ננוקס מקימה מפעל לייצור רכיבי MEMS בקוריאה

[בתמונה למעלה: צילום הרנטגן הראשון בהיסטורה (מימין), לצד צילום כף ידו של מנכ”ל ננוקס, מתוך הדגמה שביצעה החברה בכנס RSNA]

חברת ננוקס (Nanox) מנווה אילן מקימה בימים אלה בדרום קוריאה מפעל לייצור רכיבי MRMS עבור מכשיר הרנטגן הדיגיטלי שפיתחה החברה. מייסד ומנכ”ל החברה, רן פוליאקין, עדכן אתמול בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו”ח השנתי, כי החברה שכרה מתקן ייצור זמני, ובמקביל רכשה קרקע שתשמש עבור הקמת מפעל הייצור ומרכז המו”פ של החברה ויהווה מרכז פעילותה במזרח הרחוק. החברה תשקיע בשלב ראשון במיזם כ-50 מיליון דולר. בננוקס מעריכים כי המפעל יחל לפעול ב-2022.

רכיב ה-MEMS הינו השבב הזעיר בליבת המערכת של ננקוס שמהווה את המקור הדיגיטלי של קרינת ה-X, וזאת בשונה ממכשירי רנטגן מסורתיים שבהם הקרינה נפלטת כתוצאה מחימום של סליל להט. רכיב ה-MEMS של ננוקס כולל מאות מיליוני אלמנטים קורנים (electron gun), שכל אחד מהם פולט אלקטרון יחיד בכל פעימה, וניתן לשלוט בפעולתם באופן דיגיטלי.

בננוקס מעוניינים להוציא לפועל משלוחים ראשונים של מכונת הרנטגן של החברה עוד השנה ולספק כ-1,000 מערכות במהלך הרבעון הראשון של 2022. היעד לטווח הארוך יותר הוא לספק כ-15 אלף מערכות עד סוף 2024.

בחודש דצמבר הקימה ננוקס בקוריאה חברת-בת, בשיתוף SK Telecom, חברת הטלקום הגדולה בדרום-קוראיה המשתייכת לקבוצת SK, ואחת המשקיעות המרכזיות בחברה. פוליאקין גילה בשיחת הוועידה כי אחת החברות שמסייעות לננוקס בהקמת המפעל היא יצרנית הזיכרונות SK hynix, שהיא גם יצרנית רכיבי ה-MEMS הגדולה בעולם. פוליאקין: “זוהי תוכנית לטווח ארוך, ריצת מרתון. אם ההנחה שלנו נכונה, אנחנו הולכים לשנות הרבה מאוד דברים בעולם הרפואה, ולשם כך אנחנו צריכים לבנות תשתית, וזה מה שאנחנו עושים מדי יום ביומו.”

ממתינים לאישור ה-FDA

להערכת ננוקס, טכנולוגיית הרנטגן הדיגיטלית שפיתחה מאפשרת לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. ננוקס גם מביאה לעולם הדימות מודל חדש של שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. החברה מצויה בתהליכי אישור המערכת מול ה-FDA (באמצעות טופס 510k), ואתמול העריך מנכ”ל החברה כי תשובה חיובית תתקבל תוך חודש ימים. במקביל, החברה מתכוונת להגיש השנה בקשת אישור גם באיחוד האירופי (CE).

צפו: ננוקס הדגימה בשידור חי את מכונת הרנטגן הדיגיטלית שלה

בתמונה למעלה: צילום הרנטגן הראשון בעולם (מימין), לצד צילום כף ידו של מנכ”ל ננוקס, פוליאקין

חברת ננוקס (Nanox) הציגה בסוף השבוע שעבר לראשונה את מכשיר הרנטגן הדיגיטלי שפיתחה, וביצעה הדגמה של אופן פעולתו ויכולותיו בשידור חי. ההדגמה, שנערכה במרכז החברה בנווה אילן, התקיימה במסגרת הכנס השנתי של אגודת הרדיולוגים של צפון אמריקה (RSNA), אחד הכנסים המקצועיים החשובים ביותר בעולם הרדיולוגיה, שהתקיים השנה במתכונת מקוונת. במהלך ההדגמה בוצעו באמצעות המכשיר סריקות רנטגן דו-מימדיות ותלת-מימדיות של כף יד, פאנטום של צילום חזה ועצם שבורה של כבשה, שלאחר מכן פוענחו על ידי שני רדיולוגים מוסמכים.

באחרונה העלה מכון המחקר Citron ספקות באשר ליומרה של החברה לחולל מהפיכה בעולם הדימות, במסגרת דו”ח חריף שיצא תחת הכותרת “ננוקס – פארסה על חשבון השוק“. בחברת ננוקס הכתירו את ההדגמה כהצלחה וסבורים שהיא הצליחה להזים את כל הספקות באשר לטכנולוגיה של החברה. ההדגמה של ננוקס עוררה עניין רב גם בשוק ההון. בחודש האחרון זינקה מנייתה של ננוקס כמעט פי שניים והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 2.6 מיליארד דולר.

את ההדגמה הינחה מייסד ומנכ”ל החברה, רן פוליאקין, שהציג לראשונה את מקור הרנטגן הדיגיטלי שהחברה פיתחה כתחליף לסליל הלהט המשמ כיום במכשירי רנטגן. מדובר בשבב MEMS הכולל מאות מיליוני אלמנטים קורנים (electron gun), שכל אחד מהם פולט אלקטרון יחיד בכל פעימה, וניתן לשלוט בפעולתם באופן דיגיטלי.

פוליאקין: “אנחנו עובדים במשך עשור על-מנת לשכלל את מה שוויליאם רנטגן המציא לפני יותר ממאה שנים. הוא המציא מכניזם לייצר זרם של אלקטרונים היוצרים קרינת X באמצעות חימום של סליל להט לטמפרטורה של יותר מ-1,000°C. אנחנו התמקדנו ביצירת חלופה דיגיטלית המספקת מקור חדש של קרינת X ופועלת בטמפרטורת החדר”.

המערכת “הקרה” של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה”חמות”. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. “ניתן לייצר את מקור הרנטגן שלנו באופן המוני, בעלות מאוד נמוכה, ולשלוח אותו לכל רחבי העולם”.

סגירת מעגל עם אשתו של וויליאם רנטגן

הסריקה הראשונה במהלך ההדגמה היתה של כף ידו של פוליאקין. היתה זו בחירה סמלית, מאחר שגם הסריקה הראשונה שביצע וויליאם רנטגן, שהפכה לאיקונית, היתה של כף ידה של אשתו, אנה. בשתי הסריקות, של אנה רנטגן ושל רן פוליאקין, ניתן לראות באופן בולט את טבעת הנישואין. לאחר מכן ביצעו סריקות של פאנטום של חזה ועצם שבורה של כבשה. שני הרדיולוגים שהשתתפו בהדגמה היו ד”ר נוגה שבשין מביה”ח שיבא וחבר הוועדה המייעצת של החברה, ד”ר מייקל יוז מפלורידה. השניים בחנו את איכות הצילום בהשוואה לסריקות במכשירי רנטגן מסורתיים וניהלו דיון בממצאים.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף שנת 2024. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות ההצטיידות בסורקים.

מקור הקרינה הדיגיטלי במכשירי הרנטגן של ננוקס
מקור הקרינה הדיגיטלי במכשירי הרנטגן של ננוקס

ננוקס גייסה 165 מיליון דולר בהנפקה בנסד”ק

[בתמונה למעלה: מייסד ומנכ”ל ננוקס רן פוליאקין]

חברת ננוקס (Nano-X) מנווה-אילן, המפתחת מכשירי CT דיגיטליים ושירותי אבחון בענן, גייסה כ-165 מיליון דולר בהנפקה ראשונית לציבור בנסד”ק. החברה הנפיקה לציבור כ-9.1 מיליון מניות במחיר פתיחה של 18 דולר למניה. המניה החלה להיסחר בנסד”ק ביום שישי, תחת הסימול NNOX, ונעלה את יום המסחר הראשון בזינוק של כ-20%, ל-21.7 דולר למניה.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ”ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש יתרונות רבים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של המערכות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, ופחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין הניבדק.

המכשירים מאפשרים ביצוע הדמאה מולטי-ספקטרלית, וקישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים, המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT. החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

יצרנית המנועים של הונדה מאמצת את הרובוטים של MusashiAI הישראלית-יפנית

בתמונה למעלה: רובוטים של מוסאשי-איאיי בקו ייצור תעשייתי

מיזם הרובוטיקה הישראלי-יפני MusashiAI הכריז על הצלחת הפיילוט שבוצע בשיתוף עם יצרנית המערכות לרכב מוסאשי (Musashi), לשימוש ברובוט התעשייתי שפיתח לביצוע בקרת איכות ויזואלית ושינוע סחורות ברצפת הייצור. החברה מסרה שבמדדי יעילות, דיוק ותפוקה, הרובוט הפגין ביצועים טובים יותר מעובד אנושי: הרובוט מסוגל לבדוק חלקים מכניים בתוך 2 שניות ובדיוק של 98%, בשעה שרובוטים מתחרים מבצעים את הבדיקה בתוך 20 שניות וברמת דיוק של 70% בלבד.

MusashiAI היא חברה משותפת (Joint Venture) שהוקמו בדצמבר 2019 על-ידי חברת SixAI של היזם הסדרתי רן פוליאקין (שייסד גם את החברות Nano-x ו-Powermat), ועל-ידי חברת Musashi Seimitsu הנמצאת בבעלות הונדה ומייצרת מערכות מכניות לכלי-רכב דוגמת כגון מנועים, מערכות תמסורת, תיבות הילוכים ועוד. מוסאשי שילמה לפרויקט מקדמה של כ-10 מיליון דולר, והודיעה שהיא תפרוס אותם במפעליה, בהתאם לעמידה באבני דרך. לחברה יש 35 מפעלים בעולם.

בנוסף, MusashiAI חתמה על חוזים לביצוע פרוייקטי פיילוט (POC) עם יצרן מיסבים בינלאומי מוביל ועם עוד שלוש חברות קמעונאיות ולוגיסטיקה בישראל. מדובר ברובוט דמוי-מלגזה המתנייד באופן אוטונומי ברחבי המפעל ומבצע את משימותיו באמצעות מצלמה. תנועתו במרחב מבוקרת על-ידי מצלמות עיליות הממוקמות בתקרת המבנה ומספקות מבט “ממעוף הציפור”.

הרובוט לומד משימות חדשות, ונשלח לרצפות ייצור שונות

חברת MusashiAI מציעה מודל עסקי במתכונת של “לשכת תעסוקה לרובוטים”, המאפשרת ללקוחות להשכיר רובוטים בתשלום לפי שעה או לפי פרויקט. הכשרת הרובוטים לביצוע כל משימה מתבססת על טכנולוגיית למידת-עומק, המדמה את יכולות הלמידה של המוח האנושי. הרובוט מקבל משימה ולומד את הדרך הטובה ביותר לבצעה. כך ניתן לצוות את הרובוטים לביצוע משימות שונות.

לדברי רן פוליאקין, “המטרה היא שהרובוטים ישתלבו ברצפת הייצור לצד כוח אדם מצומצם, ושאר העובדים יוכלו להשתחרר מהמטלה השוחקת של ביקורת ויזואלית ותפעול מלגזות. למיטב ידיעתנו, אין בשוק רובוטים כמו שלנו, אשר מתעלים על העובד האנושי בביצוע משימות ביקורת ויזואלית. המודל העסקי שלנו מאפשר ללקוחות להשתמש ברובוטים היכן ומתי שהם צריכים, ללא צורך בהשקעה כספית גדולה”.