בלעדי ל-Techtime: החברה החדשה של אבי ברנמילר מקימה תחנת הדגמה לייצור אנרגיה בטכנולוגיה מהפכנית
7 מאי, 2013
חברת ברנמילר אנרג'י מתכננת להפתיע את השוק עם טכנולוגיה שפותחה בשנה האחרונה בסודיות גמורה. החברה הוקמה על-ידי אבי ברנמילר, לשעבר מנכ"ל חברת סולל, שניהל את מכירתה לסימנס תמורת 418 מיליון דולר
אבי ברנמילר: "נוכל להקים בישראל תעשייה שתבטיח תעסוקה לכ-10 אלפים עובדים"
חברת ברנמילר אנרג'י (Brenmiller Energy) הישראלית מתכננת להפתיע את שוק האנרגיה החלופית באמצעות טכנולוגיה מהפכנית שפותחה בסודיות במהלך השנה האחרונה. החברה הוקמה בחודש אפריל 2012 על-ידי אבי ברנמילר, אשר שימש כמנכ"ל סולל (Solel) מבית-שמש עד למכירתה לחברת סימנס (Siemens) בשנת 2009 תמורת 418 מיליון דולר.
בעקבות החלטתה של סימנס בשנה שעברה לצאת מתחום האנרגיה הסולארית, הכוללת חיפוש קונה לחטיבת סולל מבית שמש, פרש ברנמילר מסימנס והקים חברה חדשה. בראיון ל-Techtime גילה ברנמילר שהחברה החדשה פיתחה טכנולוגיה המתמודדת בהצלחה עם שתיים מהבעיות המרכזיות של תעשיית האנרגיה האלטרנטיבית: יציבות באספקת החשמל (בלי תלות במצב השמש או הרוח), ומחיר אספקת החשמל. הטכנולוגיה מבוססת על פטנט המצוי כעת בשלבי רישום.
תשלובת סודית של חומרים
היא מתמקדת בתא בסיס לייצור אנרגיה, המתממשק לכל הטורבינות הסטנדרטיות הקיימות היום בשוק. תא האנרגיה כולל מראות הממקדות את קרינת השמש ומחממות גוף אגירת אנרגיה המורכב ממסה נוזלית וממסה מוצקה. גוף האגירה מאפשר לייצר קיטור בהספק קבוע ברוב שעות היממה, בלא תלות במצב השמש. לדבריו, "מתקן האגירה בנוי מתשלובת סודית של חומרים המבצעים את העבודה במחיר זול מאוד. היעד שלנו הוא להפחית את עלות האגירה לעשירית ממחירה כיום במערכות אנרגיה חלופית".
חברת ברנמילר אנרג'י הוקמה בחודש אפריל 2012 ומעסיקה כ-20 עובדים ישירות, ועוד כ-40 מהנדסים באמצעות עבודות מיקור-חוץ. הנהלתה נמצאת בתל-אביב. בנוסף, היא מפעילה מתקן ניסוי בקיסריה ומעבדת מחקר בנגב. בשבועות הקרובים היא תתחיל בהקמת תחנת הדגמה בנגב אשר אמורה לספק חשמל עבור לקוח מבחן כבר בחודש אוקטובר 2013.
לבד מטכנולוגיית הליבה של תאי הפקת ואגירת האנרגיה, החברה מציגה תפיסת שוק חדשה בתחום האנרגיה החלופית. עד היום התבססו כל מתקני ההפקה על תכנון והקמת מערכת שלמה, המותאמת לכל אתר בנפרד.
חברת ברנמילר אנרג'י גיבשה רעיון שיווקי חדש המבוסס על תפיסה מודולרית. היא מייצרת יחידות בסיס להפקת אנרגיה בהספק של 1-5 מגה-ואט. תחנות אלה מספקות קיטור במיפרטים סטנדרטיים המאפשרים לממשק אותן אל כל טורבינה סטנדרטית. כאשר הלקוח מעוניין להגדיל את ההספק, או לייצר תחנת כוח גדולה יותר, הוא מוסיף מודולים נוספים לפי הצורך.
"השיטה הזו מאפשרת לפזר תחנות כוח בכל מקום, ולייצר רשת אספקה מבוזרת, ממש כמו שהרשת הסלולרית פועלת באמצעות תאים אזוריים", הסביר אבי ברנמילר. "עידן תחנות הכוח הגדולות עומד להסתיים. היתרון שלהן מצטמק בשיעור עצום ככל שהמרחקים בין התחנה לצרכן מתארכים, וכיום קיימת הסכמה נרחבת בשוק שהעתיד מצוי בייצור חשמל מבוזר".
הגריד הגיע לסוף דרכו
"עלויות הגריד כל-כך גדולות, שאפילו מדינה כמו ארצות הברית לא יכולה לעמוד בהן ולשדרג את רשת החשמל שלה. כבר היום משרד האנרגיה האמריקי משלם מחיר גבוה ב-30% עבור חשמל המגיע מתחנות קטנות בהשוואה לתחנות הגדולות".
להערכתו, בישראל יש לביזור הייצור גם חשיבות ביטחונית. "אם תחנת כוח מרכזית נפגעת מירי טילים, אין שום דרך לפצות על הנזק. אי-אפשר לבנות תחנת כוח גדולה ולהשאיר אותה ללא שימוש לצורך גיבוי בלבד.
"גם הגאז הוא בעייתי מבחינה ביטחונית. ראינו מה היתה עלות ההפסקות באספקת גאז ממצרים, ולאחרונה נסראללה אפילו איים שבמלחמה הבאה החיזבאללה יכוון טילים לעבר תחנת הגאז בים".
האם אתם מתכוונים לספק חשמל לחברת החשמל?
ברנמילר: "לפני כשנה הממשלה החליטה לייצר 50 מגה-ואט חשמל באמצעות תחנות חלוץ, כדי לבחון טכנולוגיות חדשות ליישום ברשת החשמל. אנחנו נמצאים כעת במגעים עם המדענים הראשיים של משרד האנרגיה ושל רשות החשמל. אני מקווה שנקבל אישור, ונוכל להתחיל לבנות תחנה ראשונה כבר בשנת 2014.
"אני מעריך שאם נקבל את האישור נוכל להקים בישראל תעשייה שתייצר את כל החלקים ליישום הטכנולוגיה. על-פי החישובים שלנו, אם המדינה תרכוש מאיתנו 100 מגה-ואט חשמל בטכנולוגיה שפיתחנו, נוכל להבטיח תעסוקה של כ-10 אלפים עובדים לייצור ולתפעול תחנות הכוח".
פורסם בקטגוריות: אנרגיה וסביבה , אנשים , חדשות , תעשייה ישראלית
פורסם בתגיות: featured
