"הסטארט-אפים הם הדם שיגיע למוח. צריך לדאוג שיגיע אליהם מספיק כסף"
15 ספטמבר, 2022
יו"ר איגוד ההייטק, מריאן כהן, אינו סבור שההייטק הישראלי במשבר, אך מביע חשש לנוכח הירידה החדה בגיוסים, וגם מציע לאגור חומרי גלם לתעשייה לעתות משבר. "צריך למנות 'צאר' הייטק"
מאניה-דפרסיה היא ככל הנראה המצב הנפשי המתאר בצורה הקולעת ביותר את השינוי הקיצוני שחל בשיח סביב ההייטק הישראלי בשנה האחרונה. אם רק לפני שנה עוד חגגו בתעשיית ההייטק את גיוסי העתק, מבול ההנפקות והאקזיטים המרשימים ותנאי העבודה המופלגים, הרי שבחודשים האחרונים, על רקע הנפילות בשווקי ההון וסממני המיתון בעולם, האופוריה התחלפה בחשש גדול מפני כדור שלג שיוביל לגלי פיטורין, קושי בגיוס, סגירה של חברות ובלימת הצמיחה. בשיחה עם Techtime, מבקש יו"ר איגוד חברות ההייטק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן [בתמונה למעלה], למתן את אווירת הנכאים.
"בשנה שעברה, כששררה אופוריה סביב גיוסי הענק, האקזיטים והשוויים הגבוהים, היה ברור שזה מנותק מכל היגיון, והזהרתי בכל במה אפשרית שזו מציאות שאינה ברת-קיימא. באותו אופן, גם הדיבור הנוכחי על משבר בהייטק הינו מופרז. התעשייה לא במשבר, אלא מתמודדת עם קשיים ואתגרים. לטעמי, זה תיקון טבעי, נדרש וחיוני. היקף הפיטורים בישראל הינו מצומצם בהשוואה לארצות הברית. אמנם לא נעים להיות מפוטר, אבל המפוטרים לא יוצאים לשוק ללא עבודה."
לדעתו של כהן, המציאות שבה התנהל ההייטק בשנים האחרונות, כאשר מצד אחד זרם לכאן הון רב ומצד שני הביקוש לעובדים היה גדול מההיצע, גרמה גם להשפעות שליליות. "תוצר לוואי של האופוריה ששררה עד לא מכבר נגעה לשכר של העובדים. העובדים ביקשו תוספות בלתי סבירות, והמעסיקים היו בין הפטיש לסדן, מאחר שהם צריכים לספק את הסחורה ללקוחות ועל כן נשאבו לסחרור השכר. לשכר גבוה יש גם השלכות שליליות על הכלכלה."
בנסיבות החדשות, כהן חושש בעיקר לקרקע שמתחת לחברות הסטארט-אפ. "חברות הסטארט-אפ הן הדם שיגיע למוח בעוד כמה שנים. פיתוח דורש הון, והרבה. כיום קשה יותר לגייס הון, והיקפי הגיוסים נחתכו דרמטית. אנחנו צריכים לדאוג שיגיע לחברות הסטארט-אפ מספיק כסף כדי להתקיים ולהתפתח."
למנות "צאר הייטק"
איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים מאגד יותר מ-200 חברות ישראליות ורב-לאומיות הפעילות בתחומי המוליכים-למחצה, תקשורת, אלקטרו-אופטיקה, מכשור רפואי, ביטחון, בתי תוכנה ועוד. לחברות באיגוד ניתנת האפשרות להיות שותפות בקביעת התקנים האירופיים ולהינות מקשר הדוק עם מכון הייצוא ורשות החדשנות. האיגוד עוסק גם בהיבטים של טיפוח חינוך טכנולוגי.
כהן נבחר לתפקיד יו"ר האיגוד באפריל 2021. בעשור האחרון הוא משמש כנשיא קבוצת מר (MER), וזאת לאחר קדנציה של 9 שנים שבהן שימש כמנכ"ל הקבוצה. "התפקיד של האיגוד הוא לייצג את האינטרסים, הבעיות והקשיים של החברות בתעשייה ולסייע להן בהתמודדות מול כל אלה. ישנן אלפי חברות שנכללות תחת ההגדרה של 'הייטק', מחברות סטארט-אפ עם כמה עשרות עובדים ועד חברות ענק שמייצאות במיליארדים ומעסיקות אלפי אנשים. המטרה שלנו היא לייצג אינטרס משותף של התעשייה ולהיות הגורם המתווך בין התעשייה לממשל. אנחנו גם מחברים את התעשייה לעצמה."
איך אתה מגדיר מה נחשב כ"הייטק"?
"קשה להגדיר במדויק מה נחשב ל'הייטק', שהרי לא כל חברה טכנולוגית היא חברת הייטק. בעיני, כל חברה שמפתחת ומייצרת מערכות, פתרונות או שירותים שמאפשרים לתעשיות אחרות להפוך לתעשיות מתקדמות, היא חברת הייטק. המיקוד שלנו הוא לקרב אלינו את החברות השלמות, שכוללות את כל השרשרת המזון, מהפיתוח ועד הייצור, השיווק והמכירות. החברות הללו מייצרות את הערך הרב ביותר."
מהן הבעיות המרכזיות שאיתן מתמודדת התעשייה?
"יש בישראל הרבה רגולציה שמכבידה על ההייטק הישראלי. ברגולציה הקיימת, למשל, עד שתוכל להשלים בנייה של מפעל, הצורך המקורי שבגינו החלטת להשקיע ולהקים מפעל חדש כבר לא יהיה רלוונטי. חשוב שהדברים יהיו הרבה יותר גמישים לצרכים משתנים. יש עשרות גופים שהאקוסיסטם של ההייטק צריך לבוא איתם במגע, ממשרדי ממשלה, עיריות, מנהל מקרקעין וכולי. צריך למנות 'צאר' הייטק, מישהו שיישב במשרד ראש הממשלה ויהווה כתובת אחת בין התעשייה לבין הממשל, במקום שתידרש לכתת רגליים בין המון משרדים. הבעיה היא שיש אי-יציבות במערכת הפוליטית וזה מקשה לתכנן לטווח ארוך."
ברמת המאקרו, כהן סבור שהשיבושים העולמיים בשרשרת האספקה חשפו סיכון מהותי שיש לתת לו מענה. "כשיש טלטלה, כמו בקורונה, אתה מגלה שאתה תלוי בגורמים חיצוניים. במדינת ישראל יש מחסור בחומרי גלם לתעשייה ואולי צריך לחשוב על פתרונות, כמו הקמת מחסנים לשעת חירום, שיבטיחו עצמאות יחסית של שרשרת האספקה."
פורסם בקטגוריות: אנשים , חברות סטראט-אפ , חדשות , ריאיונות
פורסם בתגיות: איגוד ההייטק , מריאן כהן
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
