IC-SHINE GLOBAL קיבלה את הנציגות של LIPS הטאיוואנית

חברת חברת IC-SHINE GLOBAL מהרצליה קיבלה את הנציגות הבלעדית בישראל של חברת LIPS הטאיוואנית, אשר מתמקדת בתחום החיישנים התלת מימדיים ובינה מלאכותית. החברה מספקת מצלמות תלת מימד ותוכנות עיבוד לסביבה תלת מימדית, המיועדות להטמעה בתוך מערכות משובצות דוגמת מצלמות ואבזרים אחרים הזקוקים ליכולת התמצאות תלת מימדית. החברה הוקמה בשנת 2013 על-ידי קבוצת מהנדסים בוגרי MIT, ועובדת בשיתוף פעולה עם חברות מובילות בתחום, דוגמת אינטל, אנבידיה, פנאסוניק, טושיבה, טקסס אינסטרומנטס, סוני וחברת CEVA הישראלית.

לאחרונה הודיעה חברת ב.מ.וו שהיא בחרה במחשב NVIDIA Issac ובמצלמת LIPSedge AE400 של LIPS לצורך פיתוח רובוט לוגיסטי אשר יפעל בתוך קווי הייצור של מפעלי הרכבת המכוניות שלה. עם סיום פיתוח הרובוט, הוא יופעל בכמויות גדולות בכל מפעלי הייצור של ב.מ.וו, כדי לשנע חלקים וכלים אל עמדות ההרכבה והייצור. מצלמת LIPSedge (בתמונה למעלה) היא יחידה עצמאית המייצרת תמונת מצב סביבתית תלת מימדית המבוססת על טכנולוגיית 3D ToF. המערכת כוללת רכיב FPGA מסוג Cyclone V של אינטל, וניתנת להפעלה מיידית כמצלמה חכמה. בין השאר, היא מופיעה ביחד עם תוכנת פיתוח יישומים המוטמעת בתוך המצלמה עצמה, במטרה לסייע בפיתוח מהיר של יישומים חדשים.

למידע על החברה: https://www.lips-hci.com

למידע על זמינות והזמנות בישראל: [email protected]

"המחסור בשבבים יימשך לפחות עד 2022"

בתמונה למעלה: דיוויד שטיין, סגן נשיא חברת Digi-Key

תעשיית השבבים העולמית ניצבת היום באחת מנקודות הצומת החשובות בתולדותיה: בסוף 2020 הגיעו לשיאם ונפגשו מספר תהליכים שונים, אשר הפכו אותה מתעשייה המעניינת בעיקר חברות טכנולוגיה ומשקיעים מתמחים, לתעשיית ליבה הניצבת במרכזה של דרמה כלכלית, טכנולוגית וגיאו-פוליטית. השינוי התודעתי הואץ על-ידי מגיפת הקורונה אשר יצרה מחסור בלתי צפוי ברכיבים, אשר פוגע קשות בתעשיות מרכזיות כמו תעשיית הרכב ותעשיית התקשורת, אשר מחזיקות כלכלות לאומיות שלמות.

להערכת סגן נשיא מפיצת הרכיבים הגלובלית Digi-Key, דייוויד שטיין, המחסור הנוכחי צפוי להימשך לפחות עד שנת 2022. שטיין: "המחסור הגיע לממדי השיא הנוכחיים שלו בארבעת החודשים האחרונים, אולם הוא החל להתפתח כבר לפני 18-24 חודשים, בעקבות השלמת תהליכי פיתוח של מוצרים רבים ותחילת כניסתם אל קווי הייצור. בעיקר מדובר במוצרים המבוססים על טכנולוגיות חדשות שנכנסו לתעשיית הרכב, מוצרי הצריכה האלקטרוניים, הבשלת טכנולוגיות 5G ו-IoT, ואוטומציה תעשייתית (Industry 4.0).

"לרוע המזל, התהליך הזה נבלם בעקבות הופעת מגיפת הקורונה, שפגעה בתשתיות הייצור, וגם הביאה להסטת קיבולת ייצור לצרכים רפואיים. חברות רבות לרוחב התעשייה דחו את המשך תוכניות הפיתוח והייצור שלהן לתחילת 2021, והדבר יצר ביקוש לשבבים בקנה מידה עצום. הדרישה החזקה הזאת מגיעה בשלב שבו רוב המלאים בתעשייה התרוקנו ולכן אנחנו רואים עכשיו את זמני האספקה הארוכים ביותר שהיו אי-פעם בתעשייה".

סיוט לוגיסטי

בהערכה שהוא מסר ל-Techtime, דיווח שטיין שהמציאות הזאת הוחמרה בגלל מגבלות לוגיסטיות שנוצרו עם התפשטות המגיפה בעולם. "מחסור במכולות באסיה ותקנות ריחוק חברתי פגעו בשרשרת האספקה של חומרי גלם כמו מנגן, טונגסטן ומתכות חיוניות נוספות, ויצרו החל מנובמבר 2020 עליות מחירים בתחום התובלה הימית והאווירית. בנוסף, נמלי הים והאוויר באירופה ובארה"ב עובדים עדיין במתכונת מצומצמת ולא מצליחים לעמוד בקצב הפריקה הדרוש של המטענים".

"הלחץ על שרשרת האספקה צפוי להימשך עד לתחילת שנת 2022, לאור העובדה שיצרני רכיבים רבים כבר הודיעו שהם קיבלו הזמנות עבור כל קיבולת הייצור שלהם. גם היצרנים אשר החלו לבצע השקעות בהגדלת כושר הייצור שלהם, זקוקים לזמן כדי להתאים את קווי הייצור שלהם אל מאפייני הדרישה החדשים".

כיצד להתמודד עם בעיית המחסור ברכיבים

שטיין מספק מספר המלצות שיאפשרו להתמודד עם המחסור הנוכחי ברכיבים. הראשונה היא לעבוד מול חברות הפצה שיש להן מלאי במחסנים (שטיין: "חברת Digi-Key צפתה את המחסור והכינה מלאי של רכיבים"). ההמלצה השנייה היא לספק תחזית רכש ארוכת טווח ככל האפשר, כדי שחברות ההפצה יוכלו לעדכן את היצרנים ולהבטיח ללקוחות אספקה עתידית של רכיבים.

"בנוסף, הצוותים ההנדסיים צריכים לאשר כמה שיותר ספקים אלטרנטיביים עבור הרכיבים הנדרשים. באירועי המחסור הקודמים שתעשיית האלקטרוניקה חוותה, המכה הקשה ביותר הייתה בדרך-כלל באספקת רכיבים סטנדרטיים מהמדף (commodity type). כאשר יש הרבה מאוד מקורות אלטרנטיביים בתוך רשימת החומרים (BOM), הדבר עוזר להשיג רכיבים בזמן גם בתקופת מחסור".

שיקולים בבניית מותג מקוון ברשתות החברתיות

מאת: אביבית משמרי

בעולם שבו לקוחות, ספקים, עובדים פוטנציאליים ושותפים עסקיים מתחילים כל מגע עם הארגון באמצעות מנוע חיפוש באינטרנט, אסור להעלם מהעוצמה של הרשתות החברתיות. פעילות שוטפת ברשתות החברתיות היא כלי חיוני שכל חברה טכנולוגית צריכה להשתמש בו כדי לשמר ולבנות את הגרסה שלה על הארגון, הטכנולוגיה והייחוד שלה.

היא לא סותרת – אלא תומכת בחוזקה – בדרכי התקשורת האחרות של הארגון: הודעות לעיתונות, ניוזלטרים, בלוגים, פודקאסטים וכולי. בכל מקרה, לא מומלץ שמי שמחפש אתכם ברשתות ייתקל בדף שלא עודכן שלוש שנים, או בתיוג שהזכיר אתכם בהקשר שלילי – ונשאר ללא תגובה.

בניגוד לרשתות שיווק המוכרות מוצרי צריכה, הנוכחות המתמשכת של ארגון B2B ברשתות היא קריטית. שוקולד, למשל, יכול "לדברר" את עצמו בקלות, אבל ערכי הארגון ההנדסי והטכנולוגי – פחות. ללא יכולת לנסח את הערכים, לקבוע את הדגשים שלהם, ולשדר אותם הלאה באופן עקבי, הדימוי המשודר יהיה מפוזר, אקראי, תלוי באינטראקציות מפה לאוזן ובקיצור, ייצא משליטת הארגון.

אולם לפני שמתחילים להעלות מידע לרשתות, יש להגדיר כמה פרמטרים:

קהל היעד: הוא יכול להיות העובדים, הלקוחות, השותפים האסטרטגיים או הציבור הרחב. התוכן כמובן ישתנה בהתאם לקהל היעד.

סגנון ארגוני: לא קל לאתר את ה"קול" המדויק של הארגון או החברה, אך ברגע שתמצאו אותו, הכל יזרום בקלות. הוא יכול להיות ענייני או לבבי, משוחרר או מעונב, אבל הוא חייב להתאים לערכי הארגון. התלוצצויות במינון גבוה מדי, אמירות פרובוקטיביות, התעלמות גורפת מקבוצות אוכלוסייה פוטנציאליות, יגרמו לתחושה לא נוחה אצל המבקרים בעמוד.

תכנים: האתגר הוא להמחיש את מה שקורה בחברה או במפעל באופן שידבר אל גורמים חיצוניים, ותוך כדי כך גם לשווק. צילומי הווי מפינת הקפה או איחולי חג שמח סתמיים, ישאירו את הדף שלכם משמים וחסר עניין. אבל גם פוסטים שיווקיים מדי עלולים להתפרש בעיני הגולשים כזולים או אגרסיביים, ולכן לא מעניינים.

מכאן שהשילוב הטוב ביותר הוא של פוסטים שיש בהם סיפור קטן, למשל על תערוכה מעניינת שהצגתם בה או שיתוף פעולה חדש, יחד עם אלמנט אינפורמטיבי, למשל על הייחוד שבמוצר או במתחם שבו אתם שוכנים. אנשים ישמחו לקרוא גם תוכן מספקטרום רחב יותר, למשל ידיעה עיתונאית או דו"ח על תחום הפעילות של החברה, תובנה של מומחי החברה בנושא מקצועי וכדומה.

מהו ההבדל בין הרשתות השונות?

כדאי לעשות אלימינציה ומתוך הרשתות השונות לבחור לפחות שתיים שאתם מסתדרים אתן, ולדבוק בהן. אין טעם לפתוח עמוד בכל רשת ולהשאיר אותו שם דומם ולא פעיל, הרושם המתקבל לא חיובי.

פייסבוק: רשת המשלבת את המקצועי והאישי. מרכזת קהל מבוגר ובשל יחסית, ומקבלת בברכה גם תכנים ויזואליים וגם טקסטים ארוכים. הקידום בתשלום בפייסבוק נראה מפתה ולא יקר, אך שכרו יוצא בהפסדו ברוב המקרים בגלל נקודות עיוורות במערכת הקידום, אשר גורמות לריבוי לייקים מפרופילים פיקטיביים.

לינקדאין: מקום משובח לעסקים ולתקשורת בין מנהלים ואנשי מקצוע, לגיוס עובדים ולנטוורקינג גלובלי. מומלץ להשקיע רבות בפרק ה"אודות" של הארגון, ולהקפיד בבחירת אנשי הקשר שאתם מאשרים.

טוויטר: מקום מצוין להתעדכן במתרחש בתעשייה, ולקדם קישורים לתכנים חיצוניים. מושלם לעדכונים בזמן אמת מכנסים ומאירועים.

יוטיוב:  אם החברה מקיימת וובינרים וכנסים בתדירות גבוהה, זוהי פלטפורמה נהדרת להעלות אליה את ההקלטות (כמובן ערוכות ו"נקיות", עם כותרות פתיחה וסיום שנוסחו בקפידה). התוכן השמור הזה יעלה בקלות בחיפושי גוגל וימתג את החברה כמומחית בתחום. חשוב לזכור שאין טעם להחזיק ערוץ יוטיוב עם שני סרטונים בלבד, גם כאן דרושה דרושה תחזוקה.

אינסטגרם: רשת נוצצת ופופולרית אך אין בה הרבה ערך-מוסף לחברה המתרכזת בתקשורת בין ארגונים. המסרים הוויזואליים החזקים לא בהכרח מתאימים לפעילות עסקית ללא צרכני קצה פרטיים.

פרופיל גבוה ברשתות החברתיות הוא דרך מצוינת לשלוט בסיפור של הארגון, במסרים שלו, ובאופן שבו מוצגים המוצרים שלו והטכנולוגיה שלו. לכן חברה הפעילה ברמת ה-B2B חייבת להשקיע מחשבה ומאמצים בבניית ושימור נוכחות ברשתות החברתיות.

אודות הכותבת:

אביבית משמרי היא מנהלת תוכן מקצועי ושיווקי לארגוני טכנולוגיה ופיננסים.

מייל: [email protected], פרופיל לינקדאין: www.linkedin.com/in/avivitmishmari