EWP הופכת את גלי הים למקור של חשמל נקי

25 מרץ, 2019

חברת EWP התל-אביבית מקימה בעולם תחנות כוח המייצרות חשמל מגלי הים בהספק כולל של כ-100 מגה-וואט. התחנה הנסיונית הראשונה שלה, הפועלת בנמל יפו, תתחבר בסוף השנה לרשת החשמל הישראלית

בתמונה למעלה: חנוכת תחנת הכוח בגיברלטר. צילום: EWP

הפוטנציאל האנרגטי הגלום בגלי הים הוא עצום. לפי ארגון האנרגיה העולמי, ניתן לייצר מגלי הים כמות חשמל כפולה מסך כל החשמל המיוצר כיום בעולם. חברת Eco Wave Power מתל אביב נחשבת לאחת מהראשונות שהצליחו לממש את הרעיון. בשנת 2015 היא הקימה בגיברלטר את תחנת הכוח הראשונה והיחידה בעולם המפיקה חשמל מגלי הים ומחוברת לרשת החשמל. כיום היא מגדילה את קיבולת התחנה מ-100 קילו-וואט ל-5 מגה-וואט, שיכולה לספק כ-15% מתצרוכת החשמל של גיברלטר.

הצלחת הפרויקט בגיברלטר, ששישמה כפרוייקט הוכחת היתכנות לטכנולוגיה, הולידה שורה של פרויקטים נוספים בעולם. מייסדת החברה, אינה ברוורמן, גילתה ל-Techtime שכיום מקימה EWP תחנת כוח בנמל מנזניו במקסיקו ונמצאת בהליכי אישור ותכנון של תחנות כוח בסין, בוויאטנאם, בבריטניה, בסקוטלנד ובקפריסין. בשנה הקרובה היא צפויה להסב את תחנת המחקר שלה בנמל יפו לתחנת כוח מסחרית שתחובר לרשת החשמל.

בסך הכל, מדובר בפרויקטים בביצוע ובתכנון בהספק כולל של כ-100 מגה-וואט. ברוורמן: "החשמל מגלי הים נמצא היום איפה שהאנרגיה הסולארית היתה לפני עשרים שנה. כמעט אף אחד לא שמע על כך. אנחנו מקווים להיכתב בספרי ההיסטוריה כחברה הראשונה שהתגברה על הקשיים בהפקת חשמל מגלי הים".

חוזרים אל החוף

אינה ברוורמן

הרעיון לרתום את תנועת גלי הים להפקת חשמל אינו חדש. עד כה המאמצים התמקדו בהקמת אסדות להפקת חשמל בלב ים (Off-Shore) מתוך הנחה שבגלל שעוצמת גדולה יותר, יש יותר פוטנציאל אנרגטי שלהם. אלא שהקמת האסדות בלב ים היא מורכבת ויקרה מאוד, ולכן החשמל שהפיקו היה יקר ולא כלכלי. בנוסף, הגלים החזקים התגלו כחרב פיפיות ובמקרים רבים הרסו את הציוד. התוצאה: חברות הביטוח סרבו לבטח את אסדות החשמל וחלקן פשט את הרגל.

חברת EWP בחרה בדרך ההפוכה: הקמת תחנות זולות ופשוטות לאורך החוף (On-Shore), שלמרות שהן מייצרות פחות חשמל, המחיר הנמוך והתפעול הפשוטים הופכים את הפקת החשמל לכלכלית יותר. "עלות הקמת תחנה חופית היא כמיליון דולר למגה-וואט, כלומר כמו  חשמל סולארי ופחות מתחנת רוח.

"אבל בניגוד לתחנות רוח או חוות סולאריות, כאן הקרקע ניתנת בדרך כלל בחינם, מאחר אנחנו משתמשים בשוברי הגלים. זמן ההקמה של תחנה קטנה הוא כ-4 חודשים וכשנתיים לתחנה גדולה", אומרת ברוורמן.

כשהגלים חזקים מדי, המערכת ננעלת

המערכות של החברה מבוססות על מצופים המוצבים בצמוד למזח או אל קו החוף. הגלים מייצרים תנועת עלייה וירידה של המצופים המומרת לתנועה של נוזל הידראולי בבוכנה, המפעילה גנרטור הנמצא על החוף מחוץ למים. המערכת כוללת גם מנגנון להגנה מפני סופות, אשר נועל את המצופים ומצמידם למזח כשהגלים חזקים מדי ועלולים לפגוע בציוד.

כדי להפיק חשמל, המערכת זקוקה לגלים בגובה ממוצע של כחצי מטר, שהוא תנאי המתקיים לחופי האוקיינוס בכל עונות השנה, ובישראל ברוב חודשי השנה. המערכת היא מודולרית, וכדי להגדיל את תפוקת החשמל של התחנה, מספיק להוסיף מצופים בהתאם לצורך. חברת EWP מבססת על חלקים "מוכנים מהמדף": גנרטורים של סימנס, והידראוליקה והתקני אגירת חשמל של בוש. לפני מספר חודשים היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם סימנס, המשמשת כקבלן משנה בהקמת התחנה במקסיקו.

"כולם חשבו שאנחנו משוגעים"

חברת EWP הוקמה בשנת 2011 על-ידי אינה ברוורמן והיזם היהודי הקנדי דיוויד לב. הם נפגשו במקרה באירוע חברתי וגיבשו ביחד רעיון להפקת חשמל מגלי הים. כדי להוציאו לפועל ערכו באוקראינה (ארץ לידתה של ברוורמן) תחרות בהשתתפות 300 מהנדסים צעירים, ופיתחו את המערכת על בסיס הרעיונות הזוכים. "פישטנו הכול".

"לקחנו כל מה שטוב באנרגיה סולארית ויישמנו אותו בגלי הים, אבל בניגוד לאנרגיה סולארית, חשמל מגלי הים ניתן להפקה גם ביום וגם בלילה. כולם חשבו שאנחנו משוגעים כשהתחלנו להקים את התחנות לאורך החוף". כיום החברה מחזיקה ב-12 פטנטים בישראל, פטנט בינלאומי אחד ונמצאת בתהליכי רישום של עוד 20 רעיונות (Claims of Novelty).

חסמים רגולטוריים

אלא שבתור מקור חדש להפקת אנרגיה נקייה, הטכנולוגיה להפקת חשמל מגלי הים עדיין נתקלת בחסמים רגולטוריים וביורוקרטיים. "כמעט אף מדינה לא קבעה תעריף לחשמל מגלי הים, ואי-אפשר להקים תחנה ללא תעריף. זהו הגורם החשוב ביותר המשפיע על כדאיות התחנה. בגיברלטר, למשל, קיבלנו מהממשלה תעריף גבוה מכיוון שאירופה מסבסבדת אנרגיה מתחדשת. במקסיקו, לעומת זאת, הגלים אומנם גבוהים יותר אולם התעריף שנקבע הוא נמוך יותר. להערכתי, כרגע אין לנו מתחרים. זה טוב להיות הראשון בשוק, אבל לא הגוף היחיד הפועל בו".

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: אנרגיה וסביבה , אנשים , קלינטק , ריאיונות

פורסם בתגיות: אינה ברוורמן , אקו ווייב פאואר