרעיון המהפכני ביותר שלה – חומרה בקוד פתוח (Open Source).

המודל של תעשיית האלקטרוניקה מתחרה במודל של תעשיית הרכב

פוקסקון הקימה את ארגון MIH Open Platform Alliance, אשר יהיה אחראי על יצירת שיתוף פעולה תעשייתי רחב היקף אשר יגדיר תכנים, יספק כלי פיתוח ויפתח תכנונים של תת מערכות ופלטפורמות רכב שלמות – שהתכנונים שלהן יהיו זמינים עבור יצרניות רכב. בתוך זמן קצר הצטרפו אליו כ-400 חברות מכל תחומי התעשייה, בהן ענקיות כמו ARM, AWS, Green Hills, EATON, סמסונג, שרפ, Rohm Semicondutor ועוד. רובן מתעשיית ההייטק ולא מתעשיית הרכב.

המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance
המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance

לחברות האלה יש מענה לצורך המרכזי ביותר של תעשיית הרכב, שבמידה רבה שימר את הקפאון שלה: תאימות לדרישות רגולטוריות מחמירות של אמינות, בטיחות ואבטחת שרשרת האספקה לשנים רבות. לצורך זה הן מביאות את הידע שנצבר בייצור מערכות קריטיות כמו מתקנים תעשייתיים, ציוד צבאי ומערכות רפואיות. אלה מערכות אשר צריכות לעמוד בדרישות מחמירות לא פחות מאשר תעשיית הרכב – אולם כיום הייצור שלהן מתבצע במתכונת מבוזרת, מתבסס על שרשרת אספקה גמישה ומסוגל לעבור במהירות מייצור בכמויות גדולות לייצור במתכונת של High Mix Low Volume, ולהיפך.

אלה התכונות החסרות כיום לתעשיית הרכב העולמית, ובגללן היא נקלעה למחסור כל כך חמור בשבבים. הבשורה החיובית היא שכיום מנסות יצרניות הרכב להדביק את הפער באמצעות יוזמות כמו ייצור גמיש, ייצור בתאים, פלטפורמות גנריות ועוד. אולם אם הן לא יצליחו לרענן במהירות את מודל הפעילות המיושן שלהן, בקרוב הן יתמודדו עם משברים דומים נוספים – אם בגלל מחסור בסוללות, מחסור במנועים, מחסור בקבלים בעלי הספק גבוה – או כל הפרעה אחרת בשרשרת האספקה האיטית שלהן.

סמנכ"ל המו"פ לשעבר באאודי מונה ליו"ר אורורה לאבס

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs) מתל אביב מינתה את פיטר מרטנס (Peter Mertens) ליו"ר החברה. מרטנס (בתמונה למעלה) הוא בעל נסיוןן של יותר מ-35 שנה בתעשיית הרכב. הוא שימש בתפקידי ניהול בכירים בדיימלר, ניהל את קו המכוניות הקומפקטיות בג'נרל מוטורס ושימש כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בוולוו, וכמנהל הטכנולוגיות הראשי וסמנכ"ל המו"פ באאודי, ממנה פרש ב-2018 עקב סיבות בריאותיות. בסוף 2019 חזר מרטנס לפעילות בתעשייה והצטרף למספר דירקטוריונים של חברות בתחום המוביליטי, בהן החברות הישראליות ואלנס ו-proteanTecs.

אורורה לאבס פיתחה פלטפורמה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות בכלי-רכב, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). היא מבוססת על טכנולוגיית Line-Of-Code Behavior שפותחה בחברה, המוגנת על-ידי יותר מ-20 פטנטים רשומים. המשימה נעשית קשה מיום ליום מכיוון שהתוכנות הופכות מרכיב מרכזי בתוך רכב מודרני, אשר כולל היום תוכנות בגודל ממוצע של כ-100 מיליון שורות קוד.

טויוטה ופורשה השקיעו באורורה לאבס

הפתרון של החברה מאפשר ליצרניות רכב לעמוד בדרישות המחמירות של תקני ISO 26262 ו-UNECE WP.29, הדורשים יכולת עידכון בטוחה, ניהול תקלות תוכנה ומעקב אחר כל שורת קוד בתוכנות.החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל זוהר פוקס ומנהל התפעול אורי לדרמן. עד היום היא גייסה 34 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון בהיקף של 23 מיליון דולר הושלם בחודש ספטמבר 2020. בין המשקיעות בחברה: LG Group, פורשה, טויוטה ומריוס נכט.

זוהר פוקס אמר שהניסיון, הידע והמוניטין של פיטר בקרב מנהלי המו"פ בתעשיית הרכב, יקדמו את החברה בשלב הצמיחה. "פיטר מבין את החשיבות הקריטית של בטיחות ואבטחת התוכנות בכלי רכב מקושרים, אוטונומיים וחשמליים. הוא מביא עמו גם תובנות עמוקות בנוגע לתהליכי האימוץ והיישום של טכנולוגיות חדשות בתעשיית הרכב".

רנסאס: במאי יושלם שיפוץ החדר הנקי שנשרף

בתמונה למעלה: החדר הנקי לפני השריפה. צילום: Renesas

חברת רנסאס (Renesas) היפנית דיווחה שהיא הצליחה להחזיר את תפוקת הייצור במפעל N3 של חברת Renesas Semiconductor Manufacturing הנמצאת בבעלות מלאה של רנסאס. המפעל נמצא בעיר היטאצ'ינאקה, יפן, ומייצר שבבים לתעשיית הרכב בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ, שאותם הוא מספק לחברות כמו פורד, טויוטה וניסאן. המפעל הושבת מפעילות לאחר שריפה שפרצה בחדר הנקי בליל ה-19 במרץ 2021, ואשר כובתה כעבור שש שעות. שני המפעלים הסמוכים בקמפוס, מפעל N2 לייצור בפרוסות של 200 מ"מ, ומפעל בדיקות פרוסות הסיליקון, לא נפגעו והעבודה בהם לא הופסקה.

עדיין לא התגלה הגורם לדליקה

השריפה כילתה שטח של כ-600 מ"ר (5% משטח החדר הנקי של המפעל). היא פרצה בעקבות זרם-יתר במערכת ציפויי הנחושת, אשר גם להתחממות מיכל הנחושת וכתוצאה מכך להתפרצות הדליקה. החברה מסרה שעדיין לא התבררה הסיבה לפרץ הזרם החשמלי שגרם לשריפה. מיד לאחר האירוע העריכה רנסאס שהנזק שנגרם לה צפוי להסתכם בכ-160 מיליון דולר בחודש. כלומר הוא עשוי להגיע להיקף של קרוב לחצי מיליארד דולר.

בעידכון האחרון שלה השבוע, רנסאס העריכה שקיימת אפשרות שהמפעל יחזור לייצור מלא עד סוף מאי 2021. מכל מקום, היא צופה שביוני השנה הוא יחזור לייצור סדרתי מלא. השריפה השמידה 23 מערכות ייצור. "הצלחנו להבטיח אספקת 17 מערכות ייצור חדשות עד תחילת אפריל. יחידה נוספת תגיע בחודש מאי וכעת אנחנו מנהלים מגעים לרכישת יחידת ייצור נוספת. לא יהיה צורך ברכישת 4 יחידות הייצור החסרות, מכיוון שליחידות החדשות יש תפוקה גבוה מהיחידות הישנות שאבדו בשריפה".

מכה נוספת לתעשיית הרכב

כעת החברה נמצאת בתהליך התקנת מערכת אוטומטית לכיבוי שריפות. היא תתבסס על חיישני עשן וחום אשר יפעילו באופן אוטומטי מתקנים לפיזור פחמן דו-חמצני באזורים החשודים, כדי לחנוק את האש בעודה באיבה. המפעל הושבת במועד אומלל במיוחד: תקופה שבה תעשיית הרכב מתמודדם עם מחסור חמור בשבבים שכבר פוגע בתוכניות הייצור של כלי רכב חדשים.

לאירוע לא הייתה השפעה על המסחר במניית החברה, אשר נסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-20.2 מיליארד דולר. בתוך כך, לפני כשבוע אישרה אסיפת בעלי המניות של חברת דיאלוג הבריטית-אמריקאית (Dialog Semiconductor) תמורת 4.9 מיליארד אירו במזומן (5.9 מיליארד דולר). במידה ויתקבלו האישורים הרגולטוריים, העיסקה צפויה להסתיים לפני סוף 2021.