חברת אוויאיישן (Eviation) הישראלית, שהוקמה לפני כעשור ושאפה לחולל מהפיכה בעולם התעופה עם פיתוח מטוס נוסעים חשמלי לחלוטין – נסגרת. ל-Techtime נודע ממספר מקורות, כי בסוף השבוע האחרון כינסה הנהלת החברה את העובדים והודיעה להם על סיום פעילותה של החברה. אוויאיישן מעסיקה כיום כ-30 איש בלבד, בישראל ובוושינגטון, לאחר שבשנתיים האחרונות היא צמצמה בהדרגה את כוח העבודה. בשיאה, העסיקה אוויאיישן יותר מ-120 עובדים. לפי ההערכה, הושקעו בחברה לאורך השנים כ-200 מיליון דולר, והיא חתמה על הסכמי כוונות לאספקת מאות מטוסים בהיקף של כ-5 מיליארד דולר. 

אביב צידון, שהיה מייסד משותף של החברה ומשמש כחבר דירקטוריון באוויאיישן, אישר את הידיעה. לדבריו, הנהלת החברה ביצעה את המהלך באופן מפתיע וללא הודעה מראש. הוא העריך שההחלטה על סגירת החברה צפויה שלא לעמוד במבחן משפטי, מכיוון שלמרות שפעילותה העיקרית מתבצעת כיום בארה"ב, היא עדיין רשומה בישראל ופועלת בארה"ב באמצעות חברה בת של החברה הישראלית. מתברר שלמרות שבעלת השליטה באוויאיישן היא חברת ההשקעות Clermont Aerospace, חלק מבעלי המניות הישראלים מחזיקים בזכויות מיעוט מיוחדות, וייתכן שהם ינסו לבלום את המהלך.

חלום טכנולוגי קורם עור וגידים

חברת אוויאיישן הוקמה בשנת 2015 על-ידי עומר בר-יוחאי ואביב צידון, ופעלה בתחילת דרכה ממושב קדימה-צורן. החברה פיתחה מטוס נוסעים חשמלי בשם "אליס" (Alice), אשר מונע באמצעות שני מנועים חשמליים ואינו פולט פחמן. המטוס יכול לשאת עד 9 נוסעים ושני טייסים למרחק של עד 1,000 ק”מ במהירות של כ-450 קמ”ש. המטוס היה מיועד לשרת את שוק הטיסות האזוריות והקצרות, וכן לצורכי תובלה. אחד מההיבטים הייחודיים של אוויאיישן היה שמדובר במטוס שפותח מלכתחילה כמטוס חשמלי לחלוטין, ולא במטוס רגיל שהוסב להנעה חשמלית. הדבר הזה העניק לו יתרונות הנדסיים רבים.

באוגוסט 2019 רכשה קרן ההשקעות קלרמונט גרופ (Clermont Group) את השליטה באוויאיישן, לאחר שהמירה הלוואה בהיקף של 76 מיליון דולר לכ-70% מהמניות. הבעלים של קלרמונט הוא המיליארדר ריצ'רד צ'נדלר, המגדיר את עצמו כפילנתרופ המאמין בעידוד עסקי. הקבוצה פועלת במתכונת של חברת אחזקות המשקיעה בשלושה תחומים מרכזיים: בריאות נגישה במדינות מתפתחות, מנגנונים פיננסיים להלוואות קטנות (מיקרו-הלוואות) ופיתוח תעופה חשמלית שנועדה לצמצם את פליטת גזי החממה.

האם החברה תעבור למפרץ הפרסי?

המקורות ציינו שלמרות ההזמנות שקיבלה, יש צורך בהשקעה של כמיליארד דולר כדי להביא את המטוס לשוק. ההסכם עם קלרמונט כלל התחייבות להעמיד קו אשראי בהיקף של 70 מיליון דולר. נודע שבפועל קלרמונט הזרימה הון בתשלומים, בהתאם לשיקול הדעת שלה, והדבר אילץ את אוויאיישן לחסוך בהוצאות ולצמצם בהדרגה את מספר העובדים. לפני שבועיים היא הודיעה שלא תהיה הזרמת הון נוספת. קבוצת קלרמונט לא הגיבה לשאלת Techtime בנוגע לסגירת אוויאיישן.

ראוי לציין שלחברה קניין רוחני רב, שהזכויות עליו עשויות להיבדק בבית המשפט וייתכן שחלקו עדיין קשור לישראל. גורמים שונים הקשורים לחברה אשר דיברו עם Techtime, הביעו חשש שהמהלך הפתאומי של סגירת החברה הוא רק צעד ראשון בתוכנית רחבה יותר, שנועדה להעביר את אוויאיישן אל אחת מנסיכויות המפרץ הפרסי. הגורמים סיפרו שהתנהלו מגעים בין קלרמונט לבין משקעים מהמפרץ, והעלו השערה שמטרת המהלך היא לסגור את החברה הנוכחית, כדי לפתוח אותה מחדש באחת מהנסיכויות.

טיסת מבחן היסטורית

תעשיית התעופה גילתה עניין רב בפיתוח, ולאורך השנים האחרונות קיבלה אוויאיישן הזמנות, במתכונת של מכתבי כוונות (MOI), למאות מטוסי נוסעים ומטען בשווי כולל של כ-5 מיליארד דולר, מחברות תעופה אזוריות כדוגמת Cape Air ו-GlobalX וחברות תעופה בגרמניה, אוסטרליה ומקסיקו, וכן חברות תובלה כמו DHL Express. אוויאיישן אף חתמה על מזכר הבנות עם חברת התעופה הלאומית של ניו-זילנד, Air New Zealand. מזכר הכוונות האחרון שעליו דיווחה אוויאיישן היה בחודש אוקטובר האחרון, לאספקת 25 מטוסים לחברת התעופה האירופית FlyVbird. 

בחודש פברואר 2022 עזב עומר בר-יוחאי את החברה, ובמקומו מונה לתפקיד המנכ"ל גרגורי דייוויס, מטעם קבוצת קלרמונט. כחצי שנה לאחר מכן נרשמה נקודת ציון משמעותית ומבטיחה: אוויאיישן ביצעה את טיסת המבחן הראשונה בשמי ארצות הברית. טיסת הניסוי שהתבצעה ב-27 בספטמבר, המריאה מנמל התעופה הבינלאומי של מחוז גרנט (MWH) בוושינגטון, נמשכה כ-8 דקות והעפילה לגובה של 3,500 רגל. בריאיון דאז עם Techtime הגדיר מנכ"ל החברה את טיסת המבחן כ"ההתפתחות החשובה ביותר בעולם התעופה מאז המצאת מנוע הסילון".

לאחר טיסת המבחן הכריזה החברה כי בכוונתה לבנות עוד שלושה מטוסי "אליס" לצורך טיסות מבחן נוספות, על-מנת לקדם את תהליך קבלת הרישיון. החברה העריכה כי תוכל להתחיל בביצוע טיסות מסחריות ב-2027, והצהירה כי בכוונתה להתחיל בבניית תשתית ייצור. ואולם, נראה שכאן נבלמה התקדמות אוויאיישן אל היעד: חרף הצהרותיה, במהלך השנתיים האחרונות אוויאיישן לא ביצעה עוד טיסות מבחן ולא הכריזה על התקדמות כלשהי בתהליכי הרישוי או הייצור. יתרה מכך, החברה דווקא צמצמה משמעותית את כוח העבודה שלה באופן שאינו תואם את הצרכים של חברה החותרת לקראת מסחור. כמו כן, אוויאיישן לא ביצעה גיוסי הון נוספים, שככל הנראה נדרשו, ולא צירפה שותפים אסטרטגיים ההכרחיים למיזם חדשני מעין זה.

בתמונה למעלה: הדמייה של מטוס התקיפה יורופייטר טייפון ביחד עם המטעד המשותף של רפאל והנסולדט

חברת רפאל (Rafael) וחברת הנסולדט הגרמנית (HENSOLDT) חתמו על הסכם לפיתוח משותף ואספקת מטעד לוחמה אלקטרונית עבור מטוס הקרב Eurofighter Typhoon של חיל האוויר הגרמני (לופטוופה), אשר מיוצר על-ידי קונסורציום חברות הכולל את איירבאס, BAE ולאונרדו. במסגרת הפרוייקט, ישולב מטעד הלוחמה האלקטרונית Sky Shield של רפאל ביחד עם מטעד Kalaetron Attack של הנסולדט, על-מנת שביחד הם יספקו מטעד מוכח ומלא ללוחמה אלקטרונית (Escort Jammer), שעבר את כל תהליכי ההבשלה, והוכחת היעילות המבצעית.

המטעד החדש יתבסס על אמצעי ההתחברות של מטעד Litening Pod של רפאל, אשר כבר נמצא בשימוש מבצעי במטוסי טייפון. ההסכם נחתם במטרה להיענות לצורכי חיל האוויר הגרמני, בעקבות החלטתו להתאים את המטוס לשימוש כפלטפורמת תקיפה אלקטרונית. לאחרונה הוכיחה מערכת Kalaetron את יכולתה לשבש את פעילות המכ"ם של מערכות נ"מ. היא מיוצרת בטכנולוגיות הדפסת תלת מימד מתכתית המאפשרת שילוב קומפקטי של כל רכיבי המערכת. המטעד כולל תוכנת בינה מלאכותית המאפשרת לסווג במהירות איומים בלתי מוכרים, על-סמך בסיס נתונים הכולל מידע אודות טכניקות שיבוש וזיהוי אותות מכ"ם שנאספו בחברה במשך שנים רבות.

מערכת Sky Shield נמצאת מספר שנים בשימוש מבצעי, כולל בחיל האוויר הגרמני. היא מבוססת על שימוש בטכנולוגיית אנטנה אלקטרונית ((Active Electronically Scanned Array) ומייצרת בו-זמנית גם אותות שיבוש וגם אותות הטעייה כנגד מספר מטרות במקביל, בטווח התדרים 1GHz-18Ghz. הארכיטקטורה הפתוחה שלה מאפשרת לשתי החברות להציע פתרון משולב שהוכח בקרב. מנכ"ל הנסולדט, תומס מילר, אמר שהמטעד מיועד לשימוש גם במטוס הקרב טורנדו, בגרסת הלוחמה האלקטרונית שלו (ECR Tornado). חברת הנסולדט שמרכזה בגרמניה, פעילה בתחום האלקטרוניקה הצבאית התעופתית ומעסיקה כ-6,400 עובדים. היא נסחרת בבורסת פרנקפורט לפי שווי שוק של כ-2.43 מיליארד אירו. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.5 מיליארד אירו.

בתמונה למעלה: ערכת הנחיית הלייזר Lizard של חברת אלביט

חברת אלביט (Elbit) חשפה השבוע (ה') סדרת עסקאות ענק בהיקף של כ-822 מיליון דולר, אשר מבטאות את התסיסה הגוברת בשוק הביטחוני בעקבות המלחמה באוקראינה והמתיחות בים סין. אלביט קיבלה הזמנה בהיקף של 220 מיליון דולר לאספקת ערכת הנחיית לייזר ממשפחת Lizard עבור חיל אוויר של מדינה בדרום מזרח אסיה. הערכה מאפשרת להתקין מנגנון הנחייה של כל סוגי החימוש האווירי, מתוצרת מערבית ומתוצרת מזרחית, ולכוון אותה אל המטרה באמצעות מציין לייזר. מועד האספקה: עד 15 חודשים.

בתחילת השבוע חשפה אלביט דור חדש של ערכות הנחייה מדוייקות מסוג Range Extension & Smart Tail – REST. המערכת כוללת מודול זנב ומודול ניווט וכנפיים נפרשות. ניתן לחבר אותן אל פצצות אוויר-קרקע ועל-ידי כך להפוך אותן לחימוש אווירי משוטט חכם. המרכיב הקדומני כולל מחשב ניווט לווייני מבוסס INS/GPS, וזוג כנפיים נפרשות המעניקות לחימוש יכולת תעופה עצמונית עד למרחק של 120 ק"מ. הוא מיועד לשימוש במתכונת של "שגר ושכח" ומבצע צלילה אל המטרה בזווית חדה מאוד כדי להגביר את יכולת החדירה. ערכת REST מותאמת לשימוש במטוסים מתוצרת מערבית ובמטוסים מתוצרת מזרחית.

פרוייקט דיגיטליזציה של צבא אסיאתי שלם

במקביל, אלביט דיווחה על הזמנה בהיקף של כ-548 מיליון דולר לספק פתרון מלא לקישוריות דיגיטלית של צבא בדרום מזרח אסיה, על-מנת לספק לו יכולת לחימה מקושרת (Networked Warfare). מדובר למעשה בתוכנית מלאה לדיגיטליזיצה ושדרוג של כל זרועות הצבא, כדי לשפר את התיאום מבצעי בין כל הזרועות, לספק יכולת קבלת החלטות מהירה ולייעל את הפעלת פלטפורמות הלחימה השונות. במסגרת הפרוייקט, אלביט תספק מערכות רדיו מבוסס תוכנה (SDR) ממשפחת פתרונות E-LynX בכל התצורות: החל ממכשירים נישאים על-ידי החייל הבודד, וכלה בתשתיות תקשורת ממונעות, מוטסות וימיות.

ההזמנה כוללת גם התקנה של מערכות אינטראנט טקטיות ממשפחת Tiger-X ותשתיות פיקוד ובקרה מסוג Torch-X בכל זרועות הצבא. פלטפורמת Torch-X היא חבילה של יישומי תוכנה המאפשרים לנהל את פעילות זרועות הצבא מחדרי פיקוד קדמיים ואחוריים. היא כוללת פתרונות קישוריות המבטיחים העברה מהירה של נתונים בכל הפורמטים, מערכות ניתוח מידע ותצוגה, מערכות שילוב של כל החיישנים ומערכות שליטה ובקרה, כולל שליטה מרחוק בכלים שונים, ובכלל זה במערכים של כלים בלתי-מאויישים.

בתחילת השבוע, החברה זכתה בחוזה לאספקת מערכת לחימה אלקטרונית לצבא זר בהיקף של כ-70 מיליון דולר, אשר כוללת מערכת יירוט וניתוח שידורים אלקטרוניים (SIGINT), מערכות הגנה בפני שיבושים אלקטרוניים וחדרי פיקוד ובקרה, המיועדים לשרת את זרועות היבשה והאוויר של הלקוח.

עשות עוברת לידי קרן פימי

בישראל, הסתיימה עסקת המכירה של חברת עשות אשקלון לקבוצת פיבי תמורת 84 מיליון דולר. עשות הגיעה לידי אלביט בעקבות רכישת תעש מערכות (IMI Systems) בחודש נובמבר 2018, תמורת 495 מיליון דולר. התעשייה הצבאית החזיקה בכ-85% ממניות עשות. מדובר בחברת תעשייה כבדה מובהקת שאינה תואמת למיקוד המרכזי של אלביט, המבוסס על מערכות חכמות לתעשייה הביטחונית. לאחר העסקה מחזיקה פימי בכ-85% ממניות עשות, והשאר נמצאים בידי הציבור. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב. בעקבות השלמת העיסקה עלתה מנייתה בבורסה בכ-7% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-361 מיליון שקל. מניית אלביט בנסד"ק עלתה בכמעט 4% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-9.68 מיליארד דולר.