קודאק בצ'פטר 11 – מה יקרה למרכז הפיתוח הישראלי?
19 ינואר, 2012
מצבה של חטיבת התקשורת הגרפית, אליה משתייך מרכז הפיתוח בפתח-תקווה, הוא גבולי: היא מצויה בליבת העסקים של החברה, אך לא צומחת. ולכן קודאק יכולה לנקוט בשתי פעולת הפוכות בתכלית: לתגבר את החטיבה ולחזק את מעמדה, או שהיא תחליט לצמצם אותה כדי להפחית עלויות ולהציג התייעלות פיננסית
אנתוניו פרז: "כעת אנחנו צריכים לטפל במבנה העלויות שלנו"
כפי שרבים ציפו בחודשי האחרונים, היום הגישה חברת קודאק (Kodak) בקשה בבית המשפט בניו-יורק לקבלת הגנה מפני נושים על-פי סעיף 11 בחוק החברו האמריקאיות. פירוש הדבר שהחברה נמצאת בהקפאת הליכים. החברה הודיעה החברה שהחברות הבנות בחו"ל לא כפופות לבקשה, ולכן לא יפעלו תחת ביקורת בית המשפט.
החברה הסבירה שבקשת ההגנה נועדה להעניק לה יכולת לארגן מחדש את פעילותה ולהתמקד בתחומים הריווחיים ביותר. ככל הנראה הכוונה להתמקד בתחום הדפוס הדיגיטלי, אשר היה אחראי לכ-75% ממכירותיה בשנת 2011.
השורה התחתונה בורחת
ברבעון השלישי של 2011 הסתכמו מכירות החברה בכ-1.46 מיליארד דולר – ירידה של 14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. לאחרונה העריכה החברה שבכל שנת 2011 יסתכמו הכנסותיה בכ-6 מיליארד דולר והיא תפסיד כחצי מיליארד דולר.
לצורך הארגון מחדש, סיטיגרופ העניקה לקודאק הלוואה בגובה של 950 מיליון דולר ל-18 חודשים, אשר ניתן יהיה להשתמש בה לאחר קבלת האישור של בית המשפט. מדובר במהלך הארגון מחדש הגדול ביותר בחברה, מאז המהפך שהחל בשנת 2003: במהלכו סגרה החברה 130 מעבדות פיתוח,, 13 מפעלי ייצור ופיטרה 47 אלף עובדים.
"כעת אנחנו צריכים להמשיך במהלך", הסביר אנטניו פרז, יו"ר ומנכ"ל החברה. "אנחנו צריכים לטפל במבנה העלויות שלנו, ולמצות את היתרונות הפיננסיים הטמונים בקניין הרוחני שלנו שאינו קשור לעסקי הליבה". לפני כחצי שנה הודיעה החברה שהיא מתכננת למכור כ-1,100 פטנטים בתחום ההדמייה הדיגיטלית, המייצגים כ-10% מהפטנטים שברשותה.
חיסול תעשיית הדפוס הישראלית
לדבריו, היעד של החברה הוא להתמקד בשני תחומים מרכזיים: אמצעים ללכידת תמונה דיגיטלית שהביאו להכנסות בהיקף של 3 מיליארד דולר ב-2011, ותחום הדפוס הדיגיטלי. ההצהרה מהווה בשורה מעודדת לעובדי החברה בישראל, השריד הכמעט האחרון לתעשיית הדפוס הדיגיטלי בישראל: בשנת 2005 נמכרה חברת קריאו הישראלית-קנדית לחברת קודאק תמורת 988 מיליון דולר, לאחר שקריאו רכשה את סאיטקס ב-1999. מלבד אינדיגו שנמכרה ל-HP ב-2001, ישראל הפסיקה לשחק תפקיד משמעותי בתחום.
כיום פועלת קודאק ישראל מקרית אריה שבפתח-תקווה. היא מעסיקה כמה מאות עובדים ומשמשת כמרכז תמיכה ופיתוח למוצרי חטיבת התקשורת הגרפית של קודאק העולמית. המרכז הישראלי מורכב מארבע קבוצות פיתוח מרכזיות: הדמייה דיגיטלית, דפוס דיגיטלי, תוכנה וחומרים מתכלים. עד לפני קצת יותר משנתיים פעלה בארץ גם חטיבת הייצור, אולם היא הועברה לסין, וכיום קודאק ישראל היא חברת מו"פ טהורה.
טכנולוגיית לייזר ישראלית
השאלה העיקרית כיום האם הקיצוצים המתוכננים בכוח האדם ("שיפור מבנה העלויות", בשפה הנקייה של ההודעה הרשמית) צפויים לפגוע במרכז הישראלי, ובאיזה אופן. קיימת אפשרות שחלק גדול מהקיצוצים ידלגו על ישראל, שכן חטיבת הפיתוח הישראלית מפתחת מוצרים מרכזיים בתחום הדפוס הדיגיטלי, כאשר המוצר הבולט ביותר שלה בשנה האחרונה היה פיתוח מערכת Flexcel Direct, אשר מאפשרת יצירה מיידית של פלטות דפוס איכותיות באמצעות קרן לייזר, בלא צורך בתהליכי פיתוח, קיבוע וניקוי כימיים הקיימים היום בתעשייה.
לפי דו"ח הרבעון השלישי של קודאק, מכירות חטיבת התקשורת הגרפית צמחו רק ב-1% ברבעון והסתכמו ב-665 מיליון דולר. מבחינת תמהיל המכירות מדובר בחטיבה מרכזית אשר צפויה להישאר בליבת העסקים של החברה – אולם מבחינת הצמיחה החטיבה בבעייה. במצב כזה, הסיכויים כמעט שווים בין שתי אופציות הפוכות: קודאק תחליט לתגבר את חטיבה ולחזק את מעמדה, או שהיא תחליט לצמצם אותה כדי להפחית עלויות ולהציג התייעלות פיננסית.
פורסם בקטגוריות: השקעות והון סיכון , חדשות
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
