כתבה מקצועית: כיצד להתמודד עם בדיקת אבזרי IoT

פורסם בתאריך דצמבר 1, 2016דצמבר 8, 2016 ע"י Techtime

בדיקה מהירה, מדויקת וחסכונית של מכשירים בעלי צריכת חשמל נמוכה תהייה מכרעת לצמיחת האינטרנט של דברים Internet of Things – IoT. מנהל פיתוח שוק ב-Keithley, רובורט גרין, מסביר לקוראי Techtime כיצד לגשת אל האתגר

מאת: רוברט גרין, Keithley Instruments, a Tektronix Company

בתעשייה מעריכים שבתוך עשור יצמח האינטרנט של הדברים (IoT ) להיקף של טריליוני התקנים אלחוטיים וחיישנים. עם זאת, הצמיחה הזו תהיה תלויה במידה מסוימת ביכולת של היצרנים להוזיל את העלות של המוצרים האלה.

במקביל, ההתקנים חייבים להיות מאופיינים היטב במהלך התכנון והפיתוח שלהם, ולאחר מכן להיבדק במהירות, בדיוק ובצורה חסכונית במהלך הייצור. כדי לפעול באופן אמין באמצעות הסוללה ולכן המכשירים הסלולריים הזעירים האלה חייבים לצרוך הספק נמוך. הדבר דורש איפיון מדוייק של צריכת החשמל בכל מצבי ההפעלה.

איפיון צריכת החשמל דורש מכשור המסוגל לבצע את המדידות ברגישות גבוהה ובמהירות גבוהה. לדוגמא, כאשר מאפיינים את זרמי העומס, מערכת הבדיקה צריכה להיות מסוגלת למדוד זרמים נמוכים, לפעמים עד עשרות מיקרו-אמפרים או פחות, כשההתקן במצבי המתנה.

כדי ליישם מדידות יציבות ומדויקות של זרמים אלה ברמה הנמוכה, מערכות הבדיקה אמורות, בדרך כלל, לבצע מדידות רבות על-פני מרווח מדידה ארוך, בכדי לבודד מתוך הרעש החשמלי שמייצר ההתקן את רעש הסביבה החיצונית.

סינון יכול לשמש גם כדי להבטיח מדידות איכותיות. עם זאת, זמן המדידה המשתרעת על פני מספר מחזורי קו המתח AC, יחד עם סינון, יכולה לגרום לזמן מדידה של שניות ולעתים קרובות עשרות שניות. זה מרחיב את תקופת המדידה בניגוד לצורך במהירות גבוהה המגדילה את התפוקה ומצמצמת את עלות הבדיקה של כל התקן.

כיצד מתמודדים עם דרישות סותרות

בנוסף לביצוע מדידות רגישות ואיטיות של זרמי ההמתנה והרוגע של התקני IoT, המכשור חייב לבצע מדידות זרם מהירות מאוד כאשר התקן ה-IoT פעיל, למשל כאשר הוא משדר נתונים. האתגר הוא ללכוד ולמדוד פרצים של זרם עומס שעשוי להימשך רק כמה מאות מיקרו-שניות. המכשור חייב להגיב במהירות ולבצע מדידה במרווח זמן קצר מאוד. במצב זה, מתכנן מערכת הבדיקה חייב להתפשר לגבי דיוק ורזולוציית המדידה בכדי להשיג מהירות.

איור 1. מדגים פרופיל זרם עומס אופייני עבור התקן IoT אלחוטי. במצב רוגע, הזרם הוא נמוך מאוד, אבל כאשר המכשיר משדר, זרם העומס עולה באופן דרמטי לזמן קצר. כדי למדוד זרם זה, מכשור הבדיקה חייב להגיב לאותות הבקרה אשר מסמנים שההתקן עובר למצב הפעיל, כך שהמכשור יכול ליזום את המדידה במהירות גבוהה. המכשיר צריך גם לאפשר גמישות בבחירת זמן המדידה, כך שתתקבל המדידה הטובה ביותר שניתן לבצע.

איור 1. פרופיל עומס הזרם עבור התקן אלחוטי טיפוסי, כולל תקופות ארוכות של צריכת זרם נמוכה עם צרורות קצרים של צריכה גבוהה

מכיוון שהצורך במדידות מדויקות מאוד של זרם נמוך בזמן רוגע ומצבי המתנה, והצורך בביצוע מדידות זרם גבוה מאוד ובמהירות במהלך מצבי ההפעלה הם כה שונים, ניתן להניח שיידרשו מספר רב של מכשירים לביצוע המדידות האלה.

לדוגמא, אפשר יהיה לחבר נגד בטור לקו, אשר מחבר את אספקת החשמל. על-ידי מדידת מפל המתח על-פני הנגד עם מודד דיגיטלי (DMM) ניתן לחשב את הזרם. עם זאת, זה יהיה מאוד מאתגר לבחור את הערך המתאים עבור הנגד הטורי. ערך נגד קטן מוסיף שגיאה קטנה במדידת זרם העומס, אבל אם הערך הוא קטן מדי – מכשיר DMM ללא רגישות למדידת הזרם הנמוך במצב רוגע, או אפילו זרם במצב המתנה – יציג מדידה לא מדויקת.

למרות שגם אוסילוסקופ עשוי להתאים למשימת לכידת עוצמת הפולסים עבור זמנים קצרים, ה-DMM מציע דיוק רב יותר בעת ביצוע מדידות מתח. ייתכן כי יהיה צורך להשתמש במקור מתח, DMM ואוסילוסקופ לביצוע כל המדידות הדרושות.

יחידת המדידה/מקור (SMU) הינו מכשיר המציע אופציה אפשרית עבור יישום זה. המכשיר יכול למדוד זרמים מאוד נמוכים (עד פיקו-אמפרים או פחות) במדויק. למרבה הצער, ה-SMU אינו מיועד בדרך כלל ללכידת פולסים צרים. כמו-כן, בדרך כלל, ה-SMU הינו מכשירי המיועד לאספקה וצריכת חשמל נמוכים. לכן הוא עשוי שלא להיות בעל הספק כללי המתאים לספק את הזרם הדרוש בשעות של שיא הצריכה. בנוסף, בגלל הרגישות יוצאת הדופן שלהם, מכשירי ה-SMU יכולים להיות פתרונות יקרים יחסית לצורך בדיקת התקנים זולים.

מכשיר יחיד לאתגרי מדידה מרובים

רוב מהנדסי התכנון והבדיקות מעדיפים פתרון פחות מסובך מאשר ליישם מערכת בדיקה עם ספק כוח DC, כדי לספק את מתח המקור, נגד טורי, DMM, אוסילוסקופ, מכשיר SMU, ומערכת מיתוג לקשור את כולם ביחד. אם הם יכולים לבצע את המדידות באמצעות מכשיר אחד בלבד, הבדיקות יכולות להתחיל מוקדם יותר (איור 2).

איור 2. אפיון Benchtop של התקנים אלחוטיים בעלי צריכת חשמל נמוכה דורש מכשור המשלב את הרגישות הדרושה לצורך מדידת זרמי רוגע עם המהירות הדרושה ללכידת פולסי זרם צרים,ותחום רחב של מקור אספקת הזרם — איור 2. אפיון Benchtop של ההתקנים דורש מכשור המשלב את הרגישות הדרושה לצורך מדידת זרמי רוגע עם המהירות הדרושה ללכידת פולסי זרם צרים, ותחום רחב של מקור אספקת הזרם

האוטומציה של המדידה היא פשוטה, כמו גם מכשיר אחד בלבד לתכנת. זה גם מבטל את הצורך לסנכרן מספר רב של מכשירים ומאפשר למהנדס להתמקד בביצוע המדידה. עם זאת, מתכנני המכשור מתחילים רק עתה לקחת על עצמם את האתגר של יצירת מכשירים המסוגלים לספק את רמת ההספק הדרושה, כדי לתפעל התקן אלחוטי – מבלי להקריב את היכולת למדוד הן זרמי עומס נמוכים מאוד והן זרמי עומס פעיל גבוהים במדויק ועם רזולוציה גבוהה. מכשירים אלה נכנסים רק כעת לשוק, בתצורה של ספקי כוח עם יכולות משולבת של מדידות מאוד מדויקות (איור 3).

איור 3. ספק הכוח 2280S של Keithley מספק זרמי עומס מזערים עם רזולוציה של 10nA, ומדידת זרמים של עד 6A — איור 3. ספק הכוח 2280S של Keithley מספק זרמי עומס מזערים עם רזולוציה של 10nA, ומדידת זרמים עד 6A

כדי למדוד במדויק זרמי המתנה או רוגע, הספק/מודד חייב להיות בעל איכות של DMM וברזולוציה של ½6 ספרות. בעת ביצוע מדידות זרם גבוה, חייב המכשיר ללכוד פולסי זרם קצרים של עד כמה מאות מיקרו-שניות. כמו כן, כיוון שמכשירים מסוימים, כגון חיישנים רפואיים מושתלים או מכשירים ניידים, המופעלים מסוללות, הם בעלי רצף עומסי זרם בהפעלה, בדומה לזה שמוצג באיור 4, המכשיר הנבחר חייב להיות בעל יכולות ביצוע מדידות מרובות ומסונכרן בכל המצבים של הפעלה או כיבוי.

איור 4. כדי לאפיין את רצף ההפעלה, ציוד הבדיקה חייב לבצע מדידות מהירות ומסונכרנות

מכשירים המיועדים לשימוש במערכת בדיקה אוטומטית, בנוסף לעבודת התכנון, חיוני שיהיו בעלי ממשקים LAN, USB, או ממשקי GPIB וכניסות/יציאות דיגיטליות הנחוצות לצורך שילוב עם ציוד בדיקה אחר במערך.

כדי לפשט אפיון על ה-benchtop, יש לשקול שימוש בספק כוח עם יכולות תצוגה מתקדמות, הכוללות תצוגה גרפית מובנית, המפשטת ניטור היציבות של זרם העומס, לכידה והצגה של זרם עומס דינמי, או תצוגה נוחה של הפעלה או כיבוי של זרם עומס.

רוברט גרין הוא מנהל פיתוח שוק בכיר ב- Instruments Keithley, Cleveland, OHIO, המהווה חלק מחטיבת ציוד המדידה ובדיקה של חברת Tektronix. גרין היה מעורב בהגדרה והשיווק של מגוון רחב של מכשור. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מאוניברסיטת קורנל ותואר MS בהנדסת חשמל מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מיזורי.

מובילאיי מאשימה את טסלה במדיניות שתסכן את אימוץ השימוש ברכב אוטונומי

פורסם בתאריך ספטמבר 18, 2016ספטמבר 20, 2016 ע"י

מובילאיי גילתה כי הזהירה את טסלה מפני שימוש ב-AutoPilot ללא ידיים. "השימוש במערכת נעשה בניגוד להסכמות מוקדמות בינינו".

מסך Autopilot של טסלה — מסך AutoPilot של טסלה

תאונת הדרכים הקטלנית שהתרחשה במאי השנה, שבה מצא את מותו נהג של מכונית מדגם S של חברת טסלה (Tesla) שעשה שימוש במצב הנהיגה ללא ידיים (AutoPilot) העכירה את היחסים שבין MobilEye ובין יצרנית הרכב החשמלי טסלה, והובילה בסופו של דבר לסיום צורם שיתוף פעולה בן שלוש שנים בין שתי החברות. כעת הן מחליפות האשמות אשר לאחריות לתוצאותיה הקשות של התאונה.

מובילאיי: "הזהרנו את טסלה מ-AutoPilot"

הוויכוח שהתנהל זמן רב מתחת לפני השטח פרץ החוצה בסוף השבוע, כאשר ביום שיש האחרון (16 אוגוסט) פירסמה מובילאיי הודעה לבורסה ובה היא טענה שמנכ"ל חברת טסלה, אלון מאסק, התחייב אישית בפני מייסד ומנכ"ל מובילאיי אמנון שעשוע, כי הנהגים ברכבי טסלה לא יורשו להסיר את ידיהם מההגה בזמן הנהיגה גם כאשר הם מפעילים את מצב AutoPilot. לטענתה טסלה הפרה את התחייבות ואפשרה לבצע נהיגה ללא ידיים. מפתחת מערכות ה-ADAS הירושלמית טוענת כי בכיריה הביעו חששות מפני כוונותיה של טסלה לאפשר נסיעה ללא ידיים כבר בשנת 2015.

ההודעה של מובילאיי מלמדת על התפתחותה של מלחמת גרסאות. יום קודם טסלה הודעה שבה היא מסרה כי שיתוף הפעולה בינה לבין מובילאיי הופסק מכיוון שטסלה החלטה לפתח מערכת נהיגה אוטונומית משל עצמה. לטענת מאסק, מובילאיי ניסתה לחבל במאמצים האלה של טסלה. מובילאיי הכחישה את הטענה. על-פי גרסתה, הוויכוח בנושאי בטיחות הוא שהוביל למשבר ולסיום היחסים בין החברות. לדבריה, היא יכולה לגבות את הטענה הזו במסמכים.

ברקע הריב המתוקשר עומדת החקירה הנמשכת של תאונת הדרכים הקטלנית במאי על-ידי הרשויות הפדרליות בארצות הברית. לא מן הנמנע שהחקירה תתרחב, עם התפתחות החקירה על תאונה תאונה קטלנית נוספת שבה היה מעורב רכב של טסלה בסין, חודשים לפני התאונה הקטלנית במאי. בהודעה שפרסמה ביום שישי ציינה מובילאיי כי הניסיון של טסלה לגלגל את האשמה אליה, הויהי גורם נוסף שהוביל לסיום מערכת היחסים בין החברות.

"האשמת המצלמה, ומאוחר יותר מערכת המכ"ם בתאונה הקטלנית, הבהירה למובילאיי כי שיתוף הפעולה בין החברות לא יכול להימשך". את ההודעה חתמה מובילאיי בכתב אשמה בוטה נגד פזיזותו של אלום מאסק: "מובילאיי מאמינה כי אימוץ הרכב האוטונומי יוביל להגברת הבטיחות ולהצלת חיי אדם. מהלך זה חשוב מכדי להסתכן ביצירת חוסר אמון של הלקוחות והרשויות, אשר יוצר אקלים של אי וודאות אשר מסכן את אימוצה של טכנולוגיה מצילת חיים".

מי אחראי על הבטיחות של הרכב האוטונומי?

לוויכוח בין שתי החברות יש משמעויות החורגות בהרבה מעבר למערכת היחסים שבין מובילאיי וטסלה. הוא מעלה שאלות ביחס למפת הדרכים של הרכב האוטונומי והאם החברות יוכלו לעמוד בתאריך היעד 2021 להשקת מכוניות אוטונומיות בכל העולם. הוא גם יכול להשפיע על רמת ועומק הרגולציה שיופעלו בתחום הזה על-ידי המדינות.

הוויכוח הזה קשור גם לשאלה נוספת, אשר יכולה להשפיע על המודל העסקי של שוק הרכב האוטונומי. השאלה המרכזית היא האם המערכת האוטונומית היא חלק בלתי נפרד מהמכונית, ולכן היצרנית נושאת באחריות כוללת על תפקודה, כפי שהיא נושאת באחריות כוללת על המנוע או מערכת הבלמים. במקרה כזה, היצרניות ישאפו להיות הבעלים של מערכות הנהגיה האוטונומית, וייכנסו לפרוייקטי פיתוח טכנולוגיים או רכישת חברות בעלות ידע בתחום.

מנגד, במידה והשוק יתפתח לכיוון של הפרדה בין שתי הפונקציות, שזו מגמה שאותה מובילה כיום בעיקר חברת Uber, יצרניות הרכב ישאפו להגדיל את הנתק בין הפלטפורמה למערכת הניהוג, כדי לא לשאת באחריות פיננסית ומשפטית על תקלות במערכת. מגמה כזו תעצים את חשיבותן של יצרניות מערכות הבקרה ויכולה להפוך את יצרני הרכב ליצרני "קופסאות לבנות", המספקים את עגלת הברזלים שעליה מתפתח שוק נפרד של חברות הייטק ועיבוד נתונים.

פרופ' דן שכטמן: "מדינה המוותרת על לימודי הליבה היא מדינה מתאבדת"

פורסם בתאריך ספטמבר 14, 2016ספטמבר 19, 2016 ע"י Techtime

חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2011, כועס: "האיאטולות באיראן שולחים את הילדים שלהם ללמוד מדעים, ואצלנו הרבנים שולחים את הילדים ללימודי דת"

dan-techtime

בפגישה שנערכה השבוע בין Techtime לבין פרופ' דן שכטמן מהטכניון, מתברר שחתן פרס נובל לפיסיקה בשנת 2011 אשר גילה את המבנה הגבישי הכמו-מחזורי (קוואזי מחזורי), מודאג מאוד מהאופן שבו מתנהל הדיון הציבורי בישראלי על עתיד החינוך, ובמיוחד החינוך המדעי וההנדסי.

שכטמן: "אין שום סיבה שילדים לא ילמדו מדע כבר מגן הילדים. בעזרת ראש העיר חיפה הקמנו גן ילדים מדעי, מכיוון שלדעתי גם ילדים בני חמש מסוגלים להבין מדע. זהו גן ילדים שבו מלמדים פרופסורים מהטכניון".

אבל כיום מוותרים על לימודי הליבה לחרדים

"לדעתי הורה המונע מילדיו השכלה בסיסית הוא הורה המונע מהם עתיד כלכלי סביר. זהו הורה המתעלל בילדיו וצריך להעניש אותו. הוא גורם לכך שמצבם יהיה גרוע ושהם יהיו נטל על החברה. מדינת ישראל היא לצערי לא מדינה של עקרונות אלא של פוליטיקה. מדינה שבה יש ילדים שהם פטורים מלימודי ליבה היא מדינה מתאבדת.

"האיאטולות באיראן שולחים את הילדים שלהם ללמוד מדעים, ואצלנו הרבנים שולחים את הילדים ללימודי דת. אני מכיר את שר החינוך בנט ומעריך אותו, ואני לא מבין מדוע הוא אמר שלימודי יהדות חשובים ממתימטיקה. אין שום סיבה שהם יבואו האחד על חשבון השני. אנחנו לא יכולים להמשיך כך. אנחנו צריכים לשאוף לכך שכל ילד בישראל ימצה את כל הפוטנציאל הטמון בו".

מה המצב האקדמיה?

"בעשורים האחרונים היתה נפילה עצומה במספר הפרופסורים ביחס למספר הסטודנטים באקדמיה בישראל. תמיד היינו במצב לא כל כך טוב, אבל זה מאוד החמיר וכיום אנחנו נמצאים רחוק מאוד מהמקובל במדינות המפותחות.

לאחרונה המצב משתפר קצת בטכניון, בזכות יוזמות כמו תוכנית נשיא הטכניון לגיוס פרופסורים ישראלים הנמצאים בחו״ל ורוצים לחזור לארץ. אבל יש כאן הרבה מאוד דברים לא מובנים הקשורים לאקדמיה. המדינה למשל, לא משקיעה בבניינים באוניברסיטאות. אם אתה צריך להקים מבנה חדש – תביא תורם! אני לא מכיר תופעה כזו בעולם המפותח. ומדוע אין לימודי חינם מקצועות החשובים ביותר עבור המדינה?"

שכטמן סיפר שהיום הוא מקדיש את חייו לשיפור העולם בכך שהוא מנסה לשכנע מדינות שהן צריכות להשקיע בחינוך מדעי וטכנולוגי איכותי לכל האוכלוסייה. העולם יהיה טוב יותר אם המדינות יספקו חינוך בסיסי טוב לכל ילד, עם דגש על חינוך מדעי, הנדסי וטכנולוגי.

השגריר הטוב ביותר של ישראל בעולם

השבוע הוא העניק את הרצאת הפתיחה בכנס Life Science Baltics המתקיים בווילנא בירת ליטא, בארגון של חברת קליידוסקופ הישראלית. הכנס הוא הציג את תחום היזמות הטכנולוגית כמענה לבעיות דמוגרפיות המטלטלות כיום חלקים גדולים בעולם. חלקן נובעות משיעור כגול מאוד של צעירים ויעור קטן של אנשים בגיל העבודה, ובחלקן, הבעיה נעוצה במחסור בילודה והיווצרות שכבה רחבה מאוד של מבוגרים, ושכבה קטנה מדי של אנשים בגילבאו עבודה פוריים המסוגלים לתמוך בהם.

שכטמן: "בליטא, כמו בהרבה מדינות באירופה, יש בעיה דמוגרפית הנובעת משיעור ילודה נמוך מאוד. יש מדינות כמו רוסיה שהתמודדו עם הבעיה באמצעות תמיכה ממשלתית כלכלית. אולם יש דרך נוספת: יזמות טכנולוגית. רק חברות סטארט-אפ ויזמויות טכנולוגיות מצליחות להגיע לשיעורי צמיחה שיכולים לשפר את מצב המשק".

שכטמן הציג את מודל היזמות הישראלית המבוסס על מאפיינים תרבותיים ומדיניות ממשלתית. הוא סיפר על דברים הידועים לכל ישראלי, אשר נשמעים כמעט בלתי אפשריים בתרבות מזרח אירופית כמו של המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה): כישלון עסקי בישראל לא נחשב לכישלון אישי ולכן אין מחיר חברתי על חוסר הצלחה. דבר המעודד אנשים לקחת סיכונים ולהקים חברות חדשות. הוא סיפר על תרבות של הטלת ספק במרות, המתקיימת גם בצבא ולא רק באזרחות.

שכטמן סיפר על הקורסים ליזמות הניתנים היום בבתי הספר הטכנולוגיים ובפקולטות למדעים, כולל בחלק מבתי הספר התיכוניים בארץ. "בארצות הברית נותנים קורס ביזמות במחלקות למנהל עסקים. אבל רואי חשבון ועורכי דין הם לא האנשים שיקימו חברות סטארט-אפ. מי שיקים אותן יהיו מהנדסים ומדענים".

בסיום דבריו הוא זכה למחיאות כפיים סוערות. הוא הצליח לייצר הרבה ידידים חדשים למדינת ישראל. בעיני Techtime, הוא השגריר הכי טוב שהיה לנו מעולם.

שחקנית ישראלית חדשה בתחום הרכב האוטונומי: פורסייט

פורסם בתאריך ספטמבר 4, 2016ספטמבר 8, 2016 ע"י

החברה פיתחה מערכת המספקת מיפוי סטריאוסקופי תלת מימדי. היא דיווחה שהשלימה באחרונה ניסויים שהוכיחו את יכולת המערכת שלה

חברת פורסייט (ForeSight) מהרצליה, המפתחת מערכות להתראה ומניעה של תאונות דרכים (ADAS), הודיעה כי השלימה בהצלחה שלב מתקדם בפיתוח אב הטיפוס של מערכת סיוע והתרעה לנהג בפני תאונות דרכים. המערכת, שעברה בחודשים האחרונים סדרה של ניסויים שבחנו את יכולותיה, מבוססת על ניתוח וידאו וטכנולוגיית תלת מימד

בפורסייט מציינים כי החברה "צלחה את הנקודה הקריטית בפיתוח המערכת" וכי כעת גברו הסיכויים להשלים את פיתוח המוצר ולהתחיל בשיווק המסחרי. בעקבות הצלחת הניסוי, פורסייט מתכוונת להמשיך בפיתוח גרסת "בטא" של המערכת ולהציגה ללקוחות פוטנציאליים.

המערכת של פורסייט, וזה הייחוד שלה, מורכבת מזוג מצלמות וידאו אשר מותקנות בקדמת הרכב ומספקות יכולת ראייה סטריאוסקופית תלת מימדית – בדומה לראייה האנושית – של הכביש והדרך. תוכנת מחשב, אשר מותקנת ברכב, מעבדת ומנתחת באמצעות אלגוריתמים מתקדמים את התמונה שמתקבלת ממצלמות הווידיאו, ומספקת לנהג התרעות בפני סכנות כגון אי שמירת מרחק, התרעה בפני התנגשות עם כלי רכב, הולכי רגל ורוכבי אופניים במסלול הנסיעה. המערכת מסוגלת למפות עצמים בגודל של 50 ס"מ.

המערכת של פורסייט למעשה מבוססת על הטכנולוגיות של חברת Magna BSP מהשוק הביטחוני, שהקימה בשנה שעברה את פורסייט. חברת מגנ"א פיתחה מכ"ם אלקטרו-אופטי לאבטחה היקפית של גבולות ומתקנים רגישים, ולמעשה מערכת ה-ADAS של פורסייט מתבססת על הטכנולוגיה הזו. הייחוד של הטכנולוגיה של מגנ"א נעוץ בעיקרון הסטריאוסקופיה, שבו נעשה שימוש בצמד מצלמות המכסה את אותו תא שטח, וזאת כדי לספק תמונה תלת מימדית פנורמית, מה שמספק על פניו למערכת של פורסייט יתרון בולט על פני מערכות חישת דרך המבוססות על מצלמות יחידות.

בדומה לחברות בתחום ה-ADAS, כמו מובילאיי, גם פורסייט מכוונת בעיקר לשוק הרכב האוטונומי, המתבסס על טכנולוגיות של חישה מלאכותית. במצגת למשקיעים שפרסמה פורסייט היום, הדגישה החברה שמטרתה היא לפתח טכנולוגיות שיוכלו להשתלב בתחום הרכב האוטונומי במעבר לרמות אוטונומיות גבוהות יותר.

האם המערכת של פורסייט טובה משל מובילאיי?

פורסייט ערכה בחודשים האחרונים שורה של ניסויים שנועדו בלחון את תפקוד המערכת בתנאי כביש וראות שונים. הניסויים נערכו בשעות היום, במשך מספר ימים, בכבישי דרום הארץ, אל מול סכנות מזדמנות בזמן אמת. הניסויים נערכו גם בתנאי סנוור של הנהג ושל מצלמות המערכת, אשר מקשים על גילוי הסכנות שבכביש. בחברה מדווחים כי לראשונה כל המודולים של התוכנה פעלו במקביל. בחברה מוסרים כי המערכת עמדה בניסוי בהצלחה וגילתה את הסכנות השונות בהצלחה וסיפקה התרעות קוליות וחזותיות נכונות זמן מספק מראש כדי לאפשר לנהג להגיב לסכנה שהתגלתה. כעת תתמקד פורסייט בפיתוח יכולות נוספות למתן התרעות בפני תאונות דרכים גם בלילה ובתנאי תאורה קשים.

כמו כן, במסגרת הניסוי נערכה השוואה בין ביצועי המערכת שלה לבין ביצועי מערכת סיוע לנהג של יצרן אחר (ייתכן כי החברה רומזת למערכת ה-ADAS של מובילאיי), ובחברה מדווחים כי המערכת שלה הציגה ביצועים טובים יותר.

אוטונומיה לפי דרישה: מובילאיי ו-Delphi יפתחו ערכה אוניברסלית לרכב אוטונומי

פורסם בתאריך אוגוסט 23, 2016אוגוסט 25, 2016 ע"י Techtime

הערכה תשלב את מערכות החישה והמיפוי של מובילאיי עם האלגוריתמים לתכנון נסיעה של דלפי. היא אמורה לצאת לשוק כבר ב-2019. מניית מובילאיי מזנקת ב-8%

DELPHI

חברת מובילאיי (MobilEye) וחברת Delphi, שהיא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של רכיבים אלקטרוניים לתעשיית הרכב, הודיעו על שיתוף פעולה אסטרטגי בפיתוח ערכת נהיגה אוטונומית מלאה, שניתן יהיה להרכיבו בכל מכונית, ועל-ידי כך לחסוך הצורך בפיתוח ייעודי של רכב אוטונומי. המערכת תוצג כבר בתחילת 2017 בתערוכת CES ומיועדת לצאת לשוק כבר בשנת 2019.

מדובר ברעיון הדומה לקונספט של חברת Otto האמריקאית, המפתחת ערכות אוטונומיה למשאיות ונרכשה בשובע שעבר על-ידי Uber תמורת 680 מיליון דולר. בזמן שיצרניות הרכב הגדולות, כגון פורד, טסלה, פולקסוואגן ואחרות בונות שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה ומפתחות באופן עצמאי דגמים אוטונומיים, נראה שהמערכת של מובילאיי ודלפי מפתחות מיועדות בעיקר ליצרניות הרכב הבינוניות והקטנות, שאינן יכולות לשאת בעלויות הפיתוח של רכב אוטונומי ייעודי.

המערכת של מובילאיי ודלפי מיועדת לספק "מערכת מדף" שתוכל לשמש מגוון רחב של יצרניות רכב שיהיו מעוניינות לבצע אוטונומיזציה של רכביהן. המערכת אמנם מיועדת לצאת לשוק כבר ב-2019, אך יש לציין כי תהליך ההטמעה וההתאמה של המערכת אורך כשנתיים, כך שאין מדובר בהקדמת תאריך היעד ליציאת כלי-רכב אוטונומיים לשוק.

מניית מובילאיי מגיבה להכרזה על שיתוף הפעולה האסטרטגי

ערכת האוטונומיה החדשה תתבסס על טכנולוגיות של שתי החברות. היא תכלול את השבב Mobileye's EyeQ 4/5, המספק עיבוד האותות מהחיישנים, התכת כל המידע ליצירת תמונת עולם ומערכת Road Experience Management אשר תשמש למיפוי פעיל וזיהוי מיקום הרכב. דלפי תשלב בערכה את תוכנת הניהוג האוטומטי שהשיגה בעקבות רכישת חברת Ottomatika אשר כוללת יכולות תכנון נתיב ותנועה (Path and Motion Planning) ואת בקר Multi Domain שלה, המספק חליפת חיישנים הכוללת כולל מצלמה, מכ"ם ומערכת לייזר מסוג LiDAR.

משא ומתן אוטומטי

MOBILEYE

במקביל, צוותים משותפים של שתי החברות יפתחו טכנולוגיית היתוך חיישנים חדשה (sensor fusion) ואלגוריתם המחקה נהיגה אנושית (human-like "driving policy). המודול הזה ישלב את אלגוריתם מידול ההתנהגות של Ottomatika, ביחד עם טכנולוגיית לימוד העומק (deep reinforcement learning) של מובילאיי. המטרה היא לפתח מערכת המסוגלת לנהל מעין משא ומתן עם נהגים אחרים והולכי רגל בתרחישים אורבניים מסובכים.

יו"ר ומייסד מובילאיי, אמנון שעשוע, אמר שהקשרים בין מובילאיי וחברת דלפי החלו כבר בשנת 2002, כאשר דלפי יישמה את מערכת הבטיחות האקטיבית של מובילאיי. "להיסטוריה של שיתוף הפעולה בינינו יש תפקיד מרכזי ביוזמה החדשה. השותפות עם דלפי תקצר את זמן היציאה לשוק של פתרונות אוטונומיים ותאפשר ללקוחות לאמץ אוטונומיות ברמה גבוהה (SAE Level 4/5) מבלי שייאלצו להשקיע משאבים גדולים מאוד. הדבר יעניק להם יתרון אדיר".

נשיא ומנכ"ל דלפי, קווין קלארק, אמר שהמומחיות המשתופת של שתי החברות תאפשר לפתח יכולות וגישות חדשות שסביר להניח שהן לא היו יכולות לפתח בנפרד. "זהו מצב שבו כולם זוכים. גם אנחנו וגם הלקוחות". חברת דלפי הבריטית נחשבת לאחת מהספקיות המובילות של תת-מערכות טכנולוגיות לשוק הרכב.

החברה מספקת ליצרניות חיישנים, מערכות מידע ובידור, לוחות בקרה ומחוונים, מערכות בטיחות כמו כריות אוויר, מערכות אלקטרוניקה ממונעות ועוד. היא מעסיקה 173,000 עובדים ב-44 מדינות, ובשנת 2015 הסתכמו מכירותיה בכ-15.1 מיליארד דולר.

בעקבות ההודעה זינק המחיר של מניית מובילאיי בבורסת ניו-יורק בכמעט 8%, והיא הגיעה לשווי שוק של כמעט 11 מיליארד דולר.

עיסקת Otto: המכונית האוטונומית היא מהפיכה עסקית

פורסם בתאריך אוגוסט 21, 2016אוגוסט 24, 2016 ע"י Techtime

רכישת אוטו על-ידי Uber תמורת 680 מיליון דולר, מלמדת שמהפיכת הרכב האוטונומי מתמקדת באוטונומיה ולא ברכב: המיתוג, הערך המוסף והרווחים צפויים לעבור מהיצרניות של חומרת הרכב אל הספקיות החדשות של שירותי אוטונומיה

OTTO-TRUCK

בסוף השבוע הודיע מייסד ומנכ"ל חברת Uber, טראוויס קאלאניק, על עיסקת הרכישה של חברת Otto מסן פרנסיסקו, ככל הנראה בתמורה ל-680 מיליון דולר. במונחי אקזיט, מדובר בכוכב זוהר בשמי עולם חברות הסטארט-אפ. חברת אוטו הוקמה בחודש פברואר 2016, וכבר נמכרת בסכום עצום כל-כך. בדיקת העיסקה, ופעילות אובר בתחום הרכב האוטונומי, מגלה שמאחורי העיסקה ניצבת אסטרטגיה ארוכת טווח הממוקדת במודלים עיסקיים של עiלם התחבורה האוטונומית, ולא בטכנולוגיה שתעמוד בלב המהפיכה.

חברת אוטו הוקמה על-ידי שני יוצא גוגל: הישראלי רון ליאור שניהל בעבר את מערך הפיתוח של Google Maps ואנטוני לבנדובסקי, ממנהלי פרוייקט המכונית האוטונומית של גוגל, ומי שעמד בראש הצוות שפיתח בשנת 2004 את ה-Ghostrider, אופנוע אוטונומי שפותח עבור פרוייקט של הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים בארה"ב (DARPA). בהודעתו בסוף השבוע גילה קאלאניק, שבעקבות העיסקה ,יצטרפו כל 90 עובדי חברת אוטו לקבוצת הרכב האוטונומי של אובר, ולבנדובסקי יהיה אחראי על כל הפעילות הזו של החברה.

המשאיות עוקפות את הקשיים

הפעילות של אובר ושל אוטו בתחום הרכב האוטונומי היא מפתיעה ומעוררת מחשבות. חברת אוטו החליטה לעקוף את רוב הקשיים הקשורים בפיתוח רכב אוטונומי ולהתמקד בשוק המשאיות הנעות בדרכים המהירות של ארצות הברית. היא לא מפתחת משאית, אלא ערכת התמצאות ושליטה שניתן להרכיב אותה על משאיות קיימות, ובכך להפוך אותן לאוטונומיות. בחודש שעבר היא דיווחה שרכשה שלוש משאיות וולו ישנות, התקינה עליהם ערכת חיישנים הכוללת מכ"ם, מערכת LiDAR ומספר מצלמות, ושלחה אותן לנסיעה בדרכים המהירות של נבאדה ללא גיבוי של נהג אנושי.

להחלטה האסטרטגית הזו יש מספר יתרונות: שוק המשאיות אחראי לכ-70% מתעבורת המטענים בארצות הברית וסובל מבעיה חמורה של מחסור בנהגים. מנגד, אוטוסטרדות הינן אתגר פשוט יותר לניהוג אוטונומי מאשר סביבה אורבנית, שבה מתמקדות רוב החברות כמו גוגל, טסלה, או יצרניות הרכב הגרמניות.

לציי משאיות גם יש את המודל העסקי המאפשר לספוג את העלות הנוספת הכרוכה בהתקנת מערכות אוטונומיות, ובכמויות גדולות. היעד: לספק משאיות אוטונומיות כבר בשנת 2021, שבה על-פי התחזיות יתקבלו כל האישורים ומכוניות אוטונומיות יעלו לכבישים. המודל הזה תואם גם לאופי הפעילות הקיימת של אובר בתחום הרכב האוטונומי.

UBER-VOLVO

שיתוף פעולה עם וולוו

בסוף 2015 ובתחילת 2016 הקימה אובר את חטיבת הרכב האוטומי המבוססת על גיוס כמעט כל עובדי מחלקת הרובוטיקה של אוניברסיטת קרנגי מלון. גם היוזמה הזו עוקפת את בעיית ייצור המכוניות האוטונומיות. אובר חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת וולוו, שלפיו וולוו תספק לה מכוניות מדגם XC90, כאשר אובר תתקין עליהן את ערכות ההתמצאות והשליטה, וכמובן תחבר אותן לאפליקציה המאפשרת להזמין אותן על-ידי לקוחות, כמו שמזמינים מונית.

שני המהלכים האלה מבהירים נקודה חשובה מאוד. מהפיכת הרכב האוטונומי מתמקדת באוטונומיה ולא ברכב. הערך המוסף של הרכב האוטונומי או הצי האוטונומי, נמדדים על-פי רמת האוטונומיות שלהם. כלומר מערכות הניווט, הבקרה, האמינות ותשתית השירותים שהרכב מקבל באמצעות הענן. המיתוג עובר מיצרנית חומרת הרכב, לספקיות שירותי האוטונומיה.

עבור חברות כמו אובר מדובר בהזדמנות פז: כמו שגוגל נכנסת לתחום הרכב האוטונומי כדי להפוך את המפות והאלגוריתמים שלה למקור הכנסה חדש, וכמו שאמזון נכנסת לתחום הרחפנים כדי לשפר את אספקת המוצרים של החנות המקוונת שלה, כך אובר גילתה שהרכב האוטונומי פותח הזדמנות חדשה עבור פעילות הליבה שלה: שירותי הסעה והובלה שיתופיים.

מה זה "מכונית לבנה"?

העיסקה מלמדת שהרכב האוטונומי מייצר מודלים עיסקיים חדשים: באמצעות חברת אוטו תוכל אובר להפוך לחברת הובלות המספקת שירותים על פי דרישה, המנוהלים באמצעות אפליקציה. הדבר דומה לאספקת יישומים חדשים על-גבי תשתית תקשורת קיימת. למעשה, היא אפילו לא תצטרך לרכוש משאיות: היא יכולה להציע לחברות הובלה להתקין את מערך הניווט והשליטה שלה, ועל-ידי כך להצטרף לפול ההזמנות שלה, ולהבטיח לעצמן הזמנות חדשות.

אחת השאלות המעניינות היא מה תהיה האסטרטגיה של יצרניות הרכב עצמן. לא מן הנמנע שהמגמות האלה שאובר מובילה ייאלצו אותן להקים חברות שירות חדשות שיספקו פתרונות אוטונומיים על-פי דרישה. אם הן לא יעשו זאת, קיימת סכנה שבתוך כמה שנים רוב המכוניות בשוק ייהפכו ל"קופסאות לבנות": מוצר סטנדרטי מהמדף, כמו מחשב אישי או שרת, הנמכר לפי מחירו ולא לפי הערך המוסף של המותג.

בלעדי ל-Techtime: מיקרוסקופ אלקטרוני שפותח בארץ הביא את אפלייד מטיריאלס לרזולוציה של ננומטר

פורסם בתאריך אוגוסט 8, 2016אוגוסט 11, 2016 ע"י Techtime

בלעדי ל-Techtime: הקבוצה הישראלית פיתחה מיקרוסוקופ אלקטרוני מסוג חדש ומתודולוגיית בדיקה מהפכנית המאפשרים לקצר את זמני הבדיקה של מבנים ננומטריים מ-50 שנה – למספר דקות

לאחרונה הכריזה חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) על מערכת PROVision אשר פותחה בחטיבה הישראלית של החברה (PDC) הפועלת מרחובות. מערכת PROVision מיועדת לבדיקת שבבים בקווי הייצור, והיא מספקת 35,000 תמונות של פרוסת הסיליקון ברזולוציה של עד 1.5 ננומטר. עד כה סופקה המערכת לכתריסר לקוחות, לרבות הזמנות חוזרות מיצרן שבבים מוביל ויצרן זכרונות גדול. מערכות נוספות נשלחות ללקוחות לאורך המחצית השנייה של 2016.

הטכנולוג הראשי של מוצרי הבדיקה מבוססי אלקטרונים באפלייד מטיריאלס ישראל, עידו הולצמן, סיפר ל-Techtime על המהפיכה הטכנולוגית והתפיסתית שעמדה מאחורי ההישג הטכנולוגי. הולצמן: "מדובר במכונת גילוי פגמים בעלת הרזולוציה הגבוהה ביותר בתעשייה. החידוש הטכנולוגי הוא שהצלחנו לייצר מיקרוסקופ אלקטרוני בעל עוצמה גדולה מאוד, אשר מקרין פי ארבעה יותר אלקטרונים בשטח נתון מאשר בדורות הקודמים. המכונות האלה מתאימות לקווי ייצור שבבים של 10 ננומטר, 7 ננומטר, ו-5 ננומטר. בעתיד הן יוכלו אולי לשמש גם בקווי ייצור של 3 ננומטר".

שילוב מפתיע של מטרולוגיה וגילוי פגמים

מאחורי הטכנולוגיות החדשות מסתתר גם חידוש מתודולגי באופן שבו מתבצעת בדיקת השבבים במפעלי הייצור. בפגישה עם Techtime, הסביר הולמן את החידוש התפיסתי: "בתעשייה קיימים שני תהליכי בדיקה עיקריים: מערכות מטרולוגיה המבצעות מדידות לצורך בקרת התהליך וממוקמות בנקודות שונות לאורך קו הייצור, ומערכות סריקה לגילוי פגמים המתמקדות באיתור פגמים בשבבים המיוצרים. התוצר של מערכות הסריקה הוא קובץ המדווח על מספר הפגמים והמאפיינים שלהם.

"כיום, רוב מערכות הסריקה מבוססות על תהליך אופטי שהרזולוציה שלו מוגבלת לכ-100 ננומטר בלבד. אומנם אנחנו מצליחים להתגבר על חלק מהמגבלה באמצעות ניתוח של תופעות התאבכות המאפיינות מבנים מחזוריים, כדי לזהות פגמים בגודל של עד 10 ננומטר, אולם הבעיה היא שהאופטיקה לא רואה את הפגמים הקטנים".

50 שנה לבדיקת פרוסת סיליקון אחת

"בשבבים החדשים אנחנו צריכים לעבור לטכנולוגיות בעלות רזולוציה גבוהה יותר. כך למשל, כדי לבדוק מבנים בגודל של 5 ננומטר, יש צורך ברזולוצייית בדיקה של לפחות 1 ננומטר. הפתרון הטוב ביותר לבעיה הוא שימוש במיקרוסקופ אלקטרוני, אבל סריקה כזו תהיה איטית מאוד. כאשר סורקים פרוסת סיליקון (Wafer) ברזולוציה של 1 ננומטר, מקבלים תמונה בגודל של 10 בחזקת 16 פיקסלים. לפי החישוב שלנו, עיבוד המידע של תמונה כזו יימשך 50 שנה!

"לכן יש צורך במתודולוגיה שונה: הפתרון שלנו מבוסס על איתור של תקלות אקראיות גדולות יחסית באמצעות שיטות אופטיות, ומיקוד המיקרוסקופ האלקטרוני באתרים נבחרים שבהם קיים סיכוי גבוה להופעת פגמים בשבב. לצורך זה אנחנו גם מבצעים ניתוח של קובץ התכנון עצמו, מזהים אתרים רגישים שבהם צפויות להתפתח תקלות, ובודקים אותם באמצעות המיקרוסקופ האלקטרוני. למעשה מדובר בשילוב של מטרולוגיה וגילוי פגמים.

"באזור שבו התגלו חריגות ברמת המטרולוגיה, צפויים להתגלות גם פגמים. מערכות המטרולוגיה מייצרות מפה של מדידות, מעין חתימה של הפרוסה בכל שלב. מכיוון שאנחנו מכירים את חתימת התקלות של כלי הייצור השונים המצויים בתעשייה, אנחנו יכולים לבצע בדיקה מרוכזת באתרים חשודים".

כיצד אתם מתמודדים עם בעיית האנרגיה? האלקטרונים לא משפיעים על הטרנזיסטורים הנבדקים?

"הטכנולוגיה הזו מתאימה לבדיקה של שכבות מסויימות בתהליך הבדיקה של הפרוסה, מכיוון שהאלקטרונים יכולים להשפיע על החומר. אולם אנחנו יכולים לבחור את רמות האנרגיה שבהן מתבצעת הבדיקה. המערכת מאפשר לעבוד ברמות אנרגיה שונות, בין 150 ל-15,000 וולט, כאשר המשתמש יכול לבחור לבצע בדיקה באנרגיה גבוהה כדי להדמות תופעות בעומק השטח, באתרים שבהם הוא בוחר לבצע את הבדיקה".

טאואר-ג'אז דוהרת לקראת 1.3 מיליארד דולר מכירות

פורסם בתאריך אוגוסט 4, 2016אוגוסט 8, 2016 ע"י yochais

יצרנית השבבים ממגדל העמק מדווחת על זינוק של 29% בהכנסות ל-305 מיליון דולר ברבעון. בניית קיבולת הייצור העודפת מתחילה להוכיח את עצמה

מניית טאואר-ג'אז הגיבה מיידית לדו"ח הרבעוני

מכירות שיא לטאואר-ג'אז (TowerJazz) ברבעון השני. יצרנית השבבים ממגדל העמק רשמה ברבעון השני הכנסות של 305 מיליון דולר, צמיחה של 29% בהשוואה ל-236 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי לרבעון השני של 2016 הסתכם ב-73 מיליון דולר בשיעור רווחיות של 24%, לעומת בהשוואה ל-52 מיליון דולר ברבעון השני של 2015 בשיעור רווחיות של 22%. בעקבות הדוח החיובי, מניית החברה עולה בלמעלה מ-5% בקדם-המסחר בנסד"ק. החברה נסחר לפי שווי שוק של 1.11 מיליארד דולר

בחברה מציינים כי העלייה ברווח ובשיעורי הרווח הגולמי והתפעולי במהלך הרבעון השני נובעת בעיקר מהרחבת כושר הייצור במפעלי הייצור פאב 2 ובפאב 3, ומאופטימיזציה של הייצור בין מפעלי החברה באתריה הגיאוגרפיים העולמיים, וכן מגידול במכירות במתקני הייצור של המיזם המשותף של טאואר-ג'אז עם פנסוניק TPSCo ללקוחות צד שלישי (לקוחות שאינם פנסוניק).

במהלך הרבעון השני של 2016, גייסה החברה 113 מיליון דולר, נטו, באגרות חוב סטרייט. בעקבות הגיוס ביצעה החברה פירעון מוקדם של יתרת הלוואותיה לבנקים בישראל בסך של 78 מיליון דולר. בקופתה של טאואר-ג'אז יש בסוף הרבעון השני יתרת המזומנים בסך 311 מיליון דולר, בהשוואה ל-206 מליון דולר נכון לסוף הרבעון המקביל אשתקד.

בסיכום המחצית הראשונה של 2016, החברה רשמה מכירות שיא בסך 583 מיליון דולר, המשקפות צמיחה של 26% בהשוואה למכירות המחצית הראשונה של שנת 2015. הרווח הגולמי והרווח התפעולי במחצית הראשונה של 2016 הסתכמו ב-134 מיליון דולר ו-71 מיליון דולר, בהתאמה.

1.3 מיליארד דולר ב-2016

לפי התחזית של טאואר-ג'אז, החברה צפויה לרשום ברבעון השלישי מכירות בסך 325 מיליון דולר, עם טווח של 5% כלפי מעלה או מטה, המשקפת צמיחה של כ-33% לעומת הרבעון השלישי של שנת 2015 וצמיחה של 7% בהשוואה לרבעון השני של שנת 2016.

התחזית הזו משקפת קצב מכירות שנתי של 1.3 מיליארד דולר, עלייה של 30% בהשוואה לקצב המכירות השנתי שנרשם ברבעון הרביעי לשנת 2015 של 1.0 מיליארד דולר.

ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר-ג'אז, אמר: "האסטרטגיה שלנו לתת מענה למגמות המרכזיות בשוק האנלוגי, תוך שיתוף פעולה עם לקוחות מובילים בשווקים שלהם, הוכיחה את עצמה. הפוקוס העיקרי שלנו נותר מתן מענה למגמות המניעות את שוק ה-IOT , ובעיקרן קישוריות, צריכת חשמל נמוכה וחיישנים".

תאונת דרכים ברומן הטכנולוגי שבין מובילאיי וטסלה

פורסם בתאריך אוגוסט 3, 2016אוגוסט 7, 2016 ע"י yochais

השותפות החדשה בין מובילאיי לבין BMW ואינטל, ותאונת הדרכים הקטלנית שבה היה מעורב באחרונה רכב חצי-אוטונומי של טסלה, עשויים להסביר מדוע נקטע שיתוף הפעולה בין טסלה ומובילאיי

מה הוביל לסיום הרומן בין טסלה לבין מובילאיי? זו השאלה המרכזית שרבים בתעשייה שואלים את עצמם בעקבות ההחלטה המפתיעה של יצרנית הרכב החשמלי טסלה ומפתחת מערכות ה-ADAS מובילאיי (MobilEye), להפסיק את שיתוף הפעולה הטכנולוגי ביניהן.

כזכור, במקביל לפרסום דו"ח הרווח המרשים לרבעון השני, שבו דיווחה על זינוק של 58% בהכנסות, הודיעה מובילאיי בשיחת הוועידה עם המשקיעים כי היא וטסלה החליטו לבטל את ההסכם לשיתוף פעולה עתידי ביניהן. אומנם טסלה תמשיך ולהשתמש בחיישן של מובילאיי בגרסה הנוכחית של מערכת ה-Auto-Pilot במכונית החצי-אוטונומית שלה, אך לא תעשה שימוש בטכנולוגיות של מובליאיי בגרסאות הבאות, ותפתח בעצמה אלגוריתם של חישה ממוחשבת.

ההודעה העיבה במידה רבה על התוצאות המרשימות של מובילאיי, ומניית החברה צנחה באותו יום בכ-7%. עבור מובילאיי מדובר באובדן שוק משמעותי בעיקר בטווח הארוך יותר. כרגע שיתוף הפעולה עם טסלה מהווה כ-1%-2% מההכנסות של מובילאיי. ואולם, אם טסלה תשלים את פיתוח הרכב האוטונומי ותמכור מיליוני כלי-רכב, נתח השוק של מובילאיי צפוי להיפגע משמעותית. אלא שיש כאן עניין נכבד בהרבה: אם סיום שיתוף הפעולה מהווה הבעת אי אמון של טסלה בטכנולוגיה של מובילאיי, השלכות הפרידה המתוקשת עשויות להיות מרחיקות לכת בהרבה מעבר לנתח השוק של טסלה.

יכול להיות שההחלטה על סיום שיתוף הפעולה נרקמת כבר זמן רב, אך שתי נקודות ציון שהתרחשו לאחרונה עשויות לשפוך אור נוסף על הגורמים שעמדו מאחורי המהלך. האירוע הראשון הוא תאונת דרכים קטלנית שבה היה מעורב כלי-רכב חצי-אוטונומי של טסלה, והאירוע השני היה הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין BMW, מובילאיי ואינטל, לפיתוח רכב אוטונומי שייצא לשוק בשנת 2021.

מובילאיי מחפשת שותפות

bmw-auto066310_l — ראשי מובילאיי, BMW ואינטל מכריזים על שיתוף הפעולה

פרויקט פיתוח הרכב האוטונומי, שבו מעורבות יצרניות רכב וחברות טכנולוגיה רבות, נכנס כיום לשלב הקריטי של מעבר מרכב חצי-אוטונומי (כמו ה-Auto-Pilot של טסלה) לרכב אוטונומי מלא (אוטונומיות בדרגה 4 ובדרגה 5). המורכבות הטכנולוגית של פיתוח רכב אוטונומי מחייבת אינטגרציה בין מערכות ורכיבים מסוגים שונים ושיתוף פעולה בין יצרניות רכב ליצרניות שבבים ומפתחות מערכות חישה ולימוד מכונה.

אלא שבשיתוף הפעולה בין מובילאיי וטסלה, נחשבת החברה הישראלית לספקית רכיבים לפי דרישה, ולא לשותפה בפרוייקט פיתוח הרכב האוטונומי. יו"ר החברה, אמנון שעשוע, טען בשיחת הוועידה כי שתי החברות לא ראו עין בעין את אופי שיתוף הפעולה ביניהן: "המעבר לרמת אוטונומיה מתקדמת מהווה שינוי פרדיגמטי, הן ברמת המורכבות הפונקציונלית והן בצורך להבטיח רמה גבוהה מאוד של בטיחות.

"המון מוטל כאן על הכף, הן מבחינת המוניטין של מובילאיי והן מבחינת התעשייה כולה. אנחנו במובילאיי מאמינים כי השגת היעדים הללו מחייבים שותפות עמוקה יותר מאשר היחסים האופייניים שבין יצרנית ציוד מקורי (OEM) לבין ספקית. הוא צריך להיות דומה לשיתוף הפעולה שעליו הכרזנו לאחרונה עם BMW ואינטל. מובילאיי תמשיך לחפש שותפויות מסוג זה".

תאונת דרכים שטרפה את הקלפים

תחושת החמיצות מסיום שיתוף הפעולה הועצמה בגלל חילוקי הדעות שהתגלעו בין שתי החברות סביב תאונת הדרכים הקטלנית שבה היה מעורב באחרונה רכב חצי-אוטונומי של טסלה. התאונה התרחשה בחודש מאי השנה במכונית Model S של טסלה, באוטוסטרדה בפלורידה. המכונית נסעה כאשר מערכת ה-Autopilot שלה מופעלת. בשלב מסויים עקפה אותה משאית ואז נכנסה לנתיב הנסיעה של המכונית. המערכת לא הפעילה את בלמי החירום, וכתוצאה מכך היא נגררה אל מתחת למשאית והנהג נהרג. בתגובה, הודיעה רשות הבטיחות בדרכים בארה"ב (NHTSA), שהיא יוזמת חקירה של כל מכוניות Model S.

מכיוון שמערכת ה-ADAS של מובילאיי מפעילה את הבלמים, היא נקלעה לעין הסערה. מובילאיי טענה לזכותה, שמערכת החישה שלה מיועדת להבחין רק בכלי רכב המגיעים מקדימה או מאחורה, אך לא ברכב המגיע מהצד. כלומר, המערכת שלה לא נועדה למנוע תאונה מהסוג שהתרחש בפלורידה. למרות זאת היא הודיעה שהחל משנת 2018 המערכת שלה תכלול גם יכולת ראייה צדית.

טסלה מנגד טענה שהמערכת הכוללת שלה, שבתוכה משולבת גם הטכנולוגיה של מובילאיי, אמורה כבר כעת לזהות באופן היקפי סכנות התנגשות, אך מערכת הראייה המלאכותית זיהתה את המשאית הלבנה שהיתה מעורבת בתאונה כשלט דרכים, ועל-כן לא הופעלה מערכת בלימת החירום. במלים אחרות, היא האשימה את האלגוריתם.

טסלה רוצה אוטונומיה בתחום הרכב האוטונומי

ברמה העסקית, המכירות של מובילאיי לטסלה הן כמעט שוליות. על-פי ההערכות הן אחראיות רק ל-1% ממכירותיה. שעשוע גילה שעל-פי התוכנית המקורית של החברה, הן היו אמורות לצמוח ל-2% עד 2019. כלומר, מה שעומד על הכף הוא מוניטין, לא כסף. האם התאונה אחראית להפסקת שיתוף הפעולה? על-פי ההערכות, טסלה סיום שיתוף הפעולה מהווה רצון של החברה לפתח בעצמה את מכלול טכנולוגיות התוכנה והחומרה של הרכב האוטונומי העתידי שלה, ולא להסתמך על ספקיות חיצוניות כדוגמאות מובילאיי, שלא בטוח שמסוגלות לעמוד בלוח הזמנים ובדרישות השאפתניות של טסלה בפיתוח הרכב האוטונומי המלא.

Analog רוכשת את Linear תמורת 14.8 מיליארד ד'

פורסם בתאריך יולי 27, 2016אוגוסט 1, 2016 ע"י Techtime

עיסקת המיזוג החדשה תיצור ענקית שבבים בשווי כולל של 30 מיליארד דולר ובעלת היקף מכירות של כ-5 מיליארד דולר בשנה. נשיא ומנכ"ל אנלוג: "המיזוג יאפשר לנו לפתור את הבעיות הקשות ביותר של המהנדסים"

LINEAR

חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices) חתמה על הסכם מיזוג עם יצרנית הרכיבים האנלוגיים הוותיקה Linear Technology, שלפיו היא תרכוש אותה בסכום של כ-14.8 מיליארד דולר שיינתן במזומן ובמניות. על-פי תנאי העיסקה, בעלי המניות של לינאר יקבלו 46 דולר תמורת כל מנייה, והשאר יושלם באמצעות עיסקת מניות שבאמצעותה הם יחזיקו ב-16% ממניות החברה הממוזגת.

העיסקה מעניקה למניות לינאר שווי של 60 דולר למנייה. בעקבות ההודעה זינקה אתמול מניית לינאר בנסד"ק ב-29%, וכעת היא נסחרת לפי מחיר של כ-62 דולר, בהשוואה לכ-49 דולר אתמול. עם השלמת העיסקה, אנלוג צפויה להיות יצרנית הרכיבים האנלוגיים הגדולה בעולם, אשר נסחרת לפי שווי שוק של כ-30 מיליארד דולר ובעלת היקף מכירות של כ-5 מיליארד דולר בשנה.

שתי ענקיות ותיקות

"השילוב של אנלוג ולינאר מחבר בין שתיים מחברות הטכנולוגיה החזקות בתעשיית השבבים", אמר נשיא ומנכ"ל אנלוג, וינסנט רוש. "הפורטפוליו המשלים של שתי החברות יאפשר לנו לפתור את האתגרים הקשים ביותר של הלקוחות שלנו, של המפגש בין העולם הפיסי לעולם הדיגיטלי".

יו"ר ומייסד משותף של חברת לינאר, בוב סוונסון, אמר שב-35 השנים האחרונות התפתחה חברת לינאר באמצעות צמיחה אורגנית. "למיזוג עם אנלוג יש פוטנציאל לייצר תמורה שבה אחד ועוד אחד הם יותר משניים. אנחנו מחוייבים לעבוד עם צוות המיזוג של אנלוג, על-מנת להבטיח מעבר חלק".

המעבדה המקורית שבה הומצא המגבר הדיפרנציאלי בחברת לינאר

להערכת אנלוג דיוייסז, העיסקה תעניק לה מספר יתרונות אסטרטגיים. היא תמצב אותה כמובילה בתחומי ממירי הנתונים (data converters), רכיבי ניהול הספק, מגברים, ממשקים, ומוצרי RF ומיקרוגל. המוצרים המשלימים של חברת לינאר מגדילים את שוק היעד הכולל של אנלוג לכ-14 מיליארד דולר בשנה, בהשוואה לכ-8 מיליארד דולר בשנה כיום. התשתית הטכנולוגית של שתי החברות צפויה לייצר חדשנות טכנולוגית בתחומים כמו השוק התעשייתי, שוק הרכב, ובתחום תשתיות התקשורת.

הלוואה בהיקף של 7.3 מיליארד דולר

העיסקה צפויה להסתיים ברבעון השני של 2017. בתוך 18 חודשים מיום השלמתה, העיסקה צפויה להביא לחיסכון סינרגטי (ביטול פעילויות חופפות) בהיקף של כ-150 מיליון דולר בשנה. החברה ממוזגת תמשיך לפעול תחת השם אנלוג דיוייסז, אולם תשמות את המותג Linear לתחום פתרונות ניהול ההספק. אנלוג מתכננת לממן את העיסקה באמצעות הלוואה לטווח ארוך בגובה של 7.3 מיליארד דולר, כסף המצוי בקופתה ובאמצעות מניות.

מדובר במיזוג בין שתי חברות אמריקאיות ותיקות מאוד: חברת אנלוג הוקמה לפני 51 שנים והנהלתה נמצאת במסצ'וסטס, וחברת לינאר הוקמה לפני 35 שנים והנהלתה נמצאת בקליפורניה. לינאר פרצה לשוק כאשר המציאה את המגבר הדיפרנציאלי (Op Amp) ששינה את פני תעשיית האלקטרוניקה. עד היום היא מוכרת מגברים שיצאו לשוק לפני 30 שנה.

בשנת 2015 הסתכמו המכירות של אנלוג בכ-3.5 מיליארד דולר והמכירות של לינאר בכ-1.5 מיליארד דולר.

שתי החברות מתמקדות בעיקר בשוקי המוצרים התעשייתיים, רכב ותשתיות תקשורת. אנלוג דיוייסז מוכרת בעיקר ממירי אותות, מגברים, רכיבי RF ומיקרוגל, מעבדי DSP ורכיבי MEMS. חברת לינאר מוכרת בעיקר מגברי ופתרונות ניהול הספק.

בלעדי ל-Techtime: רוקטיק מפתח תקווה מפתחת את מנוע הסימולציה העתידי של קיידנס

פורסם בתאריך יולי 27, 2016יולי 31, 2016 ע"י Techtime

קיידנס רכשה את רוקטיק בחודש אפריל השנה. רוקטיק פיתחה פתרון המאפשר מיקבול פעילות הסימולציה של התכנון למספר מעבדים הפועלים במקביל

הצוות של חברת רוקטיק הישראלית (Rocketick) כבר משתלב בקבוצת הווריפיקציה של חברת קיידנס (Cadence) ולוקח חלק בפיתוח מנוע הסימולציה העתידי של החברה. כך נודע ל-Techtime בשיחה עם מנהל קבוצת הווריפיקציה בקיידנס, ד"ר אנירוד דווגאן. מנוע הסימולציה החדש יחליף את מערכות Incisive מהדור הנוכחי.

כזכור, בחודש אפריל השנה רכשה קיידנס את רוקטיק מרמת-גן. החברה הישראלית פיתחה יכולת יוצאת דופן לבצע את פעילות הסימולציה במקביל על-ידי מספר מעבדים, ולא כפי שנעשה כיום, באמצעות מעבד אחד בלבד.

מקבילית המוחות

תכנון שבבים מתבצע בדרך-כלל באמצעות שפת Verilog, שהיא שפת תיאור חומרה (Hardware Description Language) הנפוצה ביותר בתעשייה. בשפה זו מתוארים הקשרים והתלות בין מרכיבי החומרה השונים שמהם בנוי השבב. לאחר התכנון, יש צורך לבצע הדמייה באמצעות מחשב המריץ את התוכנית ומוודא שאין טעויות בתכנון.

הבעיה היא שהרצת הסימולטור יכולה להימשך ימים רבים. הטכנולוגיה של רוקטיק ממקבלת את תהליך הרצת הסימולטור. התוצאה היא האצה דרמטית של האימות: עד פי 6 לבדיקות RTL, עד פי 10 לבדיקות פונקציונליות ברמת השער ועד פי 30 בזמן ההדמייה של מערכי בדיקת הרכיב – וזאת באמצעות מעבד x86 בעל 64 ליבות.

קיר הנוסטלגיה של וריסיטי במשרדי קיידנס בפתח-תקווה. העיסקה שהעלתה את ישראל על מפת הווריפיקציה

קיידנס העריכה שהעיסקה תסתיים ברבעון השני של 2016. התחזית היתה מדוייקת: לפני כחודש נכנסו 25 עובדי רוקטיק למשרדי המכירות והפיתוח החדשים של קיידנס בפתח-תקווה. בעיני דווגאן, זוהי טכנולוגיה מלהיבה המהווה שינוי פרדיגמטי בשוק הווריפיקציה (אימות התכנון של שבבים).

דווגאן: "כיום כל הסימולטורים עובדים רק עם ליבה אחת מכיוון שקשה מאוד לבצע הקבלה של תהליך הסימולציה הלוגית, ואף חברה עדיין לא הצליחה לעשות את זה. לכן כאשר חברות מפתחות כיום סימולטורים חדשים, הן מציגות שיפור של כמה עשרות אחוזים במהירות הסימולציה".

מדוע קשה לבצע הקבלה של הסימולציה?

"כאשר אתה מבצע סימולציה של מספר שערים לוגיים, אתה מגלה שבכל רגע נתון יש שער אחר המבצע פעולה, ולכן קשה מאוד לחלק מראש את העבודה בין מספר מעבדים נפרדים. הצוות של רוקטיק מצא דרך לעשות את זה".

ד"ר אנירודט דווגאן הוא אחד מהמנהלים הבכירים ביותר בחברת קיידנס העולמית. הוא מנהל שתי קבוצות מוצר מרכזיות בחברה: קבוצת Digital & Signoff וקבוצת System & Verification.

דווגאן הוא מומחה בתחום השבבים. לפני שהצטרף לקיידנס בשנת 2012, ניהל את חברת Magma Design Automation (שנימכרה לסינופסיס ב-2012), לפני-כן עבד 12 שנים בקבוצת המחקר של יבמ, ורשם 27 פטנטים על שמו. לדבריו, ישראל היא מרכז מצויינות של קיידנס בתחום הווריפיקציה. "אנחנו מרגישים טוב מאוד עם הידע שיש לנו כאן. ישראל תמיד הביאה רעיונות חדשים לתחום הזה, עוד מאז שרכשנו את וריסיטי בשנת 2006".

הענקיות רוצות להתקרב אל הסיליקון

לדבריו, "ישראל הינה שוק יעד מרכזי להנהלת קיידנס, בשל הרכב הלקוחות המקומיים והגלובליים, בעלי מרכזי פיתוח משמעותיים ומובילים בישראל לצד חברות הזנק רבות בעלות טכנולוגיה חדשנית. הלקוח הישראלי מצטיין בהיותו חדשני, יזמי, ופורץ גבולות. בדיוק התכונות שאנו מחפשים, המסייעות לקיידנס להשתפר כל העת".

מה הן המגמות המרכזיות בשוק השבבים כיום?

"המגמה המובילה בעיני, היא שחברות המערכות הגדולות רוצות לייצר בעצמן את השבבים המרכזיים שלהן. מבחינתנו זה מאפשר לספק מוצרים עם דגש חזק יותר על שיקולי המערכת הכוללת. אנחנו רואים את המגמה הזו גם בתחום הטלפונים הסלולריים וגם בתחום האוטומוטיב.

"זהו תהליך של רה-ורטיקליזציה בתעשייה. חברות ה-System רוצות להתקרב אל הסיליקון. אמזון למשל רכשה את אנפורנה הישראלית, וסמסונג מפתחת שבבים משל עצמה. בתחום הרכב המגמה הזו מואצת על-ידי המעבר של תעשיית הרכב מטכנולוגיות 45 ננומטר ו-65 ננומטר, לייצור בטכנולוגיה של 16 ננומטר. זוהי הזדמנות מצויינת בשבילנו".

זינוק של 58% בהכנסות מובילאיי; סיימה את ההתקשרות עם חברת טסלה

פורסם בתאריך יולי 26, 2016יולי 29, 2016 ע"י yochais

למרות הכנסות גבוהות מהמצופה ברבעון השני, מניית החברה צוללה בכ-12% בעקבות ההודעה על ביטול הפעילות עם טסלה. מכירות השבב EyeQ צמחו ב-45.4% להיקף של 1.4 מיליון יחידות

זינוק של 58% בהכנסות של חברת מובילאיי (MobilEye). החברה מירושלים, המפתחת מערכות סיוע ובטיחות לנהג (ADAS) וטכנולוגיות לתחום הרכב האוטונומי, התעלתה מעל התחזיות המוקדמות של האנליסטים כאשר דיווחה מוקדם יותר היום על הכנסות רבעוניות של 83.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-52.8 בלבד ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות היו גבוהות ב-6.2 מיליון דולר מהאומדן המוקדם של האנליסטים. גם ברווח הנקי נרשם גידול מרשים, מ-15.3 מיליון דולר בשנה שעברה ל-26.9 מיליון דולר ברבעון האחרון.

בתוך-כך, מובילאיי הודיעה היום על סיום שיתוף הפעולה עם יצרנית הרכב החשמלי טסלה, מה שהאפיל על הנתונים החיוביים וגרם לצניחה בשיעור דו-ספרתי בערך המנייה בטרום המסחר בנסד"ק (כ-12% עם פתיחת המסחר היום). בשיחת הוועידה שהתקיימה לאחר פרסום הדו"חות, הודיעה מובילאיי כי טסלה אמנם תמשיך לעשות שימוש במערכת הנוכחית של מובילאיי, אך לא תעשה שימוש בטכנולוגיות העתידיות שהיא תפתח.

התאונות המסתוריות של טסלה

ייתכן כי סיום שיתוף הפעולה קשור לשיתוף הפעולה של מובילאיי עם BMW ואינטל בפיתוח רכב אוטונומי, הנחשבות למתחרות עתידיות משמעותיות של טסלה. לאחרונה עלתה טסלה לכותרות בעקבות שתי תאונות דרכים של רכבים אוטונומיים מתוצרתה, שהסתיימו באבידות בנפש.

ההודעה על טסלה הפילה את מניית מובליאיי בנסד"ק

ההכנסות ממכירות ישירות ליצרניות הרכב (OEM) הסתכמו ב-64.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-43.6 מיליון דולר בשנה שעברה. ההכנסות ממכירת מערכות לנהגים בעלי רכבים (After Markets) הסתכמו ב-19.1 מיליון דולר, בהשוואה ל-9.2 מיליון דולר בשנה שעברה. היקף המכירות של מוצר הדגל של החברה, EyeQ chip, עלו ב-45.4% ל-1.4 מיליון יחידות, בהשוואה ל-969 אלף ברבעון המקביל אשתקד. גם המחיר הממוצע שבו נמכרה כל יחידה עלה קלות ברבעון הראשון, מ-43.7 דולר בשנה שעברה ל-44.5 דולר השנה.

ממערכות בטיחות לרכב אוטונומי

"ההישגים המסחריים והאסטרטגיים שרשמנו ברבעון השני חתמו מחצית ראשונה של השנה שבה הרחבנו את העסקים שלנו בכל הרמות, מתחום ה-ADAS לתחום הרכב האוטונומי המלא, וכמו כן השקנו מוצרים חדשים כגדון מערכת ניהול חוויית הדרך (REM)," אמר מנכ"ל מובילאיי זיו אבירם.

בתחילת יולי הודיעו BMW, אינטל ומובילאיי על שיתוף פעולה לפיתוח רכב אוטונומי מלא. על פי היעד, BMW תוציא לשוק כבר ב-2021 דגם ראשון של רכב אוטונומי שיתבסס על טכנולוגיית הראייה הממוחשבת של מובילאיי וטכנולוגיית למידת המכונה של אינטל.

"השותפות עם BMW ואינטל היא שיתוף הפעולה המשמעותי הראשונה מסוג זה ואנחנו מצפים לשיתופי פעולה נוספים. ככלל, אנחנו סבורים כי הצלחנו לעשות התקדמות חשובה בהבטחת את המעמד השלנו לטווח הארוך בכל הרמות של תחום הנהיגה האוטונומית," הוסיף אבירם.

סוחרי שורט התנפלו על מניית מובילאיי

לאחר שהונפקה בנסד"ק ב-2014 על פי שווי שוק של מיליארד דולר – שיא עבור חברה ישראלית – מנייתה של מובילאיי זינקה מעלה וכמעט והכפילה את ערכה עד לשיא של 64.14 דולר. לזינוק הזה היו השלכות בלתי צפויות: מחירה הגבוה הפך את מניית מובילאיי ליעד מרכזי של סוחרי שורט, שהתחילו להפעיל לחץ כבד על המנייה. בשלב מסויים היא היתה מניית הטכנולוגית שריכזה את מסחר השורט הגדול ביותר. משקיעים רבים העריכו שהמנייה נסחרת המנייה מחיר מופרז, ולכן הימרו על-כך שהיא תרד. מובילאיי אמנם נחשבה לחלוצה בתחום ה-ADAS, אך לא מעט אנליסטים סברו כי במוקדם או במאוחר ייכנסו לשוק מתחרות חדשות וחזקות יותר, והיא לא תוכל לשמור על מעמדה המוביל בשוק.

שיתוף הפעולה היוקרתי עם BMW ואינטל והיתד שהיא חותרת לתקוע בשוק הרכב האוטונומי מיצבו את מובילאיי כשחקנית משמעותית בתחום הרכב האוטונומי, שוק עם פוטנציאל צמיחה אדיר בשנים הקרובות. בעקבות כך, בחודשים האחרונים הצטמצם מאוד היקף מסחר השורט במנייה של מובילאיי ולא מעט אנליסטים פרסמו המלצות קנייה. ואמנם מניית החברה זינקה בששת החודשים האחרונים מ-28.7 דולר בתחילת פברואר ל-49.3 (מחיר הנעילה אמש לפני הצניחה היום).

עם זאת, יש לזכור ששוק הרכב האוטונומי מצוי עדיין בשלבי פיתוח ובשנים הקרובות הוא צפוי להתמודד עם לא מעט אתגרים טכנולוגיים ורגולטוריים. לכן כל אומדן לגבי היקף השוק העתידי נחשב כיום להשערה בלבד. כמו כן, מובילאיי גם פגיעה מעצם העובדה שבניגוד ליצרניות אחרות שמייצרות שבבים עבור רכבים אוטונומיים כמו NXP ו-Nvidia, תחום עיסוקה הבלעדי של מובילאיי הוא בתחום הרכב.

השלב הבא: פרוייקט מיפוי רחב-היקף

בתחילת יוני הודיעה מובילאיי כי היא מפתחת שבב חדש לניהול כל מערכות החישה ברכב אוטונומי מלא. השבב החדש, הנקרא EyeQ5, אמור להיות משולב ברכב האוטונומי של BMW והוא מיועד לשמש כמחשב מרכזי המשלב את כל המידע המגיע מהחיישנים הממפים את הדרך ומסייעים לרכב לנווט בכביש.

מלבד ייצור שבבים וחיישנים של ראייה ממוחשבת עבור כלי רכב אוטנומיים, היעד האסטרטגי של מובילאיי הוא לפתח טכנולוגיית מיפוי דרך מבוססת ענן, שתוכל לשמש יצרניות רכב מרובות. מייסד מובילאיי, אמנון שושן, כינה זאת "החוליה החסרה". מובילאיי כבר משתפת פעולה בתחום זה עם ג'נרל מוטורס ופולקסווגן. המטרה היא לפתח פלטפורמה שיתופית שתאסוף בזמן אמת באמצעות מיקוד-המונים מידע על הדרך מכלי רכב אחרים, ותעזור לכלי הרכב למפות באופן מדויק את תנאי הדרך.

הלמ"ס מזהירה מפני התמוטטות תעשיית ההייטק

פורסם בתאריך יוני 14, 2016יוני 18, 2016 ע"י Techtime

אם לא יחולו שינויים מפתיעים בחודשים הקרובים, ייצוא ההייטק הישראלי יירד ב-27.8% עד סוף השנה. תעשיית הייצור האלקטרוני בסיכון גבוה: צפוייה לאבד 71% מהייצוא עד סוף 2016

נתוני המגמה של היצוא התעשייתי לפי עוצמה הטכנולוגית שפורסמו אתמול על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהווים תמרור אזהרה בגודל שלא נראה בישראל בשנים האחרונות. המידע מראה ירידה גדולה מאוד בכל מגזרי ההייטק, בשיעורים שאם לא ייבלמו עשויים למחוק את תעשיית ההייטק הישראלית, האחראית כיום לכ-47% מכלל היצוא התעשייתי של ישראל (למעט יהלומים). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת שבחודשים מרץ-אפריל ומאי 2016 חלה ירידה חודשית של 2.7% בממוצע במכירות של תעשיית ההייטק כולה (בהגדרה של הלמ"ס: תעשיות טכנולוגיה עלית). אם המגמה הזו תימשך לכל אורך השנה, יירד ייצוא ההייטק בשנת 2016 כולה ב-27.8%.

האלקטרוניקה בסיכון גבוה

הנתון הקיצוני ביותר מתייחס ישירות לתעשיית האלקטרוניקה: בחודשים מרץ, אפריל ומאי 2016 חלה ירידה של 9.9% בממוצע לחודש בייצוא של רכיבים ולוחות אלקטרוניים. במידה והמגמה הזו תימשך לאורך כל השנה, הייצוא האלקטרוני הזה יתכווץ ב-71.3%. למעשה, מדובר בחיסול תעשיית הייצור האלקטרוני בישראל. מספר פרשנים ניסו לייחס את התופעה למשבר הזמני בחברת אינטל, אולם הנתונים מראים שמדובר בתופעה מערכתית. כך למשל, ענף ייצוא התרופות הראה בחודשים האלה ירידה ממוצעת של 4.5%. אם הירידה הזו תימשך לאורך כל השנה, מדובר בירידה של 42.3% בשנת 2016.

התרוקנות אפשרית של קווי הייצור האלקטרוניים אינה מייצגת משבר עיסקי - אלא משבר לאומי — התרוקנות אפשרית של קווי הייצור האלקטרוניים אינה מייצגת משבר עיסקי – אלא משבר לאומי

להתמוטטות תעשיית הייצור האלקטרוני, אם הדבר יתרחש, יהיו השלכות עצומות. בשלב הראשון, המציאות שהלמ"ס מתארת מסכנת 10,000-15,000 מקומות עבודה. זו הערכת Techtime למספר האנשים העובדים ישירות בתעשיית הייצור האלקטרוני – רובם באזורי הפריפריה. בהמשך, הדבר יביא לאובדן ידע אשר יסכן את היכולת של תעשיות הפיתוח עצמן להמשיך ולפתח מוצרים חדשים, ואולי אף לסכן חלק מהייצור הביטחוני הישראלי.

צ'יפס במקום שבבים: התעשייה המסורתית צומחת

במובן מסויים, הנתונים מצביעים על שינוי בפרופיל הייצוא של ישראל: הירידה בייצוא של ענפי טכנולוגיה מעורבת עלית היא קטנה יותר: ירידה של 16% בחישוב שנתי. בניגוד לענפי הטכנולוגיה העלית, הכוללים ציוד אלקטרוני, כלי טיס, ציוד תקשורת ותרופות, ענפי הטכנולוגיה המעורבת כוללים תחומים כמו כימיקלים וזיקוק נפט, מכונות, מנועים חשמליים וכלי-רכב. מנגד, חלה עלייה בתעשיות הטכנולוגיה המסורתית, הכוללות מוצרי מזון, משקאות, הלבשה, דפוס וכדומה. המגזר הזה מהווה כיום כ-14% מהייצוא התעשייתי של ישראל צפוי לצמוח ב-45.6% בשנת 2016. זוהי תחזית קשה מאוד: היא מצביעה על חזרה אל דפוסי הייצוא הישראלי המאפיינים את שנות ה-80, לפני שההייטק הפך לקטר הכלכלי של המשק.

הנתונים החדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם מפתיעים ולא מפתיעים בו-זמנית. הם מפתיעים מכיוון שאינם עומדים בקנה אחד עם נתונים אחרים של התעשייה. כך למשל, שנת 2015 היתה שנת צמיחה שבה הייצוא של ההייטק צמח מ-71 מיליארד שקל ב-2014 ל-87.5 מיליארד שקל ב-2015. במקביל, פעילות ההון סיכון הגיעה לשיאים מעוררי התפעלות: בשנת 2015 גייסו החברות ההייטק הישראליות הון בהיקף שיא של 4.4 מיליארד דולר. גידול של 30% בהשוואה לשנת 2014.

יותר מדי אקזיטים?

במקביל, בשנת 2015 הסתכם יבול האקזיטים של חברות טכנולוגיה ישראליות בסכום של כ-9.02 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 16% בהשוואה לשנת 2014. גם זהו נתון שיא. הסטטיסטיקה של ההון סיכון מציירת תמונת שגשוג חסר תקדים. אלא שהזרמת הון לחברות סטארט-אפ, ואקזיטים מהדהדים, אינם הכלי לבניית תעשייה בת קיימא המחזיקה כלכלה יציבה. האם השגשוג של תעשיית ההון סיכון בשנת 2015 הוא סוג של מכירת חיסול?

ראוי לציין שכבר בשנת 2013 הזהיר דו"ח של מוסד שמואל נאמן בטכניון שהוגש למועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע, על מחסור במדיניות לאומית לטיפוח המחקר והפיתוח. הדו"ח מצביע על ירידה מתמשכת בתיכה הממשלתית במחקר ופיתוח תעשייתיים ועל ירידה מתמשכת בתמיכה במוסדות מחקר מדעיים. הדו"ח מראה שכתוצאה מכך חלה ירידה מתמשכת במספר הבוגרים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים בישראל, ועל ירידה באיכות המחקרים הנעשים בישראל. כותבי הדו"ח הזהירו לפני שלוש שנים, ש"ישראל עלולה להתקשות בשמירה על מעמדה המוביל בתחומי המדע והטכנולוגיה ועל המינוף הלכלי של מעמד זה".

הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משדרים מסר חד וחותך לממשלה: עזבי הכל, תשכחי מהפוליטיקה ומהקואליציה – רוצי להציל את תעשיית ההייטק שלנו – עכשיו!

גמאטרוניק לא פרסמה דו"ח רבעוני בגלל טעות במלאי

פורסם בתאריך יוני 1, 2016יוני 8, 2016 ע"י yochais

המסחר במניה הופסק בשל ההודעה על הטעות. גמאטרוניק תפרסם בימים הקרובים את הדו"ח המתוקן. צפויה השפעה שלילית על ההון עצמי נמוך יותר מכפי שהוצג בדו"ח

GAMATRONIC-REPORT — ב-2015 החברה הגדילה את המלאים כדי לקצר את זמני האספקה

חברת גמאטרוניק (Gamatronic) הודיעה שהיא דוחה במספר ימים את פרסום דו"חותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2016, לאחר שמצאה טעות בדו"ח השנתי של 2015 שפורסם בסוף מרץ. הטעות נבעה משגיאה בספירת המלאי.

להערכת החברה תיקון הטעות צפוי להשפיע לשלילה על ההון העצמי שהוצג בדו"ח, ואולי אף להשפיע על שורת הרווח-הפסד בדו"חותיה הכספיים בשלוש השנים האחרונות. בעקבות ההודעה החריגה הופסק המסחר במניית החברה בבורסת תל אביב.

חברת גמאטרוניק, שמפעלה נמצא בירושלים, מתמחה בפיתוח וייצור מערכות אל-פסק מודולריות. פלח השוק העיקרי של החברה הוא בתחום מרכזי המידע (Data Centers) ושוק הטלקומוניקציה. החברה הנסחרת בתל אביב לפי שווי של 107 מיליון שקל. רואה החשבון המבקר את הדו"חות של החברה הוא פאהן קנה ושו"ת. מנכ"ל החברה ובעל השליטה הוא יוסף גורן.

מדיניות מלאי חדשה

בדיווח לבורסה היום ציינה החברה כי בבדיקה חוזרת של המלאי שנערכה בחודש מאי, כחלק מהכנת הדו"ח לרבעון הראשון של 2016, נמצא כי "נפלה טעות בסכום המלאי שהוצג בדו"חות הכספיים השנתיים של 2015". עם זאת, בהודעה מצוין כי התיקון לא צפוי להיות "מהותי". בשל כך, נאלצת החברה לדחות את פרסום הדו"ח במספר ימים.

בדו"ח הכספי לשנת 2015 דיווחה החברה על הכנסות בהיקף של 76.8 מיליון שקל, בהשוואה ל-83.9 מיליון שקל ב-2014. עם זאת, החברה רשמה הפסד תפעולי של 2.4 מיליון שקל והפסד נקי של 5.4 מיליון שקל, וזאת בשל הוצאות תפעוליות של חברת הבת בבריטיניה שבאמצעותה גמטרוניק משווקת את מוצריה בעולם.

שווי המלאי, כפי שהעריכה אותו החברה בדו"ח המדובר, עמד על 26.7 מיליון שקל, וההון העצמי של החברה הסתכם ב-104 מיליון שקל. צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף 2015 עמד על 5.8 מיליון דולר. בדו"ח המסכם לשנת 2015 מצוין כי החברה המשיכה במהלך המיועד להרחיב את היצע קבלני המשנה המספקים לה רכיבים וחומרי גלם, וזאת כדי להפחית את התלות בספקים הקיימים. ליתר ביטחון, וכדי לתת מענה לדרישת הלקוחות לזמני אספקה קצרים עד מיידיים, היא הגדילה את המלאים שלה, ואולי כאן נעוצה הסיבה לטעות בספירת המלאי.

NXP השיקה את פלטפורמת הרכב האוטונומי BlueBox

פורסם בתאריך מאי 31, 2016יוני 8, 2016 ע"י Techtime

מערכת BlueBox מבוססת על שני מעבדים חדשים ובנויה במתכונת של פלטפורמה פתוחה מבוססת לינוקס. היא מיועדת לסייע ליצרני הרכב להשיק מכוניות אוטונומיות לפי תקן רמה 4 עד לשנת 2020

NXP-BLUEBOX

חברת NXP Semiconductors השיקה פלטפורמה מקיפה וקלה עבור כלי-רכב אוטונומיים, המבוססת על מערכת BlueBox החדשה של החברה ועל השבבים ופתרונות התוכנה של NXP במערכת העזר המתקדמת לנהג (ADAS – Advanced Driver Assistance Systems). מדגים המערכת כולל את מנוע המחשוב המרכזי של BlueBox וכן מכ"ם, טכנולוגיית LIDAR למדידת מרחק באמצעות לייזר, חיישני תמונה ומערכת תקשורת מאובטחת עם כלי-רכב ותשתיות הכביש (V2X).

מערכת BlueBox נבנתה כדי לאפשר ליצרני הרכב לתכנן, לייצר ולהשיק מכוניות אוטונומיות לפי תקן רמה ארבע (SAE International Standard J3016) עד שנת 2020, הנחשבת כשנת היעד של התעשייה לתחילת השימוש ברכב אוטונומי. היא כוללת את מעבד ראיית הרכב S32V של NXP ואת מעבד המחשוב המשובץ LS2088A של החברה. מעבד LS2088A מכיל 8 ליבות של 64-bitARM Cortex-A72 הרצות במהירות של 2GHz עם מאיצים מיוחדים, ממשקי תקשורת, בקרי זיכרון DDR4 ועוד. התוצאה עוצמת עיבוד של 90,000 DMIPS (מיליון הוראות לשנייה) בצריכת הספק של פחות מ-40Watts.

הדבר מאפשר לוותר על השימוש במאווררים, נוזל קירור או רכיבים אקזוטיים אחרים לניהול תרמי. מעבד S32V כולל מאיצים גרפיים, מאיצים ייעודיים לעיבוד תמונה ויכולות היתוך נתוני חיישנים, ליבות ARM ועיבוד תמונה APEX מתקדם. בניגוד למערכות סגורות המתמקדות רק בראייה או בערוץ נתונים המופק מחיישן יחיד, מערכת BlueBox בנויה במתכונת של פלטפורמה פתוחה מבוססת לינוקס הניתנת לתכנות בשפת C ליניארית, כדי לאפשר ליצרנים להתאימה בקלות לצורכיהם ולהשיג את בידול אופטימלי.

החברה מסרה שמערכת BlueBox נמצאת כבר בידי ארבעה מבין חמשת יצרני הרכב הגדולים בעולם שהינם לקוחות של NXP. החברה משיקה את פלטפורמת המכונית האוטונומית החדשה שלה חודשים ספורים לאחר שהוכרה כספקית המובילה בעולם של שבבים לשוק הרכב העולמי בעקבות המיזוג עם חברת פריסקייל. להערכת החברה, היא גם המובילה העולמית במעבדי ADAS ועד היום סיפקה יותר מ-30 מיליון מעבדי ADAS ללקוחות ברחבי העולם. "שמונה מתוך 10 יצרני הרכב המובילים בעולם משתמשים במעבדי ADAS של NXP".

מנהל הפעילות העסקית של NXP ישראל, ברי גליק, אמר שזו הפלטפורמה הראשונה מסוגה בתעשייה. "חברת NXP מנצלת את מעמדה המוביל בייצור שבבים לענף הרכב על-מנת לקדם באופן דרמטי את תחום המכוניות ללא נהג. "המומחיות שלנו ברמת המערכות, האתגרים ההנדסיים של ADAS וקו המוצרים העשיר של NXP העומד בדרישות הבטיחות הפונקציונליות של יצרני הרכב (ISO 26262), מציבים את NXP כספקית השבבים המסוגלת להאיץ את הזמינות של מכוניות העתיד האוטונומיות".

מערכות רכב ללא נהג מנתבות מספר רב של ערוצי נתונים מהחיישנים אל מערכת BlueBox, שם הם מעובדים במודל °360, המספק מידע על העולם הסובב את המכונית. מערכת BlueBox והפתרונות החכמים והמאובטחים המחוברים אליה כוללים גם בינה משובצת ויכולות לימוד מכונה הדרושות להערכת מצבים ותמיכה במטלות סיווג, איתור אובייקטים, זיהוי מיקום, מיפוי וקבלת החלטות לגבי נהיגת הרכב.

מנוע העיבוד BlueBox כבר מסופק ללקוחות נבחרים מאז ספטמבר 2015 וכעת זמין לכל.

למידע נוסף: http://www.nxp.com/BlueBox

גיא איזיקיאל מתפטר אחרי שנה מניהול Brainsway

פורסם בתאריך מאי 30, 2016יוני 8, 2016 ע"י yochais

איזיקיאל, שכיהן רק שנה בתפקידו, יפרוש בסוף חודש יולי. למרות שהחברה דיווחה על זינוק של 95% בהכנסות ברבעון הראשון של 2016 – הודעת ההתפטרות הורידה את המניה ב-15%

מנכ"ל חברת בריינסוויי (Brainsway), ד"ר גיא איזיקיאל, הודיע על סיום תפקידו לאחר כשנה בלבד בתפקיד. איזיקיאל יפרוש מהניהול בסוף חודש יולי הקרוב. החברה נערכת לחפש מועמד חדש לתפקיד.

במקביל, דיווחה בריינסוויי על זינוק של 95% בהכנסות ברבעון הראשון של 2016 להיקף של כ-2.5 מיליון דולר, מה שרק המחיש את הצלחתו של איזיקיאל בתפקידו. למרות העלייה במכירות, מניית החברה בבורסה בתל אביב ירדה בעקבות הודעת ההתפטרות בשיעור של כ-15%. מניית החברה איבדה בשנה האחרונה כ-50% מערכה. שווי החברה כעת בבורסה עומד על כ-224 מיליון שקל.

ד"ר איזיקיאל (45) מונה לתפקיד מנכ"ל Brainsway במאי 2015. הוא החליף בתפקידו את עוזי סופר, אחד ממייסדי החברה, ששימש כמנכ"ל כ-9 שנים. לפני שמונה למנכ"ל Brainsway, ד"ר איזיקיאל שימש בשורה של תפקידים בחברות סטרט-אפ מתחום הציוד הרפואי. הוא שימש כנשיא ומנכ"ל חברת Marval Pharma, וכמנכ"ל חברת Ventor Technologies, שנמכרה ב-2009 לחברת הציוד הרפואי האמריקנית מדטרוניק תמורת 325 מיליון דולר.

טיפול לא פולשני בהפרעות בתפקוד המוח

מבנה הסליל האלקטרומגנטי במערכות Deep TMS של בריינסוויי

חברת בריינסוויי מהר חוצבים שבירושלים פיתחה מערכת ייחודית המאפשרת לבצע טיפולים לא פולשניים במוח, לטיפול בהפרעות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. הטכנולוגיה מבוססת על עקרון הגירוי המגנטי (Transcranial Magnetic Stimulation) שהתגלה בשנות התשעים. בשיטה זו מתקינים סלילים אלקטרומגנטיים בתוך קסדה המונחת על הראש. זרמים חשמליים משתנים מייצרים שדות מגנטיים שונים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות.

החברה קיבלה אישור מרשות התרופות האמריקנית (FDA) וממשרד הבריאות בקנדה לשווק את מערכת ה-TMS לטיפול בדיכאון חמור. כמו כן, החברה קיבלה אישורים מהאיחוד האירופי לטיפול במגוון תסמונות כגון סכיזופרניה, הפרעה פוסט טראומטית, דיכאון חמור, הפרעה דו קוטבית ועוד.

זינוק במכירות

במקביל, פרסמה היום החברה (ב') את דו"חות הרווח שלה לרבעון הראשון של 2016: הכנסות החברה ברבעון הראשון עמדו על 2.48 מיליון דולר, גידול של כ-95% בהשוואה להכנסות ברבעון המקביל אשתקד. שולי הרווח של החברה עמדו על 81% ברבעון הראשון, לעומת 78% ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד התפעולי של החברה הסתכם ב-1.17 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של 1.28 מיליון דולר ברבעון המקביל. גם ההפסד הנקי הצטמצם ברבעון האחרון ל-1.1 מיליון דולר, לעומת 1.4 מיליון דולר ברבעון המקביל.

Imec ו-Infineon מפתחות מכ"ם בשבב לרכב אוטונומי

פורסם בתאריך מאי 29, 2016יוני 8, 2016 ע"י yochais

המכ"ם ייוצר בתהליך CMOS סטנדרטי 28 ננומטר ויפעל בפס תדרים של 79GHz. התחזית: בכל מכונית אוטונומית יהיו 10 מערכות מכ"ם נפרדות

מדגים טכנולוגי של imec למקמ"ש מכ"ם מאופנן פאזה

יצרנית השבבים הגרמנית Infineon ומכון הפיתוח הטכנולוגי הבלגי imec הודיעו כי פרוייקט המכ"ם בשבב יחיד שהן מפתחות עבור כלי-רכב אוטונומיים מתקדם לפי הקצב, וכבר ברבעון השלישי השנה ייצאו הדוגמאות הראשונות של רכיב פונקציונלי. ההדגמה של מערכת המכ"ם המלאה מתוכננת לתחילת 2017.

שיתוף הפעולה בין שתי החברות מתמקד בפיתוח חיישן מכ"ם מבוסס CMOS בגיאומטריה של 28nm שיפעל בתדר של 79GHz. הוא מיועד לספק לרכב מידע על המתחולל סביבו מכל הכיוונים (360 מעלות) ברזולוציה גבוהה ובמחיר נמוך.

כיום, במערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) מתקדמות, מותקנים עד שלוש מערכות מכ"ם. להערכת שתי החברות, מכונית אוטונומית מלאה תזדקק ל-10 מערכות מכ"ם נפרדות ולעוד 10 חיישנים שונים, דוגמת מצלמות ומערכות מבוססות לייזר מסוג LIDAR.

"בעתיד, נייצר חיישני מכ"ם בשבב יחיד בתהליך CMOS סטנדרטי ליישומים שונים כמו למשל ביצוע חנייה אוטומטית של הרכב", אמר מנהל קבוצת החיישנים באינפיניאון, ראלף בורנפלד.

מנהל התוכנית ב-imec, ווים ואן טילו, הסביר שבניגוד למערכות המכ"ם הסטנדרטיות ברכב, הפועלות בתדר של 24GHz ומבוססות על תהליך SiGe יקר, המכ"ם ששתי החברות מפתחות יפעל בפס התדרים 77GHz-79GHz, המספק טווחים מדוייקים יותר (פחות מ-10 ס"מ), מאפשר שימוש באפקט דופלר ובעל רזולוציה זוויתית משופרת.

"אנחנו מתכננים להדגים את אבטיפוס של המכ"ם ביחד עם עם אנטנות MIMO משולבות, אשר יוכל לזהות לא רק אובייקטים גדולים, אלא גם הולכי רגל ורוכבי אופניים". מכון Imec הינו מכון מחקר טכנולוגי יוקרתי שבסיסו בבלגיה ויש לו משרדים ושלוחים במקומות נוספים בעולם. המכון מתמחה בתחום המיקרו-אלקטרוניקה וטכנולוגיות ממוזערות.

אתגר טכנולוגי

רעיון המכ"ם בשבב יחיד נבדק במכון imec כבר משנת 2013. הצלחה ממשית הודגמה רק לאחרונה: בכנס ISSCC שנערך בפברואר 2015, המכון הציג מקמ"ש בשבב CMOS יחיד עבור מכ"ם איפנון פאזה (phase-modulated continuous-wave) שפותח ביחד עם פנאסוניק ופועל בתדר של 79GHz. הוא מאפשר להפעיל מכ"ם ברזולוציה של 7.5 ס"מ ובהספק של 260mW בלבד.

קובץ CAD של מכ"ם 24GHz של אינפיניאון — קובץ CAD של המקמ"ש במכ"ם 24GHz של אינפיניאון

עם הצגת הטכנולוגיה, העריכה imec שמכ"ם מיקרוגל בשבב יתאים לא רק ליישומי בטיחות ברכב או לשימוש בכלי-רכב אוטונומיים, אלא למגוון רחב של יישומים, בהם: הבית החכם, כלי טיס בלתי מאויישים, רובוטיקה ועוד.

עבור אינפיניאון מדובר בקפיצת מדרגה טכנולוגית. השנה היא הוציאה לשוק את ערכות BGT24Axx עבור מערכות מכ"ם לכלי רכב הפועלות בתדר של 24GHz. רוחב הפס של מערכות אלה קטן מאוד ורמת הדיוק שלהן פחותה. בנוסף, מדובר בקיט הכולל מספר רכיבים, ולא בפתרון מלא בשבב יחיד.

DBSI תספק לראדא גלגל הצלה של 4 מיליון דולר

פורסם בתאריך מאי 18, 2016יוני 8, 2016 ע"י yochais

מכירות ראדא התכווצו ב-34% במהלך 2015, והחברה נמצאת בסכנת סילוק מהמסחר בנסד"ק. חברת ההשקעות הפרטית DBSI של יוסי בן שלום וברק דותן נרתמה להצלתה, וייתכן שתהיה בעלת השליטה בחברה

RADA

חברת ראדא (Rada) מנתניה חותמת את 2015 עם הפסד נקי של 6.4 מיליון דולר, בעקבות ירידה חדה בהכנסות והחזרי חוב. החברה, המתמחה בפיתוח מערכות מכ"ם ואוויוניקה, דיווחה על ירידה של 34% במכירות ב-2015 , ל-14.8 בלבד. יו"ר ראדא הוא הרצל בודינגר, לשעבר מפקד חיל האוויר.

במקביל לירידה בהכנסות, החברה סבלה מעלייה חדה בהוצאות התפעוליות ובהוצאות הפיננסיות. ההוצאות התפעוליות עלו ב-2015 ב-8% ל-5.4 מיליון דולר, וההוצאות הפיננסיות עלו ב-185% ל-3.6 מיליון דולר. בעקבות כך, רשמה החברה הפסד תפעולי של 2.9 מיליון דולר (בהשוואה לרווח של 1.4 מיליון דולר ב-2014), והפסד נקי של 6.4 מיליון דולר, לעומת רווח של 0.21 מיליון דולר ב-2014. מאז הקמתה, צברה החברה גירעונות מצטפברים בהיקף של יותר מ-74 מיליון דולר.

ראדא נסחרת ברשימה המשנית של הנאסד"ק על-פי שווי שוק זניח למדי של כ-5.8 מיליון דולר בלבד, וזאת לאחר שמחיר המנייה צנח בשנה החולפת ביותר מ-90% לרמת שפל של 0.27 דולר. באוקטובר האחרון קיבלה החברה אזהרה מנסד"ק שלפיה היא אינה עומדת בתקנות הרגולציה, וזאת לאחר שמחיר המנייה נסחר מתחת למחיר של 1.00 דולר במשך למעלה מ-30 ימי מסחר ברצפיות. באפריל 2016 היא קיבלה ארכה של 180 יום, שבמהלכם היא תצטרך להציג רצף של לפחות 10 ימי מסחר שבהן מחיר המנייה יהיה גבוה מ-1.00 דולר. במידה ותיכשל בכך, היא תוצא מהמסחר בנסד"ק. RADA-SMALL

במהלך 2015 סבלב ראדא מבעיות נזילות וחובות שאיימו על המשך קיומה. בסוף הרבעון השלישי של 2015 התכווצה קופת המזומנים של החברה ל-1.8 מיליון דולר בלבד. ביולי האחרון ביצעה החברה הנפקה משנית של מניות שבה גייסה כ-8.5 מיליון דולר במטרה להחזיר הלוואת בעלים שקיבלה מבעלי השליטה, האחים יאונג מהונג קונג. באמצעות ההון שגייסה החזירה החברה כ-70% מההלוואה.

אספקת חמצן נוספת קיבלה ראדא מחברת ההשקעות הפרטית DBSI של יוסי בן שלום וברק דותן. על-פי ההסכם עם DBSI, שאושר באסיפת בעלי המניות של ראדא ב-15 במאי, תרכוש DBSI תרכוש בשלב ראשון מניות של החברה תמורת 4 מיליון דולר, ותוכל לרכוש מניות בשווי 4 מיליון דולר נוספים בארבע השנים הקרובות. המהלך יהפוך את DBSI לבעלת השליטה בראדא. כמו כן, ראדא תוכל לבקש הלוואה בסך של 3.2 מיליון דולר מ-DBSI וזאת במטרה לפרוע את החוב לאחים יאונג.

"אישור העסקה עם DBSI מעניקה לחברה שלנו הון מספיק כדי לתמוך בהמשך תוכניות הצמיחה, המחקר והפיתוח והשיווק שלנו, שאותן לא יכולנו להוציא לפועל בשל הנסיבות הפיננסיות שלנו בשנים האחרונות. בנוסף, ההשעה החדשה תסייע לנו להפחית את ההוצאות הפיננסיות שלנו בעתיד," נמסר מהחברה.

מכ"מים רב-משימתיים מתקדמים

למרות הנתונים הכספיים המאכזבים והבעיות הפיננסיות הקשות, חברת ראדא דווקא נהנית ממוניטין טכנולוגי יוקרתי בתעשייה הביטחונית העולמית, וזאת הודות לדגמי המכ"ם המתקדמים שהיא מפתחת. אחת העסקאות הבולטות ב-2015 היתה מכירת מכ"ם רב-משימתי (Multi-Mission Hemispheric Radar) לצבא ארצות הברית. הצבא האמריקני יבצע ניסויים במכ"ם כדי להעריך את יכולותיו ועשוי לאמץ את המכ"ם גם ברמה המבצעית.

כמו כן, ראדא חתמה על הסכם אסטרטגי עם חטיבת החלל של לוקהיד מרטין, שבחרה במכ"ם הרב-משימתי של ראדא עבור מבחני הביצוע של מערכת נשק חדשה שהיא מפתחת: קרן לייזר באנרגיה גבוהה. ראדא פיתחה בינתיים שלושה מוצרים במשפחת MHR. המכ"ם מדגם RPS-40 עוקב אחר רקטות, פגזי מרגמה ואפילו פגזי ארטילריה בטווח של עד 10 קילומטר, ומזהה את נקודת היציאה ואת נקודת הפגיעה של החימוש.

המכ"ם מדגם RPS-42 מאתר את כל האיומים האוויריים בטווח של עד 10 ק"מ, דוגמת מטוסים, מסוקים וכלי טיס בלתי מאויישים. הוא כולל ממשק Ethernet המאפשר קישור ישיר אל מערך שליטה ובקרה מרחבי גדול יותר. המכ"ם מדגם RHS-44 מיועד למשימות הגנת גבולות ומאתר ועוקב אחר כלי טיס קטנים הטסים בגובה נמוך, כלי-רכב ואפילו הולכי רגל בטווח של עד 40 ק"מ. גם הוא כולל ממשק תקשורת להתחברות אל מערך שליטה ובקרה מרחבי.

ג'וני סרוג'י ב-ChipEx2016: "שמונה מאות עובדי אפל בישראל אחראים לפיתוחים אסטרטגיים של החברה"

פורסם בתאריך מאי 10, 2016מאי 18, 2016 ע"י Techtime

זו היתה ההופעה הפומבית הראשונה בעולם של הישראלי הבכיר ביותר כיום בתעשיית ההייטק העולמית. לדבריו, מרגע שהצטרף לחברת אפל, קיבל את הסכמתו של סטיב ג'ובס לפתוח מרכז פיתוח בישראל

APPLE-CHIPEX2016

בהופעתו הפומבית הראשונה בעולם, שנערכה במסגרת כנס ChipEx2016 שנערך השבוע בגני התערוכה בתל-אביב, אמר סגן נשיא אפל (Apple) לחומרה, ג'וני סרוג'י, ש-800 העובדים של אפל ישראל אחראים לפיתוחים אסטרטגיים לעתיד החברה. "לאחר הצטרפותי לאפל הצעתי למנהליי לפתוח מרכז פיתוח בישראל בזכות הכשרונות שיש כאן ובזכות איכות מערכת ההשכלה הגבוהה, במיוחד בתחום ההנדסי", הוא סיפר.

"הרעיון קיבל תמיכה גם מסטיב ג'ובס וגם מטים קוק. הדבר הראשון היה שכירת מנהל טוב לניהול הפעילות בישראל. הכרתי את אהרון אהרון גם כמרצה שלי לתכנון אלקטרוני בטכניון ואחר כך עבדנו ביחד ביבמ חיפה ובמשך השנים שמרנו על קשר. לכן הבחירה שלי באהרון כמנהל המרכז היתה מבחינתי הטובה ביותר. זמן קצר לאחר מכן רכשנו את אנוביט והיום אנחנו משלבים את הטכנולוגיה שלהם במיליוני מכשירים שאנו מוכרים.

אינטרנט של הדברים ישראלי

"המשרדים שלנו בהרצליה והמתקן בחיפה מעסיקים כיום למעלה מ-800 מהנדסים. הם אחראים על שילוב תוכנה וחומרה לאינטרנט של הדברים ופיתוחים עתידיים חשובים אחרים. לצוות המהנדסים שלנו בישראל יש חלק מפתח בהישגים שלנו עד כה והם גם עוזרים לנו ליצור את העתיד", אמר.

קודם לכן קיבל סרוג'י את תואר "המוביל התעשיה הגלובלי" מטעם תעשיית השבבים הישראלית והעולמית. התואר ניתן מדי שנה בערב הבכירים של כנסי ChipEx על-ידי ראשי התעשיה בישראל ובארה"ב. השנה הוענק הפרס בנוכחות ג'ון ניופר, נשיא ומנכ"ל SIA (איגוד תעשיית השבבים העולמית), פרופ' רן גינוסר ראש המעבדה למערכות VLSI בטכניון ושלמה גרדמן, מנכ"ל חב' ASG ויו"ר כנס ChipEx2016.

ראש בראש: ARM מול פנטיום בהשתתפות הארכיטקטים של שני המעבדים

סרוג'י יליד חיפה נחשב היום לישראלי הבכיר ביותר בתעשיית ההייטק העולמית. "אני שמח להיות איתכם פה ולקבל פרס מכובד זה. זה חשוב במיוחד בשבילי כי נולדתי וגדלתי בישראל. הצלחתי לא היתה מתאפשרת בלי התמיכה של אשתי והילדים. גם החינוך שקיבלתי בביה"ס הנוצרי בו לימדו אותנו נזירות איריות, הלימודים בטכניון וגם המנהלים הראשונים שלי ביבמ ובאינטל ישראל לימדו אותי רבות ועזרו לי להגיע לאן שהגעתי.

עוד אמר: "אנחנו מייחסים חשיבות עליונה לאיכות ולאמינות של מוצרינו. שבב סיליקון נמצא כיום בלב של כל מכשיר טלפון ובכל תמונה שאנשים מצלמים באייפון. כל תמונה כזו עשויה להיות התמונה האישית החשובה ביותר של האנשים, ואנחנו מתייחסים לכך במלוא הרצינות. גם מוצרים אחרים של אפל כגון Apple Watch הצילו אנשים כשסייעו להתריע מראש על סיכון לחלות במחלות לב, ולכן אמינותם חשובה ביותר".

יחד איתו קיבלו את הפרס ארווין פדרמן – שותף כללי בקרן USVP, פרופ' סטיב פרבר מאונ' מנצ'סטר – ממציא המחשב הבריטי הראשון BBC ומפתח ארכיקטורת המעבד של ARM ופרופ' אורי וייזר –ממציא הפנטיום הראשון וטכנולוגית MMX באינטל ישראל.

לכנס הגיעו מאות מומחים מתעשיית השבבים הישראלית. נערכו בו עשרות הרצאות, והתקיים פאנל מרתק בשאלה פנטיום מול מעבדי ARM, שהשתתפו בו שניים מהארכיטקטים המרכזיים בתעשייה: פרופ' פרבר העומד מאחורי ארכיטקטורת ARM 32 bit, ופרופ' אורי וייזר העומד מאחורי ארכיטקטורת פנטיום של אינטל. לצד הכנס, התקיימה תערוכה מסחרית בהשתתפות חברות מובילות כמו קיידנס, סינופסיס, Keysight ועוד. בין התומכים בכנס: אינטל, TSMC, אפלייד מטיריאלס, CEVA, מארוול ועוד.

שוק ה-PC הכזיב: אינטל מפטרת 12,000 עובדים

פורסם בתאריך אפריל 20, 2016אפריל 25, 2016 ע"י Techtime

אינטל הכריזה על תוכנית ארגון מחדש רחבת היקף שבמהלכה היא מפטרת 11% מהעובדים ונוטשת את ספינת ה-PC כשוק המרכזי שלה, לטובת הענן וה-IoT

מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', מחפש תחליף ל-PC

תוכנית הארגון מחדש חברת אינטל (Intel) הכריזה על ארגון מחדש רחב היקף בחברה שמטרתו להאיץ את יציאתה משוק ה-PC כשוק המרכזי שלה ולבנות פרופיל חדש של חברה המספקת תשתיות לענן ולמיליארדי אבזרים המקושרים אליו. החברה מתכננת להתמקד בשווקים צומחים שבהם היא יכולה להשיג יתרון משמעותי ארוך טווח.

בהודעתה הסבירה אינטל שמנועי הצמיחה המרכזיים שלה הם מרכזי נתונים והאינטרנט של הדברים (IoT), כאשר ייצור זכרונות ורכיבים מיתכנתים (FPGA) הם מנועים טכנולוגיים המחזקים את מעמדה בשווקים אלה.

תחומי הצמיחה האלה היו אחראים לכ-40% מהמכירות ולעיקר הרווחים בשנת 2015 ופיצו את החברה על הירידה בשוק המחשבים האישיים. בהודעת אימייל שנשיא ומנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', שלח בלילה לעובדי החברה, הוא העריך שהארגון מחדש יביא לפיטורי 12,000 עובדים ברחבי העולם, שהם כ-11% מכוח האדם של החברה. רובם יפוטרו כבר בשנת 2017.

"ההכרזה היום היא של אסטרטגיית צמיחה ארוכת טווח. יש כאן הזדמנות יוצאת דופן שאנחנו נצא ממנה חברה יותר יעילה, ריווחית ורחבת היקף". קרזניץ' לא מסר פרטים על אופי הארגון מחדש, וכתב לעובדים שהמידע יועבר לעובדים בימים הקרובים.

בישראל לומדים את המהלך

מההודעה הרשמית של החברה ניתן לקבל מספר רמזים על האופן שבו יבוצע הארגון מחדש: בין השאר החברה צפויה למזג משרדי פעילות נפרדים, ולבצע בדיקה מחדש של תוכניות הפיתוח שלה. הקיצוצים צפויים לחסוך לחברה 750 מיליון דולר בשנת 2016, וכ-1.4 מיליארד דולר עד אמצע 2017. ברבעון השני של 2016 אינטל תדווח על ניכוי חד-פעמי של 1.2 מיליארד דולר כדי לממן את תוכנית הפיטורים.

חברת אינטל מעסיקה כ-10,000 עובדים בישראל, בשלושה מפעלי ייצור ובמספר מרכזי פיתוח גדולים. עדיין לא ברור כיצד הארגון מחדש ישפיע על הפעילות שלה בישראל. בתגובה לתהיות האלה, מסר היום דובר אינטל ישראל בתגובה: "זהו מהלך גלובאלי ואנחנו לומדים את השפעותיו על הפעילות בישראל. דבר אחד בטוח: אינטל תעמוד במחוייבויות שלה לממשלת ישראל".

הפיתוחים הישראלים ששינו את פני אינטל והעולם

הרקע העיסקי למהלך: ירידה של 14% במכירות חטיבת ה-PC

הדו"ח הרבעוני של חברת אינטל שפורסם היום מגלה את המציאות העסקי שהובילה למהלך הארגון מחדש: אינטל דיווחה על הכנסות בהיקף של 13.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2016, ירידה של 8% לעומת הרבעון הרביעי של 2015. הרווח הנקי הסתכם ב-2 מיליארד דולר, לעומת 3.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

הירידה החדה ביותר במכירות היתה בתחום המחשבים האישיים: מכירות חטיבת Client Computing ירדו ב-14% לעומת הרבעון הקודם והסתכמו ב-7.5 מיליארד בלבד. הדבר אינו מפתיע לאור מגמת היחלשות המתמשכת בשוק ה-PC העולמי, בעקבות הצמיחה של שוק המובייל על חשבון ה-PC. להערכת חברת Gartner, היקף משלוחי ה-PC ברבעון הראשון של 2016 צנח ב-9.6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכם בכ-64.8 מיליון יחידות בלבד. זהו הרבעון השישי ברציפות שבו נרשמת ירידה במשלוחי ה-PC.

החדר הנקי באינטל. אור חדש על עיסקת אלטרה

כדי להמתיק את גלולת ה-PC, אינטל מנסה בדו"ח הרווח שלה, ובהצהרות הנלוות על הפיטורים הנרחבים והשינויים הארגוניים, להדגיש את מאמציה לשנות כיוון ולהתרחב לתחומים ושווקים חדשים שנועדו להפחית את תלותה בשוק ה-PC. אינטל מספקת בתקציר הדוח שלה תמונה רחבה יותר ומפרטת את הביצועים בתחומים אחרים.

חטיבת ה-IoT של החברה רשמה הכנסות של 651 מיליון דולר, עלייה של 4% לעומת הרבעון הקודם. חטיבת שירותי האבטחה רשמה הכנסות של 537 מיליון דולר, עלייה רבעונית של 5%. חטיבת פתרונות הרכיבים המיתכנתים (לשעבר Altera), שהחלה את פעילותה ברבעון הנוכחי, רשמה הכנסות של 359 מיליון דולר. לעומת זאת, חטיבת פתרונות הזיכרון הבלתי נדיף (פלאש) רשמה ירידה רבעונית של 15% ל-557 מיליון דולר.

"התוצאות שלנו ברבעון הראשון משקפות את השינוי האסטרטגי המתמשך של אינטל, שנמצא בעיצומו ויימשך ב-2016", אמר קרזניץ'. "אנחנו מתפתחים מתחום ה-PC לשוק הענן ולעולם של מיליארדי מכשירים חכמים ומקושרים".

הטכנולוג של זיילינקס: "2016 היא שנת ה-16 ננומטר"

פורסם בתאריך אפריל 10, 2016אפריל 13, 2016 ע"י Techtime

בראיון בלעדי ל-Techtme, הסביר הטכנולוג הראשי של Xilinx, איוו בולסנס, מדוע החברה מתרחקת משוק ה-IoT, איזה פער היא פתחה מול אינטל/אלטרה, מדוע היא מתמקדת השנה ב-16 ננומטר ומי יספק את המקפצה לדור רכיבי ה-7 ננומטר

איוו בולסנס. "לכל אחד בישראל יש דעה נחרצת והוא רוצה להביע אותה"

הטכנולוג הראשי של חברת זיילינקס (Xilinx), איוו בולסנס, היה אחד מהדוברים המרכזיים בסמינר השנתי של זיילינקס ישראל שנערך בשבוע שעבר ברמת-גן. הוא נפגש עם Techtime כדי להסביר מה צפוי להתרחש בשוק הרכיבים המיתכנתים בתקופה הקרובה. בולסנס: "ה-FPGA מאפשר לנו לשחרר את הלקוח מהצורך להתמודד עם בעיות ייצור ברמת השבב. אנחנו נותנים למפתחים יכולת בנייה מהירה וזולה של רכיבי SoC גדולים".

Tectime: אז מדוע השוק נשאר תקוע סביב ה-5 מיליארד דולר בשנה?

בולסנס: "מספר רכיבי ה-FPGA הנמצאים בשימוש בתעשייה צומח בקצב מעריכי, אבל במקביל בוצעו הפחתות דרמטיות במחיר. התוצאה היא שלא רואים צמיחה גדולה מאוד במנוחי מכירות, למרות שאם בודקים את מספר השערים הלוגיים שבשימוש הלקוחות, מגלים שהוא צמח בשיעור גדול מאוד. העברנו את היתרונות ללקוחות".

מה הם מנועי הצמיחה המרכזיים של שוק הרכיבים המיתכנתים?

XILINX-BOX "שוק הדטה סנטר חשוב מאוד עבורנו. הוא משתנה במהירות בזכות האימוץ של טכנולוגיות לימוד מכונה ורשתות נוירוניות הנעשות חשובות מאוד בתפעול מרכזי נתונים. הן דורשות טיפול במידע תוך כדי תנועה (Data Flow Operations), שהיא משימה המתאימה מאוד ל-FPGA.

"מהפיכת הביג דטה דורשת שימוש בהרבה יותר חוכמה בתוך אבזרי איחסון המידע עצמם, בלא לפגוע בקצב תעבורת הנתונים ממערכת האיחסון ואליה. תחום נוסף הדוחף את שוק ה-FPGA הוא התרחבות השימוש במערכות תקשורת חדשות מסוג NFV ו-SDN. גם שם יש חשיבות מיוחדת לחישובים בנתונים זורמים, והרבה לקוחות מעדיפים FPGA על-פני CPU".

אתם מתכננים לפתח רכיבים ייעודיים לשווקים האלה?

"אני מצפה שבתחומים מסויימים נתחיל לראות ספציאליזציה של המוצרים שלנו. בתחום כמו נטוורקס, עיבוד וידאו, פונקציות Codec לווידאו ודברים דומים. אנחנו מכנים את התחומים האלה בשם Domains, ויש לצפות שנראה יותר רכיבים המיועדים לדומיינים תעשייתיים מוגדרים. לאחרונה, למשל, הכרזנו על פלטפורמת 16 ננומטר הממוקדת בווידאו, ופלטפורמה לתקשורת קווית. אני מצפה שהתהליך הזה יימשך".

מה מצבכם בתחום ה-16 ננומטר?

"השנה אנחנו ממוקדים בהשקת המוצרים שלנו בתהליך ייצור של 16 ננומטר. יש לנו חלון הזדמנויות שנובע מכך שאינטל ואלטרה נתקלות בקשיים בייצור רכיבי FPGA בגיאומטריה של 14 ננומטר. הדבר מאפשר לנו להקדים אותן עם הגיאומטריה של 16 ננומטר. לדעתנו, אנחנו מקדימים אותן בפער של שנה לפחות. לכן, אנחנו מתמקדים השנה בביצוע, כדי לוודא שאנחנו מנצלים את ההזדמנות".

כיצד הצלחתם להקדים את אינטל/אלטרה?

"אנחנו עובדים מול חברת TSMC אשר מייצרת את הרכיבים שלנו. לדעתי, TSMC נחושה להיות החברה המובילה בעולם בתחום ייצור השבבים ועל-פי הערכות שונות היא השקיעה ב-2015 יותר הון מאינטל בתשתית הייצור והטכנולוגיה שלה. לכן גם החלטנו לדלג על טכנולוגיית 10 ננומטר ולעבור ישירות ל-7 ננומטר כטכנולוגיה הבאה שלנו. חברת TSMC הודיעה שהיא מתכננת להתחיל לייצר רכיבי 7 ננומטר כבר בשנת 2017, והיא בטוחה מאוד ביכולת שלה. אנחנו סומכים על TSMC שהיא מסוגלת לעמוד ביעד".

כיצד אתם מושפעים משוק האינטרנט של הדברים?

"שוק אבזרי הקצה בתחום האינטרנט של הדברים (IoT) יהיה אכזרי מאוד ויאופיין בתחרות מחירים קשוחה. לכן החלטנו להתמקד במגזר התעשייתי, המכונה I2oT. זהו קיצור של Industrial Internet of Things, והוא קשור לתפיסת התעשייה החכמה והמקושרת Industry 4.0. השוק הזה דורש יכולות מיוחדות כמו יציבות גדולה מאוד, מערכות אמינות מאוד, מערכת אבטחה חזקה, יכולת התחברות ישירה לדטה סנטר ויכולות נוספות שיש לנו.

"כך למשל, משפחת MPSoC Zynq UltraScale, מספקת רכיבים מיתכנתים מרובי-מעבדים הראשונים בתעשייה (מיוצרים מטרנזיסטורי FinFET ב-16 ננומטר). הרכיבים האלה תוכננו לעמוד בצרכים של מערכות משובצות ליישומים כמו ראיית מכונה ביישומים תעשייתיים, פיקוח, השגחה ומעקב ומערכות סיוע לנהג מתקדמות (ADAS). עבור האינטרנט התעשייתי של הדברים היא מספקת פתרון לאגירת מידע, ניהול דיאגנוסטיקה בזמן אמת ויכולת קבלת החלטות. תחום ה-I2oT נמצא קרוב מאוד לסביבה הטבעית שלנו, ולדעתנו שם נמצאות ההזדמנויות הגדולות".

זהו הביקור הראשון שלך בישראל?

"לגמרי לא. אני מבקר כאן הרבה מאוד פעמים. תפקיד ה-CTO דורש הבנה עמוקה מאוד של צורכי הלקוחות ומה הם רוצים שנספק להם, ובישראל מקבלים הרבה מאוד מידע מהסוג הזה. לכולם יש כאן דעה מוצקה וכולם רוצים להביע אותה. לכן הביקורים בישראל תמיד מעוררים הרבה מאוד רעיונות ומחשבות ועיסוק בשאלות כמו היכן יכולה להיות ההזדמנות הבאה של הטכנולוגיה שלנו".

מגדלי השמירה האלקטרוניים של אלביט עברו את מבחן משמר הגבול האמריקאי

פורסם בתאריך מרץ 31, 2016אפריל 4, 2016 ע"י Techtime

בעקבות הסמכת המגדל הראשון, אלביט צפויה לבנות מגדלי שמירה לאורך הגבול עם מקסיקו בהיקף של כ-145 מיליון דולר. פרוייקט קודם של בואינג לא עמד ביעדים ובוטל

המגדל הראשון שנעשה מבצעי באוגוסט 2015 — המגדל המבצעי הראשון. החל לפעול באוגוסט 2015

מערכת מגדלי השמירה האלקטרוניים של חברת אלביט מערכות (Elbit) קיבלה את אישור מנהל משמר הגבול האמריקאי על עמידה בדרישות המבצעיות. האישור התקבל בעקבות בדיקת הביצועים של מערכת Integrated Fixed Towers הראשונה, שהותקנה באוגוסט 2015 באזור נוגאלס באריזונה. משמר הגבול קבע שניתוח הדו"חות מהשטח הוכיח שהיא תרמה משמעותית ליכולות של משמר הגבול ולבטיחות הסוכנים בגבול מקסיקו.

ELBIT-TOWER-SENSOR הסמכת המגדל הראשון היא מהלך הכרחי שיישום המשך הפרוייקט בהיקף של 145 מיליון דולר שבו זכתה חברת אלביט בשנת 2014. בעקבות האישור נפתחה הדרך להתקנת מגדלים נוספים בהתאם לתוכנית שהוגדרה על-ידי משמר הגבול של אריזונה.

המגדלים מעניקים לסיורים של משמר הגבול האמריקאי יכולת תצפית ארוכת טווח ב-360 מעלות. הדרישות שאלביט היתה צריכה לעמוד בהן היו חמורות במיוחד: המערכת נדרשת לגלות בני-אדם ממרחק של 5-7.5 מייל ביום ובלילה בתוך 3 שניות – גם כשחלק מגופו לא גלוי.

תמונת הווידאו שהמגדלים מייצרים צריכה להיות באיכות כזו שהמפעיל יידע לזהות שמדובר בבן אדם. לכל מגדל מוגדר מרחב מעקב שבו הוא נידרש לעקוב ולדווח אוטומטית, ללא בקשה מצד מפעיל אנושי, אחר מטוסים קלים הנעים בגובה נמוך מ-500 רגל ואחר בני-אדם ההולכים על רגליהם, רוכבים על בעל-חיים או נעים באמצעות כלי-רכב.

כל מגדל נבנה באתרים שנבחרו על-ידי משמר הגבול, וכולל מצלמות מעקב ומערכות מכ"ם. בנוסף, אלביט נדרשת לספק תחנות שליטה ובקרה ותשתית התקשורת בין המגדלים לתחנות הבקרה. התחנות מקבלות את המידע מהחיישנים הנייחים, מנתחות אותו ומספקות תמונת מצב מלאה בזמן אמת. הפרוייקט מבוצע על-ידי החברה הבת Elbit Systems of America. מנכ"ל החברה, רענן הורביץ, אמר שאלביט ערוכה לבצע התקנות נוספות של המגדלים.

אלביט הצליחה במקום שבואינג נכשלה

מעניין לציין שההצלחה של אלביט היא תוצאה של כישלון של בואינג. בשנת 2006 זכתה בואינג בפרוייקט SBInet לאבטחת גבול אריזונה עם מקסיקו. בואינג התבקשה לבנות מערכת מגדלים נושאי חיישנים, תחנות בקרה, סיורים הניתנים להקפצה מהירה ומטוסים ללא טייס המעניקים כיסוי אווירי של אזור הגבול.

על-פי הערכות שונות, הממשל תכנן להשקיע בפרוייקט יותר מ-2 מיליארד דולר. אלא שהמערכת לא עמדה ביעדים ובשנת 2008 המשרד להגנת המולדת הראה סימנים שהוא לא מרוצה מהתקדמות הפרוייקט. בשנת 2011 הוא החליט להפסיק לגמרי את התמיכה בו, ולייעד את התקציב למערכת הגנת גבולות אחרת. הפעם המתחרות נדרשו להציג מערכת המבוססת על טכנולוגיות מוכחות. לאחר תחרות קשה, אלביט מערכות זכתה בפרוייקט.

שיבי דקל קיבל 2% ממניות טלסיס

פורסם בתאריך מרץ 29, 2016אפריל 3, 2016 ע"י Techtime

דקל החליף את תומס יגודה כמנכ"ל החברה בינואר 2014. בשנת 2015 הסתכמו מכירות טלסיס בכ-190 מיליון שקל, בהשוואה ל-163.5 מיליון שקל ב-2014

מנכ"ל חברת טלסיס (Telsys), אלישיב (שיבי) דקל, הופך לשותף בחברה. היום אישר דירקטוריון טלסיס הקצאת מניות וכתבי אופציה ניתנים למימוש לדקל בשווי של כ-2% מהון המניות של החברה.

דקל נכנס לתפקיד המנכ"ל בינואר 2014 לאחר ששימש זמן רב כמשנה למנכ"ל. הוא החליף בתפקיד את המייסד תומס יגודה, שהקים את טלסיס ב-1963 וכיום משמש כיו"ר ונשיא החברה.

ההחלטה התקבלה ביחד עם פרסום הדו"ח השנתי של החברה, המציג עלייה משמעותית במכירות: 190 מיליון שקל בשנת 2015 בהשוואה לכ-163.5 מיליון שקל בשנת 2014. החברה דיווחה על רווח נקי של 12.3 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-7.5 מיליון שקל ב-2014.

הספק הגדול ביותר: טקסס אינסטרומנטס

חברת טלסיס נסחרת בבורסה של תל-אביב לפי שווי שוק של כ-89 מיליון שקל. שני בעלי המניות הגדולים ביותר הם יגודה באמצעות יגודה אחזקות (21%) וארלדן החזקות (21%). גופים מוסדיים מחזיקים בכ-30% ממניותיה והציבור מחזיק בכ-17.8% מהמניות.

טלסיס פועלת במתכונת של קבוצת חברות. העיסוק העיקרי שלה הוא יבוא והפצת רכיבים לתעשיית האלקטרוניקה בישראל, כאשר חברת טקסס אינסטרומנטס היא הספק הגדול ביותר שלה, והיא מחזיקה ב-78.4% ממניות חברת סייטסיס (Sightsys) וב-52.2% ממניות חברת ואריסייט (Variscite).

מתחילת 2005 רוב הקניות של טלסיס מהספק העיקרי שלה TI, מתנהלות במתכונת הגלובלית של טקסס אינסטרומנטס: Ship & Debit. בשיטה הזו היא קונה פריטים לפי מחיר מחירון של TI, ועם ביצוע המכירה ללקוח, היא מקבלת מ-TI זיכוי על ההפרש בין מחיר המחירון ללקוח, לבין המחיר שאושר עבורה.

חלון אל פרופיל התעשייה

לחברה יש 60 ספקים וכ-1,000 לקוחות. עקב גודלה ומגוון הרכיבים שהיא משווקת, הדו"ח של טלסיס יכול לספק הצצה על הפרופיל של שוק הרכיבים הישראלי כולו. כך למשל, 84% ממכירותיה בשנה האחרונה הן של רכיבים אקטיביים וכ-11% הם של רכיבים פסיביים. התפלגות זו לא השתנתה בשלוש השנים האחרונות.

שינוי מעניין נראה בהתפלגות המכירות בין חברות אלקטרוניקה לבי קבלניות ייצור אלקטרוני (Contract Manufacturing). בשנת 2013 היו 60% מהמכירות לחברות אלקטרוניקה ו-40% לקבלניות ייצור. בשנת 2015 ההתפלגות היתה 50%-50%. עדות נוספת למגמת המעבר לייצור באמצעות קבלני משנה, על חשבון ייצור בתוך החברות עצמן.

חברת סייטסיס מוכרת כלי פיתוח למערכות משובצות, ומכשור אלקטרוני דוגמת אמולטורים, צורבים ותכנות לתכנון. חברת ואריסייט עוסקת בתחום שעשוי להיות מהותי בשוק הרכיבים העתידי: היא מפתחת ומייצרת מודולים ממוחשבים (System on Module), שסביבם מתכננים הלקוחות את מוצריהם.

המודול הוא לוח אלקטרוני עליו מורכבים הרכיבים העיקריים של מערכת ממוחשבת סטנדרטית, כגון מעבד, זיכרונות, בקרים רכיבי תקשורת, וידאו ואודיו. בשנים האחרונות גדל מספר החברות המעדיפות לאמץ פתרונות מדף מהסוג הזה על-פני פיתוח עצמאי של המערכת, בעיקר בזכות הפשטות, קיצור זמן היציאה לשוק, ושימוש בטכנולוגיות מעודכנות.

השבב הקולי החדש של DSPG התברג לגלאקסי S7

פורסם בתאריך מרץ 28, 2016מרץ 30, 2016 ע"י Techtime

הצלחה נוספת ל-DSPG במוצר דגל של סמסנוג: בסוף 2015 שולב רכיב HDClear בשעון החכם Gear S2, וכעת מתברר שהדגם החדש של שבב עיבוד הקול שולב בסמארטפון Galaxy S7

פחות מחודשיים לאחר שחברת DSPG מהרצליה הכריזה בברצלונה על שבב ההפעלה הקולית החדש שלה, DBMD4, המיועד לשימוש בסמארטפונים, במכשירים לבישים ובמוצרי IoT, הוא התגלה בתוך מוצר הדגל של חברת סמסונג: הסמארטפון Galaxy S7 שיצא לאחרונה לשוק וגרף שריקות התפעלות מקיר לקיר.

מבחינת החברה הישראלית מדובר בהצלחה אדירה: זהו לא רק מכשיר הדגל של אחת מיצרניות הסמארטפונים החשובות בעולם, אלא של-Techtime נודע שהוא מוטמע בגירסה החשובה ביותר של המכשיר. חברת סמסונג החליטה לייצר את הסמארטפון בשני דגמים מרכזיים: אחד המבוסס על מעבד של קואלקום אשר יופץ בארה"ב, ביפן ובסין, והשני יתבסס על מעבד שלה עצמה, שיופץ בשאר העולם.

הפתעה ששווה הרבה כסף

לפני שבועיים החליט אתר ההנדסה iFixit לפרק את הסמארטפון. הוא קיבל לידיו את המכשיר המבוסס על מעבד קואלקום, וגילה בתוכו את שבב העיבוד הקולי של DSPG. פירוש הדבר שהמכשיר הזה צפוי להימכר בכמויות גדולות בהרבה ממכשירי הדגם השני.

לוח האם בצד המכיל את המעבד הקולי של DSPG

רכיב העיבוד הקולי DBMD4 הוא קטן במיוחד ומופיע בגודל של 2.1X1.8 מ"מ, כדי שניתן יהיה לשלב אותו במכשירים קטנים במיוחד. הוא מיועד למכשירי סמארטפון, אבזרים לבישים ומוצרי האינטרנט של הדברים (IoT). הוא מבוסס על מעבד DSP מיתכנת, מערכת בקרת הספק, פונקציית היכון תמידית ואלגוריתם המספק עיבוד מדוייק של הוראות קוליות גם בסביבה רוויית רעשים. החברה מסרה שבזכות צריכת ההספק הנמוכה ניתן לבצע הפעלה קולית גם כאשר המכשירים במצב "שינה".

הוא תומך במיקרופונים אנלוגיים ודיגיטליים ומופיע עם חליפת פיתוח מלאה למכשירים מבוססי אנדרואיד. השבב מבוסס על ממשקי ההפעלה Sensory TrulyHandsfree ו-Google Hotword ומאפשר להוציא את משימות הקול והאודיו מהמעבד המרכזי, כדי לשפר את צריכת ההספק של המערכת הכוללת.

DSPG-HDCLEAR מדובר במוצר חדש במשפחת פתרונות הזיהוי הקולי של DSPG, אשר מתחיל להיות תחום משמעותי עבור החברה. היא נכנסה אליו עם שבב HDClear, אשר מאפשר לבצע הפעלה קולית מדויקת של סמארטפונים ומכשירים לבישים. הוא כולל אלגוריתם מתקדם המבודד ביעילות את הקול מהסביבה הרועשת ומאפשר שיחה נקייה מרעשי רקע.

לאחרונה הוא זכה במספר הצלחות. לאחרונה החברה דיווחה שהוא הוזמן בכמויות גדולות על-ידי שתי יצרניות מובילות של מכשירים ניידים. כעת מתברר שאחת מהן היא סמסונג.

בהקשר הזה, סמסונג הופכת לקוח נאמן של DSPG. בחודש בנובמבר 2015 התברר שהשעון החכם של חברת סמסונג, מדגם Gear S2 smartwatch, כולל את שבב עיבוד האותות HDClear (חשיפת Techtime).

מנכ"ל DSPG, עופר אליקים, גילה לא מזמן שהמכירות של רכיבי עיבוד קולי (HDClear), מתחילות להיות משמעותיות עבור החברה, וצפויות להגיע להיקף של כ-3 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2016.

התוכן הסיליקוני של Galaxy S7

ליבת הטלפון היא הלוח המודפס שעליו מצויים השבבים המרכזיים המפעילים אותו. מדובר בלוח דו-צדדי שמצידו האחד מונח זיכרון SDRAM 4GB של Hynix על-גבי מעבד Snapdragon 820 של Qualcomm. בהמשך מצוי זיכרון פלאש בנפח 32GB של סמסונג, מעבד קול של קואלקום. בהמשך הכרטיס מופיע מודול הגברת אות אנטנה של Avago, ומודול קדמי של מוראטה, מודול LTE של Qorvo, ובקצה הזרוע הארוכה של הכרטיס מופיע מעבד הקול DBMD4 של חברת DSPG הישראלית.

בצידו השני של הכרטיס מצוי מודול Wi-Fi של מוראטה, בקר NFC של חברת NXP, רכיב ניהול בקרת טעינה אלחוטית של IDT, מודול חיישנים ב-6 צירים של חברת ST, רכיב בקרת ההספק מתוצרת קואלקום, רכיב Envelope Tracker של קואלקום למעקב אחר רצועות התדרים השונות ושני מקמ"שי RF של קואלקום.

ממצא מעניין בקשר למצלמה: במכשיר S7 הותקנה מצלמת 16 מגה-פיקסל, אולם במכשיר החדש היא הוקטנה ל-12 מגה-פיקסל. אלא שבמצלמה החדשה כל פיקסל גדול ב-25% בהשוואה למצלמה הישנה, וכולל מערכת בקרה המבקרת את הפעילות של כל פיקסל בנפרד. התוצאה: ביצועי המצלמה החדשה טובים בהרבה מאלה של המצלמה הישנה.

מבחינת DSPG זו הצלחה עצומה. מעבד הקול החדש הוכרז בתערוכת התקשורת הסלולרית לפני קצת יותר מחודש בברצלונה. המעבד מופיע במארז זעיר במיוחד, בגודל של 1.8 על 2.1 מ"מ כדי שיהיה קל לשלב אותו באבזרים ניידים. במהלך ההכרזה, אמר מנכ"ל DSPG, עופר אליקים, שהתכונות המיוחדות של הרכיב, "ממקמות אותו במקום שבו הוא ישחק תפקיד מרכזי בהתפתחות שימושים קוליים חכמים באבזרים ניידים, לבישים ובאבזרי IoT".

"המהנדסים כאן רוצים להשפיע על מפת הדרכים שלנו"

פורסם בתאריך מרץ 27, 2016מרץ 29, 2016 ע"י Techtime

מיוחד ל-Techtime: מנהל ההפצה של NXP לאזור EMEA מגלה: "אנחנו בונים מחדש את כל תכנוני הייחוס, בונים מעטפת פיתוח מאוחדת למוצרים של פריסקייל ו-NXP, ומנסים להגיע לחברות קטנות שבעבר לא טיפלנו בהן"

סטפן דוש, דירקטור מכירות והפצה ב-NXP. אחראי על אזור EMEA

יותר מ-500 מקצועני הייטק ואלקטרוניקה הגיעו לכנס המפתחים השנתי של NXP שנערך בשבוע שעבר בתל-אביב. במהלך הכנס הדגימה חברת אינטל כיצד המיקרו-בקר Kinetis KL03 של NXP מאפשר הדמיית תלת-מימדית עבור טכנולוגיית RealSense של אינטל.

חברת מולטילוק הציגה בכנס מערכת נעילה חכמה המשנה את תפיסת המושג מפתח בטיחות, ומתאימה אותו לעולם ה-IoT והבית החכם. המוצר פותח בישראל על בסיס טכנולוגיה של NXP ומשווק כיום בכל העולם על-ידי חברת אסא אבלוי, החברה האם העולמית של מולטילוק.

Techtime ניצל את ההזדמנות כדי לשמוע מסטפן דוש, דירקטור מכירות והפצה האחראי על אזור EMEA, כיצד ממזגים שתי חברות גלובליות כמו פריסקייל ו-NXP, וכיצד המגה-ענק החדש מתמודד עם שוק המשנה את פניו כמעט מדי יום.

דוש: "הייחוד במיזוג של פריסקייל ו-NXP הוא בכך שמדובר בשתי חברות חזקות מאוד ולא בחברה אחת חזקה ובחברה אחרת חלשה. הפורטפוליו של שתיהן משלים, מלבד אולי בתחום רכיבי ה-Power RF, ולכן NXP מכרה את חטיבת ה-RF שלה ברבעון הלשישי של 2015, והחליטה להישען על חטיבת ה-RF של פריסקייל. בכך גם נמנעו התנגדויות רגולטוריות, מכיוון ששתי החטיבות ביחד מחזיקות בחלק גדול מאוד מהשוק העולמי".

כיצד אתם נערכים לשווק את הפורטפוליו של שתי החברות?

"בשנה שעברה התחלנו לשנות את תכנוני הייחוס שלנו עבור מערכות אלקטרוניות, כדי שהתכנונים החדשים יכילו את הרכיבים של שתי החברות. בשבועיים האחרונים ערכנו אימון של צוות מהנדסי התמיכה שלנו באזור EMEA, הצגנו להם פתרונות מלאים המבוססים על מכלול הרכיבים של NXP החדשה, כמו מעבדים, זיכרונות, קישוריות ועוד. הדבר גם יקל על המפיצים שלנו. בקרוב מאוד, ככל הנראה כבר הקיץ, נעלה לאוויר פורטל חדש הכולל תכנוני ייחוס המבוססים על רכיבי שתי החברות. אנחנו עובדים על זה עכשיו קשה מאוד".

פרוייקט הרמוניזציה טכנולוגית רחב-היקף

"הצד השני הוא תוכנה. היעד שלנו הוא לספק פתרונות מלאים עטופים בחבילות התוכנה הדרושות להם. אתה צריך תוכנה ייעודית כדי להפיק את הביצועים הטובים ביותר מהמעבדים, ולכן פריסקייל השקיעה מאמצים גדולים מאוד בתחום התוכנה.

"כיום יש לנו כמה אלפי עובדים העוסקים בפיתוח תוכנה בהונגריה, בצ'כיה, בארצות הברית ובסין. במסגרת הזאת אנחנו עובדים על מעטפת בשם Harmonizing Development Tools. המטרה היא לשלב בין סביבות הפיתוח של פריסקייל ושל NXP, כדי לספק ערכת פיתוח משותפת למוצרים של שתי החברות. להערכתנו היא תהיה בשוק עד סוף השנה".

מה קורה היום בשוק האלקטרוניקה. כיצד הוא משתנה?

"אנחנו רואים כניסה של הרבה מאוד לקוחות שהם חדשים עבורנו. גם בגלל זה ישראל חשובה לנו במיוחד, מכיוון שכאן יש הרבה מאוד חברות סטארט-אפ והרבה רעיונות חדשים מהסוג שיקבע את פני השוק בעתיד. מדובר בלקוחות שבעבר לא קיבלו מאיתנו הרבה תשומת לב, מכיוון שרבים מהם הופיעו ונעלמו בעבור זמן קצר. אבל כיום אנחנו רואים שחלק מהחברות מאוד מצליחות. למשל חברות כמו SolidRun ו-OrCam הישראליות".

מכירות מסוג חדש

"אנחנו צריכים לבנות תשתית מכירות שיודעת לתמוך בלקוחות האלה, ופירוש הדבר הוא להגביר את שיתוף הפעולה עם מפיצות כמו Digi-Key ו-Farnell. גם המפיצים הגלובליים הגדולים נעשים יותר אקטיביים באיתור ובתמיכה בחברות סטארט-אפ. יש לנו תחזיות שמעריכות שבתוך 3 שנים ייוצרו 70% מיישומי ה-IoT על-ידי חברות שלא קיימות היום. אנחנו צריכים לזהות אותן ולעבוד איתן".

מה קורה בשוק הישראלי?

דוש: "ישראל מאוד מיוחדת כי יש כאן גם הרבה מאוד חברות חדשות עם רעיונות מקוריים, וגם הרבה חברות רב-לאומיות גדולות שיש להן השפעה על השוק העולמי. למהנדסים כאן יש דרישות מאוד גבוהות. יש להם רעיון למוצר, רעיון כיצד לממש את המוצר, והם רוצים להשפיע על מפת הדרכים שלנו. המטרה שלנו היא להגיע לכל השוק, ולכן נספק תמיכה הדוקה לרשת ההפצה כדי שתוכל להגיע גם ללקוחות הקטנים ולא רק ללקוחות הגדולים".

המיקרו-מעבד הפך למיקרו-בקר

מנכ"ל NXP ישראל, שמואל ברקן, אמר שבעקבות המכירה של חברות ישראליות לחברות זרות, הרבה מאוד תכנונים שאנשי NXP/פריסקייל עבדו עליהם מול לקוחות מקומיים, הפכו פתאום לפתרונות בעלי השפעה על השוק העולמי.

"חברות ישראליות מבצעות יישומים שלא חשבנו עליהם. מפתחות יישומים רפואיים לבישים ברכיבים שלא חשבנו שזה השוק שלהם או משתמשות במיקרו מעבדים בתור מיקרו בקרים. NXP היא מרכזית בתעשיית המוליכים למחצה לתחום הרכב וה-RF והחברה שיש לה טכנולוגיות רלוונטיות ל-IoT יותר מכל חברה אחרת בעולם".

ארגון GSA מעריך: רק מודלים עסקיים מהפכניים יוכלו להציל את תעשיית השבבים

פורסם בתאריך מרץ 24, 2016מרץ 29, 2016 ע"י Techtime

מחקר חדש של ארגון GSA מעריך שהתעשייה ניצבת בפני מהפיכה במודל העיסקי ותעבור למודלים חדשים: שבבים בקוד-פתוח, מיקרו-פאבים זולים, ארכיטקטורות מחשוב חדשות וסוף סוף גם את הפריצה של שוק ה-FPGA הוותיק

תעשיית השבבים לא מאבדת את מעמדה בכלכלה העולמית, אלא היא משנה את פניה וצפויה לצמוח מחדש באמצעות מודלים עיסקיים וטכנולוגיים חדשים. למסקנה הזו הגיע צוות חוקרים של ארגון יצרני השבבים העולמי (GSA), אשר ניסה להעריך את השלבים הבאים בהתפתחות התעשייה, לאחר שנה עמוסה מאוד שבמהלכה נבלמה הצמיחה ובוצעו מיזוגים ורכישות בקנה מידה חסר תקדים.

כל הסימנים מראים: הצמיחה נתקעה

למרות היותה מחזורית באופייה, במשך חמשים השנים האחרונות שמרה תעשיית השבבים העולמית על מגמת צמיחה עקבית, כאשר רק בעשור האחרון היא גדלה בכ-50% והגיעה לשיא מכירות של 340 מיליארד דולר ב-2014. אלא שבמעבר לשנת 2015 המכירות ירדו ב-1.9%, ולהערכת WSTS השנה תהיה התאוששות חלקית של 1.4% להיקף מכירות של כ-341 מיליארד דולר ב-2016.

מכירות תעשיית השבבים בשנים האחרונות. מקור: statista

בדיקה של בנק ההשקעות מורגן סטנלי מציירת את תמונת המצב מכיוון אחר לגמרי: הנפקות ציבוריות (IPO) של חברות שבבים תפסו ב-2015 רק 5% מכלל ההנפקות הטכנולוגיות בארה"ב – בהשוואה ל-25% לפני עשור.

כנראה שהמשקיעים צפו נכון את המגמות: בדיקת GSA מגלה שרק 37% מחברות השבבים שהונפקו בחמש השנים האחרונות, השיגו מחיר מנייה גבוה ממחיר ההנפקה הראשונית. התעשייה מפגרת במובנים נוספים: בשנים 2004-20014 צמח המשק העולמי בשיעור של 6% בשנה. תעשיית השבבים, לעומת זאת, השיגה צמיחה שנתית של 4.4% בלבד.

אחת מהסיבות למשבר נעוצה בעלייה התלולה בעלויות הייצור והפיתוח של שבבים חדשים. פרוייקטי תכנון שבבים שלפני 20 שנה דרשו השקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים (פחות מ-50 מיליון), עולים היום כ-200 מיליון דולר. בנוסף, הם מתמודדים עם ריבוי עצום של מקורות IP, המערערים את היכולת לעמוד בלוחות הזמנים.

עלות הפיתוח של שבבים חדשים. מקור: gartner

על הרקע הזה צמח גל המיזוגים של חברות השבבים בשנת 2015. באותה שנה בוצעו עיסקאות מיזוג ורכישה ביקף של 117.1 מיליארד דולר – פי חמישה מאשר בשנת 2014, שבה בוצעו עיסקאות בהיקף של 19.9 מיליארד דולר.

הסינים מעלים את המחירים בשוק

חברת IC Insights סבורה שהמיזוגים מאפשרים לחברות להמשיך למצוח, בלא לבצע את ההשקעות הגדולות הכרוכות בפיתוח מוצרים חדשים וייצור רכיבים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. היאמאמינה שהשווי הגדול של חלק מעיסקאות המיזוג נובע מהתפתחות בשוק הסיני.

"ממשלת סין החליטה לבנות תעשיית סמיקונדקטורס עצמאית, ולצורך זה היא שלחה קרנות השקעה ממשלתיות, כמו Tsinghua Unigroup, כדי לבצע רכישות אגרסיביות בחו"ל. הדבר הזה מעלה את השווי של רוב החברות המרכזיות בעומדות בפני מכירה.

לאור המצב הזה, שואל הדו"ח של ארגון GSA, מה תהיה ההשפעה של התהליכים האלה על המודלים העיסקיים של תעשיית השבבים? חלק מהתשובות נעוץ בעבר: תחרות עזה וירידה בשולי הרווח בשנות ה-90 הביאו להצמחת מודל ה-Fabless, שבו פועלות יצרניות שבבים ללא מפעל ייצור, כאשר הייצור נעשה אצל קבלניות חיצונית, דוגמת TSMC, UMC, GlobalFoundries או TowerJazz הישראלית.

המודל הזה הפחית דרמטית את עלויות הכניסה לשוק והתגלה במודל מוצלח מאוד: כיום אחראיות חברות הפאבלס על כ-40% מהמכירות של תעשיית השבבים כולה. לצידן צמחו יצרניות הקניין הרוחני, שהקצינו את המודל והתמקדו במכירת מרכיבי קניין רוחני ליצרניות השבבים. חברות כמו ARM, סינופסיס, Imagination ו-CEVA הישראלית הפכו למרכיב מרכזי בתעשיית השבבים המודרנית.

שבבי קוד-פתוח

כרטיס הפיתוח של MAX 10 ביחד עם מחשב Adruino

מה יהיה המודל העיסקי החדש שייווצר בעקבות המשבר הנוכחי בתעשייה? אחד מהפתרונות נעוץ ככל הנראה במודל הקוד הפתוח (Open Source). בתעשיית התוכנה זהו מודל שהצליח מעבר לכל התחזיות. כיום פועלים כ-95% משרתי האינטרנט על-גבי מערכת ההפעלה בקוד פתוח לינוקס. כ-85% מהסמארטפונים בעולם מריצים את מערכת ההפעלה הפתוחה אנדרואיד. חברת Red Hat, המתמחה בהפצת תוכנות קוד-פתוח הגיעה לאחרונה להיקף מכירות של כ-2 מיליארד דולר בשנה.

אחד מהרעיונות החדשים ביותר בתחום הוא אימוץ מודל הקוד הפתוח גם בתעשיית השבבים. מאחורי הרעיון עומד ארכיטקט הקוד הפתוח של חברת Trimble המייצרת מערכות GPS. לדעתו, צוותים קטנים של מהנדסים, כנראה קבוצות מהאקדמיה, ירכשו ציוד יציור ישן, וישפרו אותו באופן שיאפשר לספק סביבת ייצור זולה בנוסח micro-fab.

הציוד הזה, שיהיה זמין וזול, יעבוד מול כלי פיתוח חופשיים וספריות חופשיות של קניין רוחני. אומנם הטכנולוגיה החדשה לא תהיה מתקדמת כמו הטכנולוגיות של יצרניות הענק הגדולות, "אולם אם היא תהיה טובה מספיק, היא תאפשר לקבוצות קטנות מאוד של אנשים להביא לשוק מוצרים חדשים ללא העלויות העצומות המעיקות כיום על הדינוזאורים".

במובן מסויים רעיון החומרה בקוד-פתוח כבר נמצא בשוק. הוא מיוצג באמצעות פלטפורמת פיתוח המיקרו-בקרים Arduino, מחשב הכרטיס Raspberry Pi הנמכר היום במחיר של 5 דולר בלבד, וכרטיסי המחשב הזעירים של SolidRun הישראלית.

אפילו אינטל נכנסה לתחום החומרה בקוד-פתוח, כאשר היא השיקה את כרטיס המחשב MinnowBoard המבוסס על מעבד אטום 64 סיביות ומריץ את מערכות ההפעלה לינוקס, אנדרואיד וחלונות. כיום היא גם מספקת את פלטפורמת TinkerForge הרחבה, המאפשרת לחברות לפתח במהירות (וגם למכור) יישומי מיקרו-בקרים שונים.

ארכיטקטורת מחשוב חדשה

כיוון אפשרי נוסף נעוץ באימוץ ארכיטקטורת מחשוב חדשה. כמעט כל השבבים בשוק כוללים כיום מעבד המבוסס על ארכיטקטורת פקודות מסחרית (Instruction Set Architecture), שהשימוש בה דורש תשלום תמלוגים יקרים מאוד, יקרים מדי להרבה חברות.

רשימת החברות התומכות בארכיטקטורת המחשוב החופשית RISC-V

כדי להוזיל את העלויות של השימוש בארכיטקטורת המחשוב, פיתחו חוקרים באוניסרסיטת ברקלי בקליפורניה גרסת קוד פתוח של ISA חדשה בשם RISC-V, שתוכל להריץ מעבדים חזקים מאוד, עד 128 סיביות.

הארכיטקטורה הזו מיועדת להריץ שרתים חזקים מאוד, מערכות משובצות זולות, ואפילו אבזרי IoT שהם חסכניים מאוד באנרגיה ובמשאבי עיבוד. כבר היום היא ניתנת בחינם באמצעות רישיון השימוש החופשי של האוניברסיטה (Berkeley Software Distribution). אלא שהרעיון לא נשאר באקדמיה. לאחרונה הוקם ארגון התמיכה התעשייתי RISC-V Foundation, שנועד להפיץ את השימוש בארכיטקטורת המחשוב החופשית. בינואר השנה דיווח האיגוד שהתמיכה התעשיית מתרחבת, וכיום הוא מקבל תקציב תמיכה מ-16 חברות גדולות בתעשייה. בהן: HP, גוגל, אורקל, מיקרוסמי, לאטיס ועוד.

חלון ההזדמנויות של הרכיבים המתכנתים

ALTERA

השימוש ברכיבים מיתכנתים אינו חדש בתעשייה. במשך שנים רבות הם מאפשרים לחברות להוציא לשוק מוצרים חדשים או מוצרים בכמויות קטנות, באמצעות רכישת רכיב שניתן לתכנת את המבנה הלוגי שלו. אלא שהתחום הזה נשאר שולי בתעשייה ומגיע לכ-5 מיליארד דולר מכירות בלבד בשנה.

להערכת GSA, הלחצים החדשים בשוק השבבים עשויים לדחוף את יצרני הרכיבים המיתכנתים לספק פלטפורמות גמישות יותר וזולות יותר, אשר יאפשרו לחברות חדשות להוציא לשוק מוצרים חדשים בלא צורך לייצר אותם. המבחן הגדול יהיה האם התעשייה תצליח לספק רכיבים מתכנתים אשר יכולים לעמוד בדרישות המחיר של שוק ה-IoT המתפתח.

סירת ההצלה של אינטל

ההערכה הזו מאירה באור חדש את עיסקת הענק משנה שעברה, שבמהלכה רכשה אינטל את חברת Altera תמורת 16.7 מיליארד דולר. אלטרה היא התמחרה המרכזית של Xilinx ושתיהן מחזיקות ברובו של שוק ה-FPGA העולמי.

מיד לאחר העיסקה, ההערכות שרווחו בשוק היו שאינטל מעוניינת לנצל את הטכנולוגיה של אלטרה כדי לספק מעבדים חזקים במיוחד למרכזי נתונים וחוות שרתים. בשלוש השנים האחרונות בוצעו מספר רב של ניסויים בתעשייה, שבהם התברר כי השילוב של מעבד CPU ביחד עם רכיב FPGA משפרים בצורה משמעותית מאוד את הביצועים של בסיסי נתונים.

אלא שייתכן שמאחורי העיסקה נמצא דבר חדש לחלוטין, והרבה יותר חשוב: אינטל מכינה לעצמה סירת הצלה שתאפשר לה להשתלב בתעשיית השבבים העתידית, שבה ההצלחה תהיה תלוייה במודלים עיסקיים חדשים המבוססים על קוד פתוח, חומרה פתוחה ומחיר כמעט אפסי. הרעיון הזה מסביר את המחיר הגבוה שהיא הסכימה לשלם. למעשה, זו היתה העיסקה הגדולה ביותר בתולדותיה של חברת אינטל.

לקריאת הדו"ח המלא: New Course for Semiconductors

ירידה של 16% במכירות PCB; קיבלה אשראי בנקאי

פורסם בתאריך מרץ 22, 2016מרץ 24, 2016 ע"י Techtime

בעקבות הירידה בפעילות העסקית פוטרו כ-40 עובדים. החברה הודיעה על קבלת קו אשראי בהיקף של עד 20 מיליון שקל. מחזיקה בכ-11% משוק ה-PCB הישראלי

PCB

בשנת 2015 חלה ירידה של 16% במכירות חברת P.B.C Technologies ממגדל העמק, העוסקת בייצור מעגלים מודפסים ובהרכבת כרטיסים אלקטרוניים. מהדו"ח השנתי של החברה עולה שההכנסות הכוללות, הן מתחום המעגלים המודפסים והן מתחום הרכבת הכרטיסים האלקטרוניים, הסתכמו ב-2015 בכ-303 מיליון שקל, לעומת 361 מיליון שקל ב-2014.

הרווח הגולמי ב-2015 הסתכם ב-20.6 מיליון שקל, לעומת 29.9 מיליון שקל בשנה הקודמת. ב-2014 שיעור הרווח הגולמי מההכנסות היה 9%, ואילו ב-2015 ירדו שולי הרווח ל-7%, מה שמלמד לא רק על ירידה בביקושים, כי אם גם על עלייה בתשומות. גם מצבת כוח האדם בחברה הצטמצמה בשנה האחרונה, מ-687 עובדים בסוף 2014 ל-647 עובדים בסוף 2015. החברה מסרה שהירידה בכוח האדם נבעה מהירידה בפעילות.

הנתונים האלה עומדים ככל הנראה מאחורי החלטת הדירקטוריון לפני שבוע לקבל מסגרת אשראי בנקאית בהיקף של עד 20 מיליון שקל. הכספים שיימשכו מקו האשראי החדש ייחשבו כהלוואה ויהיו נתונים לתשלומי ריבית וכפופים לשעבוד: "להבטחת מסגרת האשראי ניתן לבנק שעבוד צף ראשון בדרגה, ללא הגבלה בסכום, על מלוא הרכוש של החברה, הכספים והנכסים מכל מין וסוג שהם של החברה ושעבוד קבוע ראשון בדרגה ללא הגבלה בסכום על הון המניות של החברה שטרם הוקצה ו/או טרם נדרש ו/או טרם נפרע ואת המוניטין שלה".

PCB-SALES

במקביל, פי.סי.בי התחייבה שכל עוד ההלוואות שיימשכו מקו האשראי לא ייפרעו, ההון העצמי של החברה לא יירד מ-100 מיליון שקל. ראוי לציין שבסוף 2015 עמד ההון העצמי של החברה על 217 מיליון שקל. חברת פי.סי.בי טכנולוגיות היא אחת מהחברות היחידות בארץ המספקת תחת קורת גג אחת (One Stop) גם שירותי ייצור של מעגלים מודפסים (PCB) וגם שירותי הרכבת כרטיסים ומערכות אלקטרוניים, משלב התכנון ועד הרכבת ובדיקת המוצר הסופי.

הדבר מעניק לחברה יתרון בעיקר בקרב לקוחות אשר מימד הזמן בפיתוח הכרטיסים האלקטרוניים הוא קריטי עבורם, בהיבט של בחינה ויציאה מהירה עם מוצרים חדשים לשוק. עם זאת, נראה כי שוק ייצור המעגלים המודפסים המקומי הולך ומאבד ממשקלו לעומת היבוא. על-בסיס נתוני המכס עולה שכ-74% מהביקושים המקומיים למעגלים מודפסים סופקו על-ידי יבואנים מהמזרח הרחוק, ארצות הברית ואירופה.

החברה מעריכה שנתח השוק של P.B.C Technologies עומד על 11% בלבד לערך, שיעור נמוך למדי לאור התחרות הנמוכה בשוק המקומי. לקוחות החברה הינם מפעלי ייצור של מערכות ומוצרים שבהם משובצים רכיבים אלקטרוניים, הן מהתחום האזרחי, הרפואי והצבאי. בינואר השנה היא קיבלה הסמכת עמידה בדרישות Nadcap, להבטחת איכות הייצור עבור תעשיות התעופה. כ-16% מהמכירות של פי.סי.בי. ב-2015 היו לשני לקוחות מרכזיים.

בעקבות הדו"ח איבדה אתמול מניית החברה כ-3.5% מערכה בבורסה של תל-אביב, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-113 מיליון שקל.

מדריך DATA Analytics בעולם ה-Big Data

פורסם בתאריך מרץ 21, 2016אפריל 5, 2016 ע"י Techtime

לקראת הסמינר המקצועי Data Analytics בסביבת MATLAB, חברת סיסטמטיקס מספקת לקוראי Techtime מבוא מקיף למתחילים כיצד להיכנס אל התחום המשנה את פני עולם האלקטרוניקה והטכנולוגיה בכלל

מאת: רוני פאר, מנהל טכני של קו מוצרי MathWorks, סיסטמטיקס

בכל יום אנחנו מופצצים בכמויות אדירות של נתונים המגיעים ממקומות מגוונים. נתוני מזג אוויר, נתוני תנועה בכבישים, מדידות חיישנים בגוף האנושי, נתוני חיפוש באינטרנט, רשתות חברתיות, אימיילים, חיישנים בתוך המכשירים הסלולריים, תמונות, סרטונים, ועוד – מידע שנאגר ומתווסף לכדי 5 הקסבייט (5 עם 18 אפסים לאחריו) מדי יום (נכון ל-2013…). אז מה עושים עם כל הנתונים הללו, ואיך אפשר להוציא מהם מידע שימושי? התשובה: לימוד מכונה, IoT, סטטיסטיקה ומידענות. בקיצור: ברוכים הבאים לעולם ה-DATA Analytics.

מבוא: מה זה בעצם DATA Analytics?

המונח Data Analytics הגיע מעולם ניתוח המידע, ולרוב מתייחס למחקר או לימוד של מידע היסטורי לצורך מציאת מגמות פוטנציאליות, לניתוח השפעות של החלטות או אירועים, או להערכת ביצועים של כלי או תרחיש כלשהו. המטרה היא לשפר את ביצועי המערכת על-ידי צבירת מידע שיכול לשמש לצורך ביצוע שיפורים או שינויים. תהליך ה-DA מורכב למעשה מ-4 שלבים מרכזיים: גישה למידע, עיבוד ראשוני, הפעלת אלגוריתמים ללימוד והפקת תובנות, וייצוא התוצר ליישום עצמאי או משולב.

איסוף המידע. בכדי שנוכל לעבוד עם המידע ולהפעיל עליו פעולות לצורך ניתוחו, עלינו לשים אותו בתבניות מתאימות. כיום יש מספר חלופות מרכזיות: שימוש במאגרי נתונים – המערכת הנפוצה בתחום זה נקראת Hadoop שהיא למעשה מאגר נתונים מבוזר וזמין לכל, ומספקת גם אפשרות לביצוע ניתוחים ואנליזות על-גבי המאגר עצמו ללא הורדת/משיכת המידע. קיימים גם מאגרי נתונים מבוססי SQL אשר מאפשרים גישה למידע ע"י ביצוע שאילתות מתאימות.

ברבות השנים התפתחו בכל חברה או ארגון שיטות וכלים שנועדו לסדר את המידע שנאסף, אך לא ניתן לצפות שאופן אגירת המידע בנושא טיפול בתקלות מטוסים, יהיה זהה לאופן אגירת המידע על הטיפול במאושפזים בבית-חולים, וגם לא למערכת אגירת מידע המסחר בבורסה. קיים הרבה מאוד מידע הזמין בקבצים מסוגים שונים (קבצי טקסט, אקסל, XML, תמונות, סרטוני וידאו, תוכן web) וכמובן המידע שמשודר בצורה חיה ישירות מרכיבי זמן-אמת כמו רכיבי Internet-of-Things, חיישנים, GPS, מצלמות ועוד.

יש אפילו פלטפורמות פתוחות, כמו ThingSpeak, המאפשרות לחבר כל חיישן או רכיב בכל מקום בעולם ולהעביר את המידע למקום מרוכז, ללא עלות. מאחר וכמות המידע היא גדולה, וברוב המקרים גדולה מדי מכדי לטעון אותה למחשב בודד, הגישה הנפוצה כיום היא עיבוד המידע בצורה חלקית – אך מקבילית או מבוזרת – כלומר טעינה של חלק מהמידע (גוש, או Chunk), ביצוע הניתוח המתאים, ואז מעבר לגוש הבא.

שילוב המידע ועיבוד ראשוני. על-מנת לוודא שהמידע שאנחנו פועלים עליו הוא באמת מידע נכון – יש לבצע ניתוח ראשוני של המידע והכנה שלו לצורך בדיקה שלא חסרים ערכים כלשהם, אין ערכים שגויים, או תבנית זמן שאיננה מתאימה. בהתאם לסוג המידע והמקור שממנו הוא מגיע, נשתמש באלגוריתמים ובשיטות מתאימים. כך למשל, לסינון רעש המגיע מחיישן נפעיל אלגוריתם לעיבוד אות, ולהורדת גודל תמונה נשתמש באלגוריתם מעולם עיבוד התמונה. בשלב זה ננסה להקטין את כמות המידע שאנחנו מנסים לעבוד איתה באמצעות מציאת סממנים (features) ייחודיים.

ניתוח ומידול המידע. כשיש בידינו גישה אל המידע המסודר, מגיע השלב המרכזי: איתור מודל או התנהגות המסבירה את הנתונים וגם מספקת חיזוי להתנהגות עתידית. משתמשים במתימטיקה, והמתימטיקה עובדת! בשנים האחרונות נושא לימוד המכונה (Machine Learning) והלמידה העמוקה (Deep Learning) הולך יד ביד עם מערכות אגירת מידע ו-Big Data. הרעיון המרכזי הוא להשתמש בשיטות סדורות המאפשרות לבנות מודלים מתימטיים שמתארים את התנהגות המערכת. רמת הדיוק של המודל עולה ככל שיהיה יותר מידע.

הנכם מוזמנים לכנס טכני רב מסלולי, ב-5-6 לאפריל (ללא עלות) למהנדסים ו-Data Scientists, שבו תוכלו ללמוד כיצד להתמודד עם אתגרי המחר בתחום המתפתח של Data Analytics בסביבת MATLAB.

לפרטים נוספים והרשמה: Data Analytics בסביבת MATLAB

חברת סיסטמטיקס היא המפיצה בישראל של חברת MathWorks, שפיתחה את שפות MATLAB ו-Simulink וכלים רבים נוספים המשמשים למחקר, פיתוח, תכנון והאצת חדשנות בתעשיות האלקטרוניקה, הבטחון והתעופה, התקשורת, הפיננסיים, הרכב, המכשור הרפואי ועוד.

קיימות מספר גישות לביצוע לימוד מכונה – החל מסיווג כללי של למידה מונחית או בלתי-מונחית, וכלה בשיטות כגון רגרסיה (ליניארית ולא ליניארית) עצי סיווג, Support Vector Machine, אלגוריתמים גנטיים, רשתות מסוג Bayesian Networks וכמובן רשתות נוירונים (Neural Networks). המשותף לכל השיטות האלה הוא התהליך: ראשית מגדירים מודל ראשוני (סוג השיטה, מספר מקדמים חופשיים, גודל וכו'), לאחר מכן "מאמנים" את המודל בעזרת המידע, כלומר מנסים למצוא את המקדמים כך שתהיה התאמה מקסימלית בין המודל שאנו מאמנים לבין הנתונים בפועל. לבסוף – בודקים את אמינות המודל על-ידי הזנת נתונים חדשים ובדיקת אופן החיזוי. סוג השיטה ומידת ההתאמה שלה תלויה מאד באופי הבעיה, ולכן בחלק גדול מהמקרים ייבדקו מספר מודלים עם אותו המידע, עד שיימצא המודל המתאים ביותר.

הטמעה במערכת החלטה. המטרה המרכזית בעיבוד המידע הייתה לבצע פעולה כלשהי, כלומר לספק תובנה כלשהי או לפעול לפי סט כללים שהוגדר מראש – לתת אתרעה על חולה שצפוי לקבל התקף, לצפות כשל טכני במטוס, לבצע פעולת קניה/מכירה של מניה או להוסיף Tag לאדם שזיהינו בתמונה. ההטמעה יכולה להיות במערכת מאגר הנתונים, ביצירה של קבצים חדשים, התממשקות ליישומי web או כל פעולה אחרת.

ארגז הכלים למדען ולמהנדס

מי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם החדשני והמסקרן של DA, צריך להיות בעל ידע רחב ומגוון. ראשית, כדאי להכיר אופן פעולה וגישה למאגרי נתונים מסוגים שונים. אפשר תמיד להתחיל עם קובץ אקסל לצורך לימוד בסיסי, ולאט לאט לעבור למאגרי נתונים מבוססי SQL ולבסוף ל-Hadoop או spark: ראשית טענו קבצים קטנים יחסית (למשל בעלי מימדים של 100 שורות ו-100 עמודות), רצוי בעלי סוגי מידע שונים – כותרות, תאריכים, ערכים מספריים שלמים, מחרוזות וכו'.

לאחר טעינת קבצים קטנים, נסו לעבוד עם קבצים גדולים יותר, כאלו שאקסל יחזיר לכם הודעת שגיאה אם תנסו לפתוח אותם (File not Loaded Completely). ב-http://www.data.gov תוכלו למצוא הרבה דוגמאות מתחומי חיים שונים ומסוגי קבצים שונים – מקום נהדר להתחיל. בשלב זה המטרה היא להתמודד עם כמות המידע הגדולה ועם אופן העיבוד שלה, ולצורך כך תצטרכו ללמוד שיטות לעיבוד המידע בצורה של גושים.בהתחלה אל תנסו להשתמש בכלים מובנים או בתוספים של שפות תכנות, אלא נסו לממש זאת בעצמכם – זה ישנה את אופן ההסתכלות שלכם על המידע ועל כמות הזמן שנחסכת לכם בשימוש חוזר של קוד. לאחר מכן תתחילו לעשות שימוש חוזר בקוד, בין אם שאתם כתבתם אותו ובין אם מצאתם אותו באתר שיתוף קבצים או חבילות מוכנות. זכרו: יש הרבה שפות תכנות בחוץ, ובכמעט כולן ישנו מימוש לקריאת קובץ אקסל או טקסט אחר. חפשו פונקציות כמו csvread, xlsread או אפילו readtable (או מקביליהן) שיקצרו את זמן העבודה וימקדו אתכם בעיקר. שימו לב לזמן הטעינה של הקובץ ולכמות הזיכרון שיש לכם – 2 פרמטרים שיהיו מאד חשובים בהמשך.

יש להגדיר "מצביע" לקובץ, ואז לטעון בכל פעם גוש אחר של מידע. תעשו שימוש בפונקציות כמו memmapfile ו-MapReduce, המאפשרות לבצע את העיבוד הזה. פעם קראתי הסבר ממש פשוט של אופן הפעולה של MapReduce – ומציע גם לכם (ראו כאן). השלב הבא יהיה עבודה עם מאגרי נתונים מבוססי SQL או JDBC/ODBC – אלו כבר מערכות שהמידע בהן זמין בצורה יחסית פשוטה, וכל שצריך הוא לשאול שאלה נכונה את המערכת, ע"י בנייה של שאילתא (Query) מתאימה.

לצורך כך כמובן שתצטרכו גישה למאגר נתונים שכזה, וניתן למצוא רבים כאלו. לדוגמא, מיקרוסופט מציעה מאגר נתונים כזה עם 10GB של מידע ועם עדכונים חופשיים בחינם, וכמובן שלא ניתן להתעלם מ-mySQL הפופולרית. לא משנה מה תתקינו או עם מה תעבדו – חשוב לשים לב לתהליך העבודה, לאופן כתיבת השאילתא, לאופן רכישת המידע ולאופן כתיבת התוצאות בחזרה. ובשלב האחרון, שימו יהבכם בכישורים שרכשתם ותבחנו כיצד אתם מתמודדים עם Hadoop או Spark. אלה מאגרי נתונים מבוזרים שבהם אתם מוכרחים להשתמש ב-MapReduce וכל העיבוד נעשה ישירות בענן. אם לא תעבדו נכון – תקבלו תוצאות לא נכונות.

הנושא המרכזי ביותר הוא עולם המתמטיקה, כלומר שימוש בסטטיסטיקה וניתוח נתונים וכמובן הכרת אלגוריתמים מסוגים שונים (לימוד מכונה/ עיבוד תמונה/ עיבוד אות) בהתאם לנושאים המעניינים אתכם או שבהם תעסקו. לא כל העוסקים בתחום הם בוגרי תואר בהנדסה או במתימטיקה ולכן אני מציע לעבור הכשרה כלשהיא בעולם הניתוח הסטטיסטי.

יש קורס ממש טוב של Coursera שמראה כיצד עושים זאת, אבל גם ספר טוב יכול לשמש בתור מנחה מצוין. תתמקדו בעיקר: איך לפתור בעיות מינימום ומקסימום, איך מבצעים פעולות אלגבריות כמו כפל מטריצות וקצת על רשתות נוירונים. זה יספק לכם מבוא מצוין לפרק הבא של לימוד מכונה שרובו ככולו מבוסס על מתמטיקה. וכאן שוב ניתן למצוא ספר מצוין, לעבור קורס במרכז הדרכה בארץ או קורס ב-Coursera. לא מצאתי אף קורס שיכול להנחיל את כל תורת לימוד המכונה בפרק זמן סביר, ועל כן תיאלצו להמשיך ולהתעמק וללמוד בעצמכם גם לאחר הקורס – ואפילו כדאי לעשות זאת.

זהו תחום מדעי מתפתח וחייבים להישאר מעודכנים. לפני מספר שנים, עם כניסת יכולות מתקדמות לעיבוד וידאו, התפתח תחום העוסק בלמידה מתוך וידאו וכיום ניתן לראות דוגמאות רבות של זיהוי עצמים בתוך סרטים, מעקב אחרי חשודים וכמובן מציאת קשר בין מספר תמונות ממספר אתרי אינטרנט או אתרי שיתוף מידע קיימים. אז אם חבר תייג אותי בתור חבר באינסטגרם, כנראה שאני גם חבר שלו בפייסבוק וניתן להציע לו להוסיף אותי בתור חבר, נכון? את החלק האחרון של הלימוד תיאלצו כבר לעשות בהתאם לתחום שמעניין אתכם.

בנושא של עיבוד אות ותמונה יש לא מעט קורסים והכשרות, בין אם באוניברסיטאות או במכללות, ובין אם בהכשרות אונליין למיניהן. אבל שימו לב שלא ניתן לצפות מאף בוגר של קורס "חד-פעמי" שכזה באמת להבין בחומר, ללא תרגול, בניה של מערכת או שתיים ולמידה מניסיון של אחרים. ובנושא זה אני תמיד ממליץ לשוחח עם מי שכבר עשה את זה, כלומר להתייעץ עם מישהו שהוא מומחה לתחום הייחודי, ולקבל ממנו הכוונה ועצה. מניסיוני – ברוב המקרים זה ייעשה בשמחה.

ולבסוף ידע וניסיון בהטמעת פתרון בעולם האמיתי: קוד מכונה/ Web/ וכדומה. כאשר אנו רוצים להטמיע מערכת בעולם האמיתי, היא צריכה להתנהג לפי הגדרות העולם האמיתי, שבו כל שניה לוקחת בדיוק שניה ואם צריכת הזיכרון גבוהה בבייט אחד מעבר למה שיש – המערכת קורסת. לשם כך יש לבצע היכרות מעמיקה עם מערכות הפעלה ועם מעבדי זמן-אמת, אשר כיום נחלקים בכלליות לשני סוגים: DSP ו-FPGA. תחת קטגוריות DSP נכללים כל אותם מחשבים שיכולים להריץ מערכת הפעלה, והם בדר"כ מכילים עוד רכיבי זיכרון, ממשקים וכדומה.

סוגים של DSP יכללו מעבדי ARM, מעבדי אינטל, רוב המעבדים הסלולריים ויצרנים רבים נוספים (TI, NXP, Freescale וכדומה). בכדי להפעיל מעבדים אלו יש להשתמש בשפת תכנות מסוג C/C++ – שפת תכנות ותיקה שהחליפה את שפת האסמבלי ועדיין חיה ונושמת. מעבדי FPGA לרוב יהיו מוכווני מטרה וינסו לבצע אותה בשיטה המקבילה והמהירה ביותר. מעבדי תקשורת, סלולר, כל המוצרים שמיוצרים בכמויות של אלפים ומעלה לרוב יהיו מבוססי FPGA או ASIC שכן עלות הייצור שלהם נמוכה. בכדי להפעיל מעבדים מסוג זה יש לכתוב בשפת מכונה הדומה לשפת C, אשר נקראת VHDL או Verilog.

יש כמובן גישות ושיטות נוספות, אך לא נרחיב בנושא. לעולם ה-Web יש כבר צורך להכיר כתיבה של שפות אשר נעשה בהם שימוש היום בעולם זה, כמו JAVAScript, JAVA, C#, HTML, Python. יש לזכור ששפות תכנות הן מאד דומות במהות ובעקרונות המנחים אותן, אך עשויות להיות מאד שונות במימוש ובפקודות, כלומר ב-Syntax. לכן כדאי להכיר לפחות שפה אחת בצורה מלאה ועמוקה, ולהשתמש בה בתור בסיס לשפות האחרות.

אז מה עושים עם זה?

יש כל כך הרבה דוגמאות של חברות, מוצרים ופתרונות שמגיעים מעולם ה-DA, שקשה לבחור במה להתמקד. אז פשוט אשאל אתכם, מה אתם הייתם עושים אם:

במבנה המשרדים שלכם הייתם אוספים 3-12 חודשים של נתונים של מדי טמפרטורה, לחץ, תנאי מזג אוויר חיצוניים, עלויות חשמל, צריכות חשמל. האם הייתם יכולים לשנות את אופן פילוג צריכת החשמל בכדי לחסוך 15%-25% מחשבון החשמל ולהפוך את הבניין שלכם ליותר "ירוק"?
היה לכם גישה למכשיר רפואי שדוגם פרמטר חיוני (למשל קולות הנשימה), מקליט אותו למשך 30 שניות ומשדר אותו למערכת מרכזית. האם הייתם יכולים לבנות מערכת שתחזה התקף אסטמה מבעוד מועד?
הייתה לכם גישה למספר חודשים או שנים של נתוני מזג אוויר ושל נתוני מכירה של מוצרים ברשת הסופרמרקטים שלכם. האם הייתם יכולים להיערך בצורה טובה מבחינת כמויות המוצרים על המדפים, לצאת במבצעים רלוונטיים בזמן, ולמנוע השלכת מזון מקולקל? וכל זאת תוך כדי ייעול שרשרת האספקה?
הייתה לכם גישה ללא הגבלה למידע הקיים על אנשים מתוך חשבונות הרשתות החברתיות שלהם, כמו פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם. האם הייתם יכולים להמליץ להם על חבר נוסף להוסיף, לספק להם אתרעות על מה שאנשים אחרים עושים? או אולי לזהות פעילות חשודה של אדם כלשהו ולסווג אותו כמשתייך לתא טרור שהולך ומתגבש בארצכם?
במפעל שברשותכם היו מותקנים מאות ואף אלפי חיישנים אשר מנטרים את פעולתו התקינה של המתקן ושל התהליך הכימי המתרחש בו. האם הייתם יכולים לזהות מבעוד מועד תקלה באחד מרכיבי הציוד? האם הייתם יכולים לחזות דליפה של חומר מסוכן לפני שהיא קרתה ולהציל חיים של עשרות אנשים?

נשמע מעניין, איפה מתחילים?

לא חסרים היום מקומות להשיג מידע ומקומות שבהם ניתן ללמוד עוד על כל אחד מהנושאים המוזכרים למעלה. יש קורסים למכביר ב-Coursera, קורסים באוניברסיטאות ומכללות ומסלולי הכשרה ייעודיים. אבל לפני שאתם עושים איזשהו צעד, חשוב שקודם תכווינו עצמכם לעולם ולתחום ההתמחות שמעניין אתכם. זכרו שלימוד ההתממשקות למאגר נתונים ואפילו שפת תוכנה הוא אתגר יחסית פשוט, אבל ללמוד איך עושים נכון עיבוד תמונה או עיבוד אות יכול לקחת שנים וגם שימוש נכון והבנה בלימוד מכונה יכול לקחת כמה חודשים. יש המון מידע והמון נתונים, אבל כתמיד – התובנה היא אצלכם.

התעשייה מעכבת את הייצור בפרוסות של 450 מ"מ, אבל מאגד Metro450 נחשב לסיפור הצלחה

פורסם בתאריך מרץ 16, 2016מרץ 20, 2016 ע"י Techtime

בכינוס השנתי של מאגד Metro450 התברר שהתעשייה מעכבת את הייצור ב-450 מ"מ. אולם הטכנולוגיות החדשות שפותחו בישראל ייכנסו לקווי הייצור הקיימים של 300 מ"מ

450METRO

בחודש שעבר ניתן היה לפגוש בטכניון כמה מהמומחים המובילים בעולם בבדיקת תהליכי ייצור שבבים (מטרולוגיה). הם הגיעו מהאקדמיה בארץ ומחברות המטרולוגיה הפועלות בישראל, כדי לסכם ארבע שנות פעילות של מאגד Metro450, הנכנס כעת לשנת פעילותו האחרונה.

המאגד הצליח ליצור שיתוף פעולה טכנולוגי כמעט חסר תקדים בין חברות כמו אפלייד מטיריאלס, נובה, אינטל, ג'ורדן ואלי ועוד. הוא פועל בתמיכה מאסיבית של חברת אפלייד מטיריאלס, מרוכז על-ידי יורם עוזיאל, דירקטור לטכנולוגיות חדשות בחברת אפלייד מטיריאלס, ומנוהל על-ידי מנחם שובל, יו"ר המאגד.

ראש תוכנית מגנ"ט במשרד המדען הראשי, אילן פלד, אמר שהמאגד נמצא באמצע השנה הרביעית שלו. "נשארה לו שנה וחצי של עבודה, וזה הזמן להתחיל לסגור פעילויות ולהטמיע את התגליות שהושגו בעקבות פעולתו". מנחם שובל הסביר שהמאגד הוקם במטרה לשפר את יכולות הייצור ולסייע לתעשייה לעבור לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 450 מ"מ.

"כיום לא ברור מתי המעבר יהיה כדאי לתעשייה, אולם תוך כדי עבודה על שיטות מטרולוגיה ב-450 מ"מ, פיתחנו כלים המשפרים את הייצור בתהליכים הנוכחיים של 300 מ"מ ולא רק בתחום המטרולוגיה, אלא ברמת הפאב כולו".

חיפוש בתוך 10 בחזקת 13 פיקסלים

מנהל המו"פ בחברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials), אורי צרפתי סיפר שחברת אפלייד מטיריאלס מתמקדת בגילוי מוקדם של תקלות בתוך הווייפרים באמצעות שתי משפחות של מוצרים: מערכות לאיתור תקלות, ומערכות לגילוי מאפייני התקלות. אנחנו רואים שהמעבר של התעשייה ל-450 מ"מ מתעכב, ובחברה האטנו את הפיתוח בתחום הזה.

"היום השבבים מאוד צפופים ותלת מימדיים, ובמקרים רבים אנחנו רואים ייצור של טרנזיסטורים בשכבות. כיום התעשייה מתמקדת ב-10 ננומטר ועד לסוף העשור נראה רכיבים בגודל של 5 ננומטר. פירוש הדבר שהליתוגרפיה תתבסס על קרינת אור באורכי גל של Extreme UV. כיום יש לנו מערכות לסריקת אות הלייזר שמצליחות לספור פוטונים ברזולוציה של עשרות. חטיבת הפיתוח שלנו מעסיקה כ-500 אנשים, מחציתם בתחומי התוכנה והאלגורתמים, כ-100 מתוכם עוסקים בעיבוד תמונה ובעיבוד עתיר ביצועים (HPC).

"אנחנו צריכים לבצע את הבדיקה בתוך פחות מחצי שעה ולזהות את הפגם בסביבה רועשת מאוד. מבחינת מערכת הבדיקה, בווייפר יש כיום 10 בחזקת 13 פיקסלים, שמתוכם רק 100 פיקסלים עשויים לבטא בעיה – ולא כולם מבטאים בעיה אמיתית. לכן מיחשוב עתיר ביצועים הוא אחד מהדגשים החשובים שלנו. בין השאר אנחנו משתמשים באלוגריתמים למידה עמוקה (Deep Learning), ומאמנים את המכונות כדי לייעל את כל התהליך.

מהפיכת מיחשוב: עיבוד של שנה בתוך חמש שניות

הטכנולוג הראשי של נובה (Nova) שי וולפינג, אמר ששיפור הפרודוקטיביות בקו דורש מכונות מהירות יותר, דגימה חכמה וניצול של מידע הקיים כבר בפאב. "נובה מבצעת מדידה של מדדים קריטיים (Critical Dimension) בשיטת אופטיות (Optical CD). מקרינים עצם מחזורי באמצעות מקור אור רחב סרט ומנתחים את תופעות העקיפה. אנחנו מניחים שאנחנו יודעים כיצד הרכיב נראה וכיצד ייראה הפסקטרום שלו, באמצעות תהליך של שינוי פרמטרים והשוואה חוזרת בין הספקטרום שהתקבל לבין המודל, אנחנו מקבלים את הפרמטרים הנמדדים.

"רכישת חברת ריברה בשנת 2014 הוסיפה לנו יכולת מדידה של החומרים באמצעות קרינת X-ray. אנחנו מקרינים את החומר והוא משחרר אלקטרונים שתכונותיהם ייחודיות לכל חומר. בנוסף, אנחנו מגלים גם פליטת פוטונים המספקת מידע על מבנה הרכיב. במעבר של התעשייה מייצור ב-40 ננומטר לייצור ב-10 ננומטר הוכפל מספר המדידות המטרולוגיות בתהליך הייצור.

"כעת מתחיל ייצור של רכיבים תלת-מימדיים כמו למשל זיכרונות flash NAND ורכיבים באמצעות טרנזיסטורי FinFET. אם בטרנזיסטור שטוח ביצענו 4-5 מדידות לכל טרנזיסטור, ברכביים מבוססי FinFET אנחנו מבצעים עשרות מדידות לכל טרנזיסטור. לדעתנו, בקרת תהליך הייצור הופכת למשימה הכוללת גם מדידות וגם בקרת חומרים, ויש צורך לשלב בין בדיקות אופטיות לבין בדיקות מבוססות X-ray.

"לכן יש חשיבות גדולה בשיתופי פעולה. במסגרת מאגד מטרו-450 ביצענו שיתוף פעולה עם הטכניון ועם חברת אפלייד מטיריאלס שבמסגרתו נבחנו ארכיטקטורות מיחשוב, בוצעה אופטימיזציה של האלגוריתמים ושיפור המיחשוב המקבילי. בזכות זאת יצרנו ארכיטקטורת מיחשוב חדשה המאפשרת לבצע פעילות דמויית ענן המשרתתת את כל כלי המטרולוגיה של הלקוח. לשם המחשה, בדיקת רכיב זיכרון NAND שדרשה שנת עיבוד עד לפני חמש שנים – נעשית היום בתוך 5 שניות".

תעשייה ישראלית המחזיקה בשליש מהשוק העולמי

METRO450-DISCUSSION

במהלך המושבים הטכניים של הכנס הוצגו רעיונות חדשים עבור טכנולוגיות מטרולוגיה עתידיות, אשר יכולות לשפר את תהלייך הייצור בתעשיית השבבים בלא קשר לקוטר פרוסת הסיליקון. בהן: טכניקות לביצוע דגימה חכמה, עיבוד זמן-אמת באמצעות נתונים זורמים ועוד, וטכנולוגיות חדשות שהוצגו על-ידי פרופ' מוטי שגב מהטכניון, המיועדות לשפר את הביצועים של מיקרוסקופים אלקטרוניים באמצעות אלגוריתמים מפתיעים.

תעשיית המטרולוגיה הישראלית נחשבת לאחת מתעשיות ההייטק המתקדמות בעולם. סקר מיוחד של מכון נאמן בטכניון שהוכן עבור המפגש של המאגד, מלמד שההתרשמות מבוססת על נתונים ממשיים. להערכת החוקר אליעזר שיין, תעשיית המטרולוגיה הישראלית מעסיקה כיום יותר מ-2,600 עובדים ובעלת היקף מכירות של כ-1.37 מיליארד דולר בשנה (בערך שליש מכל שוק המטרולוגיה העולמי).

מדובר באחת מתעשיות ההייטק הצומחות היחידות של ישראל: בשנת 2010 היא העסיקה 1,780 עובדים ומאז צמח ב-52%. כיום היא תורמת יותר מ-10% מהייצוא הישראלי של טכנולוגיות עלית. מדובר בהתעשייה המאופיינת בהוצאות מו"פ גדולות מאוד, המגיעות לכ-25%-30% מהמכירות. הוא העלה סוגייה מעניינת ביחס לשנים הבאות: "שוק המטרולוגיה העולמי צפוי להגיע להיקף של כ-5.1 מיליארד דולר בשנת 2020, וחלקה של ישראל צפוי להיות כ-36% מהשוק העולמי. כלומר יש מקום למשהו חדש שיספק צמיחה לתעשייה".

השלב הבא: "תביאו עוד חצי מיליארד דולר"

איציק מזור, שהוא מייסד ומנכ"ל חברת ג'ורדן ואלי שנימכרה באוקטובר 2015 לברוקר הגרמנית, מסכים עם שיין: "בשנות ה-90 תפסנו 10% משוק המטרולוגיה העולמי, בשנות ה-2000 הגענו ל-20% וכיום אנחנו מחזיקים בכ-35% מהשוק העולמי. המטרה שלנו לעשור הקרוב היא להגדיל את הייצוא בעוד חצי מיליארד דולר. השלב הבא צריך להתבסס על שיתופי פעולה עם אסיה. הסינים, היפנים והקוריאנים פתוחים לזה. אם נצליח בכך, זה יהיה סיפור הצלחה לעוד דור".

ביחס למטרה המקורית של המאגד, שהיא פיתוח טכנולוגיות לייצור שבבים בפרוסות סיליקון של 450 מ"מ, שיין לא צופה התפתחויות דרמטיות: "הקמת מערך ייצור של 450 מ"מ היא פעולה יקרה מאוד בעלות של כ-15-17 מיליארד דולר לכל פאב. לכן אולי שלוש חברות בלבד יקימו מפעלי ייצור כאלה".

יו"ר מאגד Metro450, מנחם שובל. "השגנו פריצות דרך טכנולוגיות"

יו"ר המאגד, מנחם שובל, לא שלל את ההערכה: "בשנת 2012 חשבו בתעשייה שהפאב הראשון ייכנס לייצור ב-2020. אולם בשנת 2014 הכלכלה העולמית נכנסה לקיפאון, הפאבים לא מלאים והתעשייה לא צמחה. לכן כל התהליך מתעכב וכיום מעריכים שהמתקנים הראשונים יהיו מוכנים לייצור ב-2023.

"למרות זאת, הושגו פריצות דרך טכנולוגיות שישפיעו על תהליכי הייצור הקיימים היום בתעשייה: פיתחנו תהליכים מהירים ומדוייקים יותר, מנוע פיאזו אלקטרי חדש לשליטה במכונות הבדיקה, פיתחנו טכניקות לשיפור הטיפול בווייפר ללא מגע, פותחו טכניקות של Adaptive Sampling לקיצור זמני המדידה, פרוסת קליברציה, שיטות לבקרה טובה יותר של זרימת האוויר בתא המדידה, ועוד. כעת אנחנו נמצאים בשלב ההתכנסות: הכנת הטכנולוגיות לשימוש בתעשייה".

שיתוף פעולה אקדמיה תעשייה

להערכת שובל, אחד מסודות הצלחה של המאגד הוא בשיתוף הפעולה עם האקדמיה. "כ-20% מתקציב המאגד מופנים לאקדמיה: 19 פרופסורים מארבע אוניברסיטאות מקבלים מענקי מחקר ועובדים עם מהנדסי החברות על פרוייקטים ספציפיים.

"במיפגש הציגו פרופ' בוכר ופרופ' מנדלסון מהטכניון, פרופ' שמשוני מחיפה ופרופ' אבידן מתל-אביב, את מחקריםהם עבור המאגד. פרופ' מוטי שגב מהטכניון (חתן פרס ישראל בפיזיקה לשנת 2014), הפתיע עם מחקר מרתק על שיפור הרזולוציה מעבר למגבלות האופטיות. שאר המחקרים ושיתופי הפעולה עם החברות הוצגו בפוסטרים בכינוס".

למידע נוסף: מאגד Metro450

חדשנות בתקשורת: יום עיון של Keysight והטכניון

פורסם בתאריך מרץ 12, 2016מרץ 14, 2016 ע"י Techtime

חיישנים אלחוטיים, הגנת חומרה בפני תקיפות ואבני הבניין החדשות של מקמ"שים. סמינר קיסייט והטכניון יתקיים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ביום ב', 21 למרץ

KEYSIGHT-TECHNION — התקנים החדשים משנים את דיאגרמת המלבנים הקלאסית של מקמ"שים

חברת קיסייט (Keysight) מקיימת יום עיון בנושא חדשנות בתקשורת בשיתוף הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. במהלכו יסקרו חוקרים מובילים מהאקדמיה ומהתעשייה את החידושים האחרונים בתחום התקשורת ואת האתגרים העומדים בפני פיתוח מוצרים חדשים.

פרופ' עמנואל כהן מהטכניון יסקור את אתגרי התקשורת האלחוטית בתקנים החדשים עבור תדרי 5GHz ו-60GHz.

התקנים החדשים משנים את דיאגרמת המלבנים הקלאסית של מקמ"שים ודורשים התמודדות עם סוגיות כמו ריבוי תדרי נשא, פעולת full duplex בפס יחיד, התמודדות עם הפרעות של גלים מילימטריים ופיתוח משדרים ומקלטים בטכנולוגיות יוצאות דופן כמו phased-array.

פרדיגמות חדשות, יישומים חדשים

מנכ"ל חברת Vayyar, רביב מלמד, יתאר אפליקציות חדשות ומפתיעות המבוססות על תקשורת אלחוטית. חברת וייאר מפתחת שבבים המבוססים על תפישות יסוד של מכ"ם בתדרי 10GHz, המשמשים כחיישנים מיוחדים לצרכים חדשים. לפני שהשתתף בהקמת וייאר בשנת 2011, שימש מלמד כסגן נשיא קבוצת הארכיטקטורה של אינטל העולמית ומנהל קבוצת התקשורת הניידת של אינטל.

תקשורת בעולם עוין

ד"ר אסנת קרן מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן תתאר את האיומים על חומרת תקשורת, ואת האמצעים להגנת החומרה ברמת המעגל הלוגי והחשמלי. השימוש במערכות תקשורת על-גבי שבב והעברת מרכיבים גדולים של התקשורת לעיבוד ספרתי, הופכים את אבזר התקשורת לפגיע בפני תקיפות מסוגים חדשים, דוגמת חילוץ מידע אלחוטי מהפעילות הלוגית בשבב. ההרצאה תתאר כיצד ניתן להתמודד עימן ברמת החומרה.

בנוסף, יינתנו הרצאות מידי מומחי Keysight ישראל בנושאים כמו אתגרים ופתרונות בבדיקת ומדידת תדרים גבוהים מאוד, פתרונות צב"ד בתחום אבטחת החומרה, מידול ערוצי 5G וייערך יריד של הדגמות מקצועיות מעשיות.

יום העיון מיועד למנהלים, מהנדסים, חוקרים וסטודנטים מתחומי התקשורת, האלוגריתמיקה, VLSI ועיבוד נתונים. הוא יתקיים ביום ב', 21/3/2016 בבניין מאייר קומה ב' באודיטוריום קוגן 280 שבפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.

ההשתתפות ביום העיון היא ללא תשלום אולם מחייבת הרשמה מראש.

להרשמה צרו קשר בדוא"ל: [email protected]

או בטלפון: 03-9288502

ההזמנה מהווה אישור כניסה לארוע. חניה חינם לבאי יום העיון ברחבי הטכניון (מומלץ להחנות בחניית שער נשר, כ-5 דקות הליכה מהאולם).

KEYSIGHT-WIRELESS