רקוטן תטמיע את הפתרון של רדקום ברשת ה-5G

[בתמונה: אייל הררי, מנכ”ל רדקום]

חברת רדקום (Radcom) מרחיבה את שיתוף הפעולה עם ענקית הסחר האלקטרוני היפנית רקוטן (Rakutan) אל תוך עולמות הדור החמישי. בשבוע שעבר הודיעה רדקום כי חתמה על הסכם רב-שנתי עם רקוטן, שבמסגרתו תטמיע רקוטן את פלטפורמת הבטחת השירות החדשה של רדקום, Radcom ACE, ברשת הדור החמישי שהשיקה רקוטן באחרונה. הפתרון של רדקום ינטר את תעבורת הרשת בזמן אמת, יספק נראות על רמת השירות שמקבלים המשתמשים ויתריע על תקלות, שיבושים ועומסים.

רקוטן היא אחת מחברות הסחר האלקטרוני הגדולות בעולם. בתחילת אפריל השיקה רקוטן רשת תקשורת חדשה ביפן, והפכה למפעילת התקשורת הרביעית במדינה. מה שמייחד את הרשת החדשה של רקוטן הוא היותה וירטואלית לחלוטין (Virtualized RAN), כלומר שכל מרכיבי הרשת והפונקציות שלה מנוהלים מהענן. אחת הספקיות המרכזיות של רקוטן בניהול הרשת היא רדקום.

בחודש ספטמבר העלתה רקוטן לאוויר את רשת הדור חמישי שלה, Rkutan Mobile V. הרשת עדיין מתבססת על תשתית LTE (דור רביעי) קיימת, מה שקרוי Non-Stand Alone 5G. ב-2021 תשיק רקוטן רשת דור חמישי טהורה (Stnad Alone 5G). ההסכם עם רדקום כולל הטמעה גם ברשת הדור החמישי שכבר פעילה מסחרית וגם זו העתידית. ברדקום מציינים כי ההסכם עם רקוטן הינו אחד מחוזי הבטחת השירות הראשונים בתעשייה עבור רשתות דור חמישי טהורות. “זוהי הכרה חשובה בהובלה של רדקום בתחום הבטחת שירות לרשתות 5G, ומהלך המגדיל את הנראות העסקית שלנו ל-2021,” נמסר מרדקום.

פלטפורמות להבטחת שירות נועדו כדי לוודא כי כל משתמש זוכה לרוחב-הפס ולתעבורת הנתונים הנדרשים כדי שהיישום יפעל כמצופה, בין אם מדובר בצפייה בסרטון ביוטיוב, משחק רשת או תקשורת בין רכבים (V2X). ברשתות דור חמישי האתגר הוא מורכב יותר וזאת בשל ריבוי המכשירים והיישומים. ACE עושה שימוש בכלים של למידת-מכונה, שמאפשרים לאפיין, על סמך זיהוי מאפיינים וחריגות, את סוגי המכשירים ואת תבניות השימוש עבור היישומים, גם כאשר התוכן מוצפן.

רדקום השיקה פלטפורמה לאבטחת שירות ברשתות דור חמישי

חברת ראדקום (Radcom) מתל-אביב מזהה את המעבר לרשתות תקשורת וירטואליות בדור החמישי כהזדמנות הצמיחה הגדולה של החברה בשנים הקרובות. החברה השיקה בחודש שעבר פלטפורמה חדשה לניטור תעבורה ואבטחת שירות (Service Assurance). הפלטפורמה, ששמה Radcom ACE, מתבססת על אלגוריתמים של למידת-מכונה, שלומדים באופן אוטומטי את דפוסי השימוש של המכשירים והיישומים השונים ברשת דור חמישי, ומאפשרים לספק התקשורת להבין מה קורה ברשת ושכל המשתמשים מקבלים את קצב התעבורה הנדרש ליישום שאותו הם צורכים.

בשיחה עם Techtime מגלה מנכ”ל החברה אייל הררי כי פיתוח הפלטפורמה החל כבר לפני שנתיים. “הבנו שיש לנו הזדמנות במעבר של חברות הטלקום לדור החמישי, והיה חשוב לנו להיערך כדי שנוכל להשתלב בטרנספורמציה. חשבנו מהו המוצר הנכון להביא לשוק. הדור החמישי הולך להתבסס בלעדית על וירטואליזציה וענן, וזה משרת אותנו כחברת תווכנה.”

וירטואליזציה היא אחת המגמות הבולטות ביותר בעולם הטלקום בשנים האחרונות. וירטואליזציה של הרשת מפשרת למפעיל לנהל את היישומים השונים של הרשת מרחוק ובאופן מבוסס-תוכנה, ולקבל נראות גדולה יותר על תעבורת הרשת. הווירטואליזציה של הרשת נחוצה במיוחד במעבר לדור החמישי, שבו רשתות התקשורת צפויות לספק שירות לא רק לסמרטפונים, אלא למגוון רחב של אביזרי IoT.

לפי מחקר שפורסם לאחרונה על ידי חברת המחקר Meticolous Research שוק ה-NFV צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 34% ולהגיע ב-2027 להיקף של 122 מיליארד דולר. כמובן שהתחום שבו עוסקת רדקום, ניטור תעבורת רשת, הינו רק סגמנט קטן בכלל השוק, אך המספרים הללו משקפים את היקף הטרנספורמציה שמתחוללת בשוק הטלקום במעבר בין הדורות. “בשוק הטלקום, מעבר מדור לדור קורה אחת לעשור, וחשוב לנו להיות חלק בחלון ההזדמנויות שנפתח עכשיו.”

להבדיל בין גיימר למכונית אוטונומית

פלטפורמות לאבטחת שירות נועדו לוודא כי כל משתמש זוכה לרוחב-הפס ולתעבורת הנתונים הנדרשים כדי שהיישום יפעל כמצופה, בין אם מדובר בצפייה בסרטון ביוטיוב, משחק רשת או תקשורת בין רכבים (V2X). הררי מסביר כי ריבוי המכשירים והיישומים ברשת דור חמישי הופך את משימת ניטור הרשת למורכבת הרבה יותר, והיא מצריכה כלי ניטור מתקדמים יותר.

“בדור עד היום, פתרונות אבטחת השירות היו פסיביים בעיקרם. הם אספו המידע והאופרטור היה צריך לנתח אותו. זה לא יספיק עבור קפיצת המדרגה של הדור החמישי, עם ריבוי המכשירים והיישומים. ניהול רשת דור חמישי מחייב אוטומציה. אנחנו משנים את הפרדיגמה. הפלטפורמה שלנו לא רק אוספת את הדאטה, אלא גם מנתחת אותו באמצעות כלים של למידת-מכונה, שמאפשרים לאפיין את סוגי המכשירים ואת תבניות השימוש עבור היישומים, גם כאשר התוכן מוצפן. ניהול רשת הופך להיות מאוד מבוסס-דאטה, ואת זה אנחנו מספקים.”

השקת הרשת של רקוטן היפנית עברה בהצלחה

אחת הלקוחות המשמעותיות ביותר של רדקום היא ענקית הסחר-האלקטרוני היפנית רקוטן (Rakutan), שהשיקה בתחילת אפריל רשת תקשורת חדשה ביפן, והפכה למפעילת התקשורת הרביעית במדינה. מה שמייחד את הרשת החדשה של רקוטן הוא היותה וירטואלית לחלוטין (Virtualized RAN), כלומר שכל מרכיבי הרשת והפונקציות שלה מנוהלים מהענן. אחת הספקיות המרכזיות של רקוטן בניהול הרשת היא רדקום, שמספקת לה את מערכת ניטור התעבורה ואבטחת שירות שלה.

לפי בדיקה שערך האתר Open Signal, הרשת של רקוטן מציגה עד כה ביצועים מרשימים עבור רשת שזה עתה עלתה לאוויר. בהשוואה למתחרותיה הוותיקות, NTT, סופטבנק ו-KDDI’ הבדיקה הראתה כי הרשת של רקוטן הציגה נתוני Upload ממוצעים של 12.1 מגה-ביט לשנייה (Mbps) לעומת נתון ממוצע של 9.1 מגה-ביט לשנייה בשלוש הרשתות האחרות. טיב החוויה בצפייה בווידאו, משחקים והודעות קוליות היתה דומה פחות או יותר לחוויה של הרשתות האחרות. רק בקצב ה-Download, הציגה הרשת של רקוטן, על פי הבדיקה, נתון נמוך יותר של 24.8 מגה-ביט לשנייה לעומת 46.7 מגה-ביט לשנייה.

עורכי Open Signals סיכמו את הבדיקה וכתבו: “קצבי התעבורה הגבוהים מראים כי הרשת הסלולארית של רקוטן יכולה לספק חוויית משתמש מעולה כבר בשלב מוקדם. ככל שתרחיב את כיסוי הרשת, איכות חוויית הגלישה שתציע רקוטן רק תלך ותשתפר בהשוואה למתחרות.”

הררי: “ביפן נושא איכות השירות הוא מאוד חשוב. הצרכן לא סלחן לתקלות. רקוטן הציגה תוצאות מאוד יפות, והיא לא נופלות מהמפעילות האחרות. זה לא טריוויאלי עבור מפעיל חדש, ואנחנו גאים להיות חלק מזה.”

מהפיכת הטלקום הווירטואלית של רקוטן מתבססת על רדקום

ענקית הסחר האלקטרוני היפנית רקוטן (Rakutan), “האמזון של יפן”, תשיק בתחילת אפריל רשת מובייל חדשה, ותהפוך למפעילת התקשורת הרביעית ביפן, לצד NTT, KDDI וסופטבנק. ברמה הטכנולוגית, מה שמייחד את הרשת החדשה של רקוטן הוא היותה וירטואלית לחלוטין (Virtualized RAN), כלומר שכל מרכיבי הרשת והפונקציות שלה מנוהלים מהענן. אחת הספקיות המרכזיות עבור של רקוטן בבניית הרשת היא רדקום (Radcom) הישראלית, שמספקת לרשת החדשה מערכות לניטור תעבורה ואבטחת שירות (Service Assurance).

בשיחה עם Techtime מספר מנכ”ל רדקום אייל הררי [בתמונה למעלה] כי בבניית הרשת אימצה רקוטן גישה המאפיינת יותר חברות אינטרנט מאשר חברות טלקום. “הם החליטו לבנות רשת המבוססת כולה על וירטואליזציה וענן. אפילו את הרשת האזורית הם בנו באופן וירטואלי והעבירו את מרכיבי הניהול של תחנות הבסיס לענן. הם הסתייעו במספר ספקיות, ובהן רדקום”.

וירטואליזציה היא אחת המגמות הבולטות ביותר בעולם הטלקום בשנים האחרונות. וירטואליזציה של הרשת מפשרת למפעיל לנהל את היישומים השונים של הרשת מרחוק ובאופן מבוסס-תוכנה, ולקבל נראות גדולה יותר על תעבורת הרשת.

הווירטואליזציה של הרשת נחוצה במיוחד במעבר לדור החמישי, שבו רשתות התקשורת צפויות לספק שירות לא רק לסמרטפונים, אלא למגוון רחב של אביזרי IoT.

רשת תקשורת כשירות

ב-2018 העניקה הממשלה היפנית לרקוטן רישיון להפוך לספקית תקשורת, וזאת במטרה להגביר את התחרותיות בשוק הטלקו םהמקומי הריכוזי ולהוזיל תעריפים. ואולם, רקוטן מכוונת לא רק לשוק הטלקום היפני, אלא העולמי.

למעשה, הווירטואליזציה המלאה שבה כל ניהול הרשת מתבצע מהענן, מאפשרת לרקוטן להציע את שירותי הרשת שלה לא רק למשתמש היפני, אלא למפעילות תקשורת ברחבי העולם, שיהיו מעוניינות לפרוס במהירות רשתות מותאמות דור חמישי. “הם מציעים מודל חדש של ‘רשת כשירות’ (Network as a Service). זו עשויה להיות מגמה שתוביל את עולם הטלקום בשנים הקרובות, והצלחה שלהם תהיה הצלחה שלנו.”

תמיכה ברשתות דור חמישי תחייב אוטומציה

חברת רדקום מספקת שלוש חבילות מוצר מרכזיות עבור רשתות תקשורת וירטואליות: מערכת Network Visibility העוקבת אחר התנועה במרכיבי הרשת כדי להבטיח איזון עומסים והסטת עומסים אל משאבים פנויים. מערכת Service Assurance לניהול רשתות NFV ורשתות היברידיות, כדי להבטיח עמידה בתנאי השירות ללקוחות, ומערכת Network Insights המנטרת את חוויית הלקוח, ומזהה בעיות כמו ניתוקי שיחה, ירידה באיכות השיחה וכדומה, ומספקת המלצות לתיקון הבעיה שהתגלתה. “הפתרונות שלנו מספקים למפעילות נראות (visibality) על חוויית המשתמש וכלים לתחקר בעיות. אנחנו למעשה ‘העיניים של הרשת'”.

הררי סבור כי המעבר לרשתות דור חמישי והחדירה המסיבית של מכשירי IoT יגביר את הנחיצות בפתרונות הרשת של החברה. “אם כיום רשתות סלולאר משרתות בעיקר אנשים עבור שיחה וגלישה, בדור החמישי רשתות הסלולאר יספקו שירות למגוון רחב יותר של מכשירים מחוברים מתחומים רבים כמו אוטומוטיב, רפואה, תעשייה, עיר חכמה ועוד. משתמש אנושי יכול להתלונן אם יש בעיה בשירות, אביזר IoT לא. ואם מדובר במכשיר קריטי, כמו למשל מערכת רפואה-מרחוק, חשוב להבין מהר ובמדויק מה קורה ברשת.”

הררי מעריך כי עליית נפחי התעבורה ברשתות הסלולאר וההסתמכות של יישומים קריטיים על תקשורת רציפה, יחייבו הכנסה של יותר אוטומציה לניהול הרשתות ובחברה משקיעים בפיתוח פתרונות בכיוון זה.

“זיהוי ותיקון תקלות לא יוכל להיעשות באופן ידני על ידי אנשים, כי צריך לבצע זאת במהירות. אנחנו חושבים איך להכניס יותר אלגוריתמיקה ובינה מלאכותית לתהליכים הללו, כדי להחליף את המהנדס ולהתמודד עם הנפח הגדול. היתרון שלנו הוא שיש לנו הרבה דאטה, שמאפשר לנו לפתח את האלגוריתמיקה הזו ולספק למפעילות ערך תפעולי ועסקי.”