סימני שאלה סביב טענתה של סין שהשיגה שליטה בתהליך ייצור שבבים ב-7 ננומטר
29 נובמבר, 2020
לפי הערכות בתעשייה, רק סמסונג ו-TSMC מסוגלות לייצר ב-7 ננומטר. התהליך של SMIC אינו מתבסס על ליתוגרפיית EUV ולכן נראה שמדובר באופטימיזציה של 12/14 ננומטר. ארה"ב מתכננת להכניס אותה לרשימה השחורה
סוכנות הידיעות המקוונת של הממשל בסין, China.org.cn, פרסמה הצהרה שלפיה קבלנית ייצור השבבים הסינית SMIC הנמצאת בבעלות חלקית של ממשלת סין, הצליחה לפתח תהליך ייצור שבבים בגיאומטריה של 7 ננומטר. עד היום, ידוע שרק רק TSMC וסמסונג פיתחו תהליך ייצור כה מתקדם. אפילו אינטל לא הצליחה לפתח תהליך מקביל. מדובר בהתפתחות מפתיעה, מאחר שבתעשייה העריכו כי SMIC רחוקה לפחות עוד 4 שנים מפיתוח תהליך ייצור ב-7 ננומטר.
סוכנות הידיעות הממשלתית התפארה "שההישג רומם את המוראל בתעשיית השבבים המקומית", ושחברת ה-fabless הסינית Innosilicon המתמחה בפיתוח רכיבי ASIC, הודיעה שהיא כבר השתמשה בתהליך הייצור החדש והצליחה לייצר דגם ראשוני (tape-out) של שבב חדש הנמצא עכשיו בבדיקות. במידה והידיעה נכונה, מדובר באבן דרך משמעותית בתוכנית הלאומית של הממשל הסיני להגיע לעצמאות טכנולוגית ולהתגבר על התלות בטכנולוגיות מתקדמות זרות.
לייצור שבבים בתהליכי 7 ננומטר יש חשיבות קריטית בפיתוח וייצור שבבים מתקדמים בתחומים המתפתחים כמו דור חמישי (5G), בינה מלאכותית (AI), מחשוב עתיר-ביצועים (HPC) ועוד. הצורך בפיתוח יכולות עצמאיות רק התחדד ביתר שאת על רקע הגבלות הסחר האמריקאיות, אשר חוסמות במידה רבה את הגישה של חברות סיניות לטכנולוגיות ולציוד מתקדמים.
7 ננומטר או "כמו 7 ננומטר"?
מעניין לציין כי בשונה מסמסונג ו-TSMC, התהליך המתקדם של SMIC אינו מתבסס על ליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני (EUV). הסיבה לכך קשורה ישירות למלחמת הסחר: היצרנית היחידה בעולם המייצרת כיום מכונות ליתוגרפיה ב-EUV היא ASML ההולנדית, אשר מנועה למכור ציוד מתקדם לחברות סיניות, בשל הגבלות הסחר. לכן התהליך של SMIC, שקיבל את הכינוי N+1, מתבסס על טרנזיסטורים מסוג FinFET, בדומה לתהליכי 12/14 ננומטר של החברה. לדברי SMIC, בהשוואה ל-12/14 ננומטר, התהליך החדש מספק שיפור של 20% בביצועים, הפחתה של 57% בצריכת הספק וחיסכון של 63% בשטח השבב.
הנתונים הללו נמוכים מתהליך הייצור של TSMC ב-7 ננומטר, וגם ב-SMIC מודים כי בשלב זה ניתן לייצר בתהליך N+1 רק רכיבים בהספק נמוך. כעת מפתחת SMIC את טכנולוגיית הדור הבא, N+2, אשר אמורה לסגור את פער הביצועים. במקביל, מדווחת סוכנות הידיעות הממשלתית כי מכון Suzhou לננו-טכנולוגיה המשתייך לאקדמיה הסינית למדעים (Sinano), השיג פריצת דרך בפיתוח מכונת ליתוגרפיה ב-EUV. אם אכן תצליח סין לפתח יכולות ייצור עצמאיות של מכונות כאלה, זו תהיה אבן נוספת חשובה בהתנתקות של תעשיית הסמיקונדקטור הסינית מהתלות בטכנולוגיות זרות.
ארה"ב מטילה חרם על SMIC: "הידיעה היכתה אותנו בהלם"
בתוך כך, השבוע דיווחה סוכנות רויטרס שהממשל האמריקאי מתכוון להוסיף את SMIC לרשימת החברות שייאסר לעשות עמן עסקים, מכיוון שהן נמצאות ככל הנראה בשליטת הצבא הסיני. החברה נשענת על הרבה מאוד ציוד מתוצרת ארצות הברית. סוכנות הידיעות מסרה שכבר בחודש ספטמבר 2020 הוזהרו חברות אמריקאיות שהן זקוקות לקבל אישור מיוחד עבור עבור כל פריט שהן מוכרות ל-SMIC, "מכיוון שיש חשש שהוא ישמש לצרכים צבאיים".
בתגובה לאפשרות שתצורף לרשימה השחורה, החברה פירסמה הצהרה שבה מסרה שהיא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בהונג קונג ואין לה קשרים עם צבא סין. "הידיעה היכתה את החברה בהלם. כל טענה שיש לחברה קשר כלשהוא עם צבא סין היא שקרית. אולם אנחנו פתוחים לבירורים כנים ושקופים עם סוכנויות הממשל האמריקאי בתקווה לפתור את האי-הבנות".
חברת SMIC נמצאת בצמיחה. ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.1 מיליארד דולר, צמיחה של 15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על רווח גולמי של 24.2% ברבעון.
פורסם בקטגוריות: חדשות , ייצור וקבלנות משנה , סמיקונדקטורס