"האתגרים של ספקיות הטלקום עצומים. המפתח הוא AI"
4 דצמבר, 2022
מנפרד אופיסיוס, סמנכ"ל בכיר בג'וניפר נטוורקס העולמית, בריאיון ל-Techtime: "לספקיות התקשורת יש פחות כסף וכוח אדם, ומנגד צריכות לתמוך ביותר יישומים קריטיים. אנחנו מציעים גישה של 'רשתות תקשורת אוטונומיות', כמו בעולם הרכב"
[בתמונה: מימין, מנפרד אופיסיוס, סגן נשיא עולמי בתחום ספקיות שירותים בג'וניפר, משמאל, איציק מלכה, מנהל פעילות ג'וניפר ישראל]
ההתפתחות ההדרגתית מהדור הרביעי אל הדור החמישי אינה מסתכמת רק בהגדלת רוחב הפס והאצת קצבי ההעלאה וההורדה בסמרטפון שלנו. מדובר בשינוי טקטוני של הארכיטקטורה של הרשת, שמתבטא במעבר לרשתות מבוזרות יותר, שמיועדות לתמוך לא רק בצרכנים אנושיים, כי אם גם באינספור אביזרי IoT הפרוסים בכל עבר וביישומים קריטיים כמו עיר חכמה ונהיגה אוטונומית, שמחייבים שיהוי אפסי ואמינות גבוהה.
מי שניצבות בחזית המהפכה הזו הן דווקא חברות טלקום מהזן הישן יותר, חברות האינטרנט והסלולאר (ISP) שאמונות גם על פריסת התשתית הפיזית וגם על הניהול השוטף של הרשתות התובעניות הללו. כעת, נדרשות ספקיות התקשורת להתאים את עצמן לטכנולוגיה ולמודלים החדשים. אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום פתרונות חומרה ותוכנה לעולם הטלקום היא ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks). החברה מסאניוויל, קליפורניה, מספקת ציוד לרשתות כמו נתבים ומתגים, וכן פתרונות תוכנה לניהול ואבטחה של רשתות מבוססות תוכנה (SD-WAN).
לדברי מנפרד אופיסיוס (Manfred Opificius), סמנכ"ל בתחום ספקיות השירות בג'וניפר, ששוחח עם Techtime בעת ביקורו בחודש שעבר בישראל, ספקיות התקשורת מתמודדות עם שורה של אתגרים מורכבים, הן טכנולוגיים, כלכליים ועסקיים.
"מצד אחד, לספקיות התקשורת יש פחות כוח אדם מיומן ופחות משאבים כלכליים, ומנגד, הן נדרשות לתמוך בריבוי אקספוננציאלי של יישומים ולעמוד בדרישות של הלקוחות לשירות ברמה גבוהה. בקרב ספקיות תקשורת בעולם ישנה בעיה של כוח אדם. ההייטקיסטים הצעירים מעדיפים לעבוד בחברות ענן או סטארט-אפים, ולא בחברות הטלקום המסורתיות. לכך יש להוסיף את הצורך להפחתת צריכת האנרגיה, הן מטעמים של עלות והן מטעמים סביבתיים."
רשתות אוטונומיות מבוססות AI
לדברי מנפרד, המפתח להתמודדות עם שלל האתגרים הללו הוא אוטומציה. "השינויים הללו מחדדים את הצורך באוטומציה. אנחנו מציעים גישה חדשה של 'רשתות אוטונומיות', כמו בעולם הרכב. כלומר, רשת תקשורת שמנהלת את עצמה בצורה אוטומטית לחלוטין, ומחייבת התערבות אנושית רק במקרי קצה, כמו במכונית של טסלה. זה מפחית עלויות ואת צריכת האנרגיה, ומסיר מכוח העבודה האנושי את הצורך לבצע כל מיני מטלות מייגעות שהן חלק מניהול שוטף של רשת תקשורת."
את הטרנספורמציה הזו מבצעת ג'וניפר באמצעות בינה מלאכותית. כאן נכנסת לתמונה אחת הרכישות המשמעותיות ביותר שביצעה ג'וניפר מאז הקמתה, של חברת Mist Systems ב-2019 תמורת 405 מיליון דולר. בג’וניפר עשו שימוש בטכנולוגיה של Mist כדי לשלב בינה מלאכותית בכל מרכיבי רשת התקשורת, ולאפשר לספקיות תקשורת וארגונים לנהל את הרשתות באופן אוטונומי יותר, בעיקר בכל הנוגע להבטחת שירות ופתרון בעיות אוטומטי.
לדברי מנפרד, טכנולוגיית ה-AI של מיסט מייצרת סינרגיה עם פתרונות החומרה המסורתיים של ג'וניפר. "המטרה שלנו היא להביא את הבינה המלאכותית אל עולם ספקיות התקשורת – כדי לאפשר אוטומציה. ואולם, בינה מלאכותית מחייבת דאטה – והרבה. דאטה אינו נוצר מעצמו. יש צורך ברכיבים ברשת שייצרו דאטה, וינטרו את רמות השיהוי, את שיעור אובדן חבילות המידע, את צריכת האנרגיה, יתריעו אם המעבדים מתחממים יתר על המידה וכדומה. ככל שיש לך יותר מידע, כך הביצועים של הרשת יהיו משופרים. וכאן טמון היתרון שלנו בשוק, בשילוב שבין חומרה שמספקת את הדאטה והבינה המלאכותית שמפיקה ממנו את המיטב."
מנפרד מוסיף: "ביחד, זה מספק למפעילת התקשורת מבט הוליסטי מקצה לקצה על הרשת, מרמת הכבל האופטי ומכשיר-הקצה ועד חיבור ה-WiFi והקצאת התדרים. כך למשל, מפעילת תקשורת גדולה שהטמיעה את הפתרון שלנו, דיווחה על ירידה של 90% בקובלנות של משתמשים. מדובר בהפחתה דרמטית בעומס על צוותי ה-IT, ועלייה מדהימה בשביעות הרצון של הלקוחות."
הכוח עובר לקצה
כאמור, הרשתות החדשות צריכות לתמוך לא רק במשתמשי-קצה אנושיים, אלא בסוגים רבים של אביזרי IoT, שחלקם אחראים ליישומים קריטיים (mission critical). מנפרד סבור כי רק בינה מלאכותית יכולה לאפשר פיקוח וניטור אמינים של יישומי IoT. "בניגוד למשתמש אנושי, אביזר IoT לא יכול להתלונן. מה שאנחנו מביאים לשוק זו היכולת לאבחן לא רק את החווייה של המשתמש האנושי, אלא גם לנטר ולהבין את 'החווייה' של היישומים ברשת, כמו למשל רמזור חכם או מצלמת עיר חכמה. הבינה המלאכותית מאפשרת לנטר את הביצועים של היישומים הללו על סמך פרמטרים כמו שיהוי או תנודות, להתריע על בעיות ולהניע התערבות יזומה."
הצורך הזה, לתמוך ביישומים קריטיים המחייבים שיהוי אפסי, הוא זה שדוחף את הרשת להיות מבוזרת יותר. כך למשל, יישומים של בטיחות בדרכים, כמו תחום התקשורת בין כלי-רכב (V2X), אינם יכולים להסתמך על תקשורת עם ענן מרוחק, אלא חייבים להתבסס על ענני-קצה, שהם למעשה שרתים מקומיים שמאפשרים לבצע את משימות העיבוד והניתוב קרוב יותר ליישום עצמו.
ענני-הקצה הופכים להיות צמתי תקשורת מקומיים במה שקרוי "רשתות מטרו" (MAN – Metri Area Network). לדברי מנפרד, ניהול אותן רשתות מטרו הוא האתגר הבא של ספקיות התקשורת. "האינטליגנציה מתקרבת לקצה, בעיקר מטעמי הצורך בשיהוי אפסי. לפני עשור הרשתות היו ריכוזיות, ובנויות סביב כמה צמדים מרכזיים. כיום הרשת נהיית מבוזרת יותר ויותר, וזה מחייב רוחב-פס ואבטוחת שירות גבוהים הרבה יותר בקצה. לפי ההערכות, הטראפיק ברשתות המטרו צפוי לגדול פי 5 בשנים הקרובות."
לפני מספר חודשים השיקה ג'וניפר פלטפורמה חדשה בשם Cloud Metro לניהול אוטומטי, מהענן, של כלל רשתות המטרו שתחת אחריותה של ספקית התקשורת. להערכת ג'וניפר, השימוש בפלטפורמה מפחית דרמטית את עלויות התחזוקה של הרשתות הללו ומקצר את זמן שלוקח לצרף מכשיר חדש לרשת משעות לדקות.
מנפרד: "עבור ספקיות התקשורת מדובר בהשקעות הון עצומות ובמאמץ תפעולי אדיר. אנחנו רוצים לפשט זאת. פלטפורמת Cloud Metro מאפשרת למפעילות לנהל את כל רשתות המטרו כמו שמנהלים רשת WiFi, כשכל נתב מטרו מהווה נקודת גישה. זה מאפשר להן לנהל את הרשתות המבוזרות באופן אוטומטי, מרחוק, באופן מבוסס תוכנה, ולהביא לשיפור בשירות ולהפחתת עלויות."
פורסם בקטגוריות: IOT , בינה מלאכותית , דור חמישי , חדשות , ענן , ריאיונות , תקשורת
פורסם בתגיות: ג'וניפר
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
