האסטרטגיה הימית של חברת אלביט
2 יולי, 2020
כמעט בשקט ובאין רואים מפתחת אלביט יכולות של מעצמה בטחונית ימית, שאחד מהמרכיבים המעניינים שלה הוא מיתוג הספינה הבלתי מאויישת Seagull, כמערכת מרכזית בתחום הלוחמה הימית של הדור הבא
חברת אלביט מערכות (Elbit) מוכרת היטב כיצרנית של מערכות תעופתיות, מל"טים, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות שליטה ובקרה ומערכות יבשתיות (בעיקר בעקבות רכישת סולתם ותע"ש). אולם בשקט וכמעט באין רואים היא מתפתחת למעמד של מעצמה בטחונית ימית. ניתן לראות רמזים למגמה הזאת בהודעות האחרונות של החברה: השבוע היא דיווחה על הסכם בהיקף של 53 מיליון דולר לאספקת מערכות לוחמה אלקטרונית ימית למדינה בדרום מזרח אסיה. מדובר בחליפה של פתרונות הכוללת מערכות איסוף מודיעין, סונאר, מטעדים אלקטרו-אופטיים ימיים, מערכת תקשורת תת-ימית, מערכת ניהול משימת קרב-ימי וכדומה.
בשנה שעברה היא זכתה במכרז לספק חליפת מודיעין אלקטרוני ולחימה לספינות סיור של חיל הים היווני, ומערכות הגנה על אסדת הגאז הישראלית. ביוני השנה היא סיימה בהצלחה סדרת ניסויים בלוחמה נגד צוללות שנערכו ביחד עם הצי המלכותי הבריטי. בניסויים השתתפה סירת הסיור הבלתי-מאויישת (Unmanned Surface Vehicle) של אלביט, Seagull, שהיא אחד מכלי השיט הרב-שימושיים האוטונומיים המתקדמים בעולם. היא מיועדת לבצע משימות איתור צוללות, לוחמה אלקטרונית ימית, גילוי ושיבוש פעולת מוקשים ימיים, משימות סיור והגנה על מתחמים, לחימה, מיפוי תת-ימי ועוד – במשך ארבעה ימים ברציפות.
פלטפורמות בלתי-מאויישות יהיו מערכת מרכזית בציים העתידיים
הכלי גם קיבל ציון מצטיין בניסויים שערך הצבא הבלגי בים הצפוני. הבחירה של אלביט לפתח פלטפורמה ימית בלתי מאויישת מאפשרת לה לספק מערכת הצפויה להיות מרכזית בתחום הלוחמה הימית העתידית, תוך הישענות על ידע ומוניטין שלה בתחום המערכות האחרות: מערכי שליטה ובקרה, תקשורת לוויינים ותורת לחימה שהיא מביאה מתחום המטוסים הלא מאויישים, מערכות מודיעין אלקטרואופטי ומודיעין תקשורת שבהן היא פעילה עשרות שנים, ומערכות ירי אוטומטיות מחטיבת היבשה.
לכך היא מוסיפה יכולת נוספת בתחום הסונאר, שאותה קיבלה בעקבות רכישת חברת GeoSpectrum הקנדית בשנת 2007: חברה קטנה שהפוטנציאל הטמון בה התבהר רק לאחר שהפכה לחלק מתאגיד בטחוני גדול. בתחילת החודש היא סיפקה מערכת תקשורת אקוסטית (Long-Range Acoustic Messaging) לצי הקנדי ולמדינה מערבית נוספת, המאפשרת תקשורת דו-כיוונית למרחק של אלפי קילומטרים בין מפעיל המצוי מעל פני הים, לבין צוללת מאויישת או לא מאויישת, או בין כלי-שיט מאויישים או לא מאויישים.
בחודש אפריל השנה היא הכריזה על סונאר נגרר קומפקטי המיועד לשימוש באמצעות כלי-שיט בלתי מאויישים, ספינות סיור ואוניות גדולות. הוא מאפשר גם לכלי-שיט קטנים מאוד (באורך של עד 12 מטר) לאתר צוללות ולסרוק את הים בעומקים שונים, בין השאר באמצעות ביצוע סריקות בטווח התדרים 2kHz-10kHz. למרות שהחברה לא מדווחת על פילוח ההכנסות לפי תחומים, מקורות בחברה מסרו ל-Techtime שבשלוש השנים האחרונות יש צמיחה גדולה בהיקף המכירות לשוק הימי.
שינויים גיאו-פוליטיים מולידים שוק חדש
מאחורי המיקוד של אלביט בשוק החדש, עומדת הערכה גיאו-פוליטית רחבת היקף. הדבר נחשף על-ידי מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, במהלך המפגש השנתי עם אנליסטים שנערך בחודש מרץ 2019. מכליס סקר את המגמות בשוק והציג את השינויים בשוק הבטחוני הימי שאליו אלביט החליטה להיכנס. להערכתו, הצרכים החדשים נוצרו בין השאר בעקבות מהלכים שמבצעות רוסיה וסין.
באסיה, מנהלת סין אסטרטגיית השתלטות על ים סין שקיבלה את הכינוי "מחרוזת הפנינים". הדבר כולל בניית איים מלאכותיים שעליהם נבנים בסיסים צבאיים, הקמת צי גדול מאוד של צוללות, ורכישת נמלי-ים במדינות שונות באוקיינוס, כדי לכתר מדינות יריבות. כמעט כל מדינות מזרח אסיה, מיפן ועד הודו, חשות מאויימות מהמהלכים שסין מבצעת.
בצד המערבי של העולם, רוסיה מגבירה את היקף הפעילות התת-ימית שלה מול חופי אירופה, ומעוררת חששות גדולים מאוד, שכן כלכלות צפון אירופה תלויות מאוד במסחר הימי. בשני המקרים האלה המדינות המאויימות מחפשות פתרונות במספר רמות: יכולת איסוף מודיעין וזיהוי צוללות, יכולות שיבוש "רכות", שאינן כרוכות בשימוש באמצעים קינטיים, ואמצעים למעקב אחר צוללות וגילוי וניטרול מוקשים ימיים. כאן גם מתבררת החשיבות של הכלים הבלתי מאויישים: הם מאפשרים לבצע פעילויות בחתימה נמוכה, שאינן מביאות להסלמה מיידית ולהסתבכות פוליטית, כמו במקרה של התנגשות בין כלים מאויישים.
גיבוש תפישה מערכתית
להערכת חברת המחקר VynZ Research, שוק כלי השיט הבלתי מאויישים (USV) הוא בעל שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בכל מגזרי השוק הבטחוני בעולם, ויצמח בשיעור של 12.5% בשנים 2020-2025, להיקף של כ-3.1 מיליארד דולר. המטרה של אלביט היא למתג עצמה כספקית של פתרנות מלאים – מרמת כלי השיט הבודד ועד לרמת מערכות המידע והבקרה הפיקודיות.
לכן היא מבצעת השקעות בטכנולוגיות משלימות: היא ביצעה השקעה אסטרטגית בחברת Sealartec אשר מפתחת מתקן רובוטי להשקה ולשלייה אוטומטית של ספינות בלתי מאויישות, ואף הכריזה לפני כחודשיים על מערכת איתור והצלה חדשה, המבוססת על שימוש בכטב"ם האסטרטגי שלה, Hermes 900. הכלי מצוייד ביכולת חיפוש ואיתור ניצולים בלב ים ויכול לשאת סירות הצלה לעד שישה אנשים שאותן הוא יודע להשליך אליהם בקירבה גדולה מאוד, ולשדר למוקד את נקודת הימצאם.
לעזרתה עומדת כיום העובדה שצה"ל הוא לקוח מרכזי שלה, אשר הצטייד בהרבה מהמערכות הימיות שהיא מספקת, כולל שימוש מבצעי בספינות Seagull – וזו עובדה שכבר הוכיחה את עצמה בעבר כמקדמת מכירות מהשורה הראשונה.
בתמונה למטה: סכימה של תפישת הגנת החופים החצי-אוטונומית של חברת אלביט:
פורסם בקטגוריות: חדשות , תעופה וביטחון , תעשייה ישראלית
פורסם בתגיות: Elbit , Seagull , אלביט , סונאר
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
