בלעדי: מארוול מכינה ערכת שבבים מלאה לטלפון סלולרי

4 אוגוסט, 2011

מנכ"ל מארוול ישראל, יוסי מיוחס, מגלה שכבר בשנה הקרובה צפויים לצאת לשוק טלפונים סלולריים מבוססי אנדרואיד הנשענים על רשימת שבבים מלאה מתוצרת החברה: "נספק את כל הסיליקון הדרוש לפלטפורמה הסלולרית, עם התמקדות ברמת הפתרונות הזולים יותר"

יוסי מיוחס: "מארוול ישראל מיצבה את עצמה כתשתית לשלושה קווי מוצר עיקריים: מתגים, בקרים מבוססי ARM ומעבדי תקשורת לעולם הסלולרי"

בראיון מיוחד ל-Techtime חושף המנכ"ל הטרי של חברת מארוול ישראל (Marvell), יוסי מיוחס, את סדר היום של אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, וחברת הפאבלס הגדולה בישראל. כיום מעסיקה מארוול ישראל כ-1,200 עובדים (20% מעובדי החברה העולמית) ומתמקדת בעיקר בפיתוח הנדסי.

כיצד משפיעה בעיית שער הדולר על מדיניות מארוול בישראל?

מיוחס: "אם שער הדולר ימשיך לרדת, אנחנו ניעשה יותר ויותר יקרים. הנושא לא עלה לדיון באופן מובהק בחברה, ואני מקווה שהוא לא יעלה בעתיד. סיאהט, יו"ר ומנכ"ל קבוצת מארוול, ממקם את העלות התפעולית בסדר עדיפות משני יחסית לאיכות כוח האדם. אם הארגון שלנו בישראל ימשיך להוכיח את עצמו מבחינת התרומה העסקית וההנדסית, השאלה הזו תרד לתחתית הסולם.

"האתגר שלנו הוא להמשיך ולהישאר במתכונת הזו. כיום מארוול היא החברה בעלת תשתית הסמיקונמדקטורס הגדולה בישראל אחרי אינטל, וההשקעה שלה בפעילות בארץ מסתכמת בכ-200 מיליון דולר בשנה.

סין מתייקרת

"המגמה העולמית של העברת יותר כוח אדם לאיזורים כמו הודו וסין קיימת גם במארוול, אבל הדגש הוא עדיין על כוח אדם איכותי. אנחנו רואים שגם בסין המחירים עולים. המהנדסים הטובים בסין יודעים להתמקח על שכרם והוא עולה משנה לשנה. הודו וסין גם מאופיינות במעבר מהיר של מהנדסים מחברה לחברה, ולכן העסקת מהנדסים סינים דורשת עליות תכופות בשכר. כאשר לוקחים את הגורמים האלה בחשבון – פערי השכר מצטמצמים – ובמהירות גדולה יחסית".

מהו מוקד הפעילות של מארוול ישראל?

"בשנים האחרונות מיצבנו את עצמנו כתשתית לשלושה קווי מוצר: מתגים (מתקופת גלילאו), בקרים מבוססי ARM ומעבדי תקשורת לעולם הסלולרי".

לאן אתם מובילים את חטיבת הסלולר (לשעבר DSPC) שרכשתם מאינטל?

"בשלב הראשון נכנסנו למהלך של הורדת עלויות, וכל המוצרים עברו מהפאבים היקרים של אינטל ל-TSMC. בהמשך, רצנו עם הטכנולוגיה קדימה ופיתחנו מוצרים חדשים על בסיס הטכנולוגיה של TSMC עם קניין רוחני שלנו בתחום המולטימדיה, ניהול הספק ועוד. העברנו את מוצרי הסלולר לטכנולוגיית 40 ננומטר, ובתוך כשנה נעבור לייצור בגיאומטריה של 28 ננומטר.

"המורשת של DSPC היתה הקשר עם חברת RIM (יצרנית הבלקברי). בעקבות הופעת הסמארטפון במתכונת החדשה של אפל ואנדרואיד, הרחבנו את הפעילות בתחום עם דגש מיוחד על השוק הסיני".

הטלפון של מארוול

"יש לנו סניף הנדסי גדול מאוד בסין, ואנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם China Mobile. חלק מהטכנולוגיות המפותחות בסין ובישראל הן טכנולוגיות שעברו התאמה מיוחדת עבור השוק הסיני.

"לאחר שהדור השלישי הסיני (TD-SCDMA) הוגדר על-ידי ממשלת סין, השתלבנו בתהליך בעבודה משותפת עם האופרטורים הסינים הגדולים. הלקוחות המרכזיים שלנו כיום בתחום הסלולר הם RIM ולקוחות בסין.

"כיום אנחנו נותנים יותר משבב: אנחנו נותנים פלטפורמת פיתוח לסמארטפון הכוללת תכנון ייחוס מלא של טלפון סלולרי המריץ מערכת הפעלה אנדרואיד וכולל מסך מגע. הכוונה היא שמבחינת הטלפון הסלולרי, אנחנו נספק את כל הסיליקון הקיים בתוך הפלטפורמה הסלולרית, עם התמקדות בתחום הפתרונות הזולים יותר.

"היום אנחנו יודעים לייצר שבבים אינגרטיביים הכוללים את כל מרכיבי מעבד התקשורת, יש לנו טכנולוגיית RF ויש לנו פעילות פיתוח לשבבי ניהול הספק. האתגר הוא להעביר לטכנולוגיה של מארוול יצרנים שהתרגלו לעבוד עם רכיבים מיצרנים שונים. זהו אתגר מעניין, מכיוון שלחלק מהיצרנים יש נטייה טבעית לפזר את הרכש בקרב מספר ספקים שונים כדי לא להיות תלויים בספק יחיד".

עד כמה אתם קרובים להשגת היעד?

"קרובים מאוד. אני מניח שבשנה הקרובה יהיו טלפונים שנוכל להצביע עליהם כמכשירים שכל שהשבבים שלהם מבוססים כמעט מקצה לקצה על הטכנולוגיות של מארוול".

כיצד משכנעים את הלקוחות להתבסס על רשימת השבבים של מארוול?

"יש שני אלמנטים מרכזיים. אתה צריך להבטיח שאתה תומך בכל התקנים ולא מגדיר ממשקים ייחודיים. הלקוחות רוצים אפשרות לתחר אותך או להחליף אותך במוצרים של המתחרים. הגורם השני הוא ערך מוסף. אנחנו רוצים לספק תכונות המעניקות יתרונות ייחודיים למכשירים המבוססים על רכיבים של מארוול. למשל יתרונות של קישוריות הדדית, ייחודיות ומחיר".

כיצד אתם מתייחסים אל טאבלטים?

"מבחינות רבות הטאבלט לדעתנו הוא סמארטפון פלוס. למשל, המעבד A5 של אייפד זהה לחלוטין למעבד של האייפון. בשוק המכשירים הזולים יותר, הדגש על העלות הוא משמעותי יותר, ולכן אופטימיזציה של העלות מול הביצועים היא עיקר העבודה שלנו כספק פתרונות. בתחום הזה קיימת הבחנה ברורה בין טאבלט לבין פלטפורמה סלולרית".

בשוק המתגים המהירים קיימת היום תחרות חזקה מאוד מול חברות כמו ברודקום, מלאנוקס ואינטל. מה התחדש במארוול?

"ב-10 השנים האחרונות ביצענו קפיצות דרך טכנולוגיות משמעותיות. לאחרונה הצגנו את דור המתגים האחרון שפותח בישראל במשפחת PRESTERA, המלווה אותנו הרבה שנים. הצגנו פתרון ייחודי בתעשיה: שבב בטכנולוגיית של 40 ננומטר ובשטח סיליקון של יותר מ-700 ממ"ר. זהו שבב ענק התומך ב-32 פורטים של 40 ג'יגהביט לשנייה כל אחד, ובעל יכולת עיבוד של 1.28 טרהביט לשנייה. בחודשים הקרובים נוציא לשוק את שבב הדור הבא – התומך בקצבים של 100 ג'יגהביט.

"כתוצאה מרכישת חברת רדלן ב-2003, יש לנו היום פורטפוליו של מוצרים המכסים את שוק המתגי התקשורת מהקצה התחתון ועד לקצה הגבוה ביותר. ברמת העסקים הקטנים והבינוניים אנחנו מציגים את הפתרון Marvell Total Solution המשלב חומרה ותוכנה. מדובר בתכנון ייחוס מלא הכולל את ערכת השבבים והתוכנה של מארוול עד רמת האפליקציה. האתגר של היצרנים הרוכשים את תכנון הייחוס הגנרי, הוא כיצד לבדל את עצמם ביחס למתחרים".

כיצד קיבלתם מ-ARM רישיון לבצע שינויים בארכיטקטורה שלה? זוהי יכולת שהיא מקפידה למנוע מהלקוחות.

"יש לזה רקע היסטורי. באמצע שנות ה-90 פיתחה חברת דיגיטל (נמכרה ב-1998 לקומפאק שנמכרה ל-HP) את המעבד StrongARM בשיתוף עם ARM, שהתבסס כל טכנולוגיות של ARM וטכנולוגיית אלפא של דיגיטל. ב-1997 אינטל רכשה את הקניין הרוחני והקימה את חטיבת Xscale שפיתחה את מעבדי PXA לאבזרים ניידים המבוססים על מעבדי ARM-5. ב-2006 רכשה מארוול את חטיבת Xscale מאינטל תמורת כ-600 מיליון דולר.

"אנחנו מבצעים השקעות גדולות בפיתוח והתאמת ליבות מבוססות ARM כדי לבדל את עצמנו משאר העולם. יש מעט חברות שקיבלו מ-ARM את התואר Architectural Licensee, המאפשר לייצר ליבות עצמיות ולהבטיח שהן תואמות ARM. ניתן לספור אותן על כף יד אחת. לדעתי לאינטל ולקואלקום יש רישיון כזה.

"בתחום הזה אנחנו מתעניינים בעיקר בשוק הביתי והצרכני: ממירי כבלים, טלוויזיות חכמות, מוצרי בית חכם ועוד, וגם שוק פתרונות המחשוב לעולם הארגוני".

הכוונה לעולם השרתים?

"שוק השרתים נישלט על-ידי ארכיטקטורת אינטל. סף הכניסה אליו גבוה מאוד, לדעתי לא מסיבות טכנולוגיות אלא בגלל השימוש בתוכנות מורשת רבות. רוב עולם התוכנות הארגוניות מותאם לארכיטקטורת x86".

פורסם בקטגוריות: אנשים , חדשות , סמיקונדקטורס , תעשייה ישראלית