לייבא עובדי הייטק זרים? הדעות בתעשייה חלוקות

בתמונה למעלה מימין לשמאל: אורי תדמור, אייל בר-עוז וטלי שם-טוב

בעקבות הצעת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, לייבא מחו"ל עובדים זרים להייטק הישראלי כדי לתת מענה למחסור בעובדים מיומנים, ערך Techtime סקר זריז בקרב מספר מנהלי חברות הייטק ישראליות, וגילה שהרעיון מעורר חילוקי דעות: חלק מאמץ אותו בהתלהבות, ואחרים סבורים שזו טעות.

אחת מהתופעות שהביאו לצמיחת ההייטק הישראלי (ולמחסור בעובדים), היא הנהירה של תאגידי טכנולוגיה בינלאומיים לישראל. חברת KLA היא דוגמא מובהקת: החברה מייצרת בישראל פתרונות מדידה ובקרה לייצור שבבים, גייסה בשנה האחרונה 300 עובדים נוספים וב-2019 רכשה את אורבוטק הישראלית.

נשיא KLA ישראל, אורי תדמור, סבור שההצעה היא בכיוון הנכון: "להייטק הישראלי יש הרבה מה להציע לעובדים שיגיעו ממקומות כמו הודו או מזרח אירופה. הם ישתדרגו כאן מבחינת כספית ומקצועית. ואם יגיעו גם עובדים יהודים שאולי יעשו עלייה, הברכה היא כפולה". ערן וגנר, שותף מנהל בקרן i3 Equity Partners המתמחה בהשקעה בחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים, מסכים איתו: "אם אנחנו רוצים להיות ברמה של NBA אנחנו צריכים את העובדים הטובים ביותר מכל העולם – ולא רק מישראל. זהו מהלך מצוין שישמור את הכסף במדינה, ועדיף על העסקת עובדים ותשלום מסים לתעסוקת off-shore במדינות זרות".

האם בעידן הדיגיטלי המיקום בכלל חשוב?

עומר כילף, מייסד משותף ומנכ"ל אינוויז המפתחת חיישני LiDAR לתעשיית הרכב, סבור שזו טעות. "הדגש צריך להיות בפיתוח הדור הבא של המפתחים הישראלים. בעיני מדובר בפלסטר לבעיה שהטיפול בה מתחיל בהשקעה בחינוך. צריך לעודד צעירים וצעירות להצטרף להייטק. כמעט בכל שבוע אנחנו מארחים אצלנו תלמידי כיתות ט' ו-י' כדי לחשוף אותם לתעשייה. יש צמא גדול של בתי ספר להתארח בחברות הייטק – והן יכולות לקחת חלק בזה".

מימין לשמאל: ערן וגנר ועומר כילף
מימין לשמאל: ערן וגנר ועומר כילף

בפועל, חברות רבות מתמודדות עם המחסור באמצעות העסקת עובדים זרים באמצעות מרכזי off-shore מחוץ לישראל, בעיקר במדינות מזרח-אירופה והבלקן. טלי שם-טוב, מנכ"לית CodeValue המספקת שירותי פיתוח תוכנה לחברות ישראליות באמצעות צוות מפתחים בישראל ומרכז off-shore ברומניה, מסבירה שהחברה מפעילה מודל היברידי המאפשר התרחבות בישראל לצד העסקת זרים בחו"ל. "העדיפות צריכה להיות לקידום הפוטנציאל האנושי בישראל בקרב קבוצות אוכלוסייה כמו חרדים, ערבים וביישובי הפריפריה".

גם אייל בר-עוז, מנכ"ל חברת Webiz המסייעת לחברות ישראליות לנהל מרחוק צוותי מפתחים מגיאורגיה, חושש שהפתרון של השרה עלול להביא לתוצאה ההפוכה. "הבאת עובדים זרים לישראל רק תייקר את עלויות השכר. במקום להעסיק את העובד מרחוק ולשלם לו את רמות השכר במדינתו, החברות יצטרכו לשלם לעובדים הללו שכר של עובד הייטק ישראלי, הגבוה פי 3-4, וספק אם המעסיק יראה תפוקה ממשית מהעובד בשנה הראשונה. המחסור בישראל הוא במפתחים בכירים – ואותם קשה מאוד להביא לכאן.

"היום זה לא משנה איפה אתה נמצא, אלא מי אתה, ולכן, אין צורך להביא את העובד הזר לישראל, אלא לנהל אותו מרחוק. בגיאורגיה יש הרבה מאוד אנשים מוכשרים, והתאגידים הגדולים עדיין לא שם, כך שהחברות הישראליות הינן מאוד אטרקטיביות עבור המפתח המקומי. לחדשנות הישראלית יש כאן מוניטין רב, והמנטליות המזרח-אירופית מאוד מתאימה לשוק הישראלי".

[קרדיט צילום תמונתו של ערן וגנר: עמוס בר זיו]