זינוק במספר החברות הנרשמות מחוץ לישראל
21 יולי, 2024
כ-44% מחברות הסטארט-אפ שהוקמו בשנת 2023 התאגדו מחוץ לישראל, בהשוואה לכ-20% בשנת 2022. המגמה נמשכת ב-2024. "תופעה רחבה של הוצאת פעילות כלכלית אל מחוץ לישראל". מה הן ההשלכות?
בתמונה למעלה: קרין מאיר רובינשטין. נשיאת ומנכ"ל האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. קרדיט: סיון פרג
היציאה מהישראל כבר אינה תופעה זמנית – אלא מגמה משמעותית המשפיעה על תעשיית ההייטק הישראלית. כך עולה מסקר שערך האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), אשר בדק את היקף התופעה של חברות סטארט-אפ הבוחרות להתאגד מחוץ לישראל. הסקר נערך בקרב משרדי עורכי הדין המובילים בישראל המייצגים חברות סטארט-אפ. מהממצאים עולה שמתוך כ-442 חברות סטארט-אפ חדשות שהוקמו בישראל בשנת 2023 (מדובר בחברות המיוצגות על-ידי אותם משרדים), כ-56.3% התאגדו בישראל, ואילו 43.7% התאגדו מחוץ לישראל.
לשם השוואה, בשנת 2022 רק 20% מתוך 490 חברות הסטארט-אפ החדשות שהוקמו באותה שנה, התאגדו מחוץ לישראל. נתוני הרבעון הראשון 2024 מצביעים על התמתנות קלה בתופעה: כ-37.5% מתוך 127 החברות החדשות הוקמו מחוץ לישראל. מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטין, התייחסה לממצאים ואמרה: "לצערי, הסקר מציג תופעה רחבה שמצביעה על העברת פעילות כלכלית ענפה וצעירה מחוץ לישראל. הגורמים ידועים לנו, כך גם ההשלכות על הכלכלה ועל החברה הישראלית".
לדבריה, "פתרון יתאפשר רק תוך כדי צעדים משמעותיים כמו שיפור תנאי המיסוי, מתן עדיפות לאומית לתחומי פיתוח וטכנולוגיה שונים, חיזוק המחקר האקדמי, שיתוף פעולה עם שחקנים בינלאומיים ועוד. עלינו להמשיך לחזק את ההמשכיות והוודאות העסקית על-מנת להחזיר את התעשייה לפסים של צמיחה״. בין המשרדים שהשתתפו בסקר העדכני: אפשטיין רוזנבלום מעוז, ארדינסט בן-נתן טולדנו, ארנון תדמור-לוי, גולדפרב גרוס זליגמן, הירש-פלק, מיתר, נשיץ ברנדיס אמיר, עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ, ש. הורביץ, שיבולת, Sullivan & Worchester ועוד.
שחיקה הדרגתית של הזיקה לישראל
מי שעמד בראש הוועדה שערכה את הסקר הוא עורך דין דן שמגר, שותף במשרד מיתר. בשיחה עם Techtime הוא הסביר מה הן ההשלכות ארוכות הטווח של התאגדות חברה ישראלית בחו"ל. "חברות שהתאגדו בארצות הברית בדרך כלל מקימות חברה-בת ישראלית שקובעת את הבעלות על הקניין הרוחני בישראל ולפיכך חלק ניכר מן הפעילות הכלכלית נותר בארץ. עם זאת, לאורך זמן יש הסטה של חלק בלתי מבוטל של הפעילות העסקית לחברה האם האמריקאית, הן מבחינת עובדים וספקים, הן מבחינת הרכב ההנהלה, הן מבחינת המשך הפיתוח והן מבחינת הכנסות חייבות במס.
"לכך נלווה לעיתים גם מעבר של חלק מהצוות הישראלי לארצות הברית כחלק מביסוס הנוכחות במקום ההתאגדות. בחברות כאלו הזיקה הישראלית נשחקת לאורך שנים, הכללים הבינלאומיים בדבר מיסוי מחייבים יצירת משקל גדול יותר של ההכנסות והרווחיות בארצות הברית ובנוסף חלוקת דיבידנדים לבעלי מניות כפופה למיסוי כפול שפוגע בכדאיות. כמו כן בחלק מהחברות האמריקאיות ההחלטה בראשית הדרך או בהמשך הדרך הינה למקם את הקניין הרוחני בארצות הברית ובמקרה זה הסטת הפעילות וההכנסות לארצות הברית משמעותית יותר.
"קשה לאמוד במדויק את העלות של אובדן המיסים וההקטנה בפעילות הכלכלית אולם במציאות הנוכחית העברת חלק מכובד המשקל של חברות אלו לארצות הברית מורגשת בתעשייה. כאשר מסתכלים שנים לאחור רואים שחברות שבחרו להתאגד לפני עשר או עשרים שנה בארה״ב הינן חברות שמרכז הפעילות שלהן כיום הוא בארצות הברית. לכן המציאות שרואים היום מעידה על תופעה שתבוא לידי ביטוי בשנים הבאות ולא באופן מיידי", הוא סיכם.
הקניין הרוחני בורח לחו"ל
סקר קודם של IATI שבוצע במאי 2024 ופורסם במסגרת דו"ח "מצב ההייטק 2024", של רשות החדשנות, גילה תופעה דומה אבל מזווית אחרת: הסקר נערך בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות. מתוכו עולה שרובן זיהה תהליך שבו חברות פורטפוליו שלהן מוציאות את הקניין הרוחני לחו"ל. כ-40% מהקרנות דיווחו שלפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה פעילות לחו"ל עקב חוסר היציבות החברתית, הפוליטית והביטחונית בישראל.
רבע מהקרנות העריכו שכשליש מחברות הפורטפוליו שלהן כבר העבירו פעילות משמעותית לחו"ל בשנה האחרונה – או שיעשו זאת בשנה הקרובה. מדובר בפעילות שאינה נובעת מגידול אורגני של החברות – כלומר זו הוצאת פעילות מישראל. כ-23% מהקרנות דיווחו שמדובר ביותר משליש מחברות הפורטפוליו שלהן. הקרנות מסבירות זאת בקושי הגובר לבצע עסקים תחת זהות ישראלית: כ-65% מהקרנות דיווחו שחברות הפורטפוליו שלהן מתקשות לקבל מימון לצורך ביצוע השקעות בישראל.
פורסם בקטגוריות: חברות סטראט-אפ , חדשות
פורסם בתגיות: IATI , VC , סטארט-אפ
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
