הזדמנות עסקית וטכנולוגית בווייטנאם
18 ינואר, 2018
בתוכנית החומש לשנים 2016-2020 שהתקבלה באפריל 2016, נקבע שאח, מהמטרות המרכזיות של המדינה היא הבאת טכנולוגיות זרות לוויטנאם כדי לייצר כלכלת הייטק מבוססת צמיחה. המדינה האסיאתית מיציגת שוק של קרוב ל-100 מיליון תושבים ומימשל ריכוזי המחוייב לצמיחה
מאת: טל רשף *
בפורום הכלכלי השני של הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם, שהתקיים לפני שבוע בבירה האנוי, הכריז ראש הממשלה שהיעד המרכזי לשנת 2018 הוא להאיץ את הרפורמות הכלכליות, לשפר את האוירה העסקית ולייצר אווירת צמחיה כלכלית. ראש הממשלה נגויאן שואן פוק גילה שבשנת 2017 צמחה כלכלת וייטנאם ב-6.81% ושהמטרה היא להשיג צמיחה של 6.7% ב-2018. בכך התקבל אישור רשמי לעובדשה שווייטנאם היא אחת מהכלכלות בעלות צמיחה מהגבוהות בעולם, ונמצאת בתחילתו של מעבר מכלכלה של חקלאות וייצור מוצרי צריכה זולים, אל כלכלה מוכוונת ייצור עתיר טכנולוגיה.
הדבר בא לידי ביטוי בתוכניות החומש ארוכות הטווח של המדינה: בתוכנית החומש לשנים 2016-2020 שהתקבלה באפריל 2016, נקבע שאחד מהיעדים המרכזיים של המדינה הוא בניית משאבי אנוש וידע בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות, והבאת טכנולוגיות זרות לוויטנאם כדי לייצר כלכלת הייטק מבוססת צמיחה. היעד הזה תואם להחלטות תוכנית העשור, שבה הממשלה התחייבה להצטרף להסכמי שיתוף פעולה בינלאומיים, מעניין לראות כי למרות הצמיחה הכלכלית, למרות השוק הפנימי הגדול של קרוב ל-100 מיליון תושבים ומימשל ריכוזי המחוייב לצמיחה וקידמה טכנולוגית, היא עדיין לא נחשבת כיעד טבעי לחיפוש הזדמנויות עסקיות. מדוע? כנראה בגלל ההרגל לחפש את המטבע מתחת לפנס – בשווקים העשירים והטכנולוגיים שאליהם התרגלנו.
וייטנאם מחפשת טכנולוגיות ישראליות
ישראל כוננה יחסים דיפלומטיים עם וייטנאם ביולי 1993 ומאז מתהדק הקשר בין המדינות ומצמיח הצלחות. ישראל רואה בעסקים בווייטנאם יעד פוטנציאלי לשיווק, הפצה ופיתוח מוצרי הטכנולוגיה העילית שלה. ראינו זאת בהקמת הרפת החולבת של חברת אפימילק שהיא הגדולה ביותר בדרום מזרח אסיה, ובפרוייקטים בתחומי ה-ITC. וייטנאם מצידה מייצאת לישראל בעיקר מוצרי צריכה, מעגלים מודפסים ומוצרי חקלאות דוגמת קפה, אורז ודגה.
בשנת 2013 הוקמה ועדה משותפת לטיפול בשיתוף הפעולה הטכנולוגי והמדעי בין וייטנאם וישראל. מר נגויאן, הנספח של וייטנאם בישראל לעניני מדע וטכנולוגיה, סיפר שכבר בסוף 2014 התקיימו 17 פרוייקטים של השקעות ישירות ישראליות בוייטנאם בהיקף השקעה כולל של 25.85 מיליון דולר. אחד מהפרוייקטים הבולטים היה פרוייקט פיתוח וייצור אנטנה חכמה של גלטרוניקס שהתבצע בבק נין (Bac Ninh) בהשקעה כוללת של כ-8 מיליון דולר. הוא אמר שווייטנאם מעדכנת את אחקיקה והרגולציה בתחומי ההשקעות והםעילות המדעית והטכנולוגית, כדי לעודד שיתוף פעולה בינלאומי.
ממשלת וייטנאם גם הקימה מספר קרנות לתמיכה בפעילות עסקית המקושרת אל מדע וטכנולוגיה. בהן הקרן הלאומית לחדשנות טכנולוגית בהיקף של 50 מיליון דולר. לצד הסיוע הממשלתי, חברה ישראלית המגיעה לווייטנאם יכולה לקבל גם סיוע מהפרובינציות, המוסדות והאוניברסיטאות בתחומי המדע והטכנולוגיה. חוק ההשקעות הוייטנאמי שנכנס לתוקף בתחילת 2015 מוריד את עלות חכירת הקרקע, פוטר מתשלום מכס על מרכיבים הנחוצים לצורך הפרוייקט שמאחורי ההשקעה, מנמיך מס הכנסה לשיתופי פעולה כאלה ועוד. מוגדרים גם פטורים יחודיים ממס וסיוע בהקמת תשתיות למשקיעים ופרטנרים בתחומי טכנולוגיה עילית.
תעשיית הסלולר הווייטנאמית רעבה לטכנולוגיות
מאז שנת 2011 פועלת בישראל נציגות של משרד המדע והטכנולוגיה הווייטנאמי מתוך שגרירות וייטנאם בתל אביב. אני אישית פועל בשיתוף עם המשרד הזה מזה מספר שנים לטובת לקוחותיי, הוא מהווה כתובת לקבלת מידע וכל מה שדרוש על מנת לקדם את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחום זה. עד כאן הסיוע המוצע בידי המימשל הוייטנאמי, השאלה הבאה היא מול מי לפעול, מי החברות הרלוונטיות ליצירת שיתופי פעולה ולשיווק ומכירות. הנה כמה שמות מרכזיים אשר אני יודע שהם מעוניינים בקשרי טכנולוגיה עם ישראל:
- Viettel Mobile: מפעילת הסלולר הווייטנאמית הגדולה ביותר, בבעלות ממשלתית מלאה עם 80,000 עובדים, ו-63 מיליון משתמשים. היא מספקת שירותי 3G, TV mobile, VOD ומוזיקה אונליין. יעדי החברה הם להיכנס לתחומי החומרה, לפתח ולספק סמארטפונים ומערכות טלויזיה לשוק העולמי. לחברה הכנסות של יותר מ-9 מיליארד דולר בשנה.
- FPT Corporation: קבוצת חברות טכנולוגיות מידע בעלת פרישה בינלאומית הנוכחת ב-19 מדינות, ופועלת בעיקר בתחומי IT וטלקומוניקציה. השירותים שלה כוללים שירותי IT, אינטגרציית מערכות, פתרונות לתעשיה, תקשורת פס רחב, מרכזי דטה ושירותי אונליין. חברות הבת שלה פעילות בתוכנה, מיקור חוץ, טלקומוניקציה, חינוך ושירותים פיננסיים.
- VinaPhone: ספקית שירותי סלולר עם 26 מיליון משתמשי מובייל, מעל 3 מיליון משתמשי אינטרנט פס רחב וכמיליון משתמשי IPTV. הכנסותיה בשנת 2014 היו 4.5 מיליארד דולר.
- MobiFone: ספקית שירותי סלולר עם 40.2 מיליון מנויים (צמיחה של כמיליון בשנה החולפת) והכנסות של קרוב ל-2 מיליארד דולר בשנה.
מכשולים תרבותיים
מאחורי ההזדמנות שבעסקים בוייטנאם עומד מספר תושבים גדול, וחדירה גדולה של הסלולר הצומח בכ-10% בשנה וכולל כיום יותר מ-140 מיליון מנויים (1.5 מנויים לכל תושב). זוהי תופעה טיפוסית של "קפיצת צפרדע" טכנולוגית במדינה המתפתחת במהירות. לוויטנאם יש צרכים רבים: היא צריכה להכשיר בשנים הקרובות כ-500 אלף אנשי מקצוע בתחומי ה-IT, היא זקוקה לטכנולוגיות סלולר ואינטרנט והתחומים הנלווים, ולהביא טכנולוגיות שיתרמו ליצירת תעשיית ייצור לייצוא.
מנגד, צריך לזכור שלפני כניסה לווייטנאם יש לעשות שיעורי בית: זו לא מדינה מערבית אשר יש לה דרך משלה ליצור חיבורים בין אנשים, להתנהל מבחינה עסקית ולעבוד ביחד. חשוב ללמוד את התרבות ואת אופן הפעילות העסקית בה, לפעול בשיתוף עם גופי מימשל ולהסתייע בהיכרויות וקשרים עסקיים מקומיים. בווייטנאם, כמו בכל מדינה במזרח אסיה, ההצלחה העסקית עוברת דרך הבנה בין-תרבותית.
* טל רשף הוא יועץ עסקי ובין תרבותי לפעילות בשווקים מתעוררים: אסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה. מרצה, מנחה סדנאות, יועץ ומלווה חברות לפעילות בעולם, מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין".
פורסם בקטגוריות: השקעות והון סיכון , חדשות , תעשייה וניהול
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
