7 ננומטר

סימני שאלה סביב טענתה של סין שהשיגה שליטה בתהליך ייצור שבבים ב-7 ננומטר

פורסם בתאריך ע"י yochais

סוכנות הידיעות המקוונת של הממשל בסין, China.org.cn, פרסמה הצהרה שלפיה קבלנית ייצור השבבים הסינית SMIC הנמצאת בבעלות חלקית של ממשלת סין, הצליחה לפתח תהליך ייצור שבבים בגיאומטריה של 7 ננומטר. עד היום, ידוע שרק רק TSMC וסמסונג פיתחו תהליך ייצור כה מתקדם. אפילו אינטל לא הצליחה לפתח תהליך מקביל. מדובר בהתפתחות מפתיעה, מאחר שבתעשייה העריכו כי SMIC רחוקה לפחות עוד 4 שנים מפיתוח תהליך ייצור ב-7 ננומטר.

סוכנות הידיעות הממשלתית התפארה "שההישג רומם את המוראל בתעשיית השבבים המקומית", ושחברת ה-fabless הסינית Innosilicon המתמחה בפיתוח רכיבי ASIC, הודיעה שהיא כבר השתמשה בתהליך הייצור החדש והצליחה לייצר דגם ראשוני (tape-out) של שבב חדש הנמצא עכשיו בבדיקות. במידה והידיעה נכונה, מדובר באבן דרך משמעותית בתוכנית הלאומית של הממשל הסיני להגיע לעצמאות טכנולוגית ולהתגבר על התלות בטכנולוגיות מתקדמות זרות.

לייצור שבבים בתהליכי 7 ננומטר יש חשיבות קריטית בפיתוח וייצור שבבים מתקדמים בתחומים המתפתחים כמו דור חמישי (5G), בינה מלאכותית (AI), מחשוב עתיר-ביצועים (HPC) ועוד. הצורך בפיתוח יכולות עצמאיות רק התחדד ביתר שאת על רקע הגבלות הסחר האמריקאיות, אשר חוסמות במידה רבה את הגישה של חברות סיניות לטכנולוגיות ולציוד מתקדמים.

7 ננומטר או "כמו 7 ננומטר"?

מעניין לציין כי בשונה מסמסונג ו-TSMC, התהליך המתקדם של SMIC אינו מתבסס על ליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני (EUV). הסיבה לכך קשורה ישירות למלחמת הסחר: היצרנית היחידה בעולם המייצרת כיום מכונות ליתוגרפיה ב-EUV היא ASML ההולנדית, אשר מנועה למכור ציוד מתקדם לחברות סיניות, בשל הגבלות הסחר. לכן התהליך של SMIC, שקיבל את הכינוי N+1, מתבסס על טרנזיסטורים מסוג FinFET, בדומה לתהליכי 12/14 ננומטר של החברה. לדברי SMIC, בהשוואה ל-12/14 ננומטר, התהליך החדש מספק שיפור של 20% בביצועים, הפחתה של 57% בצריכת הספק וחיסכון של 63% בשטח השבב.

הנתונים הללו נמוכים מתהליך הייצור של TSMC ב-7 ננומטר, וגם ב-SMIC מודים כי בשלב זה ניתן לייצר בתהליך N+1 רק רכיבים בהספק נמוך. כעת מפתחת SMIC את טכנולוגיית הדור הבא, N+2, אשר אמורה לסגור את פער הביצועים. במקביל, מדווחת סוכנות הידיעות הממשלתית כי מכון Suzhou לננו-טכנולוגיה המשתייך לאקדמיה הסינית למדעים (Sinano), השיג פריצת דרך בפיתוח מכונת ליתוגרפיה ב-EUV. אם אכן תצליח סין לפתח יכולות ייצור עצמאיות של מכונות כאלה, זו תהיה אבן נוספת חשובה בהתנתקות של תעשיית הסמיקונדקטור הסינית מהתלות בטכנולוגיות זרות.

ארה"ב מטילה חרם על SMIC: "הידיעה היכתה אותנו בהלם"

בתוך כך, השבוע דיווחה סוכנות רויטרס שהממשל האמריקאי מתכוון להוסיף את SMIC לרשימת החברות שייאסר לעשות עמן עסקים, מכיוון שהן נמצאות ככל הנראה בשליטת הצבא הסיני. החברה נשענת על הרבה מאוד ציוד מתוצרת ארצות הברית. סוכנות הידיעות מסרה שכבר בחודש ספטמבר 2020 הוזהרו חברות אמריקאיות שהן זקוקות לקבל אישור מיוחד עבור עבור כל פריט שהן מוכרות ל-SMIC, "מכיוון שיש חשש שהוא ישמש לצרכים צבאיים".

בתגובה לאפשרות שתצורף לרשימה השחורה, החברה פירסמה הצהרה שבה מסרה שהיא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בהונג קונג ואין לה קשרים עם צבא סין. "הידיעה היכתה את החברה בהלם. כל טענה שיש לחברה קשר כלשהוא עם צבא סין היא שקרית. אולם אנחנו פתוחים לבירורים כנים ושקופים עם סוכנויות הממשל האמריקאי בתקווה לפתור את האי-הבנות".

חברת SMIC נמצאת בצמיחה. ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.1 מיליארד דולר, צמיחה של 15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על רווח גולמי של 24.2% ברבעון.

משלם את מחיר העיכוב ב-7 ננומטר: פוטר מהנדס החומרה הראשי של אינטל

פורסם בתאריך ע"י yochais

למעלה: מרת'י רנדוצ'ינטאלה. מונה לתפקיד בעקבות העיכוב בפיתוח תהליך ייצור 10 ננומטר, ופוטר בגלל העיכוב ב-7 ננומטר

לאחר שהודתה בשבוע שעבר על עיכוב נוסף בפיתוח דור מעבדים בטכנולוגיית 7 ננומטר, אתמול (ב') הודיעה אינטל על רה-ארגון של קבוצת הטכנולוגיה, ארכיטקטורת המערכות והלקוחות (TSCG) בחברה. מדובר בחטיבת המו"פ החשובה ביותר באינטל, שאחראית על פיתוח טכנולוגיות הייצור והארכיטקטורות שעליהן מתבססות כל מוצרי החברה.

בנסגרת השינויים המבניים, הקבוצה תפוצל לחמישה צוותי עבודה נפרדים שיוכפפו ישירות למנכ"ל בוב סוואן. בראש חטיבת פיתוח טכנולוגיות תעמוד ד"ר אן קלרהר, שניהלה עד כה את מערך הייצור של החברה וכעת תהיה אחראית על מיקוד הפיתוח בטכנולוגיות של 7 ו-5 ננומטר. הצוות השני יהיה אחראי על ייצור ותפעול, ובראשו יעמוד קייוון אספרג'ני, שעמד עד כה בראש קבוצת הזיכרונות הבלתי-נדיפים וכעת יחליף את ד"ר קלרהר. אספרג'ני יהיה אחראי על כל מערך הייצור העולמי של אינטל, לרבות בישראל. החטיבה השלישית תתמקד בהנדסת המוצר ובראשה יעמוד באופן זמני ג'וש וולדמן, בשעה שהחברה תנסה לגייס לתפקיד מועמד של קבע.

בראש קבוצת ארכיטקטורה, תוכנה וגרפיקה ובראש קבוצת שרשרת האספקה יעמדו ראג'ה קודורי ורנדהיר טנקור, בהתאמה, שלמעשה מנהלים את הפעילויות הללו כבר כיום. חמשת המנהלים הללו ידווחו, כאמור, ישירות למנכ"ל אינטל בוב סוואן, שאמר: "אני מצפה לעבוד מול המנהיגים הטכנולוגיים המוכשרים והמנוסים הללו בתקופה זו שבה לביצוע יש חשיבות מכרעת." בהודעת החברה נכתב כי מטרת השינויים הארגוניים היא להאיץ את פיתוח המוצר ולשפר את המיקוד ואת המחויבות לעמידה ביעדים.

מי שישלם את המחיר של הטלטלה הארגונית יהיה ד"ר מורת'י רנדוצ'ינטאלה, המהנדס הראשי של אינטל ומי שעמד בשלוש השנים האחרונות בראש קבוצת TSCG, שפורקה כעת. רנדוצ'ינטאלה הגיע לאינטל ב-2015 מקואלקום וניהל את קבוצת ה-IoT. באפריל 2017 קודם לתפקיד המהנדס הראשי של אינטל ובמסגרת תפקידו ניהל את קבוצת TSCG ביחד עם תחום ה-IoT. מעניין לציין כי ההערכה בזמנו היתה כי רנדוצ'ינטאלה מונה לתפקידו בין היתר בשל העיכובים בפיתוח דור המעבדים ב-10 ננומטר. כעת הוא מודח מתפקידו בעקבות העיכובים בפיתוח טכנולוגיית ה-7 ננומטר.

מחדל ה-7 ננומטר של חברת אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל, בוב סוואן. "גילינו  תקלה בתהליך הייצור"

הדו"ח הרבעוני של אינטל שפורסם בסוף השבוע נראה מצויין יחסית לשנת הקורונה: עלייה של 19.5% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, להיקף של כ-19.7 מיליארד דולר ותחזית מכירות שנתית של 75 מיליארד דולר בהשוואה לתוצאות שיא של 72 מיליארד דולר בשנת 2019 כולה. אומנם היו תחומים שנפגעו קשה מהמשבר הגלובלי, כמו ירידה של 32% במכירות מוצרי IoT ו-27% במוצרים של מובילאיי, אולם בתחומי המפתח הגדולים, החברה הפגינה צמיחה מרשימה: עלייה של 7% במכירת מעבדי PC  להיקף של 9.5 מיליארד דולר, ועלייה מרשימה של 43% במכירות לשוק מרכזי הנתונים, להיקף של 7.1 מיליארד דולר.

המעבר ל-7 ננומטר נדחה שנית

אלא שמיד לאחר פרסום הדו"ח צנחה מניית אינטל בנסד"ק ביותר מ-16%, כאשר מניית AMD, המתחרה המרכזית שלה בתחום המעבדים, מזנקת ביותר מ-13% ומניית TSMC מזנקת בכ-8.6%. מאחורי התופעה הזאת עומד כשלון גדול מאוד: אובדן ההובלה הטכנולוגית בתהליכי ייצור שבבים, אשר מעכב את כניסתה לטכנולוגיית ייצור חדשה ברוחב צומת של 7 ננומטר, ושולח אותה להזמין ייצור אצל קבלני משנה. מדובר בשני תחומי הדגל של החברה: ייצור עצמי וטכנולוגיית תהליך מובילה היו שני הגורמים המרכזיים שבזכותם היא שמרה כמעט 30 שנה ברציפות על מעמד יצרנית השבבים הגדולה בעולם.

מניית אינטל בנסד"ק בשבוע האחרון. מקור: yahoo!finance
מניית אינטל בנסד"ק בשבוע האחרון. מקור: yahoo!finance

כואב במיוחד הוא הכישלון בתחום טכנולוגיית הייצור החדשה. מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, פירסם ביחד עם הדו"ח הצהרה מיוחדת שבה הסביר שמפת הדרכים של אינטל בתחום ה-7 ננומטר מתעכבת ב-12 חודשים, ושהיא נדחית בחצי שנה נוספת. סוואן: "אנחנו רואים תזוזה של 6 חודשים באספקת מעבדי CPU מבוססי 7 ננומטר ביחס לתחזית האחרונה. גילינו תקלה בתהליך שפגעה בתפוקה, זיהינו את שורשיה ואנחנו מאמינים שלא יהיו מכשולים נוספים. כעת אנחנו מעריכים שמעבדי ה-PC הראשונים בתהליך 7 ננומטר ייצאו לשוק בסוף 2022 או בתחילת 2023, ומעבדי השרתים ייצאו לשוק במחצית הראשונה של 2023".

מדובר בפיגור לא אופייני לאינטל: חברת TSMC, לשם המחשה, נמצאת עמוק בטכנולוגיה החדשה. היא משמשת לייצור מעבדים של אנבידיה ושל AMD, וכבר היתה אחראית ליותר משליש מהכנסות החברה (36%) ברבעון השני 2020. גם סמסונג החלה בייצור שבבי 7 ננומטר, ושתי החברות האסיאתיות מתחרות כיום מי תהיה הראשונה שתייצר שבבים בטכנולוגיית 5 ננומטר. בינתיים נראה שסמסונג ו-TSMC הן שתי החברות היחידות הפעילות ב-5 ננומטר וצפויות לחלוש באופן בלעדי על השוק הזה.

תפנית אסטרטגית בתחום הייצור העצמי

סוואן הודה שייתכן שהחברה לא תעמוד ביעד: "ביצענו השקעה בתוכניות מגירה להתמודדות עם אי-ודאויות נוספות במועדי הייצור". וכאן סוגיית ה-7 ננמוטר הופכת חלק מבעיה רחבה יותר, של מחסור בקיבולת ייצור. הבעיה הורגשה כבר ב-2019, אולם החריפה דווקא בגלל משבר הקורונה אשר ייצר ב-2020 ביקוש חריג למעבדי מחשבים ומעבדי שרתים. בשיחה עם האנליסטים דיבר מנהל קשרי המשקיעים בחברה, טריי קמפבל, בגילוי לב: "בעולם מושלם אנחנו מספקים את המוצרים המובילים שלנו בטכנולוגיית הייצור שלנו. אולם כיום המוקד שלנו הוא בהובלה בתחום המוצרים, כלומר אם נזדקק לטכנולוגיית ייצור של מישהו אחר, אנחנו מוכנים לעשות זאת, ולחסוך בהוצאה הכרוכה בהקמת מפעל בטכנולוגיה ישנה או בטכנולוגיה החדשה ביותר".

בתוך הפאב של אינטל בהילסבורו, אורגון. תשתית הייצור הגלובלית של החברה כוללת 6 מפעלים לייצור שבבים, כולל המפעל בקרית גת, ועוד ארבעה מפעלים לאריזת השבבים ולבדיקתם
בתוך הפאב של אינטל בהילסבורו, אורגון. תשתית הייצור הגלובלית של החברה כוללת 6 מפעלים לייצור שבבים, כולל המפעל בקרית גת, ועוד ארבעה מפעלים לאריזת השבבים ולבדיקתם

בוב סוואן, נתן הסברים נוספים לאנליסטים המופתעים. "במידה ונחליט לבצע את כל הייצור באינטל, ההשקעה ב-10 ננומטר תהיה קצת יותר גדולה מאשר ב-7 ננומטר. במידה ונחליט להישען יותר על ייצור במיקור חוץ, נשקיע קצת יותר בייצור ל-10 ננומטר – והרבה פחות ב-7 ננומטר. הלקח שלמדנו בפיתוח תהליכי 10 ננומטר, הוא שבמידה שהתהליך החדש לא מתקדם כפי שציפינו, אנחנו צריכים להבטיח שהדבר לא יפגע בקצב הוצאת המוצרים החדשים, באמצעות הישענות על יכולת הייצור של מישהו אחר". למעשה, הוא רומז שאינטל מתכננת להשקיע את רוב המשאבים בהרחבת הייצור ב-10 ננומטר, ושוקלת ברצינות להעביר מרכיב משמעותי מהייצור ב-7 ננומטר, או אולי את רובו, לקבלנים חיצוניים – ככל הנראה סמסונג הקוריאנית ו/או TSMC הטאיוואנית.

נובה נכנסת למפעלי הייצור של אינטל

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מערכת Prism של נובה

חברת נובה (Nova) מחזקת את מעמדה בתחום התהליכים המתקדמיים. לפני כשבועיים דיווחה החברה כי יצרן הרכיבים הלוגיים הגדול בעולם בחר במערכות המדידה האופטיות של החברה ויפרוס אותן באתרי הייצור שלו ברחבי העולם. לפי הערכות בתעשייה מדובר באינטל, שהיא יצרנית המעבדים (רכיב לוגי) הגדולה בעולם. לאינטל יש אתרי ייצור בארצות הברית, אירלנד וישראל. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שנובה מספקת לאינטל מערכות מדידה לייצור מעבדים.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח לרבעון הראשון בשבוע שעבר, עדכן מנכ"ל החברה איתן אופנהיים כי החברה כבר קיבלה מיצרן הרכיבים הלוגיים מספר הזמנות וחלקן הוכרו בהכנסות הרבעון הראשון.  "ההישג הזה ממחיש את התפקיד של נובה בתהליכי המחקר והפיתוח של לקוחותינו בטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר שלהן. חלק נכבד מהכנסותינו מגיע מההשקעות של הלקוחות שלנו בפיתוח טכנולוגיות אסטרטגיות, וההשקעות הללו פחות מושפעות תהתנודתיות הנוכחיות בשוק."

אינטל מייצרת כיום את מעבדיה בטכנולוגיה של 14 ו-10 ננומטר. החברה השיקה את המעבד הראשון ב-10 ננומטר (Ice Lake) באמצע 2019, לאחר עיכוב של שנתיים מהתכנון המקורי. מתחרתה המרכזית של אינטל בשוק המעבדים, AMD, מספקת כבר כיום מעבדים ב-7 ננומטר (מיוצרים ב-TSMC) והיתרון הטכנולוגי הזה סייע לה לנגוס בנתח השוק של אינטל.

לפני מספר חודשים הצהיר מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, כי החברה פועלת להאיץ שוב את קצב המעבר מצומת לצומת כל 2-2.5 שנים. "המהנדסים שלנו פועלים כדי לפשט את המורכבות של תכנון תהליכי הייצור ולהשיג את האיזון הנכון בין לוחות זמנים, ביצועים, הספק ועלות". לפי מפת הדרכים שהוא הציג, אינטל תשיק בשנת 2021 מוצר ראשון ב-7 ננומטר, שיהיה מעבד גרפי למרכזי נתונים. "המהנדסים שלנו כבר בעיצומו של תהליך הפיתוח ב-5 ננומטר", אמר.

TSMC תקים מפעל ייצור ב-5 ננומטר בארצות הברית

התפתחות נוספת שעשויה לתרום לצמיחתה של נובה בשנים הקרובות מגיעה מכיוונה של קבלנית הייצור הטאיוואנית TSMC, שהיא הלקוחה הגדולה ביותר של נובה, ולמעשה משתמשת בכל פורטפוליו המוצרים של נובה. בשבוע שעבר הודיעה TSMC שבכוונתה להקים בארצות הברית מתקן חדש לייצור שבבים בתהליך מתקדם ב-5 ננומטר.

המפעל צפוי לקום באריזונה בהשקעה של כ-12 מיליארד דולר ולייצר כ-20 אלף פרוסות סיליקון בחודש. לפי התכנון של TSMC, בניית המפעל תחל ב-2021  והמפעל יתחיל לייצר ב-2024. חברת TSMC היא קבלנית הייצור הגדולה בעולם וחולשת על כ-60% משוק ה-Foundry העולמי (שירותי ייצור עבור חברות פאבלס). כבר כעת היא מספקת מערכות בדיקה לתהליכי ייצור של 7 ננומטר ו-5 ננומטר, ולכן יש סיבה להעריך שהיא תספק את המערכות שלה גם עבור המפעל החדש שיוקם בארה"ב.

מנייתה של נובה נסחרת בבורסת תל-אביב ברמות שיא לפי שווי שוק של 4.4 מיליארד שקל.

האזינו לריאיון עם סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של נובה, זוהר גיל, באחת מתוכניות הפודקאסט שלנו (הריאיון מתחיל בדקה 19:25):

TSMC מגדילה שוב את ההשקעה ב-7 ו-5 נ"מ

פורסם בתאריך ע"י yochais

למרות הצמיחה הפושרת של שוק הסמיקונדקטור העולמי ב-2019, קבלנית הייצור הטאיוונית TSMC ממשיכה להציג גידול מרשים בהכנסות הרבעוניות השנה, בעיקר הודות לביקוש ההולך וגדל מצד הלקוחות לייצור שבבים בתהליך המתקדם של 7 ננומטר, הניכר בייחוד עבור מכשירי סמרטפון לדור החמישי, מחשוב עתיר-ביצועים (HPC) ו-IoT. 

TSMC החלה להציע בתחילת השנה שירותי ייצור ב-7 ננומטר, המאפשר לדחוס יותר טרנזיסטורים על גבי השבב ולספק ביצועים גבוהים יותר בהספק נמוך יותר. TSMC השקיעה עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח פלטפורמות הייצור המתקדמות, על מנת להשיג יתרון תחרותי בשוק ה-Foundry, כאשר מלבד סמסונג אין עוד קבלנית ייצור שהמציע ייצור בתהליך כזה.

רבים התעשייה העלו סימני שאלה האם ההשקעה תצדיק את עצמה, בעיקר לאור סימני הנסיגה בשוק השבבים העולמי. ואולם, עד עתה נראה שהאסטרטגיה של TSMC מוכיחה את עצמה. ברבעון השלישי היווה התהליך ב-7 ננומטר לא פחות מ-27% מהכנסות החברה, שהסתכמו בסך הכול ב-9.59 מיליארד דולר, גידול של 21.6% בהשוואה לרבעון השני.

בסך הכול, כל התהליכים המתקדמים, כלומר 16 ננומטר ומטה, היו אחראים ל-51% מכלל הכנסות החברה, בהשוואה ל-47% ברבעון הקודם, כאשר 10 ננומטר היוו כ-2% מההכנסות ו-16 ננומטר 22%.

מבחינת חלוקה לסקטורים, ההכנסות מתחום הסמרטפונים זינקו ב-33% והיוו כ-51% מכלל הכנסות החברה. תחום המחשוב עתיר-הביצועים עלה ב-10% והיווה כ-29% מכלל ההכנסות, ואילו IoT עלה ב-35% ל-9%. תחום האוטומוטיב עלה אמנם ב-20%, אך משקלו בתמהיל ההכנסות ש של TSMC עדיין קטן ועומד על כ-4% (לעומת 5% ברבעון הקודם).

באשר להמשך השנה, החברה צופה כי הכנסותיה ברבעון הרביעי יצמחו ב-9% ל-10.2-10.3 מיליארד דולר.

השקעות ההון יעלו ל-14-15 מיליארד דולר

בהיותה קבלנית הייצור הגדולה בעולם, החולשת על כ-60% ומשרתת את מרבית חברות השבבים המובלות, ובהן אנבידיה, AMD, ברודקום, מדיה-טק, מארוול ועוד, הדו"חות הכספיים של TSMC מהווים ברומטר למגמות בתעשייה כולה.

לדברי TSMC, הביקוש ל-7 ננומטר הינו גבוה מכפי שהחברה העריכה בתחילת השנה. בסוף הרבעון הקודם הודיעה החברה כי תגדיל את היקף השקעות ההון (Capex) ב-2019 ל-11 מיליארד דולר. כעת, מגדילה TSMC פעם נוספת את תקציב ההשקעות ל-14-15 מיליארד דולר, במטרה להכשיר קווי ייצור נוספים לתהליך. מתוך התוספת, 1.5 מיליארד דולר יוקצו להגדלת התפוקה של קווי הייצור ב-7 ננומטר, ו-2.5 מיליארד דולר יוקצו להכשרת קווי ייצור ראשונים ב-5 ננומטר, שיחלו לפעול במחצית הראשונה של 2020.

בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח אמר מנכ"ל החברה: "במחצית השנייה של השנה אנו עדים להאצה בפרישת תשתית הדור החמישי במספר שווקי מפתח ברחבי העולם, וזה הוביל להעלאת השקעות ההון שלנו השנה. תוכן הסיליקון במכשירי 5G גדול משמעותית מתוכן הסיליקון במכשירי 4G בשל הדרישה ליישומים גובהים יותר. זה מ תבטא ביותר מעגלים משולבים למצלמות, מעגלי RF, מודם וניהול הספק. כאן בא לידי ביטוי היתרון של TSMC, וזה יזין את הצמיחה שלנו בשנים הבאות".

מי שעשויה להרוויח מהמומנטום של TSMC היא נובה (Nova) הישראלית, הספקת ציוד מדידה ובדיקה לייצור שבבים וככל הידוע TSMC היא אחת מלקוחותיה החשובים.

חמישית מהכנסות TSMC – מייצור ב-7 ננומטר

פורסם בתאריך ע"י yochais

קבלנית הייצור הטאיוונית TSMC, שהחלה להציע השנה שירותי ייצור שבבים בגיאומטריית 7 ננומטר, מדווחת כי ההכנסות מתהליך הייצור החדש היוו ברבעון השני של 2019 כ-20% מכלל הכנסותיה, ומסתמן כמנוע צמיחה משמעותי של החברה. יתרה מכך, לאור הביקוש הגדול לתהליך, TSMC הודיעה כי תגדיל את היקף השקעות ההון (Capex) ב-2019 ל-11 מיליארד דולר, במטרה להכשיר קווי ייצור נוספים לתהליך.

ב-TSMC מסבירים כי הביקוש לתהליך היה גבוה מכפי שצפתה החברה בתחילה, וכי מירב הלקוחות מגיעים מתחומי הדור החמישי ומחשוב עתיר-ביצועים (HPC). בסך הכול, כל התהליכים המתקדמים, כלומר 16 ננומטר ומטה, היו אחראים ל-47% מכלל הכנסות החברה, בהשוואה ל-42% ברבעון הקודם, כאשר 10 ננומטר היוו כ-3% מההכנסות ו-16 ננומטר 23%.

"בשלושת החודשים האחרונים היינו עדים להאצה ברחבי העולם בתחום הדור החמישי, ואנחנו סבורים כי המגמה תביא לעלייה גבוהה מכפי שצפינו בביקוש לתהליכי הייצור שלנו ב-7 וב-5 ננומטר," אמרה סמנכ"לית הכספים של החברה, לורה הו, בשיחת הוועידה עם המשקיעים.

בסך הכול, הכנסותיה של TSMC ברבעון השני של 2019 הסתכמו ב-7.75 מיליארד דולר, ירידה של 1.1% בהשוואה לרבעון המקביל אך עלייה של 9.2% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה. מבחינת חלוקה לסקטורים, ההכנסות מתחום הסמרטפונים עלו ב-5% והיוו כ-45% מכלל הכנסות החברה. תחום המחשוב עתיר-הביצועים עלה ב-23% והיווה כ-32% מכלל ההכנסות, ואילו IoT עלה ב-15% ל-8%. למרות הציפיות לעליית המשקל של שוק הרכב בתעשיית השבבים, הכנסותיה של החברה ממגזר האוטומוטיב מהווים רק 5% מהכנסותיה ברבעון השני.

בעקבות הביקושים הגבוהים לתהליך החדש וההתעוררות שהחברה מזהה בעולם הדור החמישי, TSMC העלתה את צפי ההכנסות לרבעון השלישי ל-9.1-9.2 מיליארד דולר, נתון המשקף גידול של 18% לעומת הרבעון השני. הרווחיות צפויה להשתפר מ-43% ברבעון האחרון ל-46% ברבעון השלישי, וזאת כתוצאה מהפחתת העלויות הקשורות לתהליך הייצור ב-7 ננומטר.

5 ננומטר ב-2020

TSMC היא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, וחולשת לפי ההערכה על כ-60% משוק ה-Foundry  העולמי. אחד מיתרונותיה התחרותיים הבולטים ביותר כיום הוא שירותי הייצור שהיא מציעה בגירומטריות המתקדמות של 7 ננומטר ומטה. למעשה, TSMC וסמסונג הן שתי קבלניות הייצור היחידות שמספקות שירותי ייצור סדרתי ב-7 ננומטר, וזאת לאחר שגלובל-פאונדריז החליטה להקפיא את תוכנית הפיתוח של טכנולוגיית 7 ננומטר בשל העלויות הגבוהות. על כן, TSMC וסמסונג צפויות לחלוש באופן בלעדי על תהליכי הייצור המתקדמים בשנים הקרובות, בשעה שיתר קלבניות הייצור מנסות לחזק את מומחיותן בתהליכים האחרים.

TSMC גם עדכנה לגבי . החברה כבר החלה ברבעון הראשון להציע באופן מוגבל ללקוחות (risk production) בפלטפורמת 5 ננומטר וצפויה להרחיב את השירות לייצור סדרתי במחצית ההראשונה של 2020. בחברה מציינים כי התהליך ב-5 ננומטר יספק שיפור של 80% בצפיפות ושל 15% במהירות בהשוואה ל-7 ננומטר. במקביל, בחברה הוסיפו כי פיתוח התהליך ב-3 ננומטר מתקדם כמתוכנן והם כבר החלו בתהליכי אפיון מול לקוחות.

גלובלפאונדריז מוכרת את Avera למארוול ב-740 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

כחודש לאחר שמכרה את אחד ממפעלי הייצור שלה לחברת און-סמי (On-Semi), ממשיכה קבלנית ייצור השבבים אמריקאית גלובלפאונדריז ((GlobalFoubdries להוציא לפועל את תוכנית הרה-ארגון שלה, ובשבוע שעבר הודיעה על מכירת חברת Avera שבבעלותה, ליצרנית השבבים מארוול (Marvell). חברת Avera עוסקת בתכנון וייצור רכיבי ASIC לתקשורת קווית ואלחוטית.

העסקה תואמת את הכיוון האסטרטגי החדש של שתי החברות. מבחינת גלובלפאונדריז, המכירה מהווה את השלב השלישי בתוכנית שינוי המיקוד העסקי שמוביל מנכ"ל החברה, ד"ר תומס קולפילד מאז נכנס לתפקידו במרץ 2018. כזכור, בחודש אוגוסט 2018 הודיעה גלובלפאונדריז שהיא זונחת את תוכנית פיתוח טכנולוגיות הייצור בגיאומטריה של 7 ננומטר בגלל עלויות הפיתוח הגדולות, ומתמקדת בשכלול פלטפורמות הייצור הקיימות המבוססות על טרנזיסטורי FinFET ברוחב צומת של 12 ננומטר ו-14 ננומטר.

האם גלובלפאונדריז בדרך למכור מפעל שלישי?

גלובלפאונדריז רכשה את Avera מיבמ בשנת 2014, ולפני כשנה הפכה אותה לחברה עצמאית בבעלותה כדי שזו תוכל לחתום על הסכמי ייצור בטכנולוגיית 7 ננומטר עם המתחרה הטאיוואנית TSMC. חברת Avera מעסיקה כ-400 עובדים, מרביתם עובדי יבמ לשעבר. בפרק הזמן הקצר של פעילותה, הצליחה Avera להשיג מספר זכיות תכנון משמעותיות, שכעת יעברו למארוול.

בנוסף, מאז תחילת 2019 היא מכרה שני מפעלי ייצור המייצרים שבבים בפרוסות סיליקון של 300 מילימטר: אחד לחברת VIS הטאיוואנית והשני לאון-סמי. ההיקף הכולל של העסקאות הסתכם בכ-670 מיליון דולר. בתעשייה יש הערכות שהחברה צפויה למכור השנה מפעל ייצור שלישי. מבחינת מארוול, עיסקת Avera נועדה לסייע לה לחדור לתחומי צמיחה חדשים, ובראשם תכנון וייצור שבבים לתחנות בסיס של הדור החמישי. "מארוול תציע כעת ללקוחות יכולות מובחרות של פיתוח וייצור רכיבי ASIC בהתאמה חלקית ומלאה", אמר מנכ"ל מארוול, מאט מרפי.

זו העיסקה השנייה של מארוול החודש הזה: לפני שלושה שבועות היא רכשה מארוול את חברת Aquantia מסן חוזה, קליפורניה, תמורת 452 מיליון דולר במזומן, במטרה לחזק את מעמדה בתחום שבבי התקשורת לרכב. במסגרת ההסכם הנוכחי, התחייבה מארוול לבצע הזמנות ייצור בהיקף מסויים מחברת גלובלפאונדריז.